סיירן | ניתוח

משווי של מיליארד דולר לפיטורים של כל העובדים: מאחורי הנפילה של חברת הסייבר סיירן

חברת סיירן (לשעבר קומטאץ') נסחרה בשיאה בשווי של מיליארד דולר, אך זה שנים ארוכות היא מדשדשת, למרות שורה של ניסיונות להמציא את עצמה מחדש • בשבוע שעבר הרימה ידיים ודיווחה כי בשל קשיי נזילות היא מפטרת את כל עובדיה

גדעון מנטל (מימין) ועמיר לב בתקופת קומטאץ' / צילום: עינת לברון
גדעון מנטל (מימין) ועמיר לב בתקופת קומטאץ' / צילום: עינת לברון

אחת מחברות הטכנולוגיה הישראליות הוותיקות בוול סטריט מגיעה לסוף דרכה: חברת אבטחת הסייבר סיירן הודיעה בשבוע שעבר על פיטורי 121 עובדים, המהווים את כלל עובדי החברה. החברה ציינה שהמהלך מגיע בתגובה למצב השוק ולאתגרים בגיוס הון נוסף. 

● חברת אבטחת המידע הישראלית סיירן תפטר את כל עובדיה
● הקאמבק של הישראלית הסולידית שכיכבה במפולת מניות הטכנולוגיה ב-2022

"בהיעדר מקורות נוספים לנזילות, הנהלת החברה צופה שהמזומן הקיים בקופה והתזרים הצפוי מפעילות שוטפת לא יספיקו לצרכי ההון החוזר שלה בטווח הקרוב", נכתב בהודעת סיירן. החברה ממשיכה לבחון את האפשרויות האסטרטגיות שלה, כולל מכירת נכסים או פירוק (liquidation), וציינה כי במקרה שתגיע למסקנה שהנזילות לא תאפשר לה לעמוד במחויבויותיה, היא תשקול גם פעולה בהתאם לחוקי חדלות הפירעון.

סיירן  מגיעה למצב הזה כשהיא נסחרת בשווי זעום בנאסד"ק: לאחר הדיווח על פיטורי העובדים המניה איבדה 27% מערכה, ושווי החברה עומד על כ־4 מיליון דולר בלבד. בחמש השנים האחרונות החברה מחקה למשקיעים בה מעל 98%. לשיאה הגיעה המניה זמן רב קודם לכן - בתקופת בועת הדוט.קום.

באוקטובר 2000 נסחרה מניית החברה (אז קומטאץ') במחיר של כ־66 דולר, ששיקף שווי שוק של למעלה ממיליארד דולר. כשהוא מתואם לאיחודי ההון שביצעה סיירן מאז, שווה מחיר המניה באותה עת לכמעט 4,000 דולר, לעומת 54 סנט כיום - מחיקה של 99.9% בשווי.

כאמור השיא במניה הגיע עוד בגלגול קודם של החברה, שהוקמה כקומטאץ' (Commtouch) אי אז בחורף שנת 1991. הימים ימי מלחמת המפרץ, וטילים נורו אז מעיראק לעבר ישראל. קומטאץ', שנוסדה על ידי גדעון מנטל, ד"ר נחום שרפמן ועמיר לב, עסקה בפיתוח תוכנות לדואר אלקטרוני, ובסוף שנות ה־90 היא החלה לספק שירותי אחסון בדואר אלקטרוני. בשנת 1999 החברה הונפקה בנאסד"ק, וכעבור מספר שנים נרשמה למסחר גם בבורסה בתל אביב, ממנה נמחקה ב־2019.

"אין עוד חברה עם פתרון אבטחת גלישה כמו שלנו"

ב־2009, אחרי 18 שנות פעילות שלא הניבו הצלחות מסחררות, ביצעה החברה שינוי נוסף בפעילותה, עם כניסה לעולמות הענן. "קומטאץ' תוכל להפוך לעסק שירוויח עשרות מיליוני דולרים בשנה", העריך אז בראיון לגלובס המייסד המשותף מנטל, שהיה יו"ר ומנכ"ל החברה.

הוא הוסיף כי החברה חזרה ממצב של "מוות קליני" ב־2003 להצגת רווחיות ב־2009. בשנים שלאחר מכן החברה ביצעה כמה רכישות מתחומי האנטי־וירוס והאבטחה, ואז גם החליפה את שמה מקומטאץ' לסיירן (שאומנם נכתב Cyren אך נועד להישמע כמו המילה Siren, צפירת אזהרה). באותן שנים הוביל את החברה ליאור סמואלסון, שהעריך אז בראיון לגלובס כי "פתרון אבטחת הגלישה שלנו הוא אחד הטובים בשוק. אין עוד חברה שמספקת פתרון טהור של אבטחת גלישה באינטרנט דרך הענן".

גם תחת השם החדש שלה לא הצליחה סיירן להלהיב את המשקיעים בוול סטריט ובתל אביב. אך בשנת 2017 נמצא מי שזיהה הזדמנות במניה - קרן ההשקעות האמריקאית Warburg Pincus חתמה על הסכם השקעה אסטרטגי בסיירן, במסגרתו היא רכשה 21.3% מהון המניות תמורת 19.6 מיליון דולר.

הקרן ביקשה להגדיל את החזקותיה בסיירן ונדרשה לפי חוק החברות הישראלי לבצע הצעת רכש, במטרה להחזיק עד 75% ממניות החברה בסיום התהליך. הצעת הרכש הוגשה בפרמיה על מחיר השוק, אך לא זכתה להיענות מלאה. זאת על רקע העובדה שמכניסת הקרן להשקעה ועד למועד סיום הצעת הרכש עלתה המניה בעשרות אחוזים; ייתכן שבעלי המניות חשבו אז כי אם קרן כמו וורבורג פינקוס רואה הזדמנות בהשקעה בסיירן, כדאי להם להישאר וליהנות מהצפת הערך העתידית.

בכל מקרה, וורבורג פינקוס הגדילה אז את החזקתה לכמחצית ממניות סיירן, בהשקעה נוספת של 43 מיליון דולר. המנכ"ל סמואלסון אמר אז כי הקרן תוסיף ערך לחברה עם הניסיון והקשרים שיש לה, ותאפשר לסיירן "להתחרות ולהגשים את החלומות שלנו, להיות אחת החברות המובילות בשוק".

בהמשך, ועל אף שרשמה הפסד "על הנייר" מהשקעתה, וורבורג פינקוס הזרימה עוד 8 מיליון דולר לחברה במסגרת הנפקת זכויות שבוצעה בשנת 2019. כלומר, בסך־הכול השקיעה הקרן כ־70 מיליון דולר במניות סיירן, החזקה ששוויה כיום פחות ממיליון דולר.

בין החזקות הקרן בעבר - נס טכנולוגיות ואליאנס

קרן וורבורג פינקוס הוקמה ב־1966 ולפי נתוניה היא פועלת ב־14 מדינות ומנהלת נכסים בהיקף למעלה מ־85 מיליארד דולר. סיירן אומנם הוקמה בישראל אך רשומה כחברה אמריקאית ונסחרת בוול סטריט, וההשקעה של וורבורג פינקוס בה בוצעה מארה"ב. לקרן יש השקעות אחרות בישראל, מוצלחות (וגדולות) הרבה יותר: בין היתר החזיקה הקרן בעבר במניות נס טכנולוגיות ובמניות אליאנס חברה לצמיגים.

ההשקעה המשמעותית ביותר של וורבורג פינקוס בישראל כיום היא בחברת כרטיסי האשראי מקס (לשעבר לאומי קארד). הקרן רכשה את השליטה במקס בשנת 2018 והשלימה את העסקה בפברואר 2019, לפי שווי של כ־1.95 מיליארד שקל למקס. אשתקד הודיעה וורבורג פינקוס על מכירת מקס לידי כלל ביטוח לפי שווי של 2.47 מיליארד שקל - הגבוה ב־27% מזה שבו נרכשה לפני כחמש שנים. מאחר שהקרן ביצעה את הרכישה באמצעות מינוף משמעותי, הרי שביחס להון שהשקיעה, התשואה מהמכירה - שטרם הושלמה - צפויה להיות גבוהה יותר.

ירון בלוך, יועץ בכיר לוורבורג פינקוס בישראל ויו"ר מקס, אמר באוגוסט האחרון כי "מקס עומדת בתחזיות שוורבורג פינקוס ראו לנגד עיניהם כשהשקיעו בה, ואף עוברת אותן. זה למרות שלא הכול הלך חלק מההתחלה - ההיפרדות מלאומי לקחה יותר זמן משתוכנן, והייתה גם הקורונה שאף אחד לא צפה".

שרפה כ־9 מיליון דולר בינואר־ספטמבר 2022

ובחזרה לסיירן: בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022 הסתכמו הכנסות החברה ב־17.3 מיליון דולר, מתוכן ברבעון השלישי הכנסות של כ־5.8 מיליון דולר.

לפי כללי החשבונאות המקובלים (GAAP), החברה הציגה הפסד תפעולי של 18.2 מיליון דולר, גידול של 16% לעומת ההפסד בתקופה המקבילה, ובשורה התחתונה ההפסד הנקי גדל ב־61% ל־25 מיליון דולר.

משבר הנזילות שהוביל לפיטורי העובדים כעת הגיע לאחר שהחברה שרפה מזומנים בסך כ־9 מיליון דולר בחודשים ינואר־ספטמבר 2022 (סכום נמוך יותר משריפת המזומנים בתקופה המקבילה ב־2021, כ־12.5 מיליון דולר). בסוף הרבעון השלישי היו לה בקופה 13.5 מיליון דולר, לאחר שהשלימה בקיץ שעבר מכירת חלק מפעילותה תמורת 9.6 מיליון דולר.

לחברה חוב לטווח ארוך למחזיקי אג"ח להמרה בסך 8.7 מיליון דולר. עם פרסום דוחות הרבעון השלישי סיירן העריכה שתמשיך להציג הפסדים ותממן את פעילותה מהמזומנים שבקופתה, וכן בעזרת הפחתת הוצאות תפעוליות, מכירת נכסים ואולי גיוס הון או חוב. הגירעון המצטבר נכון לרבעון השלישי הסתכם ב־297 מיליון דולר.