הדוח על הכלכלה הפלסטינית שעשוי לצנן את החששות להסלמה ביטחונית

ראש ה־CIA וויליאם ברנס הזהיר השבוע מפני התפרצות אינתיפאדה שלישית בגדה המערבית. "הייתי דיפלומט בכיר בזמן האינתיפאדה השנייה, ואני מודאג", אמר במהלך ביקורו באזור. "אנחנו רואים היום תזכורת למציאות שראינו אז".

ואכן, יש לא מעט סיבות ואירועים שבגינם עשוי להתלקח מחדש עימות בין ישראל לפלסטינים. בין השאר, לפני שבועיים, לאחר האירוע בג'נין שבו חוסלו תשעה מחבלים ועוברת אורח, הודיעה לשכת יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן על הפסקת התיאום הביטחוני. בנוסף, הפת"ח, ארגונו של אבו מאזן, סובל מפילוג ברקע מאבקים פנימיים, וחמושים מהארגון מצטרפים לפעילות טרור נגד ישראל. ואם לא די בכך, חלק משרי הממשלה בישראל נחשבים לסדין אדום בעיני הפלסטינים, ופוגעים ביחסים בין הצדדים.

אבל גורם מרכזי אחד עומד נגד כל ההתפתחויות הללו ומונע מהן, לפחות בינתיים, לגלוש ממקבץ של פיגועים והתגברות בידויי אבנים, לעימות חזיתי - הכלכלה הפלסטינית והתלות בישראל.

לפי דוח שפרסם מכון המחקר לביטחון לאומי (INSS), מצבה של הכלכלה הפלסטינית השתפר במהלך 2022, ועיקר השיפור נובע מהסחר עם ישראל ומהעלייה במספר העובדים הפלסטינים המועסקים בה.

הפער בין עזה לגדה

על פי הדוח INSS, נרשם גידול של 55% ביבוא מוצרים ושירותים פלסטיניים מישראל במהלך השנתיים האחרונות, לשיא של כ־1.8 מיליארד דולר. בנוסף, היצוא הפלסטיני צמח ל־1.3 מיליארד דולר. הנתונים מצביעים על עלייה בביקושים הפנימיים ועימם עלייה בהכנסות הרשות הפלסטינית ממסים ומכסים. בנוסף, הגירעון הפיסקאלי של הרשות בשנת 2022 הצטמצם מ־5.2% ל־3.5% מהתמ"ג.

באשר לפועלים הפלסטינים העובדים בישראל, מספרם עלה במהלך 2022 מכ־130 אלף לכ־165 אלף, כשרבע מהם עובדים בישראל ללא אישורים. עלייה זו, לצד סיבות נוספות, הובילה לירידה בשיעור האבטלה בגדה המערבית לרמה של 12.6% לעומת כ־15% ב־2021.

פרופ' אסטבן קלור מהאוניברסיטה העברית, אחד מכותבי הדוח, אומר לגלובס כי הנתונים עדיין מראים שכלכלת הרשות הפלסטינית במצב שברירי. לדבריו, השנתיים האחרונות התאפיינו בצמיחה איטית, בין השאר בעקבות משבר הקורונה, כשבשנה האחרונה דעך הקצב, והרשות הפלסטינית טרם חזרה להיקף התוצר של ערב המגפה. "אחת מבעיות היסוד של הרשות היא הקושי הגדול ללוות כספים לצרכים מבניים, כמו פרויקטים של תשתית שמאיצים צמיחה", הוא אומר.

מה הביא לגידול במאזן הסחר ולירידה בגירעון? "בלי ספק העלייה בתעסוקת פלסטינים בישראל ובהתנחלויות. הכנסה זו מהווה כרבע מהתוצר הפלסטיני (כולל רצועת עזה, ד"ז). המדיניות של הגדלת מספר היתרי העבודה, לרבות יותר מ־15 אלף לפועלים מרצועת עזה, מאוד עזרה לכלכלה הפלסטינית".

פרופ' קלור שב ומדגיש כי הכלכלה הפלסטינית לא עומדת בפני עצמה. "אין להם מטבע ומדיניות מונטרית - ואולי טוב שכך, כי לא בטוח שהיו יכולים לנהל מדיניות מוניטרית יציבה. היא מאוד מושפעת מכלכלת ישראל, ובעיית יסוד נוספת היא כוח העבודה לא מוכשר לעידן שלנו. אין תעשייה, אין תשתיות".

לדבריו, יש קשר ישיר בין התעסוקה בישראל לשקט הביטחוני. "אני תומך בגישת 'הכלכלה שווה שקט'. למשל, לפתיחת הדלת לתעסוקת הפועלים מעזה יש חלק גדול ברגיעה בשנה האחרונה מול חמאס, כפי שראינו במבצע האחרון בעזה בקיץ (שהתנהל רק מול הג'יהאד האיסלאמי, ד"ז)".

אלא שיש גם בעייתיות לא קטנה במודל הזה. פרופ' קלור מצביע על הכשל שבאטרקטיביות של התעסוקה בישראל: "אחת מהבעיות היא שיש תמריץ לעבוד בישראל לעובד לא מיומן, לבניין וחקלאות, וזה מעודד אי יציאה ללימודים, כששכרו של עובד מיומן ברשות הפלסטינית (לרבות במקצועות כמו הנדסה וניהול, ד"ז) עדיין נמוך משכר עובד בניין בישראל".

פרופ' קלור מתייחס גם לפער בין הגדה המערבית לרצועת עזה. "הבדל עצום ביניהן, ההתאוששות מתרחשת בעיקר בגדה. בעזה, לעומת זאת, אי היציבות כמובן משפיעה ושיעור התעסוקה נמוך מאוד. בהתאם גם השכר נמוך. הם זקוקים לתמיכות חיצוניות הרבה יותר". נציין כי לפי דוח של האו"ם, 1.5 מיליון פלסטינים ברצועה סובלים מעוני, מתוך אוכלוסייה כוללת המונה כ־2.8 מיליון איש.

כיום, השכר הממוצע בתחומי הרשות הפלסטינית הוא 120 שקל ליום - לעומת 270 שקל בישראל. ברצועת עזה המצב חמור יותר והשכר הממוצע קטן ממאה שקל, ובמקצועות הלא מיומנים מגיע עד לרף הנמוך של 10 שקל ביום.

תלות כלכלית זו בישראל מאפשרת להפעיל מנופי לחץ על הפלסטינים ומביאה לשקט יחסי מבחינה ביטחונית. אולם, בטווח הארוך יותר, התמונה הנוכחית של כלכלה פלסטינית מיושנת ללא אופק צמיחה המבוסס על תשתיות, השכלה ותעשייה מתקדמת, לצד משטר רעוע, עשויה לגרום דווקא להתפרצות חריפה יותר בעתיד.

הסיוע לטורקיה וסוריה

משלחות הסיוע מישראל לטורקיה בעקבות רעידת האדמה הקשה שפקדה את האזור, זכתה להתייחסות מפיו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שאף הודה לישראל על כך. אין מדובר בנימוסים בלבד, אלא בעוד ביטוי להתקרבות בין המדינות. הסיוע הישראלי שנשלח לטורקיה כולל משלחות חיפוש והצלה, משלחות רפואיות, בית חולים שדה וסיוע רב בציוד, וזכה לאזכורים רבים גם בתקשורת המקומית.

בצד השני של הגבול, בסוריה, אין עדיין ביטוי פומבי להודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו כי יועבר סיוע גם למדינת האויב. עם זאת, גורם ישראלי בכיר אומר לגלובס כי ארגוני סיוע והצלה הפועלים בסוריה העבירו רשימות בהן מפורט הציוד הנדרש, וככל הנראה ישראל תספק חלק ממנו. מדובר בעיקר בשמיכות, ציוד רפואי וגנרטורים. הדרך להעברת הסיוע נרקמת בימים אלה.

טור סופ"ש | ?????