גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר בדק: האם השליטה על איסוף המידע צריכה להישאר בידי ווייז וגוגל?

רבים מבקרים את הזכות שיש לפלטפורמות כמו פייסבוק, אינסטגרם, גוגל או ווייז לאסוף מידע אישי על הציבור ולהשתמש בו למטרות רווח ● במדינות מסוימות יש אפילו חקיקה שמגבילה את החופש שלהן ● אלא שאם השליטה בו תעבור למשתמשים, יהיה לזה גם מחיר ● הפקולטה, מאמרים של חוקרי הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב 

הפקולטה לניהול. האם השליטה על איסוף המידע צריכה להישאר בידי ווייז וגוגל? / צילום: Shutterstock
הפקולטה לניהול. האם השליטה על איסוף המידע צריכה להישאר בידי ווייז וגוגל? / צילום: Shutterstock

 

 

אחת התופעות המעניינות והמתסכלות בזמן משבר הקורונה הייתה הירידה הדרסטית ברמת הדיוק של אפליקציית ווייז. בראיון לאתר החדשות ynet+ באוגוסט 2021 אמר גיא ברקוביץ', מנכ"ל ווייז ישראל: "האלגוריתמים שלנו חטפו מכה במגפה".

אפילו בבנקים כבר אין כסף: אירופה מתנתקת מהמזומן 
הבריטי שחיפש פיזיקה חדשה במנזר שאולין והקים חברת ביומד בישראל | ראיון

הסיבה לכך פשוטה - האלגוריתמים של ווייז בנויים על מידע שהאפליקציה אוספת על המשתמשים. כלומר, ככל שיותר משתמשים משתפים מידע עם ווייז, האלגוריתם יותר מדויק. לכן בתקופה שבה רבים נשארו לעבוד מהבית, האלגוריתם סבל מחוסר מידע.

במקביל, לאחרונה השיקה גוגל את Bard, כלי בינה מלאכותית שאמור להתחרות בצ'ט GPT. גם בינה מלאכותית מדויקת יותר ככל שיותר משתמשים משתפים את "השיחות" שלהם. לכן אם כל המשתמשים יבחרו לא לשתף את השיחות שלהם, הפלטפורמה תיתן ערך נמוך למשתמשים.

 

הדוגמאות האלה משקפות את החשיבות של שיתוף מידע לאיכות השירותים שאנו מקבלים מפלטפורמות ואפליקציות שונות. כשמשתמש מסכים לשתף מידע עם הפלטפורמה (למשל, את מיקומו בזמן נהיגה בשעת עומס), משתמשים אחרים נהנים. כלומר, למידע אישי יש ערך ציבורי שרבים לא מביאים בחשבון כשהם בוחרים אם לשתף אותו עם אפליקציות שונות.

הערך נוצר משילוב המידע ממקורות שונים

רבים מבקרים את הזכות שיש לפלטפורמות כמו פייסבוק, אינסטגרם, גוגל או ווייז לאסוף מידע על המשתמשים שלהן ולהשתמש בו למטרות רווח. ואכן, בארצות שונות בעולם ממשלות דנות ברגולציה שתגביל את זכויות הפלטפורמות על המידע של המשתמשים. האיחוד האירופי, לדוגמה, בחר להגביל את היכולת הזאת. החקיקה הזאת מאפשרת למשתמשי פלטפורמות כאלה לבחור אם לשתף את המידע שלהם או לא, מבלי לפגוע ביכולת שלהם להשתמש בהן.

השאלה מאחורי ההחלטה של המחוקקים השונים היא למי שייך המידע: למי מוקנית הזכות להחליט איזה מידע לאסוף ממשתמשים והאם למסחר אותו? מצד אחד, המידע הוא אישי ושייך למשתמשים. מצד שני, אין למידע כשעצמו הרבה ערך. יצירת הערך נעשית באמצעות שילוב מידע ממקורות שונים וניתוחו - תהליך שמתבצע על ידי הפלטפורמות עצמן.

מחקר שערכו פרופ' ירון יחזקאל ופרופ' שרית מרקוביץ, חוקרים בתחום כלכלת רשת, בחן לאיזה צד - לפלטפורמה או למשתמשים - כדאי לתת את השליטה על איסוף המידע במטרה למקסם את התועלת החברתית. המחקר מביא בחשבון את הערך הפרטי והציבורי שהמידע הנאסף מייצר. זה הצד החיובי של המידע. אבל יש לכך גם מחיר עבור המשתמשים, שהמידע שלהם ממוסחר. לדוגמה, אם בעקבות זה הם מקבלים הרבה פרסומות או רק מהידיעה שהמידע האישי שלהם נחשף לאחרים.

כשהשליטה בידי המשתמשים,יש פחות מידע

החוקרים מצאו שיש יתרונות במתן הזכות לשלוט על המידע לפלטפורמות, מכיוון שהן אוספות יותר מידע שיכול לשמש לטובת הכלל. למשל, אם ווייז אוספת מידע לגבי מיקומו של נהג, היא יכולה להשתמש בו לטובת נהגים אחרים.

אבל יש גם חסרונות: משתמשים החוששים לפרטיותם יימנעו מלהצטרף לפלטפורמה, והמידע שלהם, שהוא בעל ערך לכלל המשתמשים, פשוט לא ייאסף. כשהשליטה במידע היא בידי המשתמשים הפלטפורמה משרתת יותר משתמשים אבל אוספת פחות מידע, שכן רבים מהם יבחרו לא לחלוק אותו.

המחקר של יחזקאל ומרקוביץ' מצא שכאשר למידע יש ערך ציבורי גבוה, השאלה אם להעניק את השליטה על איסופו למשתמשים או לפלטפורמות תלויה בפערים ביניהם באשר לנזק שהם חווים ממסחור המידע. ישנן פלטפורמות שבהן ככל הנראה רגישות המשתמשים לפרטיותם די דומה, כמו טיקטוק, וישנן פלטפורמות שבהן יש פערים גדולים, כמו ווייז.

נניח שהפערים הם אכן משמעותיים. במקרה כזה כדאי לתת לפלטפורמה לשלוט על איסוף המידע. הפלטפורמה תשתמש בערך הציבורי הגבוה של המידע בעיקר כדי לשכנע משתמשים להצטרף אליה ולחלוק את המידע לטובת הכלל. לעומת זאת, אם הפערים לגבי מסחור המידע הם זניחים בין המשתמשים, כדאי לתת להם לשלוט על איסוף המידע. במקרה כזה, אם ניתן לפלטפורמה לשלוט על המידע, היא עשויה לנצל לרעה את הערך הציבורי שלו כדי לאלץ את המשתמשים להסכים למסחורו באופן שעשוי לפעול לרעתם.

פרופ' ירון יחזקאל / צילום: חן גלילי - הפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת תל אביב

בעולם שבו פלטפורמות מבוססות מידע הופכות לחלק יותר ויותר מרכזי בחיינו, תוצאות המחקר יכולות לתת לקובעי מדיניות כלים לבחינת הפיקוח המתאים על פלטפורמות ומדיניות איסוף המידע שלהן.

פרופ' שרית מרקוביץ / צילום: יח''צ

עוד כתבות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

בוגרי אגף תקציבים מוחים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה

בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר יתאספו מחר (ג') למחות על כך שהאגף אינו שומר על הקופה הציבורית ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל נסחר בתנודתיות לאחר הודעת חמאס על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נסחר בתנודתיות מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח־האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע