אמסלם, השעון שלנו מתקתק: בוא נעסוק בתיקון אמיתי, לא ברמיסה

הנאום של ח"כ דוד אמסלם, שעסק בפילוג, שנאה ונקמה, בייש אותי • מהצד השני, ההתעוררות של הציבור היא קרן אור: זה תפקידנו ההיסטורי למחות ולא לשתוק • כמייסד של חברה צומחת, אחריותי לוודא שהיא פועלת בסביבה יציבה, ושהעובדים שלי ירגישו שהם חיים בסביבה בטוחה - בלי מערכת משפטית עצמאית זה לא יקרה

ח"כ דוד אמסלם / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ח"כ דוד אמסלם / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הכותב הוא מייסד-שותף של חברת הסייבר Wiz

השד העדתי: בתור מזרחי על מלא, בן למשפחת אמסלם המפוארת בעצמי, הנאום של חבר הכנסת דוד אמסלם בייש אותי. הגזענות, הזלזול, קיבוע הסטיגמות. אנחנו בשנת 2023, ככה לא נפתור בעיות של אי-שוויון. גדלתי על ערכים של עבודה קשה ומשפחה. המסר של ההורים שלי היה תלמד, תשקיע ותשאף גבוה. אגב, לא שונה משום הורה אחר שאני מכיר - לא משנה מה הרקע שלו.

התבכיינות היא לא פתרון, ויש מאות אלפי מזרחיים שהוכיחו זאת, כולל אמסלם שהגיע לכנסת - המקום הכי משפיע במדינת ישראל. במקום זה הוא בוחר בשיח פופוליסטי של נקמה, שנאה ופילוג. 

"הפחיתו חשיפה לשקל": ההמלצה של קרן הענק האמריקאית ליזמים הישראלים 
● בתי ההשקעות הגדולים קוראים להידברות לגבי הרפורמה המשפטית: "רואים בדאגה את השלכות אי-הוודאות על חסכונות הציבור"
סמוטריץ' על המהפכה המשפטית: "אנחנו ממשיכים ולא עוצרים"  

המשבר הכלכלי: 2022 הייתה שנה לא פשוטה עבור ענף ההייטק, שהובילה בין היתר לאלפי מפוטרים, ועוד לא ראינו את סוף המשבר. במקום שנתמקד בחיזוק הקטר של המשק - הממשלה יורה לנו ברגל ומובילה שינויים שרק מחריפים את המצב. מוסדות בינלאומיים שמים על ישראל הערת אזהרה, והמשקיעים מתחילים לשבת על הגדר. ובניגוד לנרטיב שהממשלה מנסה לבסס, זה לא כי היזמים משכנעים אותם לא לבוא לכאן, אלא כי בעולם כבר רואים לאן החקיקה הזו מובילה ולבהלה שהיא יוצרת בחברה הישראלית.

בכירי ההייטק מזהירים מההשלכות, כי אכפת להם, ולצערי על כל אחד שהזהיר בקול רם, מאות פועלים מתחת לרדאר. הם חוששים לכספם ומוציאים אותו, הם חושבים פעמיים אם להקים את הסטארט-אפ שלהם בישראל.

בחודש אחד של התנהלות דורסנית של הממשלה אנחנו עומדים בפני משבר חברתי וכלכלי חמור מסוג שעדיין לא ראינו. במקום להתמודד עם החששות והטענות, התשובה של הממשלה היא שאם פשוט נעצור את ההפגנות ונשתוק, בעולם לא יידעו על הסכנה. אמירות שלא יעלו על הדעת במדינה דמוקרטית. אמון קשה לבנות וקל לשבור - וכל יום שבו הם ממשיכים לזלזל בכלכלנים ובבכירים מכל המגזרים העסקיים, רק מעמיק את המשבר.

די לשקר "הרפורמה": אי-אפשר לשקר לעם שלנו. מיום ליום התמונה מתבהרת - הממשלה שואפת למדינה של רשות אחת, שיכולה לחוקק כל חוק שהיא רוצה כמעט ללא שום מגבלה. "גם בעולם פוליטיקאים בוחרים שופטים", טוענת הממשלה, ושוכחת להוסיף שבאותן מדינות יש עוד מערכת שלמה של בלמים שלא קיימת בישראל. ואנחנו כאזרחים, שעד היום שמנו את מבטחנו במדינת ישראל על איזוניה ובלמיה, כעת נדרשים לסמוך על הבטחות של פוליטיקאים שזכויות אדם לא ייפגעו?

החוק שיכניס נשים לכלא על לבוש לא הולם בכותל ירד מהפרק כרגע, אבל מי מבטיח שלא יקרה אחר-כך, כשהמהפכה המשטרית תושלם, ואזרחים כבר לא יוכלו לעתור לבג"ץ? ובצלאל סמוטריץ', שהצהיר על עצמו "אני הומופוב גאה", הוא זה שיגן על זכויות הלהט"ב?

הממשלה מול ההתעוררות הציבורית: מכונת השנאה שמופעלת נגד המתנגדים להפיכה מכוונת לניקוי אורוות מרצון - הם רוצים שנשתוק או שנעזוב. הם היו שמחים שנעזוב את הכלכלה ואת הצבא, ואת המשטרה ואת משרדי הממשלה, ואת מערכת המשפט ואת התקשורת ואת הפוליטיקה.

ההתעוררות של הציבור, שמהווה רוב במדינה, היא קרן אור. ימנים ושמאלנים, דתיים וחילוניים, מבינים שזה תפקידנו ההיסטורי להרים את הראש ולעמוד על המשמר.

לא לוותר, לא להישבר ובטח לא לעזוב, ולא לפחד ממכונת התעמולה, אלא להרים קול ברור של סולידריות והתנגדות לשנאה ולפילוג. לכן אישית אמשיך להקדיש מזמני ולצאת להפגין ולמחות, ואני קורא לכולם להמשיך ולא לוותר. כולנו עסוקים, אבל זו חובתנו עכשיו, כי אין לנו ארץ אחרת.

למה אני כותב: יכולתי לשתוק ולטמון את הראש בחול. אבל שקט זה רפש, וכשמדינת ישראל בסכנה, אין לנו את הפריבילגיה הזו. אני חרד כישראלי, אני חרד בתור מייסד של חברה צומחת עם אחריות לוודא שהיא פועלת בסביבה יציבה, ושהעובדים שלי ירגישו שהם חיים בסביבה בטוחה שתאפשר להם ולמשפחתם לחיות בכבוד, לצמוח ולהיות מי שהם. בלי בג"ץ ומערכת משפטית עצמאית ובלי דמוקרטיה ליברלית, זה לא יקרה.

ינון קוסטיקה, מייסד-שותף של חברת הסייבר Wiz / צילום: עומר הכהן
 ינון קוסטיקה, מייסד-שותף של חברת הסייבר Wiz / צילום: עומר הכהן

מה הלאה: ישראל הגיעה לכל-כך הרבה הישגים, בין היתר בזכות היותה דמוקרטיה ליברלית. ויתור עליה יחזיר אותנו אחורה או ייקח אותנו לכיוונים מפחידים. אבל החודש האחרון גם הציף ביתר שאת הרבה מאוד בעיות ותיקות וחדשות שלא טופלו כראוי בעשור האחרון: צריך לפעול כדי לקרב את ההייטק לפריפריה, צריך לפתור את בעיית העומס במערכת בתי המשפט, צריך לדרוש חוקה לישראל, צריך לדאוג לייצוג הולם של מזרחים, נשים, ערבים, דתיים בבית המשפט העליון, צריך להחזיר את הביטחון האישי ואת החוק והסדר לחלקים גדולים במדינה.

אני מאוד מקווה שמדינת ישראל תמצא דרך להוריד את ההפיכה הזו מהפרק, ואמסלם - יש הרבה מה להשיג יחד והמון אתגרים לפנינו, אז בוא נתפנה לעסוק בתיקון האמיתי שנדרש, ולא ברמיסת מה שהביא את ישראל עד הלום. השעון שלנו מתקתק.