אלעד ברדוגו / צילום: איל יצהר
דירקטוריון חברת נתיבי ישראל אישר מינויו של עו"ד אלעד ברדוגו איש ליכוד ואחיינו של יעקב ברדוגו לתפקיד יועמ"ש החברה, בצעד שנוי במחלוקת לאחר שהוא דורג שלישי מבין המועמדים שהגיעו לדירקטוריון וחרף זיקתו הפוליטית הברורה של מי שמיועד להיות שומר הסף בחברה.
בתוך כך, לגלובס נודע כי רשות החברות פתחה בבדיקה של הליכי המינוי ועד לסיום הבדיקה המינוי הוקפא.
במכתב שנשלח מטעם מנהלת רשות החברות הממשלתיות, מיכל רוזנבוים, נכתב "לאור הפרסומים כי למועמד שנבחר ישנה זיקה פוליטית, אבקש לדעת האם זיקה זו,
ככל שקיימת, נבחנה ע"י היועץ המשפטי אשר ליווה את הליך האיתור ומה הייתה חוות דעתו בנדון. ככל שהנושא לא נבחן בעת הליך האיתור, אבקש לקבל את חוות דעתו של היועץ המשפטי אשר ליווה את הליך האיתור בעניין זיקה זו והשפעתה על המלצות ועדת האיתור".
● השלב הבא במחאה המשפטית: איך תראה ההשבתה ביום שני הקרוב?
● מה אפשר ללמוד מהשריפה שפרצה במגדל בראשית בתל אביב
● המפקח על הבנקים פורש אחרי תקופה קצרה במיוחד, ואלו הסיבות
עוד נודע לגלובס נודע כי בקיץ האחרון מועמדותו של עו"ד ברדוגו למשרת היועץ המשפטי של חברת נתיבי איילון לא הבשילה לאחר שהוא הגיע ל-8 המועמדים אבל לא עלה ל-4 המועמדים הסופיים.
עו"ד ברדוגו קיבל את התפקיד בחברת נתיבי ישראל שאחראית על כ-6-7 מיליארד שקלים בשנה ושבכוונת שרת התחבורה מירי רגב להעביר לידיה גם את פרויקט המטרו שאמדנו התקציבי 150 מיליארד שקלים כעת, לאחר שלא הצליח לקבל תפקיד דומה בחברת נתיבי איילון שאחראית על תקציב קטן בהרבה לפני הבחירות האחרונות.
ברדוגו דורג שלישי מבין המועמדים למינוי
דירקטוריון חברת נתיבי ישראל אישר אתמול (ג') את מינויו של איש הליכוד, עורך הדין אלעד ברדוגו לתפקיד היועץ המשפטי של החברה. ברדוגו, דורג שלישי מבין המועמדים ולצידו התחרו בכירים בשירות הציבורי. הוא עורך דין מוכר בתחום התשתיות והיה שותף במשרד גולדפרב זליגמן, וגם העיד על עצמו בעבר כאיש ליכוד וכפוקד למפלגה.
מדובר בתפקיד של שומר סף קריטי בחברה המשמשת כקבלן הביצוע העיקרי של משרד התחבורה. לתפקיד חשיבות מיוחדת בחברת נתיבי ישראל שכן היא התמודדה עם פרשת שחיתות ענקית בשנת 2016.
ועדת המינויים בראשות מנכ"ל החברה העלתה שלושה מועמדים סופיים לדירקטוריון כשכאמור עו"ד ברדוגו, אחיינו של יעקב ברדוגו מקורבו של רה"מ בנימין נתניהו, דורג במקום השלישי. בדירקטוריון הוא נבחר ברוב של 5 קולות מול 4 מתנגדים, אחת מהן היא חברת הדירקטוריון לינדה בן שושן שהתפטרה אתמול מהדירקטוריון במחאה על המינוי. נציג רשות החברות שנכח בדיון לא הביע עמדה כנגד המינוי. בחברה טוענים כי את ועדת האיתור ליווה שופט בדימוס והוכן דו"ח מסכם אך עדיין לא מסרה לבקשת גלובס את שם השופט ואת הדו"ח האמור.
טענות לעריפת ראשים התערבות בניהול בנתיבי ישראל
דירקטוריון חברת נתיבי ישראל נשלט על ידי מקורבה של שרת התחבורה מירי רגב יגאל עמדי, שתועד פועל לצידה בפריימריז בליכוד בעודו מכהן כיושב ראש חברה ממשלתית - דבר שמותר על פי הדין אך גרם לבחינה מחודשת של הנהלים ברשות החברות ובמשרד המשפטים. בשנת 2015 הוא מונה על ידי רגב ליו"ר המועצה הישראלית לתרבות.
היו"ר הנחה בעבר להעביר דרכו כל מכרז שעורכת החברה לסגני מנהלי אגפים, אף שסמכות הדירקטוריון נוגעת רק במינויים בכירים יותר והושמעו טענות בחברה לעריפת ראשים והתערבות בניהול.
מהחברה נמסר בתגובה כי "כחלק משלבי ההתמודדות, המועמדים לתפקיד מצהירים על נסיונם, השכלתם (בהצגת תעודות נאמנות למקור) וכן על יכולותיהם. לא נהוג וגם לא לגיטימי לשאול מועמדים לאלו תפקידים אחרים הם התמודדו או מתמודדים במקביל. שכן הדבר פוגע בפרטיותם ואינו רלבנטי לתהליך המיון והבחירה הספציפי. בהתאם לכך איננו נוהגים לשאול מועמדים לגבי עניין זה. ומשכך גם איננו יודעים מי מהמתמודדים התמודד לאיזה תפקיד ומתי".
מוקדם יותר היום מסרו בחברה כי "חברת נתיבי ישראל מייחסת חשיבות רבה למינויי בכירים בכלל ושומרי הסף בפרט. תהליך האיתור למשרת היועמ״ש של החברה לווה על ידי שני משקיפים משפטיים בכירים ובהם שופט בדימוס המלווה את החברה בתהליכים אלו וכתב דו״ח מסכם לעבודת וועדת האיתור וועדת המשנה ומצא שהתנהלות החברה הייתה תקינה ובהתאם לנהלים ולחוק".
"וועדת האיתור התנהלה על פי אמות מידה גבוהות ובהתאם לנהלים. הוועדה המליצה לדירקטוריון לאחר בחינת כלל המועמדים על 3 מועמדים כשירים לתפקיד. וועדת כוח האדם של הדירקטוריון דנה בנושא לאחר שראיינה את 3 המועמדים ובחנה את מכלול נתוניהם והחליטה לקבל פה אחד את המלצת המנכ״ל ולמנות את עורך הדין אלעד ברדוגו לתפקיד לאור נסיונו ויתרונותיו היחסיים.
בהתאם הובאה המלצה לדיון בדירקטוריון שבסיומו נערכה הצבעה בקרב הדירקטורים והמועמד אושר ברוב קולות . המינוי מותנה באישור רשות החברות הממשלתיות."
מעו"ד ברדוגו לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.