ליז טראס ואלי כהן. כשמשבר פוליטי מאיים להפוך למשבר כלכלי / צילום: AP, אוהד צויגנברג
שבוע אחד בספטמבר הזכיר לעולם את היכולת של השווקים הפיננסיים לשנות את המציאות הפוליטית. ה"מיני תקציב" הנודע לשמצה של ממשלתה החדשה דאז של ראשת ממשלת בריטניה ליז טראס הוצג בפני הציבור, והביא לסכנת קריסה מיידית לכלכלת הממלכה המאוחדת. הליש"ט ירד ב־6% בתוך חמישה ימי מסחר מול הדולר, ורשם שפל של כל הזמנים. התשואה על אג"ח ממשלתי בריטי ל־10 ול־30 שנה זינקה בעשרות אחוזים, ואיימה על יציבות קרנות פנסיה מקומיות שנאלצו למכור אג"חים בכל מחיר.
● "ציפינו לתנועה הפוכה": מומחים מנתחים מה עומד מאחורי הדרמה במט"ח
● שר החוץ קרא להקפיא את הריבית, נתניהו צייץ באנגלית שעצמאות בנק ישראל לא תיפגע
● "כדור השלג צובר תאוצה": מה אומר מדד הדופק של גלובס על המצב במשק?
מה שקרה לאחר מכן הדגים עד כמה מרכזית הכלכלה לפוליטיקה הבריטית. בנק אנגליה התערב מיידית כדי לספק נזילות לקרנות ולמנוע "מכירת חיסול" של אג"חים בריטיים. שר האוצר קוואזי קווארטנג שהציג את התוכנית נקרא לשוב ללונדון מישיבת קרן המטבע הבינלאומית ופוטר במקום. כמה ימים לאחר מכן התפטרה גם ראשת הממשלה טראס, שיזמה את התוכנית, ולא החזיקה בתפקיד יותר מראש חסה שנשמר בקירור על ידי צהובון מקומי.
רק אז נרגעו השווקים. המפלגה השמרנית שקיבלה את המנדט מהעם בבחירות הקודמות תחת בוריס ג'ונסון בחרה בזריזות ברישי סונאק, שר האוצר לשעבר שהזהיר מבעוד מועד מההשלכות של המיני תקציב, והוא פתח בהליך שיקום כלכלי שנמשך עד עכשיו. העלויות למשק הבריטי הוערכו ביותר מעשרה מיליארד ליש"ט, בקושי להנפיק אג"חים בתשואה נמוכה, ותרמו לתחזיות למיתון בריטי עמוק השנה, אפילו יותר מזה שצפוי לרוסיה. "אנחנו עדיין בהנגאובר" מהפרשה, אמר רק בחודש שעבר נגיד הבנק המרכזי אנדרו ביילי.
כעת, ייתכן שישראל אינה רחוקה מ"רגע בריטניה" שלה. כפי שכלי התקשורת הבריטיים דיווחו עוד לפני הצגת ה"מיני תקציב" על כך שהממשלה הבריטית החדשה של טראס שוקלת להתערב בפעולות "בנק אנגליה" ולשנות לו את יעד האינפלציה, כך הכריז כעת שר החוץ הישראלי אלי כהן בטוויטר כי העלאת הריבית על ידי בנק ישראל "לא הייתה מוצדקת", וכי הוא מצפה לשינוי מדיניות.
רפורמת המשפט מאיימת גם על בנק ישראל
השקל ירד עד לשעת ירידת הגיליון לדפוס ביותר מ־2.2% ביום אחד מול הדולר (ו־3.5% משבוע). הוא רשם שפל של שלוש שנים. התשואות על אג"ח ישראלי ל־30 שנה זינקו בשלושת השבועות האחרונים מ־3.5% לקרוב ל־4% היום. זו עלייה של קרוב ל־15%, ש־4% מהם נרשמו רק בשלישי. התשואה על אג"ח ל־10 שנים חצתה את קו ה־3.8% לראשונה מזה עשור.
בישראל הסיבה הישירה אינה התקציב המתוכנן, אלא השינויים במערכת המשפט שהממשלה מקדמת במהירות, ושחלקים מרכזיים מהם אושרו אמש בקריאה ראשונה, לצד מה שמסתמן כאיום על עצמאות הבנק המרכזי. המהפכה במערכת המשפט הפכה בשבועות האחרונים לפנים הכלכליות של ישראל בתקשורת הבינלאומית. הקונצנזוס שנרשם בקרב סוכנויות הדירוג מודי'ס ו־S&P, לפיו פגיעה בעצמאות מערכת המשפט כפי שמסתמנת מהשלכות החוקים החדשים משמעותה פגיעה חד־משמעית בדירוג האשראי של ישראל, הפך אותה לגורם המשפיע על השווקים.
התחזית הישירה שלהם מאיימת להתממש בקרוב. בשוק האג"ח ספציפית, אומנם ישנה עלייה גלובלית בתשואות בשל העלייה באג"ח האמריקאי, אבל היא מתונה הרבה יותר מזו שנרשמת בישראל. לכך מתווספים הדיווחים על נהירת כספים החוצה מישראל - מכירת אגרות חוב ישראליות על ידי משקיעים זרים והעברת כספים במיליארדים מישראל לשווקים זרים.
לא מבינים את המצב
בבריטניה, אחרי הנתונים העגומים והתערבות החירום של "בנק אנגליה", היה ניסיון מיידי לשנות את המציאות. בישראל, נראה כי יש בינתיים ניסיון להכחיש אותה. בשם הפוליטיקה הוכרז בוועדת הכספים כי לרפורמה המשפטית אין השפעה על הכלכלה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי אם יש השפעות על הכלכלה, הרי שהן נגרמות בשל המחאה ולא בשל הרפורמה.
אך למעשה, האי־ודאות והתנודתיות שהמהפכה המשפטית הנוכחית הכניסה למערכת הכלכלית הישראלית בשל שינויי העומק שהיא יוצרת, עשויים להיות משמעותיים אפילו יותר מאלו שחוותה בריטניה. ה"מיני תקציב" היה אירוע שאפשר היה לסגת ממנו. העברת החוקים בקריאה ראשונה, כפי שנחגגה השבוע בציוצים ובתמונות על ידי חברי הממשלה, היא עובדה מוגמרת.
מה שמפחיד את השווקים, אולי, אינה רק האפשרות שלא תהיה פשרה בסופו של דבר, אלא שמדינת ישראל מובלת כעת על ידי קואליציה המתגאה בהחלשת מערכת המשפט באופן פומבי, קבל עם ועולם.