בנק ישראל: הפער בין מחירי הדירות למחירי השכירות המשיך לגדול גם במחצית השנייה של 2022

דו"ח היציבות הפיננסית של הבנק מראה כי היחס בין שני המדדים הולך וגדל – גם אם קצב העלייה נעצר מעט לקראת סוף השנה • "לירידה חדה במחירי הנדל"ן ישנה השלכות על יציבותה של המערכת הפיננסית", נכתב בדו"ח

 

לירידה חדה במחירי הנדל''ן יש השלכות על יציבותה של המערכת הפיננסית / צילום: Shutterstock
לירידה חדה במחירי הנדל''ן יש השלכות על יציבותה של המערכת הפיננסית / צילום: Shutterstock

הערכת הסיכון בענף הנדל"ן עדיין ברמה גבוהה מאוד, זו המחצית השלישית ברציפות, והפער בין מחירי הדירות למחירי השכירות ממשיך לעלות. כך עולה מנתוני דו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל למחצית השנייה של השנה שחלפה.

הדו"ח מראה כיצד היחס בין מחירי הדירות למחירי השכירות למגורים המשיך לעלות גם במחצית השנייה של 2022, על רקע העלייה הגדולה במדד לאורך השנה, והגיע כמעט עד לרמה של 1.6, רמתו הגבוהה אי פעם. לשם השוואה, עד תחילת שנת 2021 יחס זה לא היה גבוה מערך של 1.4, ועד שנת 2015 לא היה גבוה מ־1.2. נזכיר כי ב־2022 עלו מחירי הדירות בכמעט 19%, ואילו מחירי השכירות בכ־8%.

"מחירי הנדל"ן למגורים בישראל המשיכו את מגמת העליות בניגוד לשינוי שמסתמן במגמה העולמית", נכתב בפרק זה של הדו"ח. "היחס בין מחירי הדירות לבין שכר הדירה המשיך לעלות והגיע לשיאים חדשים. לפיכך, על אף עליית ההשקעה בענף הבינוי בשנת 2022, שצפויה להרחיב את היצע הדירות, ועל אף העלייה החדה בתשלומי הריבית על המשכנתאות, בתקופה הנסקרת הפער שהתרענו עליו בדוחות היציבות הקודמים בין מחירי הדירות לבין גורמי היסוד המסבירים אותם המשיך להתרחב".

בבנק ישראל מציינים גם את ההתמתנות המסוימת בעליית המחירים בסוף 2022, שעוצרת במעט את עליית היחס בין מחירי הדירות לשכר הדירה. כותבי הדו"ח אינם ממהרים להסיק מסקנות בעניין, אך נציין כי עלייה ביחס הזה משמעותה, בראש ובראשונה, תשואה שוטפת נמוכה על דירות להשקעה, ביקוש גובר להשכרה - ואף תמחור יתר שעלול לגרום להיווצרות בועה נדל"נית. בבנק ישראל מדגישים כי "ככל שהממשלה תצליח להתמיד ולהגדיל את שיווקי הקרקעות ולתמוך במגמת הגידול בהתחלות הבנייה שנרשמה בשנתיים האחרונות, צפוי הדבר לתמוך בעצירת התהליך", ומזכירים בהקשר זה גם את העלאת שיעור הריבית במשק, ש"צפויה להמשיך ולתרום להתמתנות הביקוש לדירות".

עוד מצוינות בדו"ח, ההשלכות על המשק של ירידה משמעותית, אם תתרחש, הן במחירי הדירות והן במחירי הנכסים המסחריים: "למחירי הנדל"ן למגורים יש השפעה רבה על הסיכונים הפיננסים של משקי הבית, ולמחירי הנדל"ן המסחרי יש השפעה על הסיכונים הפיננסיים של המגזר העסקי. מכיוון שהבעלות על הנדל"ן מלווה בשיעורי מינוף גבוהים בהשוואה לסקטורים אחרים, לירידה חדה במחירי הנדל"ן ישנה השלכות על יציבותה של המערכת הפיננסית".

כמעט 20% מהמשכנתאות - בשיעורי מימון ובשיעורי החזר גבוהים

בנק ישראל פרסם לאחרונה את נתוני המשכנתאות החדשות שנמצאות בסיכון, ששיעורן הולך ועולה: ביותר מ־47% מהמשכנתאות החדשות שניטלו בדצמבר, לדוגמה, שיעורי ההחזר מתוך ההכנסה החודשית של הלווה היו גבוהים מ־30% - נתון גבוה היסטורית, אך הוא לא היחיד המדאיג.

על פי נתוני הדו"ח, שיעור המשכנתאות החדשות שניתנו גם בשיעורי מימון גבוהים ( LTV של 60%-75%) וגם בשיעורי החזר מהכנסה גבוהים ( PTI של 30%-40%) היה כבר קרוב ל־20%, בסביבות חודש אוקטובר האחרון, ומעט ירד מאז, לקראת סוף השנה - אך עדיין נמצא ברמה גבוהה היסטורית.