מה חושבים משקיעים מאבו דאבי והאמירויות לגבי הרפורמה המשפטית?

התומכים ברפורמה המשפטית זכו השבוע למעין גיבוי לטענתם כי האזהרות מפני פגיעה בהשקעות בישראל הן מופרזות, במהלך הוועידה השנתית של פלטפורמת ההשקעות OurCrowd, הנחשבת למשקיעה הפעילה ביותר בישראל בתחום הון סיכון. OurCrowd ציינת עשור להקמתה, שבמהלכו השיגה התחייבויות השקעה בהיקף של למעלה מ־2.1 מיליארד דולר וצברה מיותר מ־220 אלף משקיעים.

● בתיווך הרצוג ובידיעת חיות: מגעים לפשרה בנוגע לרפורמה המשפטית | בלעדי 
● מה קרה כשהפרשן הכלכלי המשפיע בעולם קיבל שיחת שכנוע מנתניהו | ראיון
● גוף משפטי בינלאומי מזהיר: "להגן על עצמאות בתי המשפט" בישראל

האולמות היו מלאים באלפי מבקרים מ־80 מדינות שונות. בין המשתתפים - משלחת גדולה ממרוקו, שהציגה סטארט-אפים משלה, ומשלחות מאיחוד האמירויות ובחריין.

לדברי ג'ון מדבד, המייסד והמנכ"ל של OurCrowd, ההסכמים הולידו מציאות חדשה עבור המזרח התיכון וצפון אפריקה, ויצרו שותפויות רבות של חברות של מדינות ההסכם. בשיחה שקיים עם גלובס בהקשר לרפורמה המשפטית עמדתו ברורה: "חברות הייטק נקטו בעמדה, אבל הן לא מייצגות את כל ההייטק. יש חילוקי דעות בענף. כל מי שיגיד לי שהוא רוצה להעביר כסף לחו"ל, אני אגיד לו אל תעשה את זה. לא עם הכסף שלי".

גם יאסר ביאז, מנכ"ל קרן UMVP ממרוקו ואחד מהנואמים המרכזיים באירוע, סבור כי הרפורמה לא תפגע ביחסים בין המשקיעים הזרים לישראל. לדבריו, הקשר עם ישראל בתחומי הטכנולוגיה היישומית וההשקעות טבעי לחלוטין. "מרוקו", הוא אומר, "משוועת להשקעות בהייטק שלה, ויש לא מעט חברות סטארט־אפ המבקשות להעתיק את ההצלחה הישראלית".

מה הם מביאים למשוואה? "כוח־אדם מעולה גם בתחומים שחסרים בישראל וקשר לאפריקה - מרוקו היא שער ליבשת ומנהלת מאות מיזמים עם המדינות השונות, בעיקר בתחום הפודטק, המים והסולאר. שיתוף הפעולה הזה ממחיש את היתרונות שלנו - חוץ מההשקעה הכספית, אנחנו מבצעים אצלנו במעבדות הרבה יותר מהר וזול את הבדיקות על תוצרי המחקר הטכנולוגי של המוצר של החברה הישראלית".

את השאלה הזו שאלתי גם את עבדאללה עבדול עזיז אל־שאמסי, מנכ"ל ADIO - משרד ההשקעות באבו דאבי, שהגיע גם הוא לוועידה והיה מהנואמים המרכזיים. ADIO היה מהראשונים שיצר קשרים עם חברות ישראליות לאחר הסכמי אברהם, ופתח משרד בתל אביב. גם לדבריו, רפורמת המשפט לא תפגע ביחסים בין המשקיעים לישראל.

אל־שאמסי התייחס בראיון לכמה בשורות. האחת - באמירויות וב־ADIO שוקלים שינוי מדיניות באשר לסטארט-אפים הישראליים. עד כה ההשקעות (הלא רבות) של הקרנות מהאמירויות היו בחברות עם מוצרים מוגמרים ושווקים חזקים. "אנחנו בהחלט בוחנים חברות סטארט־אפ ישראליות מבטיחות בתחומי העניין שלנו - פינטק, פודטק, תקשורת דיגיטלית, אקלים ומים. זו בשורה של ממש. אנחנו מאמינים ביחסים חזקים ארוכי טווח עם תשתית חזקה. בשנתיים שחלפו מהסכמי אברהם בנינו את התשתיות, יצרנו את האמון והנה זה מבשיל".

לדבריו, יש עוד פרויקטים שעל הפרק: "הקמה של מרכז חקר ויישום בינה מלאכותית באבו דאבי בשיתוף חברות ישראליות. יש עסקאות של חברות ישראליות עם מרכז הלוגיסטיקה והתעשייה החדש באבו דאבי - בעיקר כשער לסחר עם המזרח הרחוק. בכלל זה אחד מהיתרונות הגדולים של הסכמי אברהם עבור הכלכלה הישראלית - הקשר שלנו עם השווקים במזרח אסיה. אנחנו מקבלים החלטות משיקולים עסקיים וכלכליים, וכך זה ימשך".

בהתאם, מהצד השני של המתרס, בשיחות בוועידה עם נציגי קרנות נוספות, אחת אירופית והשנייה אמריקאית, נשמעו גם קולות מעט אחרים. "כן, יש דאגה מסוימת", אמר אחד מהם. "היא נובעת מהקולות שאנו שומעים אצלכם, מהדאגה שמביעים הכלכלנים שלכם". הנציג השני הוסיף: "בעלי מניות ומשקיעים מציבים שאלות שבודקות האם לרפורמה תהיה השלכה ישירה או עקיפה, וחלקם מתחילים להביע הסתייגויות".

בסעודיה מביעים חשש מההחרפה בירושלים

גם בסעודיה לא מביעים חשש מהרפורמה. "זה עניינכם הפנימי, הסוגיה עצמה לא קשורה אלינו, רק בהיבט של יציבות השלטון, וכרגע לא נראה שיש לנושא השפעה ממשית", אומר לגלובס גורם סעודי. "מנגד, סוגיית אל־אקצא היא בחשיבות עליונה בדעת הקהל המוסלמית, וסעודיה הביעה מול ישראל את חששה מפני הסלמה שם. כל ביקור של אישיות ציבורית עם תדמית כמו של איתמר בן גביר, מרחיקה שני צעדים לאחור התקרבות עם ישראל.

"קיבלנו ערבויות מנתניהו לאחר בחירתו ולאחר הקמת הממשלה כי הוא ימנע הסלמה. הוא מבין את חשיבות הנושא. לא בטוח שהקואליציה שלו מבינה", הוא מסכם.

יציבות הקואליציה בסכנה?

האם אכן היציבות הממשלתית בסכנה כפי שנטען השבוע? הגורם המרכזי לערעור הקואליציה הוא הוויכוח בין שר הביטחון יואב גלנט לשר האוצר המחזיק גם בתפקיד שר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ'. לדברי גורם מדיני, האחרון, שזעם על העיכובים בהעברת הסמכויות המלאות של מתאם הפעולות בשטחים אליו, יזם את המשבר של פינוי מטע הזיתים בבנימין.

שר הביטחון גלנט נכנס לתפקיד לאחר שהבהיר כי לא תהיה לסמוטריץ' אחריות בלעדית, שכן לדבריו, מדובר בסוגיה עם השלכות ביטחוניות מקומיות וכלליות. בהסכמים נכתב כי כל מהלך של סמוטריץ' יעשה בתיאום עם שר הביטחון.

בשלב זה, הצעת הפשרה בין הצדדים היא אחריות משותפת בין גלנט לסמוטריץ'. גלנט זכה לסיוע בסוגיה מראשי זרועות הביטחון, שכל אחד מהם בתורו נתן חוות דעת המזהירה מפני מתן כל הסמכויות לסמוטריץ', המהווה בעיני המבטים מבחוץ כגורם קיצוני ומתסיס.