קריסת בנק SVB / צילום: AP עיבוד: טלי בוגדנובסקי
מנהלי בנק סיליקון ואלי הלכו לגולדמן סאקס בסוף פברואר לבקש עצה: הם היו צריכים לגייס כסף אבל לא היו לגמרי בטוחים איך לעשות זאת.
העלייה בריבית הייתה מעמסה כבדה על הבנק. פיקדונות וערך תיק האג"ח של הבנק ירדו באופן חד. בשירות המשקיעים של מודי'ס התכוננו להוריד את הדירוג שלו. הבנק היה חייב לעשות איפוס במצב הפיננסי שלו כדי להימנע מסחיטת מימון שהייתה פוגעת באופן קשה ברווחים שלו.
● כאב הראש של הנגידים: כשהמלחמה באינפלציה מתנגשת ביציבות הפיננסית | פרשנות
● אפקט הדומינו בשווקים: הקלף שיכול להפיל את כל הבנקים בעולם | פרשנות
● כל מה שצריך לדעת על קריסות הבנקים שמטלטלות את השווקים | סיקור מיוחד
השיחות - שנערכו במשך כ־10 ימים - הסתיימו בהכרזה ב־8 במרץ על הפסד בגובה כמעט 2 מיליארד דולר ומכירה מתוכננת של מניות שהפחידה מאוד את המשקיעים. מניות SVB Financial Group ירדו בחדות בבוקר המחרת. לקוחות הון סיכון וסטארט-אפים שהיו להם חשבונות גדולים ולא מבוטחים נכנסו לפניקה, וניסו למשוך 42 מיליארד דולר מהבנק ביום אחד.
אמנם מעטים יכלו לחזות את התגובה האלימה של השוק לגילויים שפרסם SVB, אבל בלאו הכי היה בתוכנית של גולדמן לבנק פגם קטלני. היא העריכה בהערכת חסר את הסכנה שמבול של חדשות רעות עלול לגרום למשבר אמון, התפתחות שיכולה לחסל בנק במהירות גדולה.
הייעוץ של גולדמן עלה ל-SVB במחיר הגבוה ביותר שהוא יכל לתאר
גולדמן היא חברת הייעוץ המועדפת על העשירים והחזקים. היא מארגנת מיזוגים, עוזרת לחברות לגייס כסף ומייעצת על פתרונות יצירתיים למצבים בעייתיים מבחינה פיננסית - יכולות שעשו לחברה מיליארדי דולרים.
אבל מבחינת SVB הייעוץ המצופה זהב של גולדמן עלה במחיר הגבוה ביותר שאפשר לתאר. הבנק התרסק במהירות שיא בקריסת הבנק השנייה בגודלה בהיסטוריה של ארה"ב, מה שגרם למשבר בנקאות טרנס־אטלנטי שרגולטורים עדיין עובדים סביב השעון להכיל.
התיאור הזה של הימים האחרונים של SVB מבוסס על ראיונות עם בנקאים, עורכי דין ומשקיעים שכמעט השתתפו בעסקה שחיסלה את הבנק.
הבעיה של SVB הייתה מכנית: בנקים עושים כסף מזה שהם גורמים לכסף לעבוד כך שירוויח להם יותר ממה שהם משלמים למפקידים כדי להפקיד אצלם את הכסף. אבל SVB שילם כדי למנוע ממפקידים לעזוב, והיה תקוע עם תשואה זעומה מאגרות חוב שרכש בתקופה בה הריבית הייתה נמוכה.
מכירת כמות גדולה מאגרות החוב האלה הייתה מקלה את הלחצים: ל־SVB היו נותרים יותר מזומנים ביד והוא יכול היה להשתמש בלפחות חלק מהמזומנים האלה כדי לקנות אג"ח חדשות שהתשואה עליהן גבוהה יותר. אבל הייתה כוכבית גדולה לצד עסקה כזו: הבנק יהיה חייב להפוך הפסד גדול על הנייר לממשי.
מנהלי SVB באו לגולדמן עם הקווים הכלליים של תוכנית לגייס הון. שתי חברות הון סיכון פרטיות, General Atlantic ו־Warburg Pincus, היו ברשימת המשקיעים האפשריים של הבנק.
המנהלים רצו לעשות הקצאת מניות פרטית - עסקה במסגרתה הם מכינים בשקט מראש שורת משקיעים לקניית מספר קבוע של מניות במחיר קבוע - והם רצו לעשות זאת במהירות. במודי'ס התכוננו להוריד את דירוג הבנק, צעד שהמנהלים חששו שיפחיד משקיעים.
מכירת מניות היברידית, פרטית וציבורית גם יחד
בנקאים במחלקת שווקי הון אקוויטי בגולדמן, בהובלת דיוויד לודוויג, וקבוצת המוסדות הפיננסיים בחברה, בניהול פיט ליון, החלו להרכיב מכירת מניות בשבוע הראשון של מרץ וניגשו לשתי חברות האקוויטי הפרטי.
בגולדמן הציגו מכירת מניות היברידית, פרטית וציבורית גם יחד: החברה תמצא מספיק משקיעים לממן במלואה מכירה בגובה 2.25 מיליארד דולר אבל תציע גם לציבור הזדמנות לרכוש מניות במחיר הזה.
עד 5 במרץ, Warburg יצאה מהעסקה. היא ביקשה יותר זמן להעריך אותה ממה שב־SVB היו מוכנים לתת, ולא רצתה להשתתף בהנפקה שיש בה גם מרכיב ציבורי.
בשולחן המסחר של גולדמן, נרקמה עסקה נוספת. ב־SVB חיפשו רוכש לתיק של 21 מיליארד דולר של ניירות ערך על חוב שהיו זמינות למכירה. הרוכש אמור היה להיות בנק גולדמן סאקס עצמו.
בינתיים General Atlantic הסכימה להתחייב לקניית מניות בשווי 500 מיליון דולר. אבל הזמן החל לאזול לארגן משקיעים נוספים שיביאו את 1.75 מיליארד דולר הנוספים שרצו בבנק סיליקון ואלי לגייס. מנהלי SVB לא היו מוכנים לספק למשקיעים את המידע שהם נזקקו לו כדי שכולם יהיו מוכנים להתחייב לרכישה.
בגולדמן החליטו שהאופציה היחידה הייתה הצעת מניות פומבית שתהיה מעוגנת על ידי General Atlantic. מנהלי SVB חתמו על התוכנית.
הצרות היו בדרך ובנק סיליקון ואלי היה צריך להתקדם מהר
לודוויג ואחרים בגולדמן חשבו שבנק סיליקון ואלי צריך להתקדם מהר. הורדת הדירוג מצד מודי'ס הייתה בדרכה ואז הבנק היה אמור להיסגר לסוף השבוע. כבר היה עדיף לסלק את כל החדשות הרעות מהדרך כדי להימנע מקריסה ביום שני.
ב־8 במרץ, השלימו בגולדמן רכישה של תיק ני"ע מ־SVB במחיר נמוך משווי השוק שלו. לאחר שהשוק נסגר, הכריזו ב־SVB שהבנק מימש הפסד של 1.8 מיליארד דולר על המכירה, מבלי לחשוף מי היה הרוכש, והודיעו שימכרו מניות כדי לגייס הון.
בנקודה זו, צוות ההנהלה ב־SVB כבר התכונן לחדשות הרעות. בדיוק לפני שהבנק השיק את מכירת המניות הכושלת שלו, העסיק את חברת הייעוץ על עסקאות Centerview Partners כדי לבחון תוכנית ב'.
לבנקאים של גולדמן עדיין היה ביטחון שמכירת המניות תתרחש. בתחילה צנחו מניות SVB בכ־8% בשעות שלאחר סיום המסחר, לא ירידה תלולה כפי שחששו, ובנקאי גולדמן קיבלו הרבה הוראות לרכישת מניות של SVB.
אבל פחות משעה אחר כך מצב הרוח השתנה כשבנק נוסף, Silvergate Capital, הכריז שהוא נסגר בעקבות בהלה למשוך כספים שייבשה את ההפקדות בו. הורדת הדירוג במדרגה אחת מצד מודי'ס, פחות חמורה ממה שחששו מנהלי SVB, הוכרזה בערך ב־8 בערב.
צניחת המניות החלה סחרור כלפי מטה
מניות SVB צנחו כשהשוק נפתח ב־9 במרץ, מה שגרם ללקוחות למשוך את פיקדונותיהם. זו הייתה תחילתו של סחרור כלפי מטה: כשחדשות על משיכת הפיקדונות הופצו, המניות צנחו עוד, מה שגרם לעוד לקוחות למשוך את כספיהם. המניה לבסוף צנחה ביותר מ־60%.
ועדיין, העסקה עוד לא מתה. בגולדמן ארגנו שורה של משקיעים שיקנו מניות במחיר 95 דולר למניה, כ־11 דולר פחות ממחיר הסגירה באותו יום.
בסביבות 5 אחר הצהריים, בנקאים של גולדמן קיבלו דוח על זרימת הכספים החוצה מ־SVB.
עורכי הדין של SVB במשרד Sullivan & Cromwell לא יכלו להתקדם בלי לפרסם גילוי על אובדן הפיקדונות. בגולדמן נטשו את העסקה. תאגיד ביטוח הפיקדונות הפדרלי לכד את בנק סיליקון ואלי לפני שהספיק לפתוח את הסניפים בבוקר המחרת.