גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יריב לוין, שר המשפטים / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

מתווה פשרה נוסף לרפורמה במערכת המשפט, המציע הרכב חדש ושונה לוועדה לבחירת שופטים, פורסם הערב (ג'). לפי המתווה, שפורסם לראשונה בחדשות 12, בוועדה לבחירת שופטים יהיה מספר שווה בין חברי הקואליציה לאופוזיציה ושופטי העליון ייבחרו כל פעם שניים - האחד על ידי הקואליציה והשני על ידי האופוזיציה. לשופטים לא תהיה זכות הצבעה, אך לנשיאת ביהמ"ש העליון תהיה זכות וטו אחת בקדנציה.

מטעמו של שר המשפטים יריב לוין נמסר כי "זה מתווה ראשון שיוצא מחוץ לקופסה. יש בו כיוונים טובים, והוא ייבחן על ידי השר".

● רון דרמר הוא איש הסתרים של נתניהו בדיונים על פשרה | פרשנות
● מודי'ס באזהרה חריגה: תחזית דירוג האשראי של ישראל בסכנה אם לא תימצא פשרה בנוגע לרפורמה המשפטית 

את הצעת הפשרה גיבשו האלוף במיל' גיורא איילנד, פרופ' יובל אלבשן, גיורא ירון ודניאל פרידמן. לפיה, לוועדה לבחירת שופטים מוצעות שתי חלופות: על פי ההצעה הראשונה, בוועדה יהיו 11 חברים: שר המשפטים ושני שרים נוספים, יו"ר ועדת חוקה, שני ח"כים מהקואליציה, שני ח"כים מהאופוזיציה, נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים שיבחרו על ידי חבר שופטי ביהמ"ש העליון. בחירת שופט לעליון תיעשה ברוב של 8 חברים מתוך 11.

הצעה חלופית היא שבוועדה יהיו 12 חברים: 4 מהקואליציה, 4 מהאופוזיציה, 4 שופטים. לשופטים לא תהיה זכות הצבעה לבחירת שופטי עליון והם ישמשו כמשקיפים. תהיה להם זכות וטו אחת בקדנציה. המינויים לעליון יעשו בשיטת "תיבת נוח", כל פעם מתמנים שני שופטים - האחד נבחר על ידי הקואליציה והשני ע"י האופוזיציה. לכנסת יש זכות וטו פעם אחת בקדנציה על נשיא העליון בנוגע למועמד של הקואליציה, ופעם אחת למועמד של האופוזיציה.

לבחירת שופטי שלום ומחוזי יידרש רוב של 7 מתוך 12 חברים בוועדה.

עילת הסבירות לא תשמש לפסילת מינויים

על פי ההצעה, כדי לחוקק או לשנות חוקי יסוד יידרש רוב של 61 ח"כים בארבע קריאות, וחוקי היסוד הקיימים יאושררו כחטיבה אחת ברוב של 70 ח"כים בשלוש קריאות. אם החוק עוסק בשינוי שיטת הבחירות או התקבל ברוב של פחות מ-70 ח"כים - תתקיים הקריאה הרביעית לאחר הבחירות לכנסת הבאה.

פסילת חוקים הנוגדים חוקי יסוד תיעשה על ידי 11 מתוך 15 שופטי העליון. תיקבע פסקת התגברות ברוב של 65 ח"כים שתאפשר לחוקק מחדש מיד את החוק שנפסל. אם יהיה רוב של 61 ח"כים, החוק יכנס לתוקף חצי שנה לאחר שתיבחר הכנסת הבאה. כלומר - הכנסת הבאה תוכל לבטל את החקיקה.

בנוסף, לפי ההצעה, ייקבע כי חוות הדעת של יועצים המשפטיים לא תחייב את הממשלה והממשלה ושריה יהיו זכאים לייצוג משפטי ללא אישור היועמ"ש. עילת הסבירות לא תשמש לפסילת מינויים בממשלה ובכנסת ונבצרות תקבע רק על ידי מליאת הכנסת.

יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ ‎מרב מיכאלי, ברדיו Ynet: "גיורא איילנד אומר בעצמו שזה לא מתווה טוב, זה פשוט בא לעשות 'פחות נורא'. למה אזרחיות ואזרחי ישראל צריכות להתפשר על משהו שהוא פחות נורא?".

"כשהפוליטיקאים בוחרים את השופטים, כל משפט מכור"

תגובת פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה: "ל'הצעת הפשרה' של פרידמן / אלבשן שהופצה היום - הפורום, המייצג מעל 120 מרצות ומרצים למשפטים ולמשפט ציבורי בפרט, סבור כי אין מדובר בפשרה כלל אלא למעשה בתוכנית הקואליציה אחת לאחת בשינוי אדרת".

עוד הוסיפו כי "אסור שהליכי בחירת שופטים יהיו בשליטתה הבלעדית של הקואליציה, במישרין או בעקיפין. מרכיב נוסף הוא שריון של זכויות האדם, ובראשן הזכות לשוויון, בהן אין לפגוע בכל רוב שהוא. מרכיב הכרחי אחר הוא חוק יסוד: החקיקה שיקבע ששינויים לחוקי יסוד צריכים להיעשות בהסכמה רחבה ולא באמצעות רוב רגיל, ושתוכנם אינו יכול לסתור את עקרונות היסוד של השיטה לרבות ההגנה על זכויות האדם".

מטה מאבק הגלימות הודיע על קמפיין חדש שיצא מחר: "כשפוליטיקאים בוחרים את השופטים, כל משפט מכור - כבוד הנשיא אל תתן להם לעבוד עליך".

זאת על רקע פרסום מתווה הנשיא והשינויים המסתמנים ברפורמה, ובו יזהירו את הציבור מפני מינוי שופטים על ידי פוליטיקאים ויפנו ישירות לנשיא.

ממטה המאבק נמסר: "בזמן שבכנסת אנשים מחממים כסאות, נפעל כדי להציל את הדמוקרטיה ומערכת המשפט. נצא לרחובות עד שהמדינה תרעד. רק כך נוכל לשנות, כי כשהפוליטיקאים בוחרים את השופטים, כל משפט מכור".

לדברי ד"ר אלעד גיל, ראש תחום המחקר במכון תכלית: "זהו תמהיל שנראה מבטיח במובן זה שלא מקנה שליטה לקואליציה, אבל בפועל הוא מסוכן מאוד לביהמ"שׁ. ראשית, ביחס לבחירת שופטי עליון, שלושה שופטים מאבדים את זכות ההצבעה והופכים למשקיפים. פירוש הדבר הוא שהוועדה הופכת להיות פוליטית לגמרי. הקואליציה תמנה את שופטיה והאופוזיציה את שופטיה. במציאות שבה הפוליטיקה כל כך מקוטבת, זה מייצר חשש ממשי שכל צד ימנה נאמנים פוליטיים ולא ישקול כמעט כלל שיקולי מקצועיות, צרכי ביהמ"ש, יעילות שיפוטית וכו'".

"אמת המידה היחידה תהיה עמדה פוליטית, וצפוי להיווצר מרוץ בין הצדדים מי יביא יותר נאמנים שיטנו את הטון בביהמ"ש. בתוך זמן קצר, נקבל בית משפט פוליטי לחלוטין, והאמון הציבורי (ואיכותו המקצועית) בו יהיה בהתאם", הסביר גיל.