רוב התמיכה הממשלתית בחקלאות בישראל נעשה דרך מחירי שוק גבוהים. כלומר, באמצעות חסמי סחר ותכנון ריכוזי, דואגים שהמחיר יעלה ובכך מגדילים את הכנסות החקלאים. זאת, בניגוד לתמיכה בהעברות ישירות לחקלאים, כפי שמקובל ברוב המערב.
בעיני ה־OECD, המדיניות הישראלית "מעוותת את השווקים, ממסה את הצרכנים ויכולה לפגוע בסביבה". בהמלצת ה־OECD, הממשלה הקודמת החלה לקדם מעבר מתמיכה עקיפה לישירה, אך הרפורמה לא יצאה לפועל.