טלי שם טוב, מנכ''לית חברת ספידווליו / צילום: כדיה לוי
אישי: גרושה + 2, גרה בפתח תקווה
מקצועי: מייסדת, מנכ"לית ובעלים (משותפת) של ספידווליו, ספקית שירותי IT הממוקדת בענן ודיגיטל
ילדות ומשפחה: נולדתי ברחובות, אבל כל חיי אני בפתח תקווה. אבא חשמלאי, אמא קוסמטיקאית. יש לי אח ואחות. גדלתי בבית מאוד דתי וכיום אני שומרת מסורת, אבל לא דתייה. גדלתי על שבתות של קידוש וערכי ראיית האחר, ענווה ועבודה קשה. ההורים האמינו ששום דבר לא בא בקלות.
מוטו: החינוך מהבית גרם לי לחשוב תמיד, גם בעולם המאוד תחרותי של ההייטק, שיש מקום לכולם ולא צריך לדרוך על אף אחד. חינכו אותי לצניעות אינטלקטואלית, שתמיד יש לך עוד מה ללמוד.
בית הספר: הייתי תלמידה טובה, אם כי לא מהמצטיינים. תמיד הייתי דומיננטית ודעתנית מאוד.
צבא: מודיעין, לא לוחמת.
כמעט פוליטיקאית: לאחר השחרור עבדתי שנתיים במשרד דובר הליכוד אצל גיל סמסונוב, שהכרתי בצבא. נחשפתי לראשונה לפוליטיקה ולדברור. הייתה לי מחשבה להיכנס לפוליטיקה, אבל כשראיתי איך זה נראה מבפנים ידעתי שזה לא בשבילי.
קווליטסט: התחלתי ללמוד מדעי המדינה בבר אילן ואיכשהו הגעתי לעולם של משאבי אנוש. באחת החברות הכרתי אנשים שהמליצו עליי לאייל זילברמן, השותף שלי כיום ומי שהיה אז בעלי חברת ה-QA קווליטסט. נפגשו, הייתה כימיה מאוד טובה ועברתי לעבוד שם. עבדתי 18 שנים בקווליטסט, מהן 13 כמנכ"לית. כשהגעתי היינו רק 27 בחברה, אבל כמנכ"לית ניהלתי ישירות כ-1,600 עובדים מתוך קבוצה עולמית של 3,600.
תקרת זכוכית: הסביבה בהייטק גברית בעיקרה, שיעור המתכנתות נמוך מאוד - פחות מ-20%. אין גם כמעט מנכ"ליות שמובילות חברות טכנולוגיה ציבוריות. יש נשים מאוד מוצלחות בתפקידי מפתח בהייטק שיכולות להיות מנכ"ליות ולהביא לשולחן שילוב מעניין של יכולת ראייה והכלה עם אינטליגנציה רגשית. מצד שני, הרבה פעמים אני נתקלת במצבים שנשים שמות לעצמן את תקרת הזכוכית.
מעברים: בשנה האחרונה בקווליטסט עברנו כמה ידיים ובסוף 2019 עשינו אקזיט של 420 מיליון דולר. הרגשתי שאני צריכה משהו אחר. כשהודעתי שאני עוזבת לא ידעתי לאן. רציתי זמן לחשוב, בסוף זה נמשך רק שבועיים. אייל (זילברמן) התקשר והקמנו ביחד חברה חדשה, אחרי שזיהינו שני טרנדים מאוד משמעותיים בטכנולוגיה: מעבר לענן ולדיגיטל.
טיימינג: הקורונה האיצה מאוד את ההבנה של ארגונים שהם חייבים לעבור לענן ולדיגיטל. עם זאת, להערכתי רק 20%-40% מהחברות בישראל ביצעו את המעבר עד כה.
ספידווליו: אנחנו חברה שמספקת פתרונות בעולמות התוכנה המודרני - ענן, דיגיטל ופיתוח מלא מקצה לקצה. אנחנו עובדים עם ארגונים כמו מיקרוסופט ורפאל בכל התחומים - IOT, בלוקצ'יין, AI ועוד. אנחנו מעסיקים כמעט 200 עובדים והנפקנו בבורסה בתל אביב ביולי 2022 לפי שווי של 130 מיליון שקל.
המשבר בהייטק: מה שקרה במחצית הראשונה של 2022 היה מאוד־מאוד לא אחראי בעיניי. הגיוסים המטורפים, העלייה החדה בשכר, המסיבות הראוותניות. זה מייצר תרבות שלא הייתי רוצה שהילדים שלי יגדלו עליה. אני לא אומרת שלא צריך להשקיע בעובדים או לפנק אותם, אבל כל דבר צריך להיעשות במידתיות.
מחאה: אני מודאגת בדיוק כמו המוחים ומאוד מאמינה במעורבות חברתית, אבל כשאני שומעת אמירות כמו לעזוב את הארץ ולהוציא את הכספים מהמדינה - הלב שלי נחמץ. הרי מי שייפגע זו הכלכלה הישראלית והאנשים שעובדים פה. גם במשפחה, כשיש משהו שלא נראה לך אתה לא קם ועוזב את הבית כי יש מישהו שחושב אחרת.
הבנות שלי: הגדולה בת 26, לומדת מדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב ועובדת במיקרוסופט במשרת סטודנט. השנייה בת 23, נסעה עם החבר שלה אחרי הצבא לעבוד בארצות הברית והם שם כמעט שנתיים. אני מאוד מקווה שהיא תחזור בקרוב. התגרשתי לפני 13 שנה ואני כיום בזוגיות, אבל תמיד הייתי מחוברת מאוד לבנות. כולם ידעו שאם הן מתקשרות אני עונה, גם אם אני באמצע פגישה. כששתיהן יצאו מהבית עברתי משבר מאוד רציני. כשהבת הגדולה עברה מהבית במשך שבועיים נכנסתי כל ערב לחדר שלה ובכיתי.
החלום שלי: כשהייתי בת 16 להוריי היה זוג חברים שאימץ ילד, וחשבתי שזה מדהים לתת הזדמנות כזו למישהו בעולם. החלטתי כבר אז שאני רוצה לאמץ, וזה מה שאעשה בעוד שנתיים־שלוש.