גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהלכי הממשלה לא יגרמו לפגיעה בתרומות של רוב העמותות

הקרנות התורמות לעמותות הישראליות לא מראות סימנים של צמצום היקף התרומות, אך הן עוקבות אחר המתרחש כאן ומבקשות מתווה מוסכם

הפגנה בחיפה. האם השינויים המשפטיים ישפיעו גם על היקף התרומות לחברה האזרחית? / צילום: דרור גלבוע
הפגנה בחיפה. האם השינויים המשפטיים ישפיעו גם על היקף התרומות לחברה האזרחית? / צילום: דרור גלבוע

הכותב הוא מנכ"ל חברת אטלס, פלטפורמה בתחום מודיעין פילנתרופי לעמותות

עד כמה תשפיע הרפורמה המשפטית על היקף התרומות לחברה האזרחית? גלי ההדף של הרפורמה המשפטית רחבים וניכרים כמעט בכל תחום, כלכלה, ביטחון וחברה. פתיחת חשבונות בחו"ל, הוצאת כספים למדינות שונות, איום בעצירת השקעות זרות ואף עצירת ההתנדבות לשירות מילואים הם חלק מהפעולות הישירות שננקטו לאחרונה בעקבות השינויים הצפויים במערכת המשפט. אך האם השינויים המשפטיים ישפיעו גם על היקף התרומות לחברה האזרחית?

שלילת הטבות

הקולות המודאגים הנשמעים מהחברה האזרחית בתחום התרומות נובעים בין השאר גם מהצעת חוק שהגישה ח"כ קטי שטרית (הליכוד), לפיה ארגון חברתי ה"מתערב בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל" וקיבל מענק מ"ישות מדינית זרה", לא ייחשב עוד כ"מוסד ציבורי" כהגדרת המונח בפקודת מס הכנסה וכמלכ"ר לפי חוק מס ערך מוסף. בנוסף יוטל מס בשיעור 65% על הכנסותיו מישות מדינית זרה.

במילים פשוטות, שלילת הטבות המס המייחדות ארגונים חברתיים, שתביא כנראה לפגיעה ממשית במקורות ההכנסה שלהם באופן שיגביל מאוד את פעילותם.

בכמה כסף מדובר? ועד כמה התופעה רחבה? כ־200 עמותות בלבד מקבלות מדי שנה מענקים מישות מדינית זרה, אשר מסתכמות ב־500-600 מיליון שקל בשנה, מתוכם, הקרן לרווחת נפגעי השואה לבדה מקבלת כ־400 מיליון שקל, שהם כ־70% מסך המענקים מישות מדינית זרה, וסביר להניח כי הרפורמה לא מדברת עליהם. יתר העמותות המדווחות על מענקים מישות מדינית זרה פועלות במגוון תחומים, כ־50 מתוכם פועלות בתחום הסנגור שזה עיקר המאבק.

זאת אומרת, קיים מאבק ציבורי המתמקד בפגיעה בהטבות המס של כ־50 עמותות ובהיקפים של מקסימום 200 מיליון שקל שעלולים להיפגע מסך כולל של 25 מיליארד שקל מדי שנה של תרומות לאירגוני החברה הישראלית (פחות מ 1%).

הדיון הציבורי נע בין שתי גישות, האחת, מרחיבה את הגדרה של "התערבות בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל" ומאפשרת לשיקול־הדעת של פקידי ממשל להחליט האם התרומה פוגעת ומתערבת בעניינה הפנימיים של מדינת ישראל אם לאו, לבין אלה הרואים את תפקידם של הארגונים החברתיים בקריאת תיגר על מוסכמות חברתיות ולפקח מנקודת מבט אזרחית על מוסדות השלטון.

ממשיכים את התמיכה

האם המדינה צריכה לעודד בהטבות מס מפליגות גם עבור ארגונים שקוראים לפגיעה בעניינה הפנימיים של מדינת ישראל בשם חופש הביטוי ועיקרון העצמאות של החברה האזרחית? הדעות חלוקות.

האם גם העמותות שאינן נוגעות בתחומי ה"סינגור" ייפגעו בעקבות הרפורמה? הקולות הנשמעים כרגע מהשטח בקרב מרבית הקרנות הפילנתרופיות והפדרציות היהודיות בעולם היא שממשיכים את התמיכה בארגונים חברתיים בהתאם לתוכניות העבודה לשנת 2023, ואין כוונה לעצור את התמיכה באותן עמותות בישראל.

יחד עם זאת, הקרנות והפדרציות קשובות לתהליכים החוקתיים ולמחלוקת הפנימית בחברה הישראלית, וכולם מקווים שהשיח הישראלי יהיה מכבד יותר, ושהשינויים החוקתיים ייעשו עד כמה שניתן בהסכמה רחבה ובהדרגתיות, כי בסופו של דבר חוסנה החברתי של מדינת ישראל הוא הבסיס לחוסנה הביטחוני.

חשוב שקובעי המדיניות ישקלו את ההשפעות הפוטנציאליות של שינויים משפטיים על היקף התרומות לישראל, אך הדבר תלוי בעיקר באיכות הפעילות הציבורית של החברה האזרחית, וכל עוד הכלכלה חזקה, נמשיך ככל הנראה לראות עלייה בהיקף התרומות לישראל - על אף ולמרות הרפורמות המשפטיות.

עוד כתבות

אילן ברקן (מימין) ואליאב בן עטר, מייסדי ''כוחנו באחדותנו'' / צילום: תמונה פרטית

החילוני והחב"דניק שערכו אירועים ל־20 אלף חיילים מאז פרוץ המלחמה

אילן ברקן ואליאב בן עטר הפעילו "סיירת מחסומים" ששימחה חיילים, ומאז ה־7 באוקטובר עברו לקיים אירועים בבסיסים ● עכשיו הם מתקשים לגייס תרומות: "לעשות 'על האש' ל־100 איש עולה 5,000 שקל, והעם התעייף" ● ישראל מתגייסת

מערכות הגנה אוויריות בתרגיל פולני. ורשה חתמה על הסכמי רכש בעשרות מיליארדים / צילום: Reuters, Kacper Pempel

עם הסכמים בעשרות מיליארדים: המדינה שמתכננת להקים את הכוח הצבאי הגדול ביותר באירופה

פולין מתכננת להכפיל את מספר החיילים שלה והיא אף הזמינה את מדינות נאט"ו לאחסן נשק גרעיני בשטחה ● בנוסף לכך חתמה ורשה על הסכמי רכש צבאי בעשרות מיליארדי דולרים בשאיפה לבנות את הצבא הגדול באירופה ● צעדים אלו מסמנים את המתיחות באירופה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה: "צריך להבין שהתחיל עידן חדש - העידן שלפני המלחמה"

השגריר גלעד ארדן. גורס את אמנת האו''ם בעצרת הכללית / צילום: צילום מסך מתוך UNTV

ישראל והאו"ם: מה כדאי לזכור לפני שגורסים

ב–29 בנובמבר 1947 הכריז נציג סוריה באו"ם בעקבות החלטת החלוקה: "היום האו"ם נרצח" ● בזכות היום ההוא הגענו אל השבוע הזה

הרכבת הקלה, הקו האדום / צילום: יוסי כהן

הזרים חוששים, והחברות הישראליות בדרך להשתלט על הרכבת הקלה

הוועדה לצמצום הריכוזיות המליצה לאפשר את השתתפותן של אלקטרה ושפיר במכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול של הרכבת הקלה ● מנגד, חברות בינלאומיות חוששות לגשת למכרז על רקע אי הוודאות הביטחונית והכלכלית בישראל

דואר ישראל - שירות מיון ארצי / צילום: איל יצהר

למה המדינה הסכימה למכור את הדואר בשליש מהשווי שבו העריכה אותו?

לאחר תחרות בין שני מתמודדים בלבד, קבוצת מילגם זכתה במכרז על דואר ישראל במחיר המהווה שליש מזה שבו הוערכה החברה הממשלתית בעבר ● הזוכה מתכוונת להתמקד בשוק הבנקאות ● וגם: המשפחה שעומדת מאחורי חברת מילגם

מפעל המלט נשר. ''אין קשר בין רמות האבק לפעילות המפעל'' / צילום: תמר מצפי

אחרי פחות משנה: מנכ"ל נשר מפעלי מלט מסיים את תפקידו

מנכ"ל נשר מפעלי מלט, יובל לזרוב, מסיים את תפקידו בחברה אחרי כהונה בת פחות משנה ● באוגוסט האחרון הוציא המשרד להגנת הסביבה צו מינהלי לחברה, המורה על מניעה או צמצום של זיהום אוויר לפי סעיף 45 בחוק אוויר נקי

נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל / צילום: ניב קנטור

הילד שמכר קרח בנתניה הוא היום מנהל בכיר בחברה הלוהטת בעולם. כך הוא עשה זאת

להייטק הוא הגיע כמעט בטעות, וב־2017 הציעו לו לבנות מאפס את הפעילות העסקית של אנבידיה ● כיום נתי אמסטרדם מלא בגאווה על הדרך שעבר, ולא מודאג ממצב הענף הישראלי: "יש פה הרבה טאלנטים ורעב גדול להצלחה. זה לא ישתנה לעולם" ● שיחה קצרה עם נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: (AP (Vincent Thian ,Armando Franca ,Steve Helber

"השוק מתפוצץ": 8 מניות מומלצות בזמנים של מלחמה

מסוקים, סימולטורים ומערכות תקשורת: בבנק ההשקעות מורגן סטנלי הצביעו לאחרונה על 8 מניות של יצרניות ביטחוניות בחו"ל שצפויות ליהנות מהעלייה בביקושים בעקבות חוסר היציבות הגאו-פוליטית ● בבית ההשקעות הורייזן טוענים כי המלחמה באוקראינה משפיעה על הביקושים בשוק הביטחוני יותר מאשר המערכה בעזה: "מדינות באירופה מגדילות את תקציבי הביטחון בגלל האיום הרוסי"

ירון מורגנשטרן, מנכ''ל גלאסבוקס / צילום: יח''צ

אחרי הפסד של 60% למשקיעים: גלאסבוקס נמכרת בחצי מיליארד שקל

גלאסבוקס, הפועלת בתחום ניתוח נתונים באינטרנט, תימכר לקרן השקעות, זאת לאחר נפילה חדה במניה ולאחר שדחתה מספר פעמים את יעדי ההכנסות החוזרות שלה ופיטרה כ-20% מכוח-האדם ● בחברה שתהפוך לפרטית, בונים על תחום ה-AI כמנוע לעתיד

ICL / צילום: יח''צ

פשרה בייצוגית נגד כיל על דיווח מטעה. כמה תשלם לבעלי המניות?

ביהמ"ש אישר הסדר פשרה בבקשה לתובענה ייצוגית שהגישה חברת רבקה טכנולוגיות נגד כיל, המנכ"ל והדירקטורים שכיהנו בה בשנים 2016-2015, בשל טענות למחדלי דיווח ופרטים מטעים ביחס לפרויקט מערכות מידע שהחלה עם IBM בשנת 2013 וקרס אחרי שלוש שנים ● במסגרת הפשרה כיל תשלם כ-2 מיליון דולר

נשיא איראן, איברהים ראיסי / צילום: ap, Vahid Salemi

קיצוני אפילו במונחים של איראן וכזה ששלח אלפים למותם. הכירו את הנשיא שנעלם בתאונת מסוק

מסוקו של איברהים ראיסי התרסק בגבול עם אזרבייג'ן, ויש "חשש לחייו" ● הוא נחשב מהקשים שבין השמרנים האיראנים, לאחד מגדולי שונאי ישראל ומי שזוהה כאחד מהמועמדים הבולטים לרשת את המנהיג העליון עלי חמינאי עם מותו

שי ויל / איור: גיל ג'יבלי

מתחת לרדאר: הכירו את המשפחה שתשלוט בדואר ישראל

משפחת ויל העדיפה להתנהל מתחת לרדאר התקשורתי והציבורי, למרות שהחברות שבשליטתה אחראיות למותגים ישראליים מאוד מוכרים ● קבוצה בהובלת המשפחה זכתה במכרז על דואר ישראל, ותשלם סכום נמוך משמעותית מהערכת השווי שלה

"חיזבאללה ספג מכות קשות": בלבנון מעריכים שהחזית בצפון לא תתרחב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: כלי תקשורת מסביב לעולם סיקרו את השבת גופותיהם של ארבעה חטופים, בלבנון מעריכים שהמלחמה בצפון לא תסלים בשל עייפות בשני הצדדים ומה צפוי ביחסים בין ישראל וארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הזכויות בקרקע בנווה צדק הוכרעו בלי כל היורשים. מה קבע ביהמ"ש?

ביהמ"ש העליון פסק כי קרקע בנווה צדק תירשם על שם בנו של בעל קרקע שהלך לעולמו - אך הדיון הוסתר מצאצאים נוספים שלו ● אישה ביקשה להרות מזרעו של בן זוגה המנוח, אך משפחתו הציבה בפניה תנאי לפיו עליה לוותר על זכויות ממוניות ● אדם ערך הסכם להחלפת קרקעות עם המדינה, אך קיבל פחות משליש מהשטח שהתחייבה לו

גידול קקאו בשמורה בניגריה. הבצורת הקשה זה 20 שנה / צילום: Associated Press, Sunday Alamba

לשלם הון או להסתפק בתחליף זול? העתיד המריר של תעשיית השוקולד

גל התייקרויות הקקאו, על רקע היבול העגום במערב אפריקה, אולי התחלף בירידות חריפות - אך המחסור צפוי להימשך, והמומחים לא מעריכים שהמחירים ישובו לקדמותם ● בינתיים יצרניות הממתקים הגדולות כבר מקטינות אריזות, משנות מתכונים ומשלבות יותר תוספות בחטיפים

ווסימוזי מדונסלה (מימין), נציג דרום אפריקה בדיון בהאג / צילום: Reuters, Yves Herman

המשטר בדרום אפריקה פותח מערכה לשלילת ההכרה בזכות הקיום של ישראל

עיון באוצר המילים והדימויים של נציגי המשטר הדרום אפריקאי בבית הדין בהאג מראה כי הם מתרחקים במהירות משאלת עזה ועוברים אל שאלת הלגיטימיות של קיום ישראל ● אפשר להגיד שהיחסים עם משטר ה–ANC במדינה הגיעו אל סוף הדרך

אפריל האדום של הפנסיה וההשתלמות / צילום: Shutterstock

אחרי שנה בצמרת, בית ההשקעות שמוצא את עצמו בתחתית טבלת התשואות לפנסיה

הירידות בשוקי ההון בעולם הובילו את המסלולים הכלליים לירידות של כ-1.5% ואת מסלולי המניות לירידות חדות יותר של כ-3% • אלטשולר שחם, מור ומנורה מבטחים בלטו לטובה כשמנגד אנליסט עם ירידות חדות • מה עשו המסלולים שעוקבים אחרי ה-S&P 500?

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח חברתי כלכלי במגזר המיעוטים / צילום: תמר מצפי

"במסגרת תוכנית החומש לחברה הערבית, אנחנו משקיעים קודם כל בחינוך. הפערים מצטמצמים"

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, התייחס בכנס גלובס לאתגרים באוכלוסייה זו ולחשיבותה ● לדבריו, ברקע יישום תוכנית החומש הייעודית, החברה הערבית חוותה שינוי משמעותי: "רוב התלמידים לא היו זכאים לבגרות. היום יש 20% סטודנטים לתואר ראשון"

אורן הוד, מנכ''ל שופרסל נדל''ן / צילום: כרמל שירן

עזיבה נוספת בשופרסל: מנכ"ל זרוע הנדל"ן פורש מתפקידו

אורן הוד, מנכ"ל חברת שופרסל נדל"ן, עוזב את הרשת פחות משנתיים לאחר שמונה ● ברקע העזיבה: פערים משמעותיים בין הוד למנכ"לים המשותפים ובעלי הבית החדשים בשופרסל, האחים יוסי ושלומי אמיר

בחינות הסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: רוני שיצר

בצל המלחמה: רק 16% מעבר בבחינות לשכת עורכי הדין

מספר הניגשים עמד על 770 בלבד, מאחר שמדובר במועד משלים שנערך בשל המלחמה ● האוניברסיטאות מובילות את טבלאות העוברים, כאשר מבין כלל הניגשים, המוסד האקדמי המוביל הוא האוניברסיטה העברית