אינטל | ניתוח

אינטל וישראל בשעת מבחן: מה עובר על המעסיקה הגדולה בהייטק?

אינטל העולמית היא חברה חבולה שמתמודדת עם תחרות גוברת ושחיקה ברווחיות • אינטל ישראל ביטלה הקמת מרכז בחיפה, החליפה הנהלה ומדשדשת בגיוס עובדים • למרות הכל היא גם המעסיקה הגדולה ביותר בהייטק וחברה שזוכה למענקי ענק והטבות מס מפליגות • עכשיו השותפות הזו עומדת למבחן

החדר הנקי במפעל אינטל בקרית גת / צילום: Associated Press, Matt Rourke
החדר הנקי במפעל אינטל בקרית גת / צילום: Associated Press, Matt Rourke

בשבועות האחרונים ניהלו בכירים באינטל, בהם סמנכ"ל הכספים של אינטל ישראל, שיחות עם אנשי רשות ההשקעות במשרד הכלכלה על הרחבת מפעל השבבים שנבנה בימים אלה בקרית גת. המפעל עדיין לא הושק - אבל אינטל, כחברה שחייבת לחשב את דרכה שנים מראש, כבר מעוניינת להציע לממשלה עסקת חבילה: מענק נוסף מהממשלה, בתמורה להכפלת שטח המפעל בהשקעה של כ־15 מיליארד דולר, נוסף על ה־10 שכבר הושקעו בו.

אחרי הדוחות הגרועים: המעסיקה הגדולה ביותר בהייטק הישראלי מקצצת שכר לעובדים הבכירים 
חוקי פרטיות חדשים באירופה יכבידו על חברות הייטק ישראליות 

אלא שבאחד ממשרדי הממשלה החליטו להדליף את קיומה של אחת הפגישות. בימים של מחאה על הרפורמה המשפטית וחשש מבריחת משקיעים, כל פגישה עם תאגיד זר עשויה לזכות את הפוליטיקאים בנקודות. באינטל לא אהבו את ההדלפה והחליטו לדחות את הפגישה בכמה ימים מחשש שתצטייר כאילו היא נוטלת חלק במחלוקת פוליטית.

השבוע היא התקיימה כמתוכנן. השתתף בה בין היתר דניאל בן־עטר, מי שמנהל את מפעלי אינטל בישראל ולפני יותר משנה קודם לתפקיד של סגן נשיא וחבר בצוות המנהל את כלל מפעלי אינטל בעולם.

כך או כך, באינטל צפויים להפגין סלחנות. החברה זוכה לאמון גבוה מצד הממשלה, וסומכת על בכירי הממשלה שנטו לתמוך בה בכל מחיר, כל פעם שהתבקשו לכך. בן־עטר הוא האחרון שמעוניין להיות חתום על יציאת אינטל מישראל - הגדלת "קריית הייצור" של אינטל שבקרית גת, המכפילה עצמה מדי מספר שנים, היא הבייבי האישי שלו. וההחלטה של אינטל ב-2014 לצאת מקוסטה ריקה, רפובליקה במרכז אמריקה בה החזיקה מפעל ייצור, ולפטר 1,500 עובדים ודאי צרובה בזכרונו כאירוע טראומתי.

עד עכשיו, נהנו הצדדים מהעסקה: מדינת ישראל, לכאורה, תמורת השקעה של פחות מ־10 מיליארד שקל זכתה לכ-45.5 מיליארד הדולר שאותם השקיעה אינטל במפעלים וברכישות של חברות ישראליות והקמת מרכזי מחקר ופיתוח. בשנת 2021 הגיעו היקפי היצוא של אינטל מישראל לשיא של 8 מיליארד דולר, סכום שמשקף 1.75% מהתמ"ג באותה שנה ו-11% מכלל ייצוא ההייטק במדינה. על פי ההערכות, יצוא זה עשוי להכפיל את עצמו ל-16 מיליארד דולר בתוך שנתיים או שלוש.

 

ב־2021 גם הגיע לשיא היקף רכישות הגומלין שביצעה אינטל בישראל - השקעה בקבלנים ויועצים שהגיעה ל־2.2 מיליארד דולר סך הכל. זאת כמובן, נוסף על העסקת אלפי הנדסאים ממרכז ודרום הארץ במפעל בקרית גת, שקשה לדמיין כיצד היו נראים החיים ביישוב ללא המפעל.

 

גם אינטל מרוויחה מהעסקה - ולא מעט. לאינטל זול יותר להקים ולשדרג את מפעליה במקומות שבהם היא כבר פועלת, והיא לא ממהרת לנטוש מפעל קיים, אלא אם כן אין לה ברירה אחרת. בישראל קיבלה אינטל שיעור מס מופחת כהטבה ייחודית בתקופת ממשלת נתניהו השלישית, תמורה להתחייבות להגדיל את מספר העובדים סך הכל ב-1,000 איש. כתוצאה מכך, משלם מפעל הייצור בקרית גת מס מופחת במיוחד בשיעור של 5%, הטבה שאין לה אח ורע בתעשייה.

 

אך לא ניתן לדעת האם אינטל עמדה בהסכם או לא. מספר עובדיה לא חצה מאז 2017 את רף ה־12,000 איש, לא כולל מובילאיי.

אינטל החדשה: שחיקה ברווחיות, לקוחות שנטשו

סוגיית אינטל לא לחינם עולה כעת על הפרק. אינטל היא לא חברת השבבים הרווחית שהייתה כאן בשנת 2019 כאשר שר הכלכלה דאז אלי כהן אישר לה מענק של 3.7 מיליארד שקל, ורחוקה מאוד מהמונופול שהייתה ב־2015 כאשר שר הכלכלה דאז נפתלי בנט אישר לענקית השבבים מענק של 600 מיליון שקל.

אינטל של 2023 היא חברה חבולה שמלקקת את פצעיה - אלה שנגרמו לה כתוצאה מתחרות ישירה עם רשימה הולכת וגדלה של חברות, לקוחות שנטשו ובחרו לפתח מוצר מתחרה, משבר ניהולי וטכנולוגי פנימי, ושחיקה ברווחיות תעשיית השבבים כולה.

 

כעת, לאחר ביטול הקמת מרכז פיתוח החדש בחיפה שהיה אמור לאכלס אלפי עובדים, עזיבת המנכ"ל בישראל, ההורדה הרוחבית בשכר העובדים בעולם והדשדוש בגיוסי עובדים, רבים הקולות בתעשייה ששואלים האם השקעה ממשלתית באינטל בתצורתה הקודמת עודנה רלוונטית לחברה.

מנגד - האם לאור חוקי השבבים בארה"ב ובאירופה וחוקי המס החדשים במדינות ה-OECD שצפויים לבטל את הטבת המס המיוחדת לאינטל, ייתכן כי ישראל נזקקת לחוקק חוק משלה שיבטיח את עצמאותה הכלכלית. השאלה האם מדינת ישראל יכולה ונדרשת לגדר את השקעתה בפני סיכונים אפשריים שיכולה אינטל לגלגל לפתחה כבר איננה נשאלת בשקט.

ההחמצות הגדולות של אינטל: סמארטפונים ובינה מלאכותית

אינטל של היום כבר מזמן איננה אותה אינטל של שנות התשעים ותחילת המילניום - מונופול ששולט על פיתוח וייצור שבבי הליבה של מוצרי המחשוב האישי.

אז שימשה ספקית השבבים המרכזית למחשבים מתוצרת HP, IBM ודל וחברה למיקרוסופט להפצת וינדוס.

גם מרכז הפיתוח הישראלי איננו אותו אתר בעל חשיבות עולמית מאז ימי דדי פרלמוטר, כאשר סייע לקדם את מהפיכת המחשוב הנייד עם הסלוגן "לחתוך את הכבלים". מהפיכה שסיפקה לרגע את התקווה כי אינטל תוכל להתאים את עצמה לכל סוג של מכשיר: טלפונים, רכבים, מצלמות, מכשירי חשמל ביתיים, אפילו חיישנים ומכשירי קצה. אלא שבדיעבד אינטל כשלה ברבים מהיעדים האלה.

את מהפכת הסמארטפונים היא הפסידה לקוואלקום ולסמסונג - שהפכו למנועי החומרה של מכשירי אייפון ואנדרואיד בהתאמה; את הרכישות שעשתה בתחום הבית החכם, בהם גם אופלאס הישראלית, היא סגרה; ואת תחום המכשור החכם (IoT) נטשה ככיוון אסטרטגי; בתחום הרכב, מובילאיי סיפקה לאינטל אמנם כמה רגעים של נחת, אך מעולם לא נטמעה בחברה - נהפוך הוא, מובילאיי פרסה כנפיים, יצאה להנפקה עצמאית והפכה את אינטל למשקיעה פיננסית. היא ממשיכה לייצר במפעל TSMC בטייוואן ושבביה עד היום לא מכילים טכנולוגיה אינטלית.

גם בתחום הבינה המלאכותית, המקום שאמור היה לקחת אותה לקרביים של הבינה היוצרת, מתקשה אינטל להשתלב. הבאנה לאבס, אותה קנתה אינטל תמורת 2 מיליארד דולר לאחר תחרות מול אנבידיה, היתה אמורה לספק את המענה לתחרות עם יכולות הבינה המלאכותית של אנבידיה. בפועל, השוק ממאן להמר על אינטל בעולמות אלה מפני שקהל הלקוחות שלו, מהנדסי הבינה המלאכותית, כבר התרגלו לשפת התוכנה של אנבידיה, חלוצת התחום. במקביל, החברה ספגה מכת פיטורים, ועל פי רשת לינקדאין היא התכווצה בכ- 44% במצבת העובדים שלה בשנתיים האחרונות. על חלק גדול מהעוזבים נמנים אנשי תוכנה, אותו תחום שהיה אמור לספק לאינטל את הערך המוסף.

יחד עם זאת, מרכז הפיתוח הישראלי של אינטל עדיין שומר על מעמד דומיננטי בחברה העולמית. שבב סאפפייר רפידס, המפותח גם בישראל עבור חוות שרתים, הושק וזכה לביקורות חיוביות; במרכזי הפיתוח בישראל בונים גם את מה שאינטל צופה שיהיה המענה לשבבי ה-M2 של אפל; ולבסוף, באינטל בונים על המפעל החדש בקרית גת, "פאב 38" שיושק ככל הנראה ב-2027. לגלובס נודע כי בחודשים האחרונים רכשה אינטל העולמית את מכונות היצור המתקדמות בעולם ליצור שבבים בטכנולוגיה אולטרה סגולית מחברת ASML ההולנדית להתקנה בישראל, מחיר של כל מכונה כזו עומד על 150 מיליון דולר. בנוסף, כמה בכירים באינטל ישראל משמשים בהנהלה העולמית ובעלי השפעה על הנעשה באינטל בעולם, בהם דניאל בן עטר, קארין אייבשיץ ושלומית וייס.

המלחמה על הבית: חברות השבבים נוגסות

אינטל צמחה כקופסא שחורה עבור התעשייה - פלא שפיתח וייצר בעצמו את השבבים לכל מי שביקש. כיום, מודל זה מאותגר על ידי מתחרות כמעט בכל פינה בה היא שלטה בעבר ללא עוררין: AMD האמריקאית מזנבת בה בעולם המחשבים האישיים והשרתים. על פי מחקר של בנק ג'פריז, נתח השוק של AMD בשוק השרתים עשוי להגיע ל־50% בתוך ארבע שנים. ב־2017 נתח השוק שלה עמד על קרוב לאפס.

חברה נוספת, ARM הבריטית, הצליחה להעביר לקוחות רבים לצד שלה על חשבון אינטל, באמצעות אספקה של קניין רוחני, אבני בניין מהן ניתן לבנות שבבים מותאמים אישית במחיר זול יותר; ובתחום הייצור עקפה אותה TSMC הטייואנית שהפכה למפעל ייצור השבבים הגדול והמשוכלל בעולם בזכות אסטרטגיה הממוקדת אך ורק ביצור ובזכות גישה שירותית ופתיחות למפתחות שבבים דוגמת אנבידיה ואפל.

מצבה של אינטל עגום אף יותר במבט על לקוחותיה: ענקיות הביג טק אפל, אמזון וגוגל - שותפות ולקוחות גדולות מן העבר - הפנו לה עורף בזו אחר זו. שלא באופן מפתיע הן עושות זאת מישראל ובעזרתם האדיבה של בכירים לשעבר מאינטל, שלוקחים איתם את העובדים הטובים ביותר בחברה.

את פיתוח שבבי השרתים בגוגל מנהלים אורי פרנק, לשעבר סגן נשיא באינטל, וגיא אזרד, לשעבר מנכ"ל מארוול ישראל, ועל פי דיווחים מהימים האחרונים עשויה חטיבת השבבים של גוגל בניהולו להשיק עד 2025 שבבי שרתים ובינה מלאכותית שיחסכו בין 20% ל־40% בעלויות ביחס לשבבי אינטל.

גם באמזון כבר מצאו פתרונות תחליפיים לאינטל, עם שבב ה"גרביטון" שפותח בישראל בהובלתם של נאפע בשארה וביליק הרבויה. שני הישראלים הוכיחו לעולם הרבה לפני גוגל כי שבבי שרתים יכולים להתבסס גם על ארכיטקטורה שאינה אינטלית. במקרה זה אימצה אמזון את היריבה הגדולה ARM, שהולכת ותופסת את מקומה של אינטל.

ARM אמנם סבלה מאמינות נמוכה יותר באופן היסטורי, אך מהלך יחסי ציבור שמנהלת אמזון בשנה האחרונה להבליט את הלקוחות הגדולים שמשתמשים בשבב זה (טוויטר, סנאפ, אדובי וסאפ הגרמנית), מראה שכבר אין ל־ARM או לשבב שאיננו "אינטלי" בעיית אמינות. כמה תאגידי ענק התגאו כיצד הן חוסכות בין 10% ל־40% עלויות כוח עיבוד בהשוואה לשבבי אינטל.

בשארה סיפר בעבר בהרצאה כיצד הפסידה אינטל את אמזון, לאחר שהסבירה למנהלי אנפורנה בראשית ימי החברה כי היא משתפת פעולה רק עם חברות גדולות. "אז פנינו ל־ARM ויחד איתם החלטנו להרכיב ליבות שבבים משלנו לתחום השרתים".

אורי בגוגל, ג'וני באפל: כך נבנה מסלול עוקף אינטל

החיסכון בהוצאות של ענקיות הטכנולוגיה ולקוחותיהן היא תמונת מראה של הירידה ברווחיות אינטל בשנים האחרונות. ב־2017 הרווח הגולמי שלה עמד על 61.7%. את שנת 2022 היא סיימה עם רווחיות גולמית של 42.6%, אך בראייה רבעונית - היא סיימה את השנה עם 39.2%, נתון שפל היסטורי.

אחת התורמות הגדולות לכך היא אפל - שהוכיחה לכל העולם כי ביכולתה לפתח שבב משלה לטלפונים ניידים, ועוד הגדילה לעשות זאת באמצעות פורש נוסף מאינטל, הישראלי ג'וני סרוג'י. בזמן תכנון האייפון הראשון סירב סטיב ג'ובס להתפשר לתנאים שהציבה אינטל לייצור שבבים עבור הטלפון היוקרתי, ובמקום זאת בחר במתחרה סמסונג. כך פספסה אינטל את מהפיכת האייפון. סרוג'י היה זה שהוביל את אפל להיגמל משבבי אינטל במכשירי המק.

אפל, גוגל, אמזון ועוד רבות אחרות בנו לעצמן מסלול עוקף אינטל - זול, יעיל וחכם יותר- באמצעות שימוש בטכנולוגיה של ARM וייצור במפעלי TSMC הטייואנית. המסלול הזה הפך את החברה הטייאונית ליצרנית השבבים הגדולה בעולם, וסייע לה לעקוף את אינטל במזעור שבבים, אותו תחום שהומצא על ידה. כבר שנים שב- TSMC יודעים לייצר בהיקפים של 5 ננומטר ומטה בעוד שבאינטל מתחילים בכך רק בימים אלה. המהפך של TSMC הוא אחת הסיבות בגללן החליטה אינטל לשנות את עורה ולפתוח את מערך הייצור שלה כלפי חוץ.

מקצצים: השכר ירד, הפיטורים נראים באופק

אין ספק שמנכ"ל אינטל פט גלסינגר מבין לאן זה הולך. הוא הכין את אחת מתוכניות הקיצוץ השאפתניות ביותר בתעשייה - במהלכה אינטל תשיל מעליה 10 מיליארד דולר במשך שלוש שנים הקרובות (2023-2025), בקצב שרק הולך וגובר. הפיטורים והקיצוצים השנה צפויים להיות הקלים ביותר. אמנם, אינטל לא פיטרה אלפי עובדים כפי שעשו גוגל, מיקרוסופט ומטא. אבל מנת לצמצם את הצורך בפיטורים, נוקטים באינטל קיצוצים מסוג אחר: בישראל בוטלה הקמה של מרכז פיתוח חדש, שמחצית משטחו הייתה אמורה לשמש לשטחי נופש ופנאי - מתחם חנויות, מועדון כושר ופילאטיס. באינטל הרי לא ממש מתכוונים לצמוח בקרוב.

השכר ירד ב־5% בממוצע לרוב העובדים (10% לבכירים מביניהם), והבונוסים השנתיים ירדו לגובה של 1.5 משכורות. אבל לכולם ברור שזו רק ההתחלה וייתכן כי נראה פיטורים בקצב גבוה יותר בחברה כבר השנה.

 

היעד הגדול של גלסינגר הוא לנווט את הספינה המיטלטלת אל עבר מים לא מוכרים: המנכ"ל רוצה להפוך את אינטל למפעל הייצור של המערב. בתור ארבע או חמש שנים צפויה אינטל להפוך מיריבה של AMD, אנבידיה או אפל - לידידה המקבלת מהן תוכניות ומייצרת אותן לפי הזמנה. אם אינטל הייתה סטארט־אפ, היו קוראים לזה פיבוט. אבל אינטל היא חברת ענק עם חוב הולך וגדל, רווחיות נשחקת, שנמצאת במשימת חייה להפוך ממונופול בנפילה חפשית לחברה נותנת שירות.

לשם כך רכשה לפני שנה את טאואר הישראלית־אמריקאית, עסקה שממתינה חודשים ארוכים למו צא פיו של הרגולטור הסיני. זה היה אמור להציג את אישורו השבוע, אך אינטל הודיעה כי ייתכן והוא יתקבל עד חודש יוני השנה.

טאואר תספק עבור אינטל רשת של מפעלים לייצור רכיבים אנלוגיים - שבבים פשוטים לפיתוח וייצור המשמשים כחיישנים אלקטרוניים במגוון התקנים כמו רכבים, מכשירי הדמיה רפואית ומצלמות. טאואר, שנרכשה בתמורה ל- 5.4 מיליארד דולר, נסחרת כעת בנאסד"ק לפי שווי של 4.4 מיליארד דולר, 18% פחות מהסכום בו נמכרה, מה שמעיד על אמון נמוך בסגירת העסקה.

לסינים אין אינטרס לפוצץ אותה, מה גם שטאואר אינה פעילה בסין, ואילו יחסי ארה"ב ובין דווקא התחממו מיד לאחר בחירתו מחדש של הנשיא שי ג'ינפינג. אם יתממש התסריט הקיצוני לפיו תבטל סין את המיזוג, תיאלץ אינטל להמשיך במיזוג ולוותר על השוק הסיני - טריטוריה המייצגת רבע מהכנסותיה.

תקנות המס: לשחק לפי חוקי ה־OECD החדשים

למרות הקיצוצים באינטל והדשדוש במספר העובדים שלה ולמרות המשבר העולמי, במשרדי הכלכלה והאוצר קיים קונצנזוס כי גם המשך חלוקת המענקים לאינטל הוא הכרח.

אך כלל לא בטוח שישראל תוכל להמשיך ולתמוך באינטל כפי שהתרגלה לכך. הטבת המס הייחודית שהיא מעניקה לה צפויה להתבטל בתוך שנתיים או שלוש, כאשר תקנות המס האחידות של מדינות ה־OECD יושתו בכל המדינות המפותחות ויכפו מס של 15%. במקביל, ישראל נדרשת להתחרות באיחוד האירופי שמקדם בימים אלה חוק שבבים חדש שיעודד הקמת מפעלים באמצעות גיוס 43 מיליארד יורו בהון ציבורי ופרטי, ובארה"ב שכבר העבירה חקיקה דומה הכוללת חבילת תמריצים בסך 280 מיליארד דולר לקידום מו"פ אקדמי ותעשייתי בתחום, מתוכם 52 מיליארד דולר כמענקים למפעלים דוגמת אינטל ו־TSMC.

השוואת מס החברות בכלל מדינות העולם המערבי ותמריצי ענק בחו"ל עשויים להביא לידי כך שישראל תיאלץ להגדיל דרמטית את המענקים לאינטל, מה גם שהעלייה המטאורית בעלויות הקמת המפעלים מכתיבה גם עלייה גיאומטרית בסכומי המענקים הנדרשים.

יוזמה חדשה שמקדם נשיא אינטל ישראל לשעבר מולי אדן יחד עם ד"ר אריאל סובלמן ממכון המחקר לביטחון לאומי INSS, ונמצא עוד מימי הממשלה הקודמת בדיונים בדרגים נמוכים במשרד הכלכלה והאוצר, מבקשת לחוקק "חוק שבבים ישראלי", כזה שינסח עבור המדינה מדיניות בתחום השבבים שהיא מעבר למתן הטבות תקופתיים לאינטל ומענקים של רשות חדשנות. הרשות העניקה בעבר 624 מיליון דולר לחברות ענק כמו ECI או EMC, רד ואודיוקודס להגר לבאר שבע ולהקים בהן מרכזי פיתוח, אלא שאז התברר כי כמה מהן נסגרו ואחרות צמצמו בפעילות.

מאוהיו ועד גרמניה: האלטרנטיבות של אינטל

חוק שבבים ישראלי, אם יקודם בממשלה החדשה, יחייב את המדינה להשקיע מיליארדים בתחומים אסטרטגיים כמו מתכות בעלי התנגדות נמוכה, או אריזות בתחום השבבים, להגדיל את הסיכוי להפוך לחלק מברית השבבים המערבית הכוללת מדינות כמו ארה"ב, הולנד ויפן, ולסייע לה למשוך מפעלים נוספים על אלה של אינטל.

מדינות ללא חוק שבבים שכזה עלולות לספוג נזק כבר בטווח הקרוב. בריטניה, שהוציאה עצמה מהאיחוד האירופי, נרעשת מאיום מרומז שהשמיעו כמה חברות שבבים לצאת מן המדינה ולחפש מדינות ידידותיות יותר.

גם בפגישה בין בכירי אינטל למשרד הכלכלה היה ברור שלאינטל יש כיום יותר אלטרנטיבות: נוסף על אירלנד ואריזונה, נוספו כעת גם גרמניה ואוהיו כאלטרנטיבה לישראל.

מעל לחמישים שנה שישראל היא בת ברית של אינטל, אך ייתכן מאוד כי בקרוב ידרשו השתיים לבחון את השותפות זו עם זו.