גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות ההייטק נכנסות לעידן של אי ודאות: אלה התנאים החדשים שמציבים המשקיעים

עדיפות ברווחים מהאקזיט, הגנה מפירוק ובקשה לדיבידנדים: המשבר החזיר את תנאי ההגנות הדרקוניים של משקיעי ההייטק שהיו נהוגים לפני הקורונה ● עו"ד ליאור אבירם: "עד אמצע 2022 המשקיעים נלחמו על הזכות להשקיע, היום נקודת האיזון נוטה בבירור לטובתם"

המשבר החזיר את תנאי ההגנות הדרקוניים של משקיעי ההייטק / איור: Shutterstock
המשבר החזיר את תנאי ההגנות הדרקוניים של משקיעי ההייטק / איור: Shutterstock

עליית האינפלציה והריבית בארה"ב, הירידות בבורסה והמיתון הכלכלי שהגיע אחריו הוציאו ממרבית המשקיעים - גם הגדולים והחזקים שבהם - את המוטיבציה להכניס את היד לכיס ולהשקיע בחברות טכנולוגיה חדשות. למרות שקרנות הון סיכון עדיין מחזיקות במיליארדי דולרים בחשבונותיהן, רבות עדיין יושבות על הגדר וממתינות לסימני התאוששות כלכלית. ביטוי מובהק לכך הוא הפגיעה בחדי הקרן: קצב היצירה שלהם ירד משמעותית מ־55 חדי קרן חדשים בארה"ב בינואר אשתקד לארבעה בלבד השנה.

אבי טיומקין: "אם ההפיכה המשטרית תצא לפועל, ישראל בדרך להיות טורקיה"
חברת הסייבר וויז מגייסת 300 מיליון דולר: "הכסף לא ייכנס לישראל"

כעת מתברר שכשהמשקיעים מתרצים ומוכנים להשקיע בחברות חדשות, הם עושים זאת תוך הקטנה משמעותית של הסיכון. גם כשמדובר באקזיט שיתרחש עוד עשור, הם מבקשים לוודא שבכל אירוע מכירה - גם כזו שנעשית בהפסד - הם ירוויחו בכל מחיר, לעיתים על חשבון המשקיעים הקודמים, היזמים והעובדים. קשה לבוא אליהם בטענות: המחירים שמקבלות חברות היוצאות לאקזיט כיום הוא נמוך מאוד, בעוד שהאפיק האלטרנטיבי - הנפקה בבורסה בניו יורק - נסגר וצפוי להיפתח רק בעוד שנה או שנתיים.

כך, חברת הבינה המלאכותית המבטיחה איגוואזיו מתל אביב (Iguazio) שגייסה 80 מיליון דולר, נמכרה לאחרונה ב־50 מיליון דולר בלבד, לאחר שבעבר קיבלה תג מחיר של כ־168 מיליון דולר בזמן סיבוב השקעה; אילוסיב נטוורקס, חברת סייבר מבטיחה, נמכרה בפחות מפי 2.5 מהסכום שגייסה. כל הצדדים הרוויחו אך באופן מוגבל ביותר, ונמוך ביחס לצפיות. האנקדוטות מההייטק הישראלי מצטרפות לנתונים עגומים שהגיעו מהשוק האמריקאי. על פי חברת המחקר PitchBook, סך התקבולים מאקזיטים נחתך ב־90.5% וירד מכ־753 מיליארד דולר ב־2021 לשפל של 71.4 מיליארד דולר סך הכל בשנת 2022. זהו שיא שלילי מאז 2016, שהייתה השנה האחרונה שבה ירדו סך התקבולים מאקזיטים בארה"ב מתחת לרף ה־100 מיליארד דולר.

מיקום גבוה בחלוקת השלל

אם בשנות הקורונה היו אלה המשקיעים שחיזרו אחרי היזמים כדי לזכות בכל מחיר בנתח מההצלחה שלהם, כיום התהפכה המגמה - היזמים הם אלה שזקוקים למשקיעים ומוכנים לעיתים להבטיח מניות ומזומן באקזיט בתנאים שעלולים לפגוע גם בהם בסופו של דבר, ובפרט כדי להותיר את החברה שבניהולם בחיים. "אם עד אמצע 2022 המשקיעים נלחמו על הזכות להשקיע בחברות, הרי שכיום נקודת האיזון נוטה בבירור לטובת המשקיעים - ולכן שווי החברות מתעדכן מטה, וגם התנאים המשפטיים הולכים לטובתם", אומר עו"ד ליאור אבירם, שותף מנהל בפירמת שבלת.

בשבוע שעבר חשפה חברת כרטא, המנהלת מניות של אלפי חברות סטארט־אפ וחדי קרן, כי ההרעה בתנאי ההשקעה עבור היזמים עלתה פלאים מאז תחילת 2022. אלה מזכירים את התנאים הקשוחים שניתנו בשנים 2018-2019, ולעיתים אף גרוע מכך.

"מפחיתים את התמריץ לחפש אקזיט מהיר"

כך למשל, יותר ויותר משקיעים דורשים להבטיח לעצמם שבמקרה שהחברה תימכר בהפסד הם יקבלו בחזרה לא רק את סכום ההשקעה המקורי שלהם, אלא גם יימצאו במיקום גבוה יותר בסדר חלוקת השלל. כלומר, אם השקעתם עמדה על מיליון דולר, הם מעוניינים להבטיח לעצמם שבזמן שהחברה נמכרת בהפסד, בכל מקרה הם יקבלו שניים או שלושה מיליון דולר, עוד לפני ששאר המשקיעים מתחלקים עם היזמים והעובדים ברווח מהעסקה.

"באמצעות מנגנוני ההגנה, משקיעים מפחיתים את התמריץ שהיה יכול להיות ליזמים לחפש אקזיט מהיר שיאפשר להם ליהנות מהכספים שהזרימו המשקיעים לקופת החברה, במקום לעמול על הגדלת שווייה באמצעות פיתוח הטכנולוגיה והוכחת המודל העסקי", מסבירה ד"ר יפעת ארן, חוקרת תאגידים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. "הקדימות של בעלי מניות הבכורה בסדר הנשייה במקרה שהחברה נמכרת שלא ברווח או מתפרקת, נקראת זכות העדיפות בפירוק (liquidation preference), והיא יכולה להופיע בצורות שונות".

ד''ר יפעת ארן, אוני' חיפה / צילום: עו''ד בוריס פלדמן

מנגנון זה מבטיח שגם כאשר החברה נמכרת במחיר הפסד, המשקיע המועדף ייצור תשואה על השקעתו, גם על חשבון בעלי המניות האחרים. על פי כרטא, שיעור העסקאות האלו גדל מ-1.3% בימי השפע של בועת הקורונה של הרבעון השני של 2021, עד ל־6.4% מהעסקאות ברבעון הרביעי של 2022.

מנגנון הגנה נוסף שבו משתמשים המשקיעים בימים אלה, הוא הדיבידנדים המצטברים, שבמסגרתם מקבל המשקיע מדי תקופה מניות בכורה וזכויות לקבלת דיבידנדים במזומן בזמן מכירת חיסול, אפילו בזמן שבו החברה איננה רווחית או מכניסה. שיעור סבבי ההשקעות בו דורשים המשקיעים דיבידינדים מצטברים על ההשקעה שלהם, זינק גם הוא מ־3% ברבעון השני של 2021 ל־10% ברבעון החדש, נתון גבוה אף יותר מזה שנצפה בכל שנת 2019.

"דאבל דיפ": החזר השקעה ונתח מההכנסות

סוג שלישי של הגנה על המשקיעים, הידוע בתעשייה כמנגנון הטבילה הכפולה - "דאבל דיפ". זהו תנאי השקעה דרקוני שמחייב את היזמים לא רק להחזיר למשקיע את הסכום שהשקיעו, אלא גם לאפשר להם השתתפות בחלוקת ההכנסות מהמכירה בהתאם לשיעורם בעוגת בעלי המניות. מטבע הדברים, תנאי זה לא זכה לפופולריות בשנות הקורונה וכעת חזר לאופנה. שיעור העסקאות שכללו תנאי זה ירדו בחדות בתקופת השפע שבין השנים 2019 ל־2021, וזו נבלמה ונותרה יציבה לאורך כל 2022.

"היינו מצפים שכששווי החברות יורד, המשקיעים לא ימהרו להוסיף הגנות על ההשקעות שלהם", אומר אבירם. "אבל המציאות הפוכה: כשהשוק יורד כולם חוששים מהמשך ירידת הערך וממחסור במזומנים להשקעות. גם אם החברה תצליח לייצר הכנסות ותפגוש את השוק בצורה מוצלחת, היא עדיין תתקשה לגייס בשווי הרצוי לה, פשוט כי לא יהיה מספיק כסף להשקעות בחוץ".

עו''ד ליאור אבירם / צילום: אורן דאי

את התופעה ניתן לראות ביתר שאת בסבבים המגלמים ירידת ערך לסטארט־אפים, כלומר, שבהם התפשרו היזמים על המשך השקעה בחברה, במגמה הפוכה המצמצמת את השווי שלהם, תופעה שכמעט ולא התקיימה בשנתיים האחרונות. במסגרת סבבי ה"דאון ראונדס", כפי שהם מכונים בתעשייה, שיעור בעלי המניות שדרשו מניות בכורה מיוחדות עלה מ- 50% ב־2021 ל־64% בשנה שעברה, כך על פי פירמת עורכי הדין ווילסון סונסיני, המפרסמת מדי רבעון דוח על תנאי ההשקעה בסבבי הגיוס בהם היא מעורבת.

שיעור בעלי המניות שדרשו את מנגנון ה"דאבל דיפ" עלה מ-0% ב־2021 ל־36% ב־2022, ושיעור המשקיעים שדורשים לדלל משמעותית את המשקיעים שבוחרים שלא להשתתף בסיבוב חדש, באמצעות מנגנון בשם Pay to Play, גדל משמעותית מ- 17% ב־2021 ל־43% ב־2022. דוגמה לכך ניתן למצוא בהחלטת קרן הענק סקויה - שספגה כמה מכות לאחרונה, כמו פשיטת הרגל של חברת הפורטפוליו FTX - שלא להשתתף בהשקעה בחברה האמריקאית סיטיזן שמאפשרת למשתמשים לדווח על אירועי פשע מצולמים. המשקיעים החדשים דחקו את סקויה באמצעות סיבוב שבו שיעור המניות שלה בחברה הצטמצם פי 10, ונציגה פרש מהדירקטוריון.

"בתקופות שבהן תחזיות המכירות של חברות מתבדות, לקוחות ומשקיעים מבטלים חוזים, וחברות הזנק על סף סגירה, המשקיעים שמוכנים להזרים משאבים לחברה סובלים מבעיית הנוסע החופשי: לכל אחד יש אינטרס שלא להשקיע וליהנות מהכסף שיוזרם לחברה על-ידי המשקיעים האחרים. כדי לפתור את התמריץ השלילי הזה חברות לעיתים מאמצות תניית Pay-To-Play ולכן רואים אותה חוזרת בעיתות משבר ונעלמת בזמנים של צמיחה", אומרת ארן.

עוד כתבות

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר