בנק קרדיט סוויס / צילום: Shutterstock, Michael Derrer Fuchs
נראה כי משבר קרדיט סוויס קרוב לסיום, כעת כשעסקת המכירה ל-UBS יוצאת לדרך. כך, הבנק המרכזי בשוויץ אישר היום כי UBS ירכוש את הבנק השיוויצרי. לפי דיווחים, הרכישה תתבצע בעסקת מניות בהיקף של כ-3 מיליארד דולר.
בסוף השבוע האחרון, לרגע קצר עוד היה נראה כי חבילת החילוץ (שכוללת הלוואה בהיקף 54 מיליארד דולר) של הבנק המרכזי בשוויץ עשויה להספיק, אך הטלטלות נמשכו. זאת בעיקר נוכח הערכות כי לקוחות הבנק ימשיכו בקצב משיכות הפיקדונות, שעמדו בשבוע שעבר על היקף של עד כ-10 מיליארד דולר ביום - מה שהיה עשוי להציב את קרדיט סוויס על הדרך המהירה לחדלות פירעון כבר בתוך ימים ספורים.
מניית הבנק איבדה 74% ב-12 החודשים האחרונים, ושווי השוק של קרדיט סוויס עמד על 8 מיליארד דולר, נכון לנעילת המסחר ביום שישי. בפבואר 2021 עמד השווי על כ-34 מיליארד דולר, ובשיאו ב-2009 הגיע לכ-79 מיליארד דולר. כעת, כאמור, נראה שהבנק יימכר ב-3 מיליארד דולר בלבד. איך זה קרה?
המשקיע המרכזי התייאש, עיכוב בפרסום הדוחות וחשש לנזילות
ברקע לסערה האחרונה הייתה הודעת הבנק הלאומי הסעודי, המשקיע המרכזי של קרדיט סוויס, לפיה לא יוכל לספק סיוע נוסף לבנק שהתווספה לשורה של חדשות רעות מהתקופה האחרונה: עיכוב בפרסום הדוחות הכספיים בשל "חולשות מהותיות בדיווח", תחזית להפסדים גדולים השנה, קיצוץ 9,000 משרות, רה־ארגון הכולל מכירת חטיבות שאינן בליבה והסוגיה העיקרית והמטרידה ביותר - חשש בנוגע לנזילות של הבנק, אחרי שהדוח הכספי לשנת 2022 גילה ״בריחת שיא״ של כספים בהיקף העולה על 120 מיליארד דולר.
המצב בקרדיט סוויס היה עד כדי כך מורכב שהיו"ר אקסל ליהמן, הודיע כי יוותר על תשלום של 1.5 מיליון פרנק שווייצרי (1.6 מיליון דולר) עבור השנה הראשונה שלו בתפקיד.
התביעות וההפסדים
קרדיט סוויס הסתבך בכמה שערוריות בשנים האחרונות שהפכו את תדמיתו לבעייתית והעיבו על שווי השוק שלו. הוא רשם הפסדים של כארבעה מיליארד דולר בפרשת "ארכגוס", בה שיווק למשקיעים השקעה כושלת של יזם דרום־קוריאני שהורשע בהרצת מניות ונאלץ לפטר עובדים ולבטל בונוסים.
הוא הפסיד כ-3 מיליארד דולר בפרשת "גרינסיל", כאשר שיווק ורכש בעצמו מוצר פיננסי שהבטיח תשואות עתק באמצעות מודל "חדשני" למימון שרשראות אספקה, שקרס.
והוא עומד בפני תביעות בשתי הפרשות, והרגולטור השוויצרי הודיע בפברואר כי נרשם "כשל חמור" במילוי חובותיו הפיננסיות באחת הפרשות.
הבנק גם נמצא אחראי להלבנת הון על ידי בית משפט בשוויץ, ועמד בפני חקירות של ה־SEC האמריקאי. כל חטיבת ניהול הסיכונים שלו הוחלפה, יו"ר מועצת המנהלים שלו הוכרח להתפטר, ובקיץ מונה לבנק מנכ"ל חדש, שהוביל תוכנית לארגון מחדש. בשנת 2022, שהייתה שנת שפל בשווקים, רשם הבנק ההפסד הגדול ביותר שלו מאז המשבר הפיננסי העולמי של 2008.
וזה לא הכל.
"סודות סוויס"
בשנת 2019 התגלה כי מנהל התפעול (COO) של הבנק, שכר חוקרים פרטיים כדי לרגל אחר עובדים בדרגים גבוהים. מטרת המעקב הייתה לקבוע אם בכירים מפרים את חוזה על־ידי ניסיון לפתות את עובדי הבנק או לקוחותיו לעבור לחברה אחרת. מנהל התפעול פוטר בעקבות הפרשה.
בין 2019 ל־2022 הבנק החליף את ההנהגה הבכירה מספר פעמים, כשהשינויים האחרונים התרחשו ביולי 2022, עם הגעתו של אולריך קורנר לתפקיד המנכ"ל החדש. רק בינואר באותה שנה יו"ר הבנק אקסל ליהמן החליף את היו"ר אנטוניו הורטה־אוסוריו, לאחר שהאחרון התפטר עקב הפרת חוקי ההסגר במהלך מגפת הקורונה.
בהמשך, דלפו פרטים אישיים של יותר מ־30 אלף לקוחות של קרדיס סוויס, במה שכונה ״סודות סוויס״. ואז גם חשף ה"גרדיאן" כי למעלה מ־100 מיליארד דולר הוחזקו על ידי אנשים שחשודים כי הרוויחו את כספם מ"עינויים, סחר בסמים, הלבנת הון, שחיתות ופשעים חמורים אחרים". בחשיפה נכללו בין השאר סוחר בבני אדם בפיליפינים, ראש בורסה בהונג קונג שנכלא בגין שוחד, מיליארדר שהוציא להורג את חברתו הלבנונית, בכירים שבזזו את חברת הנפט הממשלתית של ונצואלה, ופוליטיקאים מושחתים ממצרים ועד אוקראינה. חשיפה זו גם פגעה עוד יותר במוניטין של הבנק, והעצימה את חששות המשקיעים. מטעם הבנק נמסר אז כי ״קרדיט סוויס דוחה בתוקף את ההאשמות והמסקנות שעלו בנוגע לשיטות העסקיות לכאורה של הבנק״.
הקשר הישראלי
אלא שאת המשקיעים זה לא ממש שכנע. התחזיות השליליות באו לידי ביטוי ברמות הגבוהות של חוזי חילופי אשראי (CDS) על מניית הבנק, שלא נראו מאז המשבר הפיננסי של 2008. חוזים כאלה משמשים כסוג של ביטוח מפני חדלות פירעון, ועלייה בהם משמעותה שהשורטיסטים מהמרים על הירידה הקרובה של הבנק. והירידה כאמור אכן הגיעה.
אי אפשר לסיים כתבה על קרדיט סוויס בלי להזכיר הסתבכות אחרת בהקשר ישראלי: ההחלטה שקיבל בעיצומו של משבר 2008 איש העסקים נוחי דנקנר לרכוש את מניות הבנק השוויצרי. ההחלטה הזו היא אולי גם המהלך שהביא בסופו של דבר לנפילתו של דנקנר, שהיה עד אז האיש החזק במשק הישראלי ובשנת 2014 היא חוסלה לחלוטין.