רומן זדורוב עם משפחתו בבית המשפט, היום / צילום: גיל אליהו, "הארץ"
בית המשפט המחוזי בנצרת זיכה היום (ה') את רומן זדורוב בגין רצח הנערה תאיר ראדה ז"ל בדצמבר 2006 - הפרשה שמסעירה את המדינה קרוב ל-17 שנים. זאת אחרי שבתי המשפט קבעו שלוש פעמים כי הוא אשם ברצח. זדורוב זוכה במסגרת המשפט החוזר שנערך לו, לאחר שהספיק לרצות 15 שנות מאסר עד ששוחרר למעצר בית בשלב המשפט החוזר. 100 עדים העידו בתיק, הפרוטוקול נפרש על 6,000 עמודים ופסק הדין כולל 704 עמודים.
עשרה שופטים הכריעו בתיק עד היום - שלושה בעליון ושישה במחוזי. שלושה מהם (שני השופטים בהליך הנוכחי והשופט יורם דנציגר בעליון) חשבו שיש לזכות את זדורוב. שבעה שופטים חשבו שהוא רצח את ראדה, ויש להרשיעו.
● בין משפט זדורוב למשפט נתניהו: שלוש הערות על הכרעת הדין המזכה | טור סופ"ש
● זיכוי זדורוב: התדיינויות אינסופיות כדי להגיע למסקנה כמעט מובנת מאליה | דעה
למה זוכה זדורוב?
שני שופטי דעת הרוב במחוזי, אשר קולה ודני צרפתי, קבעו כי ההודאה של זדורוב בפני מדובב, חוקרי המשטרה ובשחזור אינם תואמים לממצאי הזירה וסותרים אותם, וכי הוא הודה כדי ליהנות מההקלה שהובטחו לו, וכי חסרים בה פרטים מהותיים. שופטי הרוב גם קבעו כי חלק ניכר מהפרטים המוכמנים להם טענה התביעה לא היו מוכמנים, ואף חלקם היו סותרים, וחלקם נמסרו לזדורוב מספר ימים קודם לכן.
גם ההתרשמות מאישיותו של רומן זדורוב תרמה להכרעת שופטי הרוב.
אחת הראיות המשמעותיות בו דנו במשפט הייתה טביעת נעל על גבי מושב האסלה בתא בו בוצע הרצח שהיה מוסכם כי אינה של זדורוב: שופטי הרוב דחו את טענת הפרקליטות כי טביעת הנעל הייתה של מחלצים אלמונים או אנשים לא ידועים שנכנסו. נקבע כי הוכח שמדובר בטביעת נעל ולא בסימנים אחרים.
השופטים גם דחו את הטענה כי ייתכן שדם זלג על מושב האסלה חמש שעות לאחר ביצוע הרצח, ואז הוטבעה הנעל. לכן הם הגיעו למסקנה כי טביעת הנעל היא בסבירות גבוהה של הרוצח. על יסוד קביעה זו הם גם הגיעו למסקנה כי טביעות הנעל על מיכל ההדחה, הקיר ורצפת התא הן בסבירות גבוהה של הרוצח. על בסיס קביעות אלה הם הגיעו למסקנה כי הרוצח נמלט בסבירות גבוהה לתא 3, ולא תא 2 כפי ששיחזר זדורוב.
בנוסף נקבע כי הדנ"א המיטוכונדריאלי שנמצא בשערה במקום כשייך בסבירות לאדיר חבני, בן זוגה של אולה קרבצ'נקו, מעורר ספק באשמתו של זדורוב. השכיחות להתאמה היא בין מספר מאות לאלפים באוכלוסייה. שופטי הרוב קבעו כי המשקל מוגבל אבל מוסיף לספק הקיים.
למה שופטת המיעוט תמר ניסים-שי חשבה שיש להרשיע?
השופטת תמר ניסים-שי הגיעה למסקנה שונה, ולפיה הודאותיו של זדורוב בפני המדובב, החוקרים ובשחזור הן הודאות אותנטיות המחזקות האחת את רעותה, ובמצטבר משקלן גבוה עד מאוד. היא לא מצאה סתירות מהותיות בינן לממצאי הזירה והוסיפה כי התנהלותו של זדורוב אחרי הרצח היא התנהלות מפלילה, שיש בה לחזק את אשמתו. היא גם ראתה בפרטים שמסר כמוכמנים.
בנוסף, השופטת התייחסה לשקרים של זדורוב, דחתה את המשקל שיש לדנ"א בשערה, וקבעה כי בכך להטיל ספק באשמתו. ניסים-שי דחתה את גרסתו של אדיר חבני, שהאשים את בת זוגו לשעבר אולה קרבצ'נקו ברצח - וכינתה אותה "עלילה בזויה".
האם זדורוב זכאי לפיצוי מהמדינה?
זדורוב צפוי לתבוע את המדינה על הוצאותיו המשפטיות ופיצוי על שנות מאסרו. ההחלטה אם לפצות נאשם שזוכה היא תלוית נסיבות. הדרך לתבוע היא לפי סעיף 80 לחוק העונשין, אם בית המשפט מצא כי "לא היה יסוד להאשמה או בנסיבות המצדיקות זאת". דרך אחרת היא תביעת נזיקין בגין עוולת הרשלנות. התביעה לפי סעיף 80 היא עבור ימי מאסר או מעצר, והיא מוגבלת לתשלום ליום.
בין השיקולים - האם היו לתביעה ראיות להגשת כתב אישום, כיצד התנהלה החקירה, והאם ההליך נוהל בהגינות. כלומר - האם המשטרה והפרקליטות התנהלו באופן סביר בנסיבות העניין. בית המשפט בודק את מארג הראיות שהיה בפני התביעה.
העובדה שאדם זוכה לא מקנה לו בהכרח פיצוי. העובדה ששבעה שופטים הרשיעו את זדורוב, והעובדה שצוות פרקליטים ותיק ומנוסה נוסף בחן את הראיות, תהיה בעלת משמעות. ייתכנו מקרים שבהם גם אם לא נמצא פסול בהגשת כתב האישום או באיסוף הראיות, בית המשפט יורה על תשלום פיצוי.
במקרה של שני אחים שתבעו בנזיקין את המשטרה על החקירה נגדם ומעצרם בפרשת רצח הצעיר אסף שטיירמן ז"ל - נדחתה תביעת הנזיקין, זאת למרות שנקבע כי האחים לא היו קשורים בכל דרך לרצח, נקבע כי פעולות המשטרה היו סבירות, והייתה עליה חובה לחקור. במקרה של עמוס ברנס ז"ל שזוכה מרצח החיילת רחל הלר ז"ל בשנת 1974, בית המשפט פסק לו 5 מיליון שקל על 8.5 שנות מאסר, אובדן כושר ההשתכרות והוצאות משפט.
האם הפרקליטות תערער?
בפרקליטות מתלבטים אם להגיש ערעור. מצד אחד, עמדתם היא כי יש ראיות להרשעה, והם ראו בהבאת התיק להכרעת בית המשפט כחובתם. מן הצד השני, מדובר בהכרעה במשפט חוזר ששונה מהכרעה במשפט המרכזי והראשון.
גם בפרקליטות מודעים לקשיים הראייתיים הקיימים ולשנים הרבות שחלפו מאז הרצח. גם העובדה שהכרעת הדין מתבססת על ממצאי מהימנות בעניין הודאתו של זדורוב היא בעלת משמעות ותשפיע נגד הגשת ערעור.
ההערכה היא שבסופו של דבר לא יוגש ערעור. מהפרקליטות נמסר כי "בימים הקרובים הפרקליטות תלמד את הכרעת הדין לעומק ותחליט בשאלת הערעור".