נגישות המידע באתרי הממשלה: המשרד להגנת הסביבה בראש, ומי בתחתית?

בשנת 2016 עברה החלטת ממשלה לפיה אתרי הממשלה יונגשו לציבור הרחב • המרכז להעצמת האזרח השיק מדד חדש ובחן אם אכן היא יושמה בפועל, ועד כמה • הממצאים: רשות המסים זוכה לציון נמוך מאוד, וכך גם משרדי ראש הממשלה והביטחון

קריית הממשלה בתל אביב / צילום: איל יצהר
קריית הממשלה בתל אביב / צילום: איל יצהר

המרכז להעצמת האזרח פתח בפרויקט שממפה את כלל אתרי המשרדים והגופים הממשלתיים הגדולים בישראל, ובחן עד כמה הם נגישים לציבור על סקלת ניקוד (0 הנמוך ביותר, 10 הגבוה ביותר). המדד בנוי על בסיס קריטריונים ברורים ושאלות קונקרטיות, כשהמטרה המוצהרת היא לשפר את הנגשת המידע לציבור.

"בשנת 2016 עברה בממשלה החלטה בנושא שיפור העברת המידע הממשלתי להנגשת מאגרי מידע ממשלתיים לציבור", נכתב באתר של המרכז להעצמת האזרח. "במסגרת ההחלטה, התבקשו משרדי הממשלה למפות את כלל מאגרי המידע הנמצאים ברשותם ולהעלותם לאתר Data Gov. חזרנו לבדוק את אופן יישומה ובחנו עד כמה משרדי הממשלה פרסמו את המאגרים הרלוונטיים, עד כמה המאגרים המפורסמים מעודכנים ועד כמה קל לגשת למידע שפורסם".

המדד בחן את נגישות מבנה הרשות, שמות בעלי תפקידים, נגישות המבנה הפיננסי (התקשרויות, חוזים, תקציבים) וההנחיות המנהליות של כל רשות. כמו כן, המדד בחן נגישות עד כמה השפה ברורה לקהל הרחב. "עובד המדינה וחבריו למקצוע מבינים הכול, ולא מכוונת זדון הוא כותב בשפה מקצועית שנראית לו פשוטה", מסבירה עו"ד רבקי דבש מהמרכז להעצמת האזרח. "אבל אנחנו כותבים לקהל הרחב, שעבורם השפה המקצועית אינה נגישה ואינה מוסיפה מידע".

בנוסף, בחינת המשרדים השונים נעשית באמצעות שאלות קבועות: "האם קיים מנוע חיפוש להנחיות מנהליות, וכמה חיתוכים ניתן לעשות בו?"; "האם הדוחות הפיננסיים של 2021 פורסמו בזמן?"; "מה שיעור ההתקשרויות הלא מפורסמות מתוך כלל ההתקשרויות?".

הגופים שבתחתית המדד

אחד הגופים בעלי הציון הנמוך ביותר במדרג הוא רשות המסים. בתחום הנגשת מאגרי מידע, רשות המסים סובלת מציון של 4.8 מתוך 10. הסיבה לציון הנמוך, בין השאר, היא שמאגרי המידע כמעט ולא נגישים לציבור הרחב באתר הרשות (ציון 0.4 בקטגוריה). בנוסף, רשות המסים לא העבירו את היקף ההתקשרויות שלה, לרבות ההתקשרויות הרגישות, כך שהמידע לגבי הספקים שלה לוקה בחסר, ועל כך קיבלה את הציון אפס. כמו כן, לא כל הדוחות פורסמו בזמן, מה שנותן להם ציון 4.

לעומת זאת, מבחינת ההנחיות המנהליות, הרשות זכתה לציון 9.3 במדד, לאור הנגשה מסודרת ונוחה למשתמש הממוצע.

למרות הציון הכללי הנמוך שקיבלה במדד, רשות המסים לא "כבשה" את המקום האחרון. משרד ראש הממשלה, לעומת זאת, "זכה" בתואר המפוקפק עם הציון הנמוך ביותר במדד (3) מבין הגופים שנבחנו. במרכז להעצמת האזרח אומרים כי משרד ראש הממשלה אינו משקף או מנגיש את המידע לציבור כראוי, ואף בשנת 2021 מספר התלונות המוצדקות נגדו על פי חוק חופש המידע, היה הגבוה ביותר.

בניתוח של המרכז להעצמת האזרח, משרד ראש הממשלה קיבל את הציון אפס בכל הנוגע להנגשת החלטות מנהליות, ו־0.8 בנגישות מידע פיננסי. הציון הגבוה ביותר (6.1) שקיבל המשרד במדד הוא בקטגורית הנגשת מבנה הרשות.

הגופים הנגישים ביותר

מהצד השני של המתרס, אחד המשרדים שהצטיינו במדד הוא משרד הכלכלה והתעשייה, שזכה לציון 7.6. משרד הכלכלה הצטיין בהנגשת המידע הפיננסי אודותיו, וקיבל בקטגוריה זו 9.9. גם בנגישות ההנחיות מנהליות, נגישות מאגרי מידע והנגישות שפה הוא מעל הממוצע. אולם, מבחינת הנגשת מבנה הרשות, משרד הכלכלה קיבל את הציון ציון 6, לעומת 7.1 בממוצע המשרדים - וזאת משום שהשפה הערבית אינה מונגשת בו.

המשרד המצטיין במדד, שהגיע למקום הראשון, הוא המשרד להגנת הסביבה, עם ציון של 8.1. כל הציונים שזכה להם המשרד הינם מעל הממוצע בכל הקטגוריות, למעט נגישות הנחיות מנהליות - בו הוא קיבל ציון 6.8 לעומת ממוצע של 7. כמו כן ובאופן ספציפי יותר, המשרד להגנת הסביבה קיבל ציון 0 בשאלה לגבי ריכוז ההחלטות המנהליות במקום אחד - מה שאינו קורה בפועל, בשל העובדה שמאגרי המידע אינם עדכניים מספיק. "יש למשרד להגנת הסביבה המון מאגרי מידע ספציפיים שהם חייבים להנגיש, כמו זיהום בים ונחלים", אומרת עו"ד דבש. "ההשערה שלי שברגע שיש גוף שרגיל להנגיש מידע, הוא עושה את זה לגבי כל השאר".

עידו פיק, מנכ''ל המרכז  להעצמת האזרח / צילום: רן יחזקאל
 עידו פיק, מנכ''ל המרכז להעצמת האזרח / צילום: רן יחזקאל

עידו פיק, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח מסכם כי "בעולם שבו לכל פיסת מידע יש כוח, מהפכת המידע לא יכולה לפסוח על הממשלה, שאוצרת בקרבה מידע בעל ערך רב. מלבד העובדה שהמידע שייך לאזרח והנגשתו תתרום לשירות יעיל עבורו, פרסום המידע יקדם פעילויות כלכליות שיתורגמו לצמיחת המשק. אנו מכוונים לשנות תפיסות ישנות של שקיפות והנגשת מידע ולעבור מהתנהלות פסיבית - כזו הממתינה לבקשות חופש מידע - לשקיפות אקטיבית היוזמת פרסום. כאן כוחו של המדד שיצרנו. אנחנו שואפים לשים על השולחן מדדים מקובלים של הנגשת מידע ולסייע לממשלה ללכת עוד צעד קדימה".

המודל הראשוני והפרק הראשון של המדד להעצמת האזרח בעבודת הממשלה נבנו בסיועה של ליבי ממן, חוקרת מדיניות ציבורית וממשל, שפיתחה כלים להערכת היבטים דמוקרטיים בפעילות של רגולטורים.