יו''ר הכנסת אמיר אוחנה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
לאחר שתקציב המדינה וחוק ההסדרים אושרו השבוע בקריאה ראשונה בכנסת, הכדור מגיע ליו"ר הכנסת. לאחר האישור הראשוני של חוק ההסדרים, יו"ר הכנסת כנציג הרשות המחוקקת נותן הסתייגויות ומבקש פיצולים מחוק ההסדרים. לאחר משא-ומתן שנוהל מול יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, הוא מוציא מספר "עיזים" מחוק ההסדרים שעלולות להיות בעייתיות בעיניו.
● יעדי גירעון שאפתניים: תקציב המדינה אושר בקריאה ראשונה בכנסת
● באוצר רוצים מסלול מואץ לתשתיות. האם זה יהיה על חשבון החופים?
● לאחר חשיפת גלובס: הקיצוץ בפנסיה ירד סופית מחוק ההסדרים, היקף הפטור יעלה
חניונים לרכבים חשמליים ולאוטובוסים
הפיצול הראשון נוגע להורדת שיעור ההסכמה הנדרש לצורך בניית חניונים לרכבים חשמליים בשטח ציבורי של בניין. כיום נדרשת הסכמה פה-אחד של כלל הדיירים כדי להקים דבר כזה, והחוק שואף להוריד את רף ההסכמה לשני שליש, כך שגם במקרה של סירוב של חלק מחלק מהדיירים, הקמת תשתית ההטענה לרכב חשמלי תוכל להתרחש בכל מקרה. אך על-פי המקורות, בעיני יו"ר הכנסת אוחנה מדובר בפגיעה בזכות הקניין, וזה לא משהו שאמור להיות מקודם בחוק ההסדרים. בנוסף, קיימת כבר הצעה דומה במסלול רגיל - כך שבעיניו אין צורך בכך במסגרת חוק ההסדרים.
פיצול שני נוגע לכך שהממשלה רוצה להשתמש במגרשים ריקים כחניוני אוטובוסים. כך, על-פי לובי 99 וכפי שדווח בגלובס, יתווספו עוד 800 חניונים לאוטובוסים ברחבי הארץ. גם כאן, ההתנגדות נובעת ברמה המהותית בשל הפגיעה בזכות הקניין של בעל המגרש ובשל פגיעה באיכות החיים של אלה שגרים ליד המגרש הריק, שיהפוך עתה לחניון אוטובוסים. בנוסף, על-פי המקורות, בעיני אוחנה מדובר בחוק שאין לו זיקה לחוק ההסדרים, ואין לקדם אותו כרפורמה כלכלית המשפיעה על כלל המשק, אלא לדון בו באופן נפרד. מנגד, מדובר בפתרון זמני לחניית אוטובוסים עד להבשלת תוכניות משרד התחבורה לחניונים קבועים בשנת 2030. במשרדי הממשלה סבורים כי אין היגיון בהפרדה בין צו חניה לרכב פרטי - שקיים כבר היום בחוק, לצו חניה לאוטובוסים.
צמצום השימוש במזומן על-ידי חלפני כספים
פיצול שלישי נוגע לתקנות צמצום השימוש במזומן לגבי חלפני כספים. בהוראת שעה שנקבעה כבר ב-2013, מקצועות עם שימוש מוגבר במזומן כמו חלפני כספים קיבלו תקרה מוגדלת לשימוש במזומן כדי להקל על עסקיהם, יחד עם חובת רישום ותיעוד מוגברת. אך רק ב-2018 התקנות הובאו לאישור ועדת הכנסת, ונכנסו לתוקף ב-2019.
רק בחודש שעבר, פברואר 2023, רשות המסים העבירה לראשונה לכנסת את הדיווח שלה על יישום ההוראה. כלומר, במשך 4 שנים החוק פעל מבלי שלכנסת תהיה יכולת לפקח על כך. כעת רשות המסים מבקשת לשנות את החוק, עוד לפני שהתאפשר לנציגי הציבור בכנסת לוודא האם הגרסה הקודמת עובדת והאם נדרש שינוי נוסף. דבר זה, על-פי המקורות, פוגע בסמכות הכנסת כגוף המפקח על הרשות המבצעת.
חוק הדיוור הדיגיטלי
פיצול רביעי נוגע לחוק הדיוור הדיגיטלי, שמאפשר לגופים ממשלתיים לחייב את כל מי שמשתמש בשירותיהם להתקשר איתם רק באמצעות דואר אלקטרוני. זאת למרות שכבר בכנסת הקודמת נקבעו בוועדת חוקה בהסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה (לרבות ח"כ גלעד קריב מהעבודה וח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית) הגנות פרטיות שנועדו לאפשר לאנשים לסרב למסור מידע אישי כמו כתובת דוא"ל לממשלה. כעת הממשלה שואפת להפר הסדרים אלה שנקבעו בקונצנזוס בכנסת. בעיני אוחנה, על-פי המקורות, מדובר בהפרה מצד הממשלה של סמכות הכנסת לקבוע מנגנוני פיקוח ובקרה ולשמור על זכויות האזרח.
אוטונומיה של עיריות
פיצול חמישי ואחרון עוסק באוטונומיה של עיריות לדרוש מיזמים לבצע עבודות ציבוריות כמו השתתפות בעלויות תשתיות או הקמת פארקים, כתנאי לקבלת רישיון בנייה. על-פי הממשלה, מדובר במצב שיוצר אי-ודאות בשוק, פוגע בכדאיות של יזמים וקבלנים ויוצר מעין "מסחטה" - כי היזם עדיין משלם היטלי פיתוח ומס שבח. אך על-פי המקורות - מדובר בעיני אוחנה בדריסה מוגזמת של האוטונומיה של הרשויות המקומיות - בניגוד למדיניות המוצהרת לתת להן עוד סמכויות. בנוסף, מדובר בפגיעה תקציבית בהן, שכן הרשויות משתמשות כיום בסמכות זו כדי להתאזן תקציבית. בעיניו, מדובר בעניין שדורש בחינה רחבה, מעמיקה ויסודית בטרם תתקבל החלטה שכזו, והיא לא אמורה להיקבע במסגרת חוק ההסדרים.
בנוסף, יש הסתייגות נוספת שעוד לא תפוצל מחוק ההסדרים אלא ידונו בו בוועדות הכנסת - לגבי שוק הביטוח. על-פי הצעת האוצר, הממונה על הביטוח יוכל לקבוע את גובה העמלה שחברות הביטוח יכולות לשלם לסוכנים, דבר שיחול באופן אחיד על כלל החברות. בנוסף, חברות הביטוח לא יוכלו לסרב להתקשר עם סוכן ביטוח עקב תנאים "לא סבירים", כמו היקף הלקוחות שלו. דבר שלישי, החוק דורש חשיפה של העמלות. החשש, על-פי אותם מקורות, הוא לכך שדבר זה יביא לשוק מקובע, בעוד שבשוק הביטוח נדרש אופי פתוח, תחרותי ודינמי יותר שייתרגם בסופו של דבר גם לשירות לצרכן.
נשמעת ביקורת רבה על חוק ההסדרים שהוא מעביר רפורמות רחבות היקף במהירות רבה מדי וללא מספיק פיקוח. כאיזון לכך, נראה כי יו"ר הכנסת אוחנה שואף להסיר את החלקים הבעייתיים ביותר בעיניו, שפוגעים בסמכות הכנסת כגוף המפקח על הממשלה, ודואג ליישום מיטבי של המדיניות.