יאיר אבידן, המפקח על הבנקים בבנק ישראל. פורש מסיבות אישיות / צילום: גדעון שרון, לע''מ
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, החליט השבוע לפרוש מתפקידו לאחר שלוש שנים בלבד מאז נכנס לתפקיד במאי 2020. החלטה זו הפתיעה את שוק ההון והמערכת הבנקאית, כיוון שהיא הוגשה שנתיים לפני המועד בו אמורה הייתה להסתיים הקדנציה. היא הפתיעה גם נוכח העובדה כי שני קודמיו בתפקיד, חדוה בר ודודו זקן, סיימו כמעט את כל חמש השנים שהוקצו להם.
● המפקח על הבנקים פורש במפתיע אחרי קדנציה קצרה במיוחד
● המוסדיים על הטענה להתנהגות עדר: "לנהל פה השקעות פנסיה זה כמו לרוץ מרתון ולהימדד כל 100 מטר"
● טבע מפרסמת דוחות פושרים: עמדה בצפי ההכנסות אך רשמה הפסד כבד ברבעון האחרון
בסביבת המפקח מדגישים שאין כל קשר בין הודעת הפרישה של המפקח לסיטואציה הפוליטית ולמצב הנוכחי, וכי אין בפרישתו כל אמירה פוליטית.
ההתערבות הממשלתית בעולם הפיננסי גוברת
אי אפשר להתעלם מכך שהחלטתו של אבידן מגיעה כאשר ברקע גוברת התערבות ממשלתית בעולם הפיננסי. בעוד כשבוע וחצי צפוי להיות מוגש לכנסת חוק ההסדרים החדש, והוא כולל לא מעט רפורמות הנוגעות למערכת הבנקאות. החל מארגון מחדש של מנגנון ההפרדה בין הרגולטורים, דרך מתן אפשרות לבנקים קטנים לשווק ביטוחי רכב ועד הפרדת הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי מבנק ישראל שנוספה לחוק החדש.
זאת, לצד הליכי חקיקה מסתמנים גם מחוץ לחוק ההסדרים. ביום שני האחרון הודיע יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני, כי הוא מתכוון להגיש מחדש את הצעת החוק הפרטית שלו להקפאת הריבית על המשכנתאות לרוכשי דירה ראשונה.
בנוסף, השבוע נודע כי שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ינסה לקדם הצעה כי הבנקים יחויבו במתן ריבית גם על חשבונות עו"ש של הציבור הנמצא ביתרה חיובית, חשבונות בהם מחזיק הציבור יותר מ־500 מיליארד שקל שאינם נושאים ריבית. נזכיר כי הצעות דומות כבר עלו בעבר, אך הבנקים הצליחו למסמס אותן
כל אלו עוד לפני שהזכרנו את החלטתה של ועדת הכספים מהשבוע שעבר לאמץ את החלטתו של שר האוצר להפריד את חברת כרטיסי האשראי כאל מבנק דיסקונט, המחזיק ב־72% ממנה. אבידן תמך תחילה בהפרדה, אך בחודשים האחרונים שינה את דעתו בטענה כי משבר הקורונה פגם ביכולת השפיטה של הצורך בהפרדה ואף הגיש דעת מיעוט בעניין, כשמולו שני נציגים אחרים של בנק ישראל שדווקא תמכו בה.
ואם לא די בכך, את היחסים המתוחים בין הכנסת לבין בנק ישראל הבנו כולנו השבוע, כשיו"ר ועדת הכספים שאל את פרופ' ירון "האם הוא חושב שנגיד בנק ישראל צריך להביע עמדה בנוגע לרפורמה המשפטית כשמחצית מתושבי מדינת ישראל חושבים אחרת".
עם זאת, כאמור, בסביבתו של אבידן אומרים כי המפקח הודיע על פרישתו על רקע מיצוי מקצועי גרידא, ומתוך רצון למיצוי חייו הפרטיים כאבא וכסבא.
"אני מסיים בקרוב שלוש שנים של עבודה בעצימות גבוהה המלווה באתגרים רבים ומגוונים לצד תחושת סיפוק משמעותית מהיקף העשייה", אמר אבידן עצמו. "הפיקוח על הבנקים הוביל לתהליך שינוי משמעותי במערכת הבנקאית, ואין לי ספק ששינוי זה ימשיך להתעצם בעתיד".
אכן, תחת כהונתו העביר בנק ישראל לא מעט רפורמות שנועדו להגביר את התחרות במערכת הבנקאית. כך למשל יצאה אחרי לא מעט עיכובים לדרך רפורמת הבנקאות הפתוחה, כשהבנקים מחויבים לשתף עם המתחרים, בתוך המערכת ומחוצה לה, נתונים. נכון, ישראל נמצאת מאחורי מדינות כמו ארה"ב ובריטניה בתחום, ולא כל הגופים מקבלים את המידע באופן חלק, אך מדובר בשינוי מהותי שהלקוחות צפויים ליהנות ממנו בשנים הבאות.
רפורמה נוספת שיצאה לדרך היא שירות מעבר בקליק, באמצעות מערכת שמאפשרת ללקוחות הבנקים לעבור בנק באופן דיגיטלי. הרפורמה לא הצליחה להביא לשינוי משמעותי בנתחי השוק של הבנקים, אך היא עוררה את הבנקים לנסות לשמר את הלקוחות ויצרה עבורם אפקט חיובי.
אבידן אף הוביל בשנים הללו שתי רפורמות נוספות של שקיפות שנועדו לסייע לציבור לבחור בין הבנקים. הראשונה היא יצירת סלים אחידים בתחום המשכנתאות שיהיו ברי השוואה. לצד הסלים הללו יכולים הבנקים להציע תמהיל אישי ללקוחות, וככל הנראה ההעדפה של הציבור היא דווקא לאפשרות זו.
הרפורמה השנייה היא הטלת חובה על הבנקים לפרסם את שיעורי הריבית הממוצעת ברמת בנק, שנגבית בגין האשראי (הלוואות) ומשולמת עבור הפיקדונות, לאחר שהבנקים נהנו להסתיר לאורך השנים את הריביות הללו. אומנם מדובר על ריביות ממוצעות, והנתונים תקפים חודש לאחור, אך בהחלט מדובר בצעד חיובי.
"יש טביעת אצבע של אבידן"
אם מדברים על האשראי, הפיקוח על הבנקים תחת אבידן הורגש היטב בנושא האשראי שנתנו שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, לענף הבינוי והנדל"ן שצמח מאוד בשנים האחרונות. בחלק מהעסקאות אף נתנו הבנקים מימון של יותר מ־100% לפרויקט. עבר זמן מה עד שהמגמה זוהתה, אך בפיקוח על הבנקים הטילו מגבלות על מתן האשראי, והצליחו לעצור את החגיגה.
בנוסף, לפני כשנה החל לעבוד בישראל בנק נוסף, וואן זירו, שפתח את שעריו באופן רשמי בקיץ האחרון ולו כבר כ־45 אלף לקוחות. וואן זירו הוקם 43 שנים אחרי שהבנק הישראלי האחרון הוקם, וחודשים ספורים לאחר מכן קיבל בנק נוסף רישיון לפעול, אש של איש ההייטק ניר צוק שהוקם יחד עם קבוצת יזמים.
"רפורמות לא משפיעות בבת אחת", אומר ליאור שילה, אנליסט הבנקים של אי.בי.אי. "המפקח פעל בצורה מאוד נכונה, כשהוא נכנס בשיא משבר הקורונה. המערכת הייתה יציבה גם במשבר והיא עדיין יציבה, כך שהבנקים מגיעים נכונים לקראת המשבר הכלכלי הנוכחי. במהלך הכהונה שלו הצעדים שנעשו מראים שכן ישנה טביעת אצבע של אבידן".
הדרך למערכת בנקאית תחרותית עוד ארוכה
למרות הצעדים החיוביים, נראה כי לרגולטור עוד דרך ארוכה כדי להפוך את המערכת הבנקאית לתחרותית מאוד. הפועלים ולאומי נמצאים בפער ניכר מהאחרים בהיקף הנכסים והפעילות. די להיזכר בדבריה של הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, שאמרה בנובמבר 2021, אז עוד כמ"מ הממונה, כי "הבנקים פחות רעבים ופחות תחרותיים בתחום המשכנתאות ושלושת הבנקים הגדולים בתחום פועלים לשימור המצב הקיים", כדי להבין את הדרך שיש עוד לעבור.
ולבסוף, אי אפשר להתעלם מרווחי העתק שצברו הבנקים בשנתיים האחרונות. מי שחשב כי את השיא ברווח המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים - 18 מיליארד שקל בשנת 2021 - יהיה קשה לשבור, הנה הגיעה 2022 והם בדרך לעבור את הרף של 20 מיליארד שקל. זאת, בעיקר נוכח עליית הריבית של בנק ישראל.
אולם לא כולם חושבים שהרווחים האלו רעים לכלכלה. "מערכת פיננסית טובה צריכה בנקים חזקים שמרוויחים המון כסף. בסופה של קדנציה מפקח על הבנקים נמדד בכך שבנק לא קורס אצלו במשמרת, ולשמחתנו זה לא קרה", אומר גורם שמלווה את המערכת הבנקאית כבר יותר משני עשורים.