ג'ף שוורץ / צילום: gloat
אפשר להניח שאם הראיון עם ג'ף שוורץ, בעברו שותף ומנהל תחום עתיד העבודה וההון האנושי בפירמת הייעוץ דלויט, היה מתקיים לפני מספר חודשים, הוא היה מתמקד בנושאים שונים, כמו התפטרות שקטה. אלא שמאז השוק השתנה, גל פיטורים שוטף את השוק והמעסיקים מחזירים עובדים למשרדים. אבל שוורץ, המכהן היום כסמנכ"ל לתובנות והשפעה בסטארט־אפ הישראלי Gloat, דווקא סבור שהתשובות שלו לא השתנו באופן מהותי.
● המרוץ של גוגל ומיקרוסופט ל-AI: מי תשלוט בדור הבא של מנועי החיפוש | ניתוח
● גוגל לא מפקירה את הזירה: זו התשובה שלה ל-ChatGPT
● בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? | ניתוח
"השינוי המהותי הוא עדיין מהניהול שהכרנו לפני המגפה, לזה שאחריה", הוא מסביר. את משנתו שטח שוורץ בחודש שעבר בכנס של עמותת משאבי אנוש ישראל, וגם בספרו Work Disrupted, אלא שמאז שהספר יצא, כאמור שוב חווינו שינוי.
יש מי שחושבים שכעת השוק מתאזן. אנחנו עדיין תחת שיבושים?
"כן. כל מה שחשבנו על ניהול בעשורים האחרונים, לא נכון להיום. לדוגמה, רואים את זה בכך שמסלול הקריירה שונה, הוא כבר לא לינארי, והקריירה נמשכת זמן רב יותר עד לגיל יותר מופלג".
מנגד, יש ניסיון להתייצב על מה שהכרנו קודם בחסות האתגרים הפיננסיים. למשל, באחרונה חברות מחזירות את העובדים למשרדים.
"בעיניי, זה לא עניין של האם חוזרים למשרדים 'פולי רמוט' או היברידי. אני חושב שהמיקוד של המעסיקים לא צריך להיות בכמה ימים אנחנו במשרד, אלא במה זה אומר לנהל כוח עבודה כשחלק מהעובדים במשרד, חלקם עובדים היברידית וחלקם מהבית.
"מנהלים אומרים לעצמם - 'עכשיו יש לנו את הכוח, כי לעובדים יש פחות אפשרויות'. אבל אני לא בטוח שהם יקבלו את מה שהם רוצים - הם יקבלו התפטרות שקטה. אני חושב שאם כולם יחזרו למשרד, הפרודוקטיביות תרד".
משרות נוסח ChatGPT
בגלואט, נציין, מפתחים באמצעות בינה מלאכותית טכנולוגיה - גורם נוסף שנכנס באחרונה לשיח ומערער גם הוא את השוק - במטרה לשמר ולגייס עובדים בארגונים.
"לדעתי יהיו מספר מוטיבים שישפיעו על הניהול ב־2023", מציין שוורץ. "הראשון הוא כמובן ה־ChatGPT, ובכלל כלי הבינה המלאכותית. אנחנו נראה עיצוב מחדש של משרות ושל עבודה. אבל זה לא יהיה רק בדרך שבה אינטליגנציה מלאכותית תחליף את האנשים. העיצוב החשוב יותר יהיה בדרך שבה נשתמש ב־ChatGPT, בבינה מלאכותית ובכלים רובוטים כדי להפוך את כוח העבודה לפרודוקטיבי יותר".
שוורץ מדגים זאת באמצעות השוואה לגיליונות אלקטרוניים. "כשבשנות ה־70 הומצא הגיליון האלקטרוני, המחשבה הייתה שהוא יוכל להתמודד עם כמות נתונים גדולה במקום האנשים. ברגע שהפכנו את העבודה הזו לאוטומטית, כל מי שעסק בעבר בחישובים, עבר לעסוק באנליזות. לכן, השאלה שלנו צריכה להיות עכשיו איך נשלב את ChatGPT בעבודה הקיימת".
לדעתך ה־ChatGPT יחליף בעלי תפקידים במשאבי אנוש?
"אולי נראה פחות אנשים שאחראים על איסוף נתונים ועסקאות, אבל נראה יותר ניתוחים שרק בני אדם יכולים לעשות. כולם יעבדו עם כלי בינה מלאכותית בשנים הקרובות. מחלקות משאבי אנוש יעסקו פחות באיסוף נתונים ויותר בתוכניות עבודה.
"טום דוונפורט וסטיבן מילר כתבו בספרם Working with AI שאחת הדרכים להשגת היתרונות היא לעצב את המשרה כך שתהיה יותר יעילה. לפעמים אנחנו מתמקדים מחדש באוטומציה והחלפה, כשהשאלה שצריך לשאול היא מה נוכל לעשות כדי להוסיף ערך. זה מחזיר אותנו לעיצוב מחדש של המשרות - ל־ChatGPT יהיה תפקיד בכך".
לקראת תפנית ב־2023?
מוטיב נוסף שלדבריו ישפיע על הניהול ב־2023, יהיה בגיוס טאלנטים. "מנכ"ל לינקדאין אמר באחרונה ש'העובד הטוב ביותר שלך כבר עובד אצלך, עלייך רק למצוא אותו'. אנחנו נראה את זה במיוחד במצב הפיננסי הנוכחי. תהיה עלייה במוביליות פנימית, כי עלינו לבצע את העבודה הקיימת גם כשלא יכולים לגייס עובדים חדשים".
השינוי השלישי עליו מדבר שוורץ הוא ריבוי הזדמנויות לשינוי קריירה, כאמור לצד שאלת ההיברידיות. "ברגע שאנשים מתרגלים לגמישות זה יהיה קשה מאוד לקחת מהם אותה. מנהלים צריכים ללמוד לנהל את זה".
שנת 2023 תהיה קשה יותר?
"לדעתי 2023 עשויה להיות נקודת המראה. למנהלים יש יותר אפשרויות לבחור מבעבר, במיוחד בחברות שייעזרו בבינה מלאכותית, ישמרו על היברידיות, יתבססו על הכישורים של עובדים ולא בהכרח על התפקידים".