בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock
על רקע קידום הרפורמה שתחליש את סמכויות בג"ץ להגן על זכויות אדם, ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') לקריאה טרומית את הצעת החוק של ח"כ משה גפני (יהדות התורה) להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים, כך שיוכלו לדון בבוררות בעניינים אזרחיים וכלכליים, בהסכמת הצדדים - זאת גם בתחומים שאינם קשורים לדיני אישות. במקביל אושרה גם הצעת החוק של גפני לאסור על הכנסת חמץ לבתי חולים בפסח.
● למרות התנגדות בברלין: שר המשפטים הגרמני יגיע מחר לפגישה עם לוין | בלעדי
● מה קרה כששמחה רוטמן ואפרת רייטן נפגשו לדבר על הרפורמה המשפטית
● ככה לא בונים רפורמה: זו הדרך שבה הקואליציה מאבדת שליטה על דעת הקהל | אבישי גרינצייג, טור סופ"ש
מומחים מהאקדמיה לדיני משפחה ועורכות דין בתחום מביעים חשש רב שהרחבה זו, למרות שהיא כרוכה בהסכמת הצדדים, תוביל להפעלת לחצים, למדרון חלקלק ולחוסר אחידות בעניינים אזרחיים ותרע את מצבן של הנשים.
בדברי ההסבר להצעת החוק בעניין בתי הדין הרבניים נכתב כי "בית המשפט העליון הכיר בצורך של קבוצות רבות בקרב הציבור בישראל ליישב סכסוכים אך ורק בבתי הדין הפוסקים על-פי דין תורה. צורך זה משתלב בעיקרון הפלורליזם השיפוטי, לפיו מן הראוי שהמדינה תעמיד לרשות אוכלוסיות בעלות מאפיינים ייחודיים כלי ליישוב סכסוכים בדרך משפטית אלטרנטיבית המקובלת על קהילותיהן".
ח"כ גפני אמר בעקבות אישור ועדת השרים כי "זוהי הוכחה נוספת להתערבות מיותרת של בג"ץ... כאשר היה מדובר על דיון ששני הצדדים מסכימים בו לקיים דין בבית דין רבני, בג"ץ התערב וקבע כי הסכמה של הצדדים לא מועילה, ועצר את זה בסמכות לא לו. זו הוכחה נוספת עד לאן מגיע בית המשפט העליון שלא בסמכותו - היום אנחנו מתקנים את זה בחקיקה שתובא בהמשך השבוע להצבעה במליאה".
המומחים מתריעים מההשלכות
כיום סמכותו של בית הדין הרבני מוגבלת לענייני נישואים, גירושים ונושאים שנכרכו בתביעות אלה, בדרך המכונה "מרוץ הסמכויות". הצד שפונה ראשון מכריע אם עניינו ידון בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.
כבר שנים שהמפלגות החרדיות מנסות לקדם את הרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים, והדבר נכלל בהסכמים הקואליציוניים. ההצעה שאושרה שנויה במחלוקת על-די גורמי המקצוע בתחום דיני המשפחה.
היום שלחה קבוצת מרצים לדיני משפחה מכתב לוועדת השרים לחקיקה, המתריע על השלכות החקיקה המקודמת.
לדבריהם, כבר היום מי שמעוניין בקיום בוררות לפי דין תורה, יכול לפעול כך לפי חוק הבוררות. "בניגוד לטענה אודות הגברת הפלורליזם, למעשה ההצעה עלולה להוביל דווקא לפגיעה בבתי דין פרטיים, הואיל ובתי הדין הרבניים עשויים להיחשב מבחינה הלכתית כ'בית דין קבוע' - ולכן כעדיף הלכתית על פני בתי דין פרטיים".
בין המרצים החתומים: פרופ' שחר ליפשיץ מאוניברסיטת בר-אילן, פרופ' רות הלפרין-קדרי מאוניברסיטת בר-אילן, פרופ' דפנה הקר מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' רות זפרן מאוניברסיטת רייכמן, ד"ר שרון שקרג'י מהאוניברסיטה העברית, ד"ר אריאן רנן ברזילי מאוניברסיטת חיפה, פרופ' עמיחי רדזינר מאוניברסיטת בר-אילן ונוספים.
חשש לעינוי דין לנשים
המרצים מתייחסים לעומס הרב על בתי הדין הרבניים ומביעים חשש לעינוי דין. לעמדתם, למרות שלפי הצעת החוק לא יידרשו תקציבים נוספים, בפועל "תוספת תקציב משמעותית תידרש על-מנת לקיים את המערכת כמוצע בהצעת החוק".
הם מוסיפים כי הכשל המרכזי בהצעת החוק הוא שהיא לא מחריגה מפורשות ענייני ממון ורכוש בתביעות. "במצב דברים זה, הצעת החוק מעלה חשש לפיו גם סכסוכים בין בני זוג, כולל כאלה המתייחסים לענייני ממון ורכוש, ייכללו בחוק הלכה למעשה. החשש שלנו הוא שציפיות ולחצים עלולים להוביל מתדיינים להסכים, בלי להבין את מלוא המשמעותיות המשפטיות של ההסכמה".
הם גם מביעים חשש שנשים בהליכי גירושים עלולות למצוא את עצמן בסד לחצים להסכים לסמכות זו ולהחלת הדין הדתי על-מנת לקבל גט. "לצערנו, הניסיון מלמד כי לא פעם בתי הדין מפרשים את הדין הדתי בנוגע לרכוש בני זוג, באופן המפלה נשים לרעה".
בנוסף, הם מתריעים כי אם הצעת החוק תעבור, היא תוביל לחוסר קוהרנטיות בשלל סוגיות בתחום דיני העבודה, חוזים וקניין, ועלולה להכניס לגדר בתי הדין הרבניים מתדיינים שאינם יהודיים בצורה החורגת באופן גורף מהסמכות הנתונה להם.
כאוס בסכסוכים אזרחיים
גם עו"ד ניצן כספי-שילוני, מנהלת המחלקה המשפטית של ארגון "צדק לנשים" המייצג נשים בבתי הדין הרבניים, מתייחסת לחשש שהרחבת הסמכויות תרע את מצבן של נשים, שלדבריה זכויותיהן נפגעות בבתי הדין הרבניים. "נשים מסורבות גט ועגונות מחכות חודשים לדיונים, והסחבת בעניינן תוחמר לנוכח הרחבת הסמכויות והוספת תיקים חדשים". בנוסף, לדבריה, למרות שמדובר בבוררות בהסכמה, על רקע יחסי כוח לא ניתן לדבר על הסכמה מלאה ואמיתית.
עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת "משפחה חדשה", אומרת כי מדובר בהצעת חוק שעלולות להיות לה השלכות מרחיקות לכת על מערכת המשפט בישראל, על הדרת נשים וכפייה דתית. היא מביעה חשש מ"מדרון חלקלק", למרות הדרישה להסכמת הצדדים בכתב. לדבריה, "הצעת החוק מקימה למעשה ערכאה שיפוטית בעלת סמכויות לדון במכלול הנושאים האזרחיים והכלכליים, שתורכב מדיינים גברים, ללא דריסת רגל לנשים דייניות".
עו"ד רוזנבלום מוסיפה כי הדבר יביא לכאוס בסכסוכים אזרחיים, כאשר כבר קיימת מערכת כפולה בתחום המשפחה. "מדובר במערכת משפט לא שוויונית בעליל, בעלת סמכויות מסוימות (בתחום הקידושין והגיטין), ללא תחרות, שמתערבת כבר כיום בחייהם של מיליונים מבלי שבחרו בה".