גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפריימריז בליכוד, 2014 / צילום: Associated Press, Oded Balilty

הכותב הוא ראש התוכנית הבינלאומית לביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה ומרצה בתוכניות הביטחון לתואר שני באוניברסיטת תל אביב 

הכלי היעיל ביותר להתאבדות פוליטית בישראל הוא כניעה לטהרנים. הפיתוי ברור: תנועה פוליטית שחרתה על דגלה עיקרון לאומי, הומניסטי או חברתי ומגייסת סביבו תמיכה ציבורית, נוטה להקשיב לאידאולוגים, המציגים אותו בדרך המובהקת ביותר. כמנהיגותה השקולה של התנועה מאבדת מביטחונה העצמי, וכשקללת הפריימריז משליטה עליה את הגורמים הרדיקליים (והמושחתים) היא מאבדת בהדרגה את אחיזתה במרכז הבמה הפוליטית. שם מרוכז האלקטורט של החברה הישראלית. מכאן סלולה הדרך להתפוגגותן האיטית והמיוסרת של תנועות פוליטיות, שעיצבו את דמותה של המדינה.

דרך של פשרה

מחנה המרכז־שמאל ובליבו מפא"י, ומפלגת העבודה על גלגוליה, הובילו את המפעל הציוני בדרך של פשרה היסטורית. המחנה חתר לפשרה גם אחרי מלחמת ששת הימים, תוך שילוב של גמישות טריטוריאלית, תקיפות ביטחונית והכרה בפגמיה המובנים של התנועה הלאומית הפלסטינית. הוא הכיר בעובדה שפגמים אלה, ובליבם ההתמכרות לעקירת המדינה היהודית כאידאולוגיה ולטרור כאמצעי, מוציאים מכלל אפשרות פשרה עם אש"ף. מכאן הניסיון בעשור הראשון אחרי 1967 לכונן פשרה, בנוסח זו של בן גוריון בשלהי שנות ה־40, על יסוד "אופציה ירדנית". כשזו הוכחה כלא ריאלית, העמיקה בתנועת העבודה ובשותפותיה הפוליטיות אחיזתם של מי שהכחישו את פגמי היסוד הללו בקרב הפלסטינים וסופם שהצליחו לגייס את יצחק רבין והמחנה כולו לתוכנית אוסלו.

התוכנית הלהיבה בטווח הקצר את המחנה ונראתה כמי שפתחה את מרחב התקווה והתנופה שנחסם בפניו ע"י קטני האמונה המאובנים. כשרבין נגרר לממשלת "שמאל מלא־מלא" שהתיישרה עם הפרוגרמה של מרצ בשילוב הביילינים של העבודה, קיבל דור של צעירים נלהבים ומפקדים בכירים השראה. הרדיקלים חגגו את הצלחתם לסחוף את הציבור ל'מחנה השלום'. החזון נראה מרשים, אך יסודותיו בהסכם עם הפלסטינים היו אחיזת עיניים, המבוססת על הכחשת המציאות. כשנחשף הכשל, קרס המחנה הפוליטי: מרצ גססה, מפלגת העבודה התפוגגה, איבת המפלגות הערביות למדינה היהודית והזדהותן עם הטרור הפלסטיני נחשפו. התברר כי הרדיקלים הוליכו את תנועתם לאבדון.

הליכוד נגרר כעת לאותו מסלול התאבדותי. גם הוא מאמץ את הפרוגרמה של שותפיו הרדיקליים, סמוטריץ ורוטמן, בצירוף הלהט האידאולוגי של לוין. הליכוד רצה הפעם לממש את מלוא חזונו בממשלת 'ימין מלא־מלא', בלא הריסונים של המרכז־שמאל ושל האליטות המקורבות אליו. בנחרצותו להיאבק בעיוותיה של המערכת המשפטית, שהשליטה את אנשיה ואת עדיפויותיה בשלושים השנים האחרונות, התמכר לרדיקלים המבקשים לעקר את המערכת הזו מיסודה. לחיזוק הברית עם שותפיו החרדים והמשיחיים, התגייס הליכוד בשירות סדר היום הרדיקלי, לרבות מימון חינוך ללא לימודי ליבה וסממנים של כפייה דתית. הליכוד נתון במלכוד בין האלקטורט שלו באגף הימני של הזרם המרכזי, לבין הרדיקלים המכתיבים חלק חשוב של מדיניות הממשלה. אם לא יתנער במהרה מאחיזתם, יפקוד את הימין המתון הגורל שמסמס מאז אוסלו את מפלגות המרכז־שמאל.

להימנע מהשוליים

מי שיזכה באמון הזרם המרכזי בציבור הישראלי הם גורמי ימין, שמאל ומרכז, שימנעו מהרדיקלים להסיט את מדיניותם לשוליים: אלה שיתמכו במתווה שיעמיד את המשפטנים ואת המחוקקים במקומם, ישלול משניהם כוח אבסולוטי משחית ויכפה איזונים, בלמים ושיתוף פעולה. זכותם של הרדיקלים להטיף ולהיבחר, אך הבוחר ישאיר אותם בשוליים. בוני המדינה ומגניה צריכים לדחוק אותם לשם.