הנגיד לאחר העלאת הריבית: "עליות המחירים הפתיעו אותנו"

פרופ' אמיר ירון מסביר בשיחה עם גלובס כי אומנם רוב העלאות הריבית מאחורינו, אך אינפלציית הליבה הופכת דביקה יותר • על עצמאות בנק ישראל: "ההיסטוריה מראה שפגיעה בבנק המרכזי הרסנית לכלכלה" • על משיכת הכספים מישראל: "ברמת המאקרו לא רואים פעילות חריגה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

בנק ישראל העלה הערב (ב') את הריבית בפעם השמינית ברציפות והעמיד אותה על 4.25%, מעל לתחזית שמחלקת המחקר שלו הציגה רק לפני כחודש וחצי, כשברור שזוהי לא העלאת הריבית האחרונה. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אומר בשיחה עם גלובס כי למרות ההבנה שכל העלאת ריבית מגדילה את העומס הכלכלי על האזרחים, בעיקר נוטלי המשכנתאות, "אי אפשר להוריד אינפלציה בלי להכאיב".

הריבית קפצה בפעם השמינית: בכמה התייקר החזר המשכנתה הממוצע?
זה הנתון שמכשיר את הקרקע להעלאות ריבית נוספות | פרשנות
"זה לא סוף פסוק": הכלכלנים צופים שבנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית 

עוד מתייחס הנגיד להורדה אפשרית של דירוג האשראי של ישראל כתגובה לשינויים שמקדמת הממשלה במערכת המשפט ומסביר מתי להערכתו תשוב האינפלציה ליעד שקבע בנק ישראל ועומד על בין 1% ל-3%, כאשר כיום היא עומדת על קצב שנתי של 5.4%.

רק לפני חודש מחלקת המחקר של הבנק הציגה תחזית לריבית של 4% עד סוף השנה, וכבר נפרצת הרמה הזו?
ירון: "אזכיר שכבר בהחלטה הקודמת אמרנו שאם הנתונים יהיו חדים יותר נצטרך להגיע לריביות גבוהות מהתחזית, ואכן זה מה שקרה. הנתונים היו חזקים יותר. המדד הפתיע אותנו ואת כל פעילי השוק. לא פחות חשוב, אינפלציית הליבה נראית יותר דביקה וההחלטה מביאה בחשבון את האיזון בין סיכון האינפלציה למול התמתנות הפעילות.

"התפקיד המרכזי והאחריות שלנו הם לוודא שהאינפלציה לא מתגברת ולא מביאה לנזק לכלכלה. יציבות מחירים היא תנאי בסיסי לכלכלה יציבה וצומחת וכלי הריבית הוא זה שבו אנחנו משתמשים. לפני כל הצעדים אנחנו בוחנים את עולם המשכנתאות ויודעים שזה כואב, אבל אי אפשר להוריד אינפלציה בלי הכאב הזה ונמשיך לפעול למיגורה.

"עניינית, אנחנו רואים מהנתונים שהמשק הישראלי נמצא בפעילות גבוהה ותעסוקה גבוהה שאף עלתה בקצה. ואני רוצה לומר עוד דבר: נכון שהיו מספר העלאות ריבית אבל למרות ההפתעה במדד, הציפיות לאינפלציה מראות שנחזור ליעד בסוף השנה הנוכחית או בתחילת שנת 2024. אם קודם היינו בכיוון לחזרה ליעד בסוף הקיץ הקרוב, אז עכשיו אנחנו מדברים על סוף השנה או תחילת השנה הבאה וזה לא היה מתרחש ללא מדיניות העלאות הריבית".

ריבית של 4.5% או 4.75% היא השיא או שייתכן ונראה ריבית דומה לזו של ארה"ב, שכרגע מתמחרים שתגיע לשיא של 5.25%?
"אנחנו באמת מאמינים שבחודשים הקרובים נראה ירידה יותר משמעותית באינפלציה. למרות מה שאמרתי על אינפלציית הליבה, אנחנו רואים התחלה של התמתנות, לדוגמה בשוק המשכנתאות וכן בתחומים נוספים. אני מאמין שהציפיות קונסיסטנטיות כל עוד לא יהיו הפתעות מרעישות כמו בתקציב או בשכר. רוב העלאות הריבית בוודאי מאחורינו ובנקודה הזו אנו צריכים לראות את הנתונים שיגיעו בהמשך ולפעול על פיהם".

נוטלי המשכנתאות כבר משלמים 1,000 שקל יותר מדי חודש ביחס למה ששילמו לפני שנה. אתם חוששים שהמשך העלאות הריבית יביא לכשלי אשראי?
"אדגיש שוב שאנחנו מודעים לכאב וכמובן מנתחים אותו ואת נושא המשכנתאות בכל ההחלטות שלנו. אבל אזכיר גם שהאינפלציה פוגעת בראש ובראשונה באוכלוסיות החלשות, ואם לא נמגר את האינפלציה הכאב יהיה הרבה יותר גדול בהמשך, ובמיוחד לאוכלוסיות הללו. הנתונים שלנו מראים שהגידול בהחזר החודשי של המשכנתה הממוצעת שנלקחה בחמש השנים האחרונים עומד על מתחת ל-600 שקל. אנחנו מבינים את הכאב, אבל אי אפשר להוריד את האינפלציה ללא כאב מסוים.

"אני שמח על הצעדים שהבנקים נקטו. כלי הריבית הוא כלי רוחבי. ההלוואות למשכנתאות בישראל ניתנות באופן קונסרבטיבי, אם זה התשלומים החודשיים ואם זה גודל ההלוואה, ולא רואים בעיה מערכתית. טוב שהבנקים מסייעים לאותם משקי בית שנמצאים בנקודת מצוקה קיצונית, בין אם על ידי מתווה פורמלי או בצורה נקודתית".

"העצמאות של הנגיד ושל בנק ישראל חשובה ביותר לכלכלה"

בשבועות האחרונים, ברקע השינויים במערכת המשפט שנמצאים בעיצומו של הליך חקיקה, הזהירו כלכלנים בישראל וברחבי העולם כי שינויים מהירים ורחבים עשויים לפגוע בכלכלת ישראל, ואף להביא להורדת הדירוג של ישראל. הנגיד עצמו העביר לממשלה מסרים ברוח הדברים ששמע מאותם כלכלכנים וגופים בינלאומיים.

אתה חושש מהורדת דירוג האשראי של ישראל או רואה אינדיקציות לזה?
"אין לי כדור בדולח ואני לא יכול לחזות את העתיד. ברור שככלכלן חשוב לי לשקף את הניסיון העולמי ולומר שאנחנו יודעים, והתבטאתי על כך ציבורית, שמוסדות עצמאיים וחזקים הם רכיב חיוני בכלכלה מפותחת ומשגשגת. מהסיבה הזו הרבה מהגופים הבינלאומיים מאבחנים את הנושא הזה. לכן, בכל תהליך שיקודם צריך שיישמרו עצמאותם וחוזקם של המוסדות. אבל חשוב גם להבין שכלכלת ישראל חזקה וצומחת, בוודאי ביחס לשאר המדינות כיום. מצב הראי של הכלכלה חזק. הכלכלה גם הראתה דינמיות ויחס החוב-תוצר ירד לרמה שהייתה לפני הקורונה".

לפני שבועיים נקלע הנגיד לסוג של עימות עם יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני. עד כדי כך שלאחר שהעביר מסר לגבי פגיעה אפשרית בכלכלה הישראלית, שאל אותו גפני מדוע הוא, כנגיד, צריך להתערב בשאלה בה חצי עם חלוק עם החצי השני.

אתה חושש מפגיעה בעצמאות בנק ישראל?
"העצמאות של הנגיד והעצמאות של בנק ישראל כמובן חשובות ביותר לכלכלה, וגם על זה הגופים הבינלאומיים מדברים באופן ברור. אנחנו יודעים מה ההיסטוריה מראה לגבי אותן מדינות שבהן נפגעה עצמאות הבנק המרכזי, והייתה לכך השלכה הרסנית על הכלכלה. אני מאמין שכל מקבלי ההחלטות מבינים את זה".

בשבועות האחרונים כמה וכמה בתי השקעות ואף חלק מהבנקים התבטאו בנוגע לכך שמשקיעים מתחילים למשוך את הכסף מישראל, ואחרים יחשבו פעמיים אם להשקיע את כספם בישראל. הראשון שדיבר על כך, מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר, אמר זאת בשיחה עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפני עשרות מבכירי המשק.

בבנק ישראל מנטרים את תנועות המט"ח באופן רציף. ראיתם הסטת כספים משמעותית מישראל לחו"ל של משקיעים זרים או של ישראלים?
"אנחנו בשיח עם הבנקים באופן תדיר וערים לשיח שיש בחוץ. מהניטור שלנו, בראייה של נגיד, לא רואים כרגע ברמת המאקרו פעילות חריגה".

בחודש האחרון חל פיחות משמעותי יחסית בשקל, בשיעור של כמעט 3%, מה שעשוי להכביד על האינפלציה. עד כמה זה דרמטי בעיניך?
"השקל עבר תנודות רבות בשלושת החודשים האחרונים. ראינו אותו נוגע ב-3.35 שקלים לדולר ובתקופה האחרונה הוא נע בסביבת ה-3.55 שקל לדולר. יחד עם זאת, אנחנו רואים שבתקופה האחרונה נחלש הקשר ההדוק שהיה בין שער השקל לביצועים בשוק המניות. ואולם, השינויים הללו התרחשו בתקופה מאוד קצרה ולכן קשה להצביע על מגמה ברורה, אבל אי הוודאות בוודאי לא עוזרת להתחזקות המטבע. ברור שאם מחזיקים את שאר הפרמטרים קבועים (שמגדירים את רמת האינפלציה, ר"ו) ויש פיחות במטבע, זה לא עוזר למגר את האינפלציה".

מתחילת השנה רואים ירידה משמעותית בהכנסות המדינה ממסים. איך זה משפיע על המדיניות שלכם והאם תמליצו לממשלה לצמצם את ההוצאות?
"אין ספק שראינו בשנה החולפת הכנסות מסים גבוהות, ואנו משייכים זאת בין היתר לגאות בתחום הנדל"ן וגם בהייטק. הירידה היא מרמה מאוד גבוהה, אך היא עדיין גבוהה. בהנחות שלנו לתכנונים הפיסקליים אנחנו לוקחים בחשבון שתהיה ירידה מסוימת ולכן בדיונים על התקציב מדגישים כל הזמן את הצורך באחריות פיסקלית של הממשלה ואני שמח ששר האוצר מתבטא על התיאום בין הצעדים הפיסקליים והמדיניות המוניטרית".