הממשלה מקפיאה את איוש 300 התקנים הפנויים בצמרת החברות הממשלתיות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
עם הקמתה, סימנה הקואליציה למטרה את ביטול נבחרת הדירקטורים של רשות החברות. המהלך צפוי לפתוח לשרים את האפשרות למנות יו"רים ודירקטורים בחברות הממשלתיות, אף אם אינם עומדים בדרישות המקצועיות. התוכנית אומנם טרם יצאה לפועל, אך המטרה שהציבה לעצמה הממשלה כבר מחריפה את המחסור הקיים בחברות הממשלתיות כאשר שרים בממשלה מקפיאים את איוש התקנים החסרים, עד לביטול הנבחרת.
● אבי טיומקין: "אם ההפיכה המשטרית תצא לפועל, ישראל בדרך להיות טורקיה"
חצי מהתקנים לא מאוישים
לפי נתוני רשות החברות הממשלתיות, יש כיום כ־300 משרות פנויות בדירקטוריונים מטעם המדינה, שהם כמעט מחצית מהתקנים. חלק מהחברות, כמו חברת החשמל, אף מתנהלות ללא יו"ר כבר תקופה ארוכה. מתוך כ־70 חברות ממשלתיות (ועוד כמה חברות בת), בקרוב ל־20 מהן נעדר הרוב המינימלי הנדרש בדירקטוריונים כדי לאפשר את תפקודם.
כדי לאפשר פעילות שוטפת של הדירקטוריון, בדרך כלל נדרש רוב של מינימום 5 דירקטורים בחברה קטנה, או 6־7 בחברה גדולה (כולל דירקטורים חיצוניים). לפי נתוני רשות החברות, לאחת החברות הממשלתיות הגדולות ביותר, התעשייה האווירית, יש רק 3 דירקטורים מטעם המדינה מתוך 12 אפשריים. חוסר איוש בולט גם בחברות ביטחוניות אחרות, כמו רפאל (6 מתוך 12), אלתא (6 מתוך 13) ותומר (3 מתוך 12). חברות בולטות אחרות שסובלות ממחסור הן, למשל, חברת החשמל (7 מתוך 21) ודירה להשכיר (5 מתוך 9).
במצב רגיל, שרי הממשלה החדשים היו קופצים על ההזדמנות לערוך מינויים רבים כל כך, אבל כשהם רואים באופק את האפשרות למנות דירקטורים בתנאים הרבה יותר נוחים, השרים גוררים רגליים. הנבחרת היא למעשה מאגר של אנשי ניהול בכירים, שעברו סינונים וראיונות, ומתוכו יכולים השרים למנות את נציגיהם לדירקטוריונים בחברות השונות. תומכים הנבחרת יגידו שהיא מציבה רף מקצועי למועמדים לחברות הממשלתיות ומנסה למנוע מינויים משיקולים זרים, גם אם לא תמיד מצליחה. אבל מתנגדיה, ובהם שרת התחבורה מירי רגב והשר דוד אמסלם יטענו שהנבחרת כובלת את ידי הממשלה.
קיימת גם ביקורת מתונה יותר כלפי מוסד הנבחרת, ההרכב שלה, היקפה והאופן שבו השרים בוחרים מתוכה את המועמדים. הטענות הללו, כמו גם האפשרות לרפורמה לייעול הליך המינויים, נידונות היום במסגרת ועדה מייעצת שמונתה רק בקיץ האחרון לנושא בראשות רקפת רוסק־עמינח. אבל בממשלה לא ממתינים בציפייה להמלצות הוועדה.
ההסכמים הקואליציוניים שעל בסיסם הוקמה הממשלה כבר קבעו במפורש את היעד: "כל סיעות הקואליציה יתמכו בממשלה ובכנסת בתיקוני חקיקה נדרשים לביטול נבחרת הדירקטורים וכן ביטולן ועצירתן של ועדות איתור למיניהן". במילים אחרות, גם היו"רים והדירקטורים יהפכו למשרות אמון מורחבות של הפוליטיקאים.
מנכ"ל משרד ממשלתי, לדוגמה, נחשב למשרת אמון שבה לשרים יש גמישות מסוימת במינויים. שרת התחבורה רגב לקחה את הגמישות הזאת לקצה כשניסתה למנות את מקורבה, פעיל הליכוד משה בן זקן, לתפקיד מנכ"ל משרדה. ועדת המינויים פסלה את המינוי כיוון שהמועמד של רגב לא עמד בדרישות הסף, אבל רגב, שזעמה על ההחלטה, קבעה כי הוא ימונה לממלא מקום המשנה למנכ"ל ובעוד חצי שנה ימונה למנכ"ל. אם האיום על הנבחרת יתממש, רגב תוכל למנות את מקורביה לשבת בדירקטוריונים של רכבת ישראל ונמל אשדוד, שר האנרגיה ישראל כ"ץ יוכל למנות את אנשי שלומו בחברת החשמל, שר התקשורת שלמה קרעי יוכל לעשות בדואר ישראל כבשלו וכן הלאה.
כיוון שמוסד הנבחרת אינו מעוגן בחוק וגם לא הוקם על בסיס החלטת ממשלה, לכאורה די בשינוי נהלים והוראות של רשות החברות כדי לבטל את המנגנון הקיים ואין צורך בהסכמת הכנסת. עם זאת, הניסיון לביטול הנבחרת עלול ליצור חזית נוספת של הממשלה מול בית המשפט העליון. בג"ץ חיזק את מעמדה של הנבחרת רק בשנה שעברה בפסק דין על מינויו של עמיר פרץ לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית חרף פסילתו בוועדת המינויים. גם היועמ"שית, גלי בהרב־מיארה, עשויה להידרש לסוגיה. הניסיון הקודם של הליכוד לקבור את נבחרת הדירקטורים, בשנת 2020, נבלם בעקבות חוות דעת של המשנה ליועמ"ש דאז, דינה זילבר.
אבל הנבחרת עצמה היא לא המכשול היחיד שעומד בפני המבקשים לפרוץ את הליך המינויים. חוק החברות הממשלתיות קובע מספר הגבלות על מינוי דירקטורים, אוסר על ניגודי עניינים ומחייב התייעצות עם ועדת המינויים. כדי לעקוף את ההגבלות הללו, הקואליציה תידרש לשינויי חקיקה. עם זאת, נראה שהממשלה לא בחרה במסלול המהיר להעביר את הרפורמה הזו, שכן היא נעדרה מחוק ההסדרים שאישרה בשבוע שעבר.
מנהלת רשות החברות בקרב בלימה
מנהלת רשות החברות, מיכל רוזנבוים, נמצאת בקרב בלימה מול יוזמת הממשלה. "הרשות תעשה כל שבידה כדי למנוע מעורבות פוליטית בניהול החברות הממשלתיות", אמרה השבוע רוזנבוים בכנס של לשכת רואי החשבון. לדבריה, המחסור המשמעותי בדירקטורים ויו"רים פוגע בתפקוד החברות הממשלתיות. רוזנבוים קראה "לשרים למנות דירקטורים מהנבחרת הקיימת, יש בה אנשים מצוינים שעברו סינון קפדני. אני דוחה בתוקף את האמירה שהכניסה לנבחרת נעשתה משיקולים פוליטיים".
האמירה שדוחה רוזנבוים היא ההנחה שחברי נבחרת הדירקטורים הם תומכי האופוזיציה, שהייתה בשלטון בתקופה שבה גובשה הנבחרת העדכנית. הטענה שנשמעת על ידי מתנגדי הנבחרת, היא שכביכול, שרי הממשלה הקודמת הריצו את אנשיהם לגשת לנבחרת כדי שיוכלו למנות אותם לאחר מכן לדירקטוריונים. אתרע מזלם ולאחר ההמתנה הממושכת, השקת הנבחרת יצאה לדרך באותו השבוע שבו הודיעה ממשלת לפיד על התפרקותה. למעשה מאז אותו יוני 2022 הוקפאו המינויים בשל הבחירות. בחברות המתינו להשבעת ממשלה חדשה, שתאייש את החוסרים, אך התנגדות הממשלה לנבחרת גוררת בלימה של מינויים חדשים כבר כ־8 חודשים.
סמוטריץ' יגבה את רשות החברות?
על רשות החברות אמון שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. כחלק מתפקידו ולצד השרים במשרדים הרלוונטיים, הוא גם אחראי על מינוי הבכירים לחברות. במשא ומתן על תקציב המדינה, סמוטריץ' לא היסס לדרוש מחבריו לממשלה לוותר על הבטחות שקיבלו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, האם ידחק בשרים לוותר על דריסת מוסד המינויים? כרגע דומיה נשמעת מכיוונו. רוזנבוים ציינה בדבריה כי "השר סמוטריץ' מגבה את הדרג המקצועי, פועל בענייניות מלאה והצליח להעביר תקציב מורכב. כשר אוצר הוא מאפשר לרשות לפעול ואין התערבות פוליטית". את הנוסח הזהיר שבו בחרה רוזנבוים ניתן לפרש ככל היותר כקריאה לסמוטריץ' לגבות אותה במאבק על המינויים.
מנהל רשות החברות לשעבר, אורי יוגב, תקף בחריפות את כוונת הממשלה לבטל את נבחרת הדירקטורים של החברות הממשלתיות, שאותה הוא ייסד. יוגב השווה את הכוונה לרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה: "הסיכון להחזר הפוליטיזציה של החברות הממשלתיות דומה לאחד הסיכויים המרכזיים ברפורמה המשפטית, אם היא תתקבל במלואה. בסופו של דבר, מינויים פוליטיים של מקורבים שאינם מתאימים, יכולים לגרום לנזק כספי ולמערכת בלתי עצמאית ומושחתת", אמר יוגב לגלובס. לטענתו, "ביטול הנבחרת עלול לגרום לנזק של כ־5 מיליארד שקל בשנה לפחות, כי זה השיפור הכספי שקרה בזכות הנבחרת עצמה".