קיצור שבוע העבודה בשעתיים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
בשבוע שעבר הכריזו בהסתדרות ובמשרד האוצר על הסכם שכר חדש במגזר הציבורי, שאחד מסעיפיו נגע לקיצור שבוע העבודה. מדובר בשעתיים בלבד, מ־42 ל־40 שעות עבודה שבועיות שמשמעותן הוא פחות 8 שעות בחודש, שיישומן יחול במספר פעימות.
● ההישגים והפשרות: מאחורי הסכם השכר החדש במשק | ניתוח
● 8 שעות פחות בחודש: מהלך קיצור שבוע העבודה במגזר הציבורי
● מסתמן: יבוטל הקיצוץ בפנסיה שנחשף בגלובס | בלעדי
אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות, הסביר בשיחה עם גלובס כי "ההסכם חל על 450 אלף עובדים במגזר הציבורי, ששעות העבודה שלהם יירדו ל־41 שעות ביוני 2023, ול־40 שעות בינואר 2025". האם אנחנו צפויים לראות את הקיצור מחלחל גם למגזר העסקי הפרטי? על כך אמר בלומנברג כי "אנחנו בשיח מתמיד עם יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי. ברגע שהמגזר הציבורי יוביל ל־40 שעות שבועיות, גם המגזר הפרטי לא יוכל להישאר מאחור לאורך זמן".
אלא שבמגזר העסקי פחות מתלהבים. להיפך, לדבריהם לא רק שהדבר כלל לא עומד על הפרק, יישומו עלול לפגוע בהם. "אנחנו בקשר רציף עם אגף הממונה על השכר באוצר וקיבלנו הבטחה מראש שזה רק למגזר הציבורי", מבהיר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים. תומר מבקש שלא להתייחס לשאלת ההשפעה על המגזר הציבורי, אבל מדגיש כי "בכל מקום שהפריון בו נמוך צריך קודם לשפר פריון ורק אחר כך לקצר שעות. אנחנו מדינה עם פריון מהנמוכים בחברות המתקדמות, ולכן לקצר שעות הוא לא פתרון - הוא גזר דין מוות".
תומר מציין כי ניתן לדון בנושא - אבל לא לפני שתיפתר בעיית הפריון. "אנחנו לא מתכוונים להיכנס לדיאלוג על זה כרגע, ואני שמח שזה לא נוגע אלינו. אני שומע זמן רב הבטחות על העלאת הפריון, אז תרשי לי לפקפק".
לפני קיצור שעות: מנגנון שיגרור העלאת תפוקה
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, מחזק את דבריו של תומר ומכוון אצבע מאשימה לממשלה. "המדד המרכזי שמשפיע על ההחלטות שלי הוא הפריון הנמוך שנמצא במגמת ירידה. כל עוד הממשלה לא עשתה דבר בתקציב 2023 ו־2024 לתקן את זה, הרי שגם אם ארצה לא אוכל ללכת על קיצור שבוע העבודה. אני מוכן לבנות נוסחה שתהיה בה קורלציה בין העלאת הפריון לקיצור שבוע העבודה. כרגע אין שום סיכוי בעולם שאסכים לזה". הפתרון לדברי גם אמיתי הוא טכנולוגי. "התייעצתי עם נגיד בנק ישראל והצגתי לו את הדברים שלפיהם כדי להעלות את הפריון חייבים לאמץ טכנולוגיות חדשות". בהייטק, למשל, שם הפריון גבוה, אמיתי מסכים שקיים סיכוי רב יותר שנראה את הקיצור מיושם.
ארגונים שהפחיתו שעות עבודה דווקא מרוצים
מי שכן מברכת על ההסכם היא נציגת התנועה הגלובלית לקיצור שבוע העבודה בישראל, מלי אלקובי: "אני חושבת שזה שלב בדרך. במגזר העסקי כבר יש לנו שבעה ארגונים שקיצרו בצורה מסוימת את שבוע העבודה, חלקם אף לארבעה ימים, במסגרת הניסוי שאנחנו עורכים. הם מאוד מרוצים וכנראה שירחיבו אותו". לדבריה, ועל פי תוצאות חלקיות של הניסוי, "הפרודוקטיביות עלתה". אך היא מוסיפה גם אזהרה לקיצור שבוע העבודה במגזר הציבורי וטוענת כי המגזר הציבורי חייב לטפל בטכנולוגיה כך שניתן יהיה למדוד את העבודה לפי תוצאות ולא שעות. "בלי זה", היא מתריעה, "קיצור שבוע העבודה יזיק".
פרופ' שרון טוקר, חוקרת לחץ ושחיקה בעבודה מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, מברכת על ההסכם של ההסתדרות והמגזר הציבורי. "הפריון הוא לא הבעיה. בשני מחקרים מהשנה האחרונה שבהם קיצרו את השבוע בשמונה שעות וכללו אלפי עובדים בתחומי תעשייה שונים בארה"ב, אוסטרליה, בריטניה ועוד, התוצאות דיברו בעד עצמן, ולא רק הפריון עלה - זה היטיב עם רווחת העובדים, עם הזמן החופשי, וצמצם את כמות העובדים שרצו לעזוב".