השר עמיחי שיקלי, הליכוד (חמש בערב, גלי צה''ל, 14.3.23) / צילום: רמי זרנגר
האם התוכנית לשינוי פני מערכת המשפט שאותה מקדמת הממשלה תעמיד אותנו בשורה אחת עם מדינות מכובדות כמו שווייץ, הולנד וניו זילנד? כך טען השר עמיחי שיקלי בראיון בגלי צה"ל, בו חזר שוב ושוב על ההשוואה לשלוש המדינות הללו. "שם (בשלוש המדינות) לבית המשפט העליון אסור לפסול חוקים… אין חוקה. בכל שלוש המדינות… או בית הנבחרים או שר המשפטים הם אלה שממנים את הערכאה השיפוטית העליונה. האם כבודו סבור, או מישהו מהמאזינים סבור, שהולנד, ניו זילנד או שווייץ הן דיקטטורות?". האם שיקלי דייק?
חוקה. בניגוד לדבריו של שיקלי, לשווייץ והולנד דווקא יש חוקות, כולל הליכים מיוחדים לשנותן. בניו זילנד אכן אין חוקה מסודרת. אלמנטים שונים הקשורים לבחירות במדינה כן משוריינים בחוק, ויש צורך ב-75% מחברי הפרלמנט או במשאל עם כדי לשנותם.
פסילת חוקים. כאן שיקלי יותר קרוב למציאות, אך לא נותן את התמונה המלאה. בשווייץ סעיף 190 לחוקה אכן מונע מבית המשפט העליון לפסול חקיקה בגלל סתירה לחוקה. אבל כפי שמסרו לנו ממשרד המשפטים במדינה, הציבור יכול לבטל חוקים במשאל עם. בנוסף, שווייץ חתומה על האמנה האירופית לזכויות אדם (ECHR), וזו עליונה על החוקה, כך שבמקרה של חוקים סותרים, בית המשפט העליון כן יכול לדון בכך.
בהולנד סעיף 120 הוא זה שאוסר על העליון לפסול חוקים, אבל המדינה חברה באיחוד האירופי וכפופה לבית הדין שלו, וגם בית הדין המדינתי יכול לפסול חוקים שסותרים אמנות בינלאומיות (כמו ECHR). ומה לגבי ניו זילנד? זאת אכן דוגמה טובה יותר, ושם אין פרוצדורה של פסילת חוק (ניתן להכריז על "אי-התאמה" שלו למגילת הזכויות). אפשר לציין כי בית המשפט העליון במדינה הכין "גוף פסיקה" שעשוי לשמש לפסילת חוקים שסותרים את עקרונות הבסיס של המשטר, אך הדבר מעולם לא נעשה בפועל.
מינוי שופטים לעליון. זה הסעיף המדויק ביותר של שיקלי, ועדיין נרחיב מעט. לפי סקירה של מכון קהלת, בשווייץ הפוליטיקאים אכן ממנים את השופטים, אך יש צורך ברוב בשני בתי הפרלמנט - כלומר, זה חסם נוסף שאינו קיים בישראל. בהולנד הבית התחתון לבדו מצביע על רשימה של שלושה שמות (מתוך רשימה של שישה אותה מגישים שופטי העליון) ומתוכה שר המשפטים בוחר. גם בניו זילנד שר המשפטים הוא זה שבוחר את השופטים, לאחר התייעצות עם נשיא העליון ופרקליט המדינה. מה משמעות ההתייעצות? היא אינה מחייבת חוקית, אך לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה יש חשיבות גם למוסכמות.
מהשר שיקלי נמסר בתגובה: "אכן להולנד ושווייץ יש חוקה, מדובר בטעות ולא בכוונה להטעות את המאזינים. אך אפילו כשיש חוקה, לבית המשפט אין סמכות לפסול חקיקה, עד כדי כך המצב בישראל חריג. ליבת הטענה שלי הייתה שמעורבות של נבחרי ציבור במינוי שופטים לא הופכת מדינות כמו הולנד, שווייץ או ניו זילנד ללא דמוקרטיות, בדיוק להפך - מדינות אלה מובילות את המדדים הדמוקרטיים הבינלאומיים, ולמעשה מינוי פוליטי של שופטים לערכאה העליונה זו הנורמה".
בשורה התחתונה: דבריו של שיקלי לא נכונים ברובם. לשווייץ ולהולנד יש חוקות, ובית המשפט יכולים לדון בחקיקה שלא עומדת בקנה אחד עם אמנות בינלאומיות מחייבות. בניו זילנד אין חוקה (למעט מספר סעיפים משוריינים), ובית המשפט יכול רק להכריז על "אי-התאמה" של חוק למגילת הזכויות.3 המדינות שופטי העליון הם אכן מינויים פוליטיים.
תחקיר: אוריה בר-מאיר