העיר האירופית שלא חשבתם לבקר בה - וחבל, כי יש בה כל מה שצריך לחופש מושלם

אווירה קוסמופוליטית, ארוחת בוקר אורגנית בשולחן משותף עם מקומיים, יצירות של ואן גוך ב-VR, שוק אוכל שוקק ובירה בכמויות • כל מה שסופ"ש בבריסל יכול להציע • חגית אברון תופרת יום

תערוכה של ואן גוך בגלריית Horta / צילום: חגית אברון
תערוכה של ואן גוך בגלריית Horta / צילום: חגית אברון

מוזיאונים מעניינים, שכונות מקסימות, חנויות מעוצבות, אוכל מצוין ובירה - לבריסל יש כל מה שיש לעיר אירופית שווה להציע, אבל משום מה למי שחוזר משם לא דחוף לרוץ ולספר לחבר'ה.

במושב קטן בגליל יש עוגה באסקית חלומית שמכינה שפית ממסעדות מישלן בצרפת
●  במרחק נסיעה קצרה מתל אביב מסתתרת ארוחת גבינות מהטובות שאכלנו
הקיבוץ הדרומי שתמצאו בו מאפייה מופתית וגבינה שמיוצרת רק פעם בשנה  

10:00 | לשבת לשולחן עם מקומיים

התיישבנו לארוחת בוקר בסניף המקורי של רשת בתי הקפה Le Pain Quotidien, שהוקם בבריסל בשנות התשעים והביא לעולם את בשורת ארוחות הבוקר האורגניות סביב שולחן מרכזי משותף. הסניף ממוקם במרכז העיר, ואנחנו תפסנו מקום רק כדי לקשור שיחה חטטנית עם מקומיים, שעסקו בנימוס בלגי אופייני בעניינם. לשמחתנו, שיתף איתנו פעולה פול, שהסביר שהעיר קוסמופוליטית באופייה הודות ל־UN Bubble, הכינוי שדבק בסצנת האיחוד האירופי המתרחשת בבריסל, שהיא בין היתר מקום מושבו של הפרלמנט האירופי.

בעודנו משווים בין השגרה נטולת הלחצים של פול לשגרה רוויית הסטרואידים שלנו, לגמנו שוקו חם מכוס בגודל של שכשוכית ואכלנו ביצים אורגניות, סלמון מעושן ומאפה קינמון מצוין.
Le Pain Quotidien, Rue Antoine Dansaert 16

12:00 |  סוריאליזם עם מקטרת

בשונה משכנתה פריז, המתהדרת באינסוף תערוכות מתוקשרות ובקהל עטור שיק וגלאם, בריסל מצטנעת, כמו אומרת למבקריה: "אצלי אפשר לבקר בתערוכות נחשבות גם בטרנינג מהוה". הואיל והגענו לעיר נטולי FOMO וכמעט ללא לו"ז מתוכנן, הופתענו לגלות אוצרות תרבות רבים. חובבי אמנות יוכלו לבלות בה ימים רבים בשיטוט בין הגלריות והמוזיאונים, חלקם מתחת לרדאר, שרק תור מנומס של מקומיים מסגיר את עצם קיומם.

זה היה ביקורנו הראשון בבריסל, ועל כן הלכנו על הקלאסיקה: מוזיאון שבו מוצגות יותר מ-200 מיצירותיו של הצייר הבלגי רנה מגריט. בכניסה הצטיידנו במכשיר הדרכה קולי, ונבלענו במשך שעתיים מענגות בין יצירותיו, שהמפורסמת שבהן היא "המקטרת" המלווה בכיתוב "זאת לא מקטרת". כשמביטים בציור ומקשיבים להסבר, מבינים את מהות הסוריאליזם, ומבליחה התובנה שמה שמציאותי חשוב הרבה פחות ממה שלא. חייכנו לעצמנו ורכשנו את הפוסטר לתזכורת, בעודנו מהרהרים במציאות הישראלית העכשווית.
מוזיאון רנה מגריט, Pl. Royale 1

14:00 | 45 דקות למצוא שמלה

טבורה של העיר קטן יחסית, מה שמאפשר להגיע בהליכה קלילה כמעט לכל חלק בה. פסענו לשכונת Ixelles, שרחובותיה עמוסים בחנויות יפות, בתי קפה מתוקים ותועפות אווירת בוהו־שיק. פקדנו כמעט כל חנות ובה מבחר מסחרר של חפצים יפים.

חנות האופנה CouCou / צילום: חגית אברון
 חנות האופנה CouCou / צילום: חגית אברון

סבבנו את כיכר שאטליין היפה, ונכנסנו לחנות מעוצבת למשעי בשם CouCou. שם מדדו וצהלו צעירות מקומיות שמלות ערב מנצנצות, כובעים ואביזרים כמו להופעה. הרעיון שמאחורי החנות הסתבר כגאוני: במקום להשיג שמלת ערב נוצצת לחתונה או מסיבת קוקטייל, משריינים מראש תא מדידה למשך 45 דקות בדיוק, מודדים ושוכרים את הפריטים הנחשקים עד מתי שרוצים.

אחר כך התיישבנו רצוצים משלווה בבית המאפה הפורטוגזי Forcado Pastelia בשכונת סנט ז'יל, אף היא שכונה טרנדית שוקקת צעירים ואמנות רחוב המעטרת את המבנים, ונגסנו בשלל מאפים קטנים בשלל מילויים מוטרפים, עם קפה לא פחות ממושלם.
CouCou, Pl. du Châtelain 23
Forcado Pastelia, Chau. de Charleroi 196

מאפים פורטוגזיים ב-Forcado Pastelia / צילום: חגית אברון
 מאפים פורטוגזיים ב-Forcado Pastelia / צילום: חגית אברון

16:00 | ואן גוך ב-VR

כשהגיע העת ל־Happy Hour א־לה בריסל, כלומר מזיגה הגונה של בירה בלגית זהובה, שמנו פעמינו אל Wolf, מעין שוק אוכל מקורה שפול המקומי מהבוקר סיפר לנו עליו. אלא שבדרך לשם נתקלנו בתערוכה של ואן גוך בגלריה Horta המפורסמת שבמרכז העיר, אבל לא כזו טיפוסית, אלא תצוגה דיגיטלית מרהיבה. כך, באמצעות משקפי VR, צפינו בשדות חמניות, לילות זרועי כוכבים ומשיכות מכחול בצבעים עזים, ישבנו בבית הקפה של ואן גוך בארל, עמדנו לצד המיטה בחדרו הסגפני והשתרענו לצד האיכרים בשדות החיטה לנצח. הבירה שנמזגה לנו בכוס ענקית ב־Wolf לאחר מכן לא יכלה להיות טעימה יותר, וכמובן שלא התאפקנו וטעמנו ופל בלגי משובח ב־Dessert Bar שבשוק.
שוק האוכל Rue du Fossé aux Loups 50 ,Wolf
גלריית Rue du Marché Aux Herbes 116 ,Horta

18:00 | מנת הדגל של המטבח הבלגי

שקיעה חורפית זהרה על העיר, צובעת את הבניינים היפים שבגרנד פלייס בורוד. עוד מעט תידלק התאורה המכשפת של בנייני הכיכר ההדורים ותשווה להם מראה מהפנט מארץ האגדות. אנחנו בוחרים באקראיות במסעדה T Kelderke, שנראית כבית מרזח טיפוסי. שוב שולחנות עץ ארוכים וסביבם משפחות וחברים משיקים כוסות ענק עם בירה מקציפה, זוללים קערות מולים, טובלים בגט ברוטב שום ובנזידי בקר ובירה, מנה שנקראת קרבונד והיא דגל במטבח הבלגי.
מסעדת Grand Place 15 ,T Kelderke