ב.מ.וו סדרה 3 / צילום: יח''צ
בשנה שעברה הציב האיחוד האירופאי דד־ליין להפסקת המכירה של כלי רכב עם מנועי בעירה פנימית באירופה עד 2035. ההחלטה התקבלה בתשואות רמות בקרב רוב הפוליטיקאים וארגוני איכות הסביבה באירופה, וגם בתעשיית הרכב היו מי, שמיהרו לרכוב על גל האהדה הציבורי. אבל פה ושם נשמעו גם קולות אחרים ואחד מהם היה של אוליבר זיפסה, יו"ר ב.מ.וו.
● מרוב מינויים פוליטיים, לא ברור מי יגשים את המדיניות של השרה מירי רגב
● "סייבר לא יכריע מלחמות בשנים הקרובות", ראש אגף התקשוב בצה"ל בראיון ראשון | ראיון
בראיון, שהעניק באוקטובר אשתקד בארה"ב, הזהיר זיפסה כי "הצבת דד־ליין להפסקת הייצור של רכב מונע־דלק הוא צעד מסוכן פוליטית, שעתיד להרחיק את המכוניות 'הזולות' מחוץ להישג ידם של ההמונים... אסור לאירופה להפוך את הבעלות על רכב חדש לפריבילגיה של העשירים".
כמובן שב.מ.וו, שכלי הרכב שלה נחשבים לאחד מסמלי הסטטוס המובהקים של השכבות המבוססות בעולם, לא הפכה בן לילה לגוף חברתי, שמגן על הפרולטריון. קרוב לוודאי שהסיבה האמיתית היא המוניטין ההיסטורי שלה כיצרנית של מנועי בנזין מתוחכמים - ומשם גם מגיעה האות M שבשמה. אמנם החברה מוכרת כיום לא מעט דגמים חשמליים אך היא עשויה לאבד הרבה לקוחות "הארד קור" אם תפסיק לייצר כליל מנועי בנזין. בינתיים היא ממשיכה להשקיע בדגמי הפלאג־אין שלה, שאמורים להציע את הטוב שבכל העולמות: פליטה מזערית לפחות על הנייר - שמזכה בסבסוד "ירוק" - ביחד עם ביצועים רציניים וטווח נסיעה של רכבי בנזין עבור לקוחות מסורתיים.
להשקעה הזו זכה גם הדור המחודש של ה־330 פלאג־אין, שהושק אצלנו בסוף השנה שעברה. חיצונית ניסו המעצבים ליצור קשר חזותי עם משפחת הדגמים החשמליים החברה ובמיוחד עם ה־I4 החדשה. כמו ב-I4 הזנב מחצין כיסוי אווירודינמי ומבריק בתחתית הפגוש האחורי שמחפה על פתחי המפלט. אם מוסיפים לכך חישוקי ספורט רחבים, שבתוכם בוכנות בלימה כחולות, מקבלים מכונית שמצליחה להיראות מתוחכמת ועדכנית יותר מבלי לנטוש את הפרופורציות ואת העיצוב המוכרים של סדרה 3.
מערך פיקוד חדשני
החידוש המרכזי בתא הנוסעים הוא מערך הפיקוד, שגם הוא עוצב ברוח ה־I4 החשמלית. מול הנהג מוצב רצף קמור של מסכי LCD, שמחבר בין לוח המחוונים למערכת המולטימדיה ויוצר אשליה של מסך ענק ורצוף אחד. אמנם מרצדס חתומים על הסגנון הזה במקור אבל ב־330 המסכים יותר ממוקדים בנהג והגרפיקה שלהם יותר עשירה ותוססת.
למרבה הצער ב.מ.וו ויתרה על רוב המתגים הפיזיים המסורתיים ומי שירצה לתפעל כעת את מערכת האקלים, למשל, יצטרך לחפש את התפריטים הרלוונטיים במסך המגע או לחדד את האנגלית שלו עבור מערכת זיהוי הפקודות הקוליות. עוד מחווה לטובת דור הסמארטפון הוא ויתור על מוט ההילוכים המסורתי והנעים לאחיזה של ב.מ.וו לטובת מתג קטנטן וקפיצי.
מושבי הספורט הקדמיים נוחים מאד וביחד עם תנוחת הישיבה הנמוכה יחסית הם משרים את האווירה הספורטיבית של המותג. מרחב הפנים מלפנים ומאחור הוא עדיין מהטובים בקבוצה אם כי מרחב הרגליים של הנוסע האמצעי במושב האחורי מוגבל בשל מנהרת התמסורת הגבוהה. גרסת הפלאג־אין גם מקצצת כשליש מנפח תא המטען לטובת הסוללה ומסתפקת בפחות מ־400 ליטר.
מערכת ההנעה של ה־330 פלאג־אין משלבת בין מנוע טורבו בנפח 2 ליטר לבין מנוע חשמלי חזק וסוללה בקיבולת צנועה יחסית של 12 קילוואט־שעה. ההספק המשולב במצב "בוסט" מאפשר להשיג לפרקי זמן קצרים עד 292 כ"ס.
ברירת המחדל של מערכת ההנעה היא גלישה חרישית על חשמל בלבד למהירות של עד 140 ק"מ. הטווח החשמלי התיאורטי הוא 60 ק"מ אבל בתנאי אמת "ישראליים" הטווח הריאלי על חשמל בלבד נע סביב כ־30 ק"מ ופחות. כמו ברוב דגמי הפלאג־אין גם כאן צריכת הדלק המוצהרת, כ־76 ק"מ לליטר, היא תיאורטית. ניתן להתקרב אליה אם מקפידים לטעון את הסוללה באופן סדיר ונוסעים לטווחים מוגבלים יחסית באופן רגוע. אבל לא בשביל זה רכשתם ב.מ.וו 330 ומי שיגביר לעיתים קרובות את הלחץ על הדוושה או יצלח מסלולים הרריים יגלה, שהצריכה בפועל אינה שונה מהותית משל דגמי בנזין מודרניים בנפח דומה, בסביבות 15 ק"מ לליטר.
במצב התכנות הספורטיבי מקבלים פיצוי מלא בדמות ביצועים מענגים כאשר המנוע החשמלי מצרף את מלוא ההספק שלו למנוע הבנזין. התאוצות מרשימות וכבונוס מקבלים גם צליל ספורטיבי נעים, מהסוג שהתגעגענו אליו לנוכח מבול החשמליות.
תחושת ביטחון מוחלטת
למרות המערכות החשמליות, הסוללה והמשקל העודף, זו עדיין אחת ממכוניות הספורט סאלון הנעימות ביותר לנהיגה ספורטיבית "רצינית", במיוחד עם חבילת ה־M SPORT שמקשיחה את המתלים. ההיגוי מאוזן, מהיר ויוצר חיבור כמעט מאגי בין הנהג למכונית, העברות המשקל על כבישים מפותלים מתבצעות בקלילות אלגנטית ונטיית הגוף בפניות כמעט אפסית. אפשר גם לנהוג במכונית הזו מהר מאד ולצלוח מרחקים ארוכים במהירויות גבוהות עם תחושת ביטחון מוחלטת. אבל מי שממש ירצה, וימצא את המשטח הנכון, יכול לפרוק עול ולשלוח את הזנב לחופשי בהחלקות פוטוגניות כמו בסדרה 3 "של פעם".
ב.מ.וו 330e נחשבה פעם לסוג של מציאה פרועה בשוק הפרמיום הישראלי בזכות הטבת המס הנדיבה על רכבי פלאג־אין. אלא שמאז קוצצה ההטבה בכמה פעימות, כולל בינואר השנה, מחירי היצרן עלו וכיום מחיר הבסיס של המכונית עומד על 344 אלף שקל לגרסת הבסיס ו־374 אלף עם חבילת ה־M ספורט בה נסענו. קפיצה משמעותית מאד לעומת מחיר הדור הקודם. זו עדיין מכונית ספורט סאלון מיומנת ואיכותית, שיכולה להעלות חיוכים של הנאה, ואולי גם דמעות נוסטלגיה, בקרב חובבי הגה מושבעים. אבל לא בטוח כמה מהם נותרו בקרבנו.
חלק מהמתחרות
וולבו S60 פלאג-אין
344 אלף שקל לגרסת ה-T8 של וולבו S60, הארוכה ורחבה במעט מה-330. ניצבת על בסיס גלגלים של 2.87 מ' ומרווחת. מערכת ההנעה כוללת מנוע 2 ליטר טורבו-בנזין, שני מנועים חשמליים וסוללה נטענת עם הספק משולב של 390 כ"ס.
מרצדס CLA 250 פלאג-אין
325 אלף שקל הוא מחיר הבסיס של מרצדס CLA250 פלאג אין. היא דומה במידותיה החיצוניות ל-330 אבל ניצבת על בסיס גלגלים באורך 2.73 מ'. ההנעה משלבת מנוע 1.3 טורבו עם מנוע חשמלי וסוללה נטענת עם הספק משולב של 218 כ"ס.
סקודה סופרב PHEV
285 אלף שקל עולה הגרסה של סקודה סופרב פלאג-אין. זו מכונית גדולה עם הנעה קדמית, על בסיס גלגלים של 2.84 מ'. תא הנוסעים מרווח ומאובזר היטב. להנעה אחראי מנוע 1.4 ליטר טורבו עם מנוע חשמלי וסוללה נטענת בהספק 218 כ"ס.
