ד''ר צבי מרום, מייסד חברת באטמ / צילום: שלומי יוסף
ד"ר צבי מרום, מייסד ובעל השליטה בחברת ההייטק באטמ , אשר בתחילת שנות ה־2000 העסיקה את בנימין נתניהו כיועץ, כועס. ולא על ידידו ראש הממשלה.
"לא לעניין בעיני שאנשים (מתעשיית ההייטק ג' ו') מאיימים להוציא את הכסף שלהם מהארץ אם לא יתקבלו החלטות לפי רצונם", הוא אומר לגלובס. "החברה הישראלית די אלימה, כל ה'אני לוקח את הכסף שלי והולך מפה, תעצרו אותי', זה לא מקובל עליי. האיומים האלה הם בדיוק תמונת הראי של האיומים של הח"כים מן הצד השני".
● מתנדנדת בין ת"א לנאסד"ק: תעלומת המיזוג של האב סקיוריטי ל־SPAC
● המנכ"ל שהקפיץ את שווי החברה שלו פי 12 יוצא לשיט מפרשית ונפרד: "העסק היה מאתגר" | ראיון
● חברת הסייבר וויז מגייסת 300 מיליון דולר: "הכסף לא ייכנס לישראל"
מרום, מוותיקי תחום ההייטק בישראל, מתייחס בכך להצהרות של כמה חברות טכנולוגיה כי יוציאו את כספם מישראל, בעקבות קידום הרפורמה המשפטית על ידי הממשלה, וזאת בטענה כי אישורה יפגע בצביון הדמוקרטי של מדינת ישראל, מה שיהפוך אותה ליותר מסוכנת ברמה הפיננסית.
מרום מוסיף כי "שומעים את מי שעושה הרבה רעש. אני בכלל לא בטוח שבחברות תעשייה בנצרת עלית או במגדל העמק יש פחות שימוש ב'טכנולוגיות עלית' מאשר בלמונייד או בפאפאיה גלובל למשל.
"לייחס את הטכנולוגיה של ישראל לכל מיני קרנות הון סיכון, ולחברות שיש להן שווי גדול מסיבות שחלקן טכניות, זו ראייה לא נכונה של ישראל כמדינה טכנולוגית. חלק מהאנשים שמדברים בשם ההייטק, אני לא זוכר שהם נבחרו על ידי מישהו".
יתרה מכך, הוא אומר, "לצערי הרב, אותם אלה שצועקים - בהכללה כמובן - הם לא אלה שהסכימו להירתם למאמץ לשיפור החינוך. זה מרכיב לא פחות חשוב בהישארות ההייטק בישראל מאשר אם מישהו פותח חשבון בנק בארה"ב. העובדה שישראל היא מדינה מוטת טכנולוגיה, היא יתרון שצריך לחלחל מטה ולהגיע לכל הסקטורים. שכולם ייהנו מכך, לא רק 'חבורת הקורקינט'".
"כשהמשבר ייגמר, מעז נוציא מתוק"
מרום לאו דווקא היה רוצה לראות את השינויים במערכת המשפט כפי שהם כתובים בהצעת החוק, אבל "משם ועד לכנות כל דבר שקורה בשם 'קץ הדמוקרטיה'? וצריך גם להפסיק עם השימוש בסמליות נאצית".
אין לו ספק שדרושות רפורמות בישראל, לא רק בשירות המשפטי אלא בכל השירות הציבורי. "הבירוקרטיה גומרת לנו את החיים ומערכת המשפט לא שונה מזה", הוא טוען.
הרפורמה הדרושה לדעתך, דומה לרפורמה שמוצעת?
"אין לי ספק שהרפורמה כמו שהיא מוצעת לא תעבור. שני העקרונות של דמוקרטיה הם עדיין שהרוב קובע, אבל גם שלא דורסים את המיעוט. אני לא מבקר אנשים על איך שהם מדברים, אלא על מה שהם עושים בסופו של דבר. אז אמרו, לא צריך להתרגש. הרפורמה לא תעבור מהטעם שלא תהיה לה אינרציה ואנרגיה מספקת למשוך עד הסוף. תהיה פשרה".
מרום מזהה משבר מנהיגותי בשני הצדדים: "מנהיג אמיתי לא נסחף אחרי הבוחרים. אני מצפה שגם ראש הממשלה וגם ראש האופוזיציה ינהיגו את האירועים ולא ייסחפו אחריהם. הנשיא מנסה אבל המשקל שלו מוגבל. זה לא המעמד שהיה לחיים ויצמן בזמנו".
עם זאת הוא בוחר לסיים בטון אופטימי: "דיברתי עם מנהלים בחברות טכנולוגיות שמפרנסות הרבה אנשים, וחלקם רואים פה גם הזדמנות - לדון באמת במה צריך בשביל שההייטק יהיה בר קיימא ויחזיק בארץ לאורך זמן. כשהמשבר ייגמר, מעז נוציא מתוק".
מה תרצה לומר לידידך בנימין נתניהו?
"מה שאני אומר לביבי אני אומר באופן אישי. ובכלל, להיות ראש ממשלת ישראל היום זה תפקיד מחורבן. אני לא מבין למה כל כך הרבה אנשים רוצים את התפקיד הזה".
באטמ , הנסחרת בבורסות ת"א ולונדון לפי שווי של 465 מיליון שקל, לאחר ירידה של 55% בשנה האחרונה, פועלת באמצעות חטיבת תקשורת וחטיבה העוסקת בתחום המכשור הרפואי בדגש על בדיקות רפואיות. מרום עצמו מחזיק בה כאמור מניות ומשמש כדירקטור.
השקעות בביומד כבר מתבטלות
ובינתיים בשטח, חברת הסייבר הישראלית וויז (Wiz) שדיווחה השבוע על גיוס של 300 מיליון דולר, לפי שווי של 10 מיליארד דולר, הכריזה במקביל להודעת הגיוס כי "לצערנו, לאור ההפיכה המשטרית, הכסף שגייסנו לא ייכנס לישראל", כך לדברי מנכ"ל ומייסד החברה, אסף רפפורט, אחד מהגורמים הפעילים ביותר במחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט.
ואילו בשוק הביומד, דיווחו כמה גורמים על ביטול השקעות בפועל מצד חברות זרות, על רקע הרפורמה המשפטית וההתייחסות אליה בתקשורת העולמית. ירון ברסקי, שותף בקרן RPM Global, מספר כי פגישה עם שותף אסטרטגי לצורך דיון בשיתוף פעולה רוחבי, בוטלה, והמשקיע שלח לו מייל בנוסח הבא: "שינינו את האסטרטגיה שלנו בישראל, ולכן השיחה שתוכננה לנו לא תוביל לתוצאות להן קיווינו. עדיף שלא לבזבז את זמנו של איש. בהצלחה בעתיד".
יכול להיות שהם לא רוצים להשקיע מסיבה אחרת, ורק מספקים לך תירוץ?
ברסקי: "זה לא האינטרס שלהם. זו קרן מאוד עשירה והמשבר הכלכלי לא משפיע עליה. אני מעריך שלהיפך, הם היו מעדיפים לתת כל תירוץ מלבד להיכנס לפוליטיקה, אם זו לא באמת הייתה הבעיה".
פרופ' חזי ברנהולץ, ממציא תרופות וכן יזם ומנהל של מספר חברות ומיזמים בתחום הביומד, מספר על ביטול תוכנית שכבר הייתה בשלבים מתקדמים, להקים בישראל מפעל של חברת חיסונים אמריקאית, שרכשה טכנולוגיות שפיתח ברנהולץ. "הם הודיעו לי על רקע המתרחש בישראל, שהם חוששים להקים את המפעל כאן, וכעת הם מעוניינים להקים אותו במדינה אחרת", הוא מספר. "חלמתי להקים כאן מפעל ביוטכנולוגי עם עובדים ישראלים, אבל את השקת המוצר אי אפשר לעכב. אולי נייצר אותו אצל ספק חיצוני".
ברנהולץ מוסיף כי גם באקדמיה, כמה מדענים איתם היה משתף פעולה בעבר, ניתקו קשר. "תמיד מדינת ישראל הייתה מותקפת תדמיתית, ותמיד הייתי מוכן להגן עליה. היום זה נהיה לי הרבה יותר קשה", הוא אומר.
כ־70% מחברי 8400, רשת הבכירים בתחום הביומד והרפואה, חתמו השבוע על גילוי דעת שבו התנגדו לרפורמה בין היתר מסיבות של פגיעה בסקטור, "שניצניה נראים כבר היום". הם מזהירים מ"קושי בגיוס כספים, פגיעה בפעילות חברות רב לאומיות בישראל, בריחת מוחות, פגיעה בזכויות אדם ובעיקר מיעוטים ונשים".