גאוטם אדאני | פרשנות

"אסון": אבו דאבי והחבר׳ה ממומבאי לא הצילו את הבוס החדש של נמל חיפה

גאוטם אדאני טס לחיפה לקבל את מפתחות הנמל מידי בנימין נתניהו. אבל לישראל יש השבוע סיבות רציניות לדאגה: קבוצת אדאני איבדה 100 מיליארד דולר בשישה ימי מסחר, והיא שרויה במשבר אמון חסר תקדים • "זה הזמן להציג שאלות", מזכיר ה"פייננשל טיימס" לממשלת הודו

ראש הממשלה בנימין נתניהו וגאוטם אדאני / צילום: חיים צח-לע''מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו וגאוטם אדאני / צילום: חיים צח-לע''מ

ראש הממשלה מסר ביום ג' את נמל חיפה לבעלותו של האיש העשיר ביותר בהודו בעצם היום שבו האיש העשיר ביותר בהודו חדל להיות האיש העשיר ביותר בהודו, או באסיה, וצנח למקום ה-15 בטבלה העולמית של "פורבס". 

 ● הרודן שהבטיח את "עליית המזרח" נתקע בסופה פוליטית, כלכלית ובריאותית | פרשנות 
הפסדים של מיליארדים: האיש העשיר באסיה איבד את התואר שלו 
תלויים במינוף של עשירי העולם: התזכורת מנמל חיפה לשבריריות הכלכלה המודרנית | פרשנות

גאוטם אדאני איבד 14 מיליארד דולר מהונו ביום ד' בלבד. קבוצת אדאני שלו איבדה 45% מערך השוק שלה, או 100 מיליארד דולר, בחמשת ימי המסחר האחרונים ובשעות הראשונות של המסחר הבוקר (הודו נמצאת שלוש שעות וחצי לפני ישראל). חברת הנמלים של אדאני איבדה אתמול בלבד 19.2% מערכה. עיתון פיננסי בהודו, "מינט", מביא הבוקר מילה אחת מפי מנהל קרן נאמנות הודית: "אסון". משקיעי הודו נמלטים בהמוניהם מאדאני, בשבוע שבו היא קיבלה לידיה את המפתחות לנמל העיקרי של מדינת ישראל. 

מושב הפרלמנט ההודי בדלהי הושעה הבוקר לאחר שהאופוזיציה תבעה דיון מיוחד, כדי לבדוק את "הסכנות שלהן נחשפים העם ההודי וכלכלת הודו" בשל הידיעות על זיוף והונאה בקבוצת אדאני. 13 מפלגות אופוזיציה תובעות להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, או לבקש מבית המשפט העליון שימנה ועדה כזאת.

האופוזיציה ההודית קטנה, חלשה ומפולגת, ולמפלגת השלטון, הידועה בראשי-התיבות BJP, יש רוב מכריע בפרלמנט. אבל האופוזיציה יכולה לשבש את דיוני הפרלמנט, המכונס עכשיו למושב התקציב.

 

שגריר ישראל בהודו, נאור גילון, הספיק להכריז בתקשורת המקומית, בדיוק ביום שבו התחילה המפולת, "נמל חיפה הוא נמל אסטרטגי בשביל ישראל. אנחנו מפקידים אותו בידי חברה הודית חשובה כמו אדאני. זה סמל של האמון בין עמינו". סמל האמון נקלע עכשיו לסערה חסרת תקדים של אי אמון, המאיימת על יציבותה הפיננסית של הודו.

הגיעו הדברים לידי כך, שמיד בשובו מחיפה, אדאני ביטל, לאחר מעשה, הנפקת-ענק של 2.4 מיליארד דולר, שהושלמה ביום ג'. זו היתה אגב ההנפקה הגדולה ביותר בתולדות הודו. בעזרתם הדרמטית של שייח'ים מזרח תיכוניים ושל אוליגרכים הודיים, אדאני הצליחה למכור את ההנפקה, עם חיתום-יתר קל. אבל המשקיעים נחרדו לשמוע ביום ד', כי לא זו בלבד שהתגייסותם לעזרת אדאני לא שמה קץ לבריחה ממניותיה אלא אדרבא, היא החישה אותה.

מהלך שנועד לשקם את האמון בפיננסים של אדאני מניב אפוא רושם הפוך. למרבה החרדה, החוב של אדאני בבנקים בחו"ל מתקרב עכשיו לרמת זבל. התשואה על איגרת חוב של Adani Green Energy זינקה בתוך שבוע אחד מ-7.3% ל-24% (ערך ותשואה נעים בכיוונים מנוגדים). לפי דיווח של בלומברג, בנק 'קרדיט סוויס' הוא הראשון שחדל לקבל אגרות חוב של אדאני כבטחונות ללקוחות פרטיים. בנקים נוספים עשויים ללכת בעקבותיו, ולהתחיל בזה דרישות מרג'ין, אשר יסכנו את כל בעלי החוב של אדאני. מה יקרה אז הוא עניין להשערות קודרות.

הודים כבר השתלטו פעם על חיפה

אכן, לא למסיבת הניצחון הזו ייחלו המוכרים והקונים של נמל חיפה. הבעלים החדשים של הנמל הגיחו ביום ג' ממערב הודו, כדי להבטיח שהם ישנו את "קו הרקיע" של חיפה לבלי הכר. בנימין נתניהו היה שם כדי להכריז על "ציון דרך", אשר "יכניס שיפור מהותי, במובנים רבים, בקשר בין הארצות".

הבוס החדש של נמל חיפה, גאוטם אדאני, השתדל להטעים את ההיסטוריות של המעמד. אבל קשה להתלונן עליו אם דעתו הוסחה במקצת מיופי חיפה בשעה שהתאגיד הענקי שלו נקרע לגזרים בבורסה של מומבאי. הוא איבד 70 מיליארד דולר ויותר בארבעת ימי המסחר שקדמו לבואו לחיפה ואיבד עוד 20 מיליארד ביום שאחרי. אדאני המחזיק בבעלות על 13 נמלי ים ו-8 נמלי אויר במולדתו, החמיא לראש הממשלה. "מה הולם", הוא אמר לנתניהו, "שאתה הוא המוסר לידינו את הנמל".

הוא הזכיר שהודים כבר השתלטו פעם על חיפה, בספטמבר 1918, בשלב הסופי של המערכה לכיבוש ארץ ישראל מידי העות'מנים. הוא אפילו עלה לרגל אל בית העלמין שבו טמונים נופליהם. "פעם אחת כבר לחמנו אלה לצד אלה", הוא אמר בהפלגת לשון. האמת היא שלפני 104 שנה היו שם רק הודים.

צירוף הזמנים אינו מוצלח לא רק בגלל מה שאדאני קורא "אי יציבות יוצאת דופן בשוק", אלא בגלל מה שהיא משקפת: ספקות חמורים אםהאיש וקבוצתו ראויים לאמון המשקיעים.

"אבא ואמא של הודו"

זה התחיל בשבוע שעבר, בדוח חמור של חברת השקעות אמריקאית קטנה, הינדנבורג, המתמחה בשורט-ליסטינג. היא הציגה "88 שאלות" לאדאני על מקורות המימון שלה ועל התנהלותה הפיננסית. התקפה חמורה במיוחד היתה שמורה לאחיו של אדאני, שהינדנבורג טוענת כי השתמש בעשרות חברות מעטפת, הרשומות במאוריציוס, האי הקטן בלב האוקיאנוס ההודי, שרוב תושביו הודים.

הדוח של הינדנבורג התפרסם ערב הנפקה קריטית של אדאני. היא רצתה לגייס 2.5 מיליארד דולר. שלושה ימים הוקצבו להנפקה. היומיים הראשונים היו הרי אסון. רק 2% נמכרו לסוחרים הקטנים, שאדאני חפצה ביקרם. היא רצתה להפוך את "אבא ואמא של הודו", בלשונו של הבוס, למחזיקי מניות.

אבא ואמא לא נענו, אבל ביום השלישי באה לאדאני הרווחה. קרן האחזקות הבין לאומית של אבו דאבי קנתה 16% מן המניות. גם גולדמן סאקס וקרן הנפט של נורווגיה עזרו. העיתון ההודי 'כלכתה טלגרף' כתב אתמול (ד'), כי לעזרת אדאני נחלצו ברגע האחרון כל גדולי יריביו, הבוסים של תאגידי הענק האחרים בהודו, אמבאני (Reliance), מיטאל (Bharti Airtel), ג'ינדאל (JSW) ופאטל (Zydus Life). הצורך להגן על שמה הטוב של זו המכונה "הודו בע"מ" גבר על הצורך להשפיל מתחרים.

אף על פי שההנפקה עברה בשלום מבחינה טכנית, ואפילו השתבחה בחיתום-יתר, לא יצאו אלא 24 שעות מחגיגת הניצחון של המנפיקים ואדאני הודיע שהוא מבטל אותה, ומחזיר את הכסף לרוכשים בגלל "המצב חסר התקדים". אכן, המצב אמנם חסר תקדים, ממומבאי עד חיפה.

״אדאני מאבדת 29% משווי השוק שלה בשלושה ימים, והטבח נמשך״, מכריז ׳טיימס אוף אינדיה׳ ביום שלישי השבוע
 ״אדאני מאבדת 29% משווי השוק שלה בשלושה ימים, והטבח נמשך״, מכריז ׳טיימס אוף אינדיה׳ ביום שלישי השבוע

אבא ואמא לא נענו, אבל ביום השלישי באה לאדאני הרווחה. קרן ההחזקות הבינלאומית של אבו דאבי קנתה 16% מהמניות. גם גולדמן זאקס וקרן הנפט של נורבגיה עזרו. העיתון ההודי "כלכתה טלגרף" כתב כי לעזרת אדאני נחלצו ברגע האחרון כל גדולי יריביו, הבוסים של תאגידי הענק האחרים בהודו, אמבאני (Reliance), מיטאל (Airtel), ג'ינדאל (JSW) ופאטל (Zydus Life). הצורך להגן על שמה הטוב של זו המכונה "הודו בע"מ" גבר על הצורך להשפיל מתחרים.

אף על פי שההנפקה עברה בשלום מבחינה טכנית, ואפילו השתבחה בחיתום-יתר, לא יצאו אפילו 24 שעות ואדאני הודיע שהוא מבטל אותה, ומחזיר את הכסף לרוכשים.

במרוצת יום המסחר שלאחר ההנפקה (יום ד'), הפסדי אדאני זינקו ב-15 מיליארד דולר נוספים, ועמדו על 90 מיליארד מאז התחילה המפולת, ביום ה' שעבר. אדאני אומר שהוא מחזיר את תמורת ההנפקה - הגדולה ביותר בתולדות הבורסה ההודית - בגלל "המצב חסר התקדים ואי-יציבותו של השוק". אכן, המצב אמנם חסר תקדים, ממומבאי עד חיפה.

'פייננשל טיימס' כתב ביום ג' במאמר מערכת, כי אם הודו רוצה להילקח ברצינות בשוקי הכספים בעולם, חשוב מאוד ששלטונותיה "יציגו שאלות" על התנהלות אדאני.

״קבוצת אדאני שודדת את הודו״, מכריזה הכותרת בעיתון אנטי-ממשלתי בעיר היידראבאד, מרכז הטכנולוגיה הגדול בדרום הודו
 ״קבוצת אדאני שודדת את הודו״, מכריזה הכותרת בעיתון אנטי-ממשלתי בעיר היידראבאד, מרכז הטכנולוגיה הגדול בדרום הודו

כולם אוהבים את הודו, הודו אוהבת את כולם

הדעת נותנת, או לפחות מקווה, שגם ישראל מציגה השבוע שאלות - לאדאני ולעצמה. יתכן בהחלט שקבוצת אדאני חפה מכל אשמה, אבל אין זה מן שידרש זמן לבירור חפותה. מוטב שלא לעשות ספקולציות על מה שיקרה אם ההאשמות יתאמתו: מה יקרה אז לאחזקותיה של אדאני בהודו, ומה יקרה לנמל חיפה. גאוטם אדאני הבטיח ביום ג' בחיפה לעשות שימוש "טרנספורמטיבי" בנכסי המקרקעים שהוא מקבל לידיו. "אתם לא תכירו את חיפה", הוא הבטיח.

בנימין נתניהו השקיע מאמצים ניכרים בשנים האחרונות בביסוס היחסים עם הודו. אין זו כלל הפרזה לטעון, שזו מערכת היחסים החשובה ביותר שיש לישראל עם ארץ כלשהי זולת ארה"ב. יש ליחסים האלה צדדים צבאיים ובטחוניים רחבים מאוד, וגם יחסים אזרחיים מתרחבים. אבל הודו אינה שותפה טבעית של איש. למען האמת, היא פרטנרית די משונה. צרכיה, נטיותיה הטבעיות ומשקלה הגובר מעניקים לה הקלות, או זכויות יתר, שספק אם היו מוענקות לארץ אחרת כלשהי.

הודו סבורה שהיא יכולה לפתח לא רק מערכות יחסים מקבילות, אלא אפילו סותרות, כל זמן שהן משרתות לפי דעתה את האינטרסים הכלכליים, הבטחוניים והמדיניים שלה. היא רואה את עצמה כשותפה אסטרטגית של ארה"ב ושל רוסיה בעת ובעונה אחת; יש לה מערכות יחסים הדוקות מאוד עם ישראל ועם איראן; היא אינה רואה שום סתירה בין השתתפות במערך צבאי עם ארה"ב, בריטניה, יפן ואוסטרליה נגד סין ובשותפות פוליטית עם סין ועם רוסיה נגד המערב.

היא דוחה לחלוטין את הציפייה שהיא תנקוט עמדה כלפי פלישת רוסיה לאוקראינה. בקיץ שעבר היא הימהמה הימהומי אי-הסכמה עם רוסיה, אבל מיהרה להשתתק, ולרכוש רוב נפט רוסי במחירי חיסול.

הרוסים יוצאים מגדרם לפלרטט עם "ידידינו ההודיים". השבוע הם פירסמו הודעת הזדהות עם הודו, לאחר שממשלתה אסרה על הפצת סרט תיעיודי של הבי.בי.סי העוסק באחריותו של נרנדרה מודי לטבח של מוסלמים לפני 20 שנה. מודי, כיום ראש הממשלה רב הכוח של הודו, עמד אז בראש מדינת גוג'אראט, שממנה אגב, או לא כל כך אגב, באה גם משפחת אדאני.

ארה"ב רוצה את הודו במרכז

ארה"ב להוטה לעשות עסקים עם הודו, מסיבות מובנות. הודו משיבה אהבה אל חיקה, אבל זה בעיקר מפני שראש הממשלה מודי מעניק חיבוקים, ממש חיבוקים, כמעט לכל מי שמוכנים להתחבק איתו. הוא לא התקשה לחבק באותה החמימות את מר נתניהו ואת אבו מאזן בהפרש של 48 שעות.

איך להפוך את החיבה הנדיבה למטבע קשה של דיפלומטיה ושל פוליטיקה, זה עניין אחר. ויקטוריה נולאנד, תת מזכיר המדינה של ארה"ב (מקבילה של מנכ"ל), אמרה השבוע בשימוע בסנאט בוושינגטון, לפני מסע לדלהי, כי ארה"ב רוצה להציע להודו תחליפים לנשק רוסי, אל נכון כדי שתשנה את מדיניותה.

זו לא היתה הכרזה חכמה. ההודים אינם מתכננים להחליף את רוסיה. זה מנוגד לאינטרסים שלהם, וגם מנוגד לכבודם, או לפחות לאופן שבו הם מגדירים את כבודם. צריך להודות, כי כל זה מקשה על היכולת להבין את יעדי הודו, או לחזות את התנהגותה.

אבל כל זה אינו מפריע לארה"ב לנסות. בתחילת השבוע, בכירים מארה"ב ומהודו נועדו בוושינגטון, כדי לדון בשיתוף פעולה בפיתוח נשק ובטכנולוגיה עלית. בראש הדיונים ישבו היועצים לביטחון לאומי של נשיא ארה"ב ושל ראש ממשלת הודו. הנשיא וראש הממשלה עצמם ייוועדו בוושינגטון בחודש יולי.

היועץ האמריקאי, ג'ייק סליבאן, תיאר את השיחות ואת ההסכמים שנחתמו בסופן, "אבן יסוד לאסטרטגיה כוללת שתעמיד את העולם הדמוקרטי באזורי האוקיאנוס השקט והאוקיאנוס ההודי בעמדת עוצמה".

הודו כמובן אינה מתנגדת כאשר מתארים אותה "הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם", גם אם הודים רבים חושבים שממשלתה נעה בכיוון סמכותני, אבל היא אינה מרבה להשתמש במינוח הזה. היא עושה עסקים מצוינים, לאורך זמן וללא כל היסוס, עם ארצות שבעיני העולם הדמוקרטי הן אויבות מושבעות.

אבל הודו מוכנה להסכים לכל ניסוח, גם אם הוא פומפוזי, ובלבד שהוא משרת את מטרותיה. כאשר ארה"ב מזמינה אותה להשתתף בייצור טכנולוגיה מתקדמת, כדי לצמצם את משקלה הגלובלי של סין, היא נענית ברצון. הדרך אל לבה של הודו עוברת בהעברת טכנולוגיה, לא בנאומים לטובת דמוקרטיה. רק תנו לה לייצר מוליכים-למחצה או מנועי סילון עם טכנולוגיה אמריקאית מתקדמת; כל זמן שלא תגידו לה לוותר על טילי S-400 או על סוחוי 35 מרוסיה. או שתגידו לה, אבל אל נא תצפו שהיא תסכים.

שני היועצים לביטחון ללאומי פגשו השבוע בוושינגטון 40 מנכ"לים ונשיאי אוניברסיטאות מארה"ב ומהודו. אגב, אחד המנכ"לים היה זה של Adani Defense and Aerospace.

החמישית בגודלה

הודו היא עכשיו הכלכלה החמישית בגודלה בעולם. היא עומדת לצמוח השנה בשיעור שבין 6.1% עד 7.2%. זה טיפה יותר אטי מן החזוי, אבל עדיין הקצב המהיר ביותר של ארץ כלשהי, אם כי תמיד מוטב לזכור שמהירות כזאת אינה בת השוואה עם מהירות צמיחתן של כלכלות בוגרות בארצות עשירות.

ממשלת הודו הציגה השבוע את תקציבה השנתי החדש, העומד על 550 מיליארד דולר, והוא כולל הוצאות מוגדלות וקיצוצי מסים. הבחירות באופק, בעוד קצת יותר משנה. כמעט כל הסימנים מראים שנרנדרה מודי ייבחר בפעם השלישית ברציפות, ללא קושי, מאין לו מתחרים רציניים, אבל בשביל מה להסתכן.

הודו רואה את עצמה בת תחרות בזירה הבין לאומית עם סין. ממשלתה מעודדת את תאגידיה להשקיע בתשתית מעבר לים. אבל כיוון הזרימה של המזומנים הוא עדיין פנימה, לא החוצה. עד 2025 הודו תהיה שוק הבנייה השלישי בגודלו בעולם, בהיקף של כמעט 700 מיליארד דולר, עם 51 מיליון מועסקים.

נמל חיפה הוא כסף קטן, אבל, כפי שאמר אדאני ביום ג', ישראל היא מקור השראה והערצה. הוא אפילו חתם את נאום הברכה שלו בציטוט מיהודה עמיחי. בנימין נתניהו יצטרך לגמול להודו יום אחד בשורה או שתיים מרבינדראנאט טאגור.

רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני
ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר