הישראלים משנים הרגלי חיסכון / אילוסטרציה: Shutterstock
בנק ישראל העלה ביום שני את הריבית בפעם התשיעית ברציפות. אחת מתופעות הלוואי המרכזיות של המהלך, מעבר לייקור החזרי ההלוואות, היא ההתעוררות של הציבור שהבין את הפוטנציאל הגלום בריבית גבוהה גם בצד ההכנסות. מאז החל בנק ישראל בסבב העלאות הריבית באפריל שעבר, הוציא הציבור 185 מיליארד שקל מחשבונות העו"ש שאינם נושאי ריבית, כ־26% מתוך כמעט 700 מיליארד שקל שהוחזקו בחשבונות אלה באפריל שעבר.
● המשפט שנעלם מהודעות בנק ישראל ומסמל יותר מכל: נכנסים לעידן חדש בתחום האינפלציה | פרשנות
● 45 מדינות ו־69 שנים: המחקר ששכנע את בנק ישראל שהעלאות ריבית לא יורידו את מחירי הדיור
● הרבעון הראשון בוול סטריט הפתיע עם עליות חדות, זה מה שההיסטוריה מלמדת על ההמשך | ניתוח
סביר להניח שחלק מהכספים שימשו להתמודדות עם הגידול בהחזרים החודשיים בשל התייקרות ההלוואות שצמודות לפריים. אך נתוני בנק ישראל מגלים כי הם הוסטו גם למוצרים שיכולים להשיא תשואה גבוהה יותר על הכסף, שנשחק כל עוד הוא נמצא בחשבונות שאינם נושאי ריבית.
קצב העברת הכספים מיתרת העו"ש הואץ
מנתוני מצרף הכסף הרחב שפרסם בנק ישראל לפני מספר ימים אפשר ללמוד שבחודשים ינואר־פברואר קצב העברת הכספים מיתרת העו"ש והפיקדונות עד שנה בבנקים (כולל במט"ח) הואץ, והם קטנו בכמעט 100 מיליארד שקל. בבית ההשקעות מיטב מעריכים כי זליגת פיקדונות מהבנקים היו בין הגורמים שבנק ישראל נתן להם משקל בהחלטת הריבית השבוע.
"חלק מהפיקדונות עד שנה עברו לקרנות הכספיות ולמק"מים, חלקם ככל הנראה גם לחו"ל בגלל המצב הפוליטי", העריך אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות בסקירה השבועית שלו. בשיחה עם גלובס הוא מוסיף סיבות להאצת משיכת הכספים מחשבונות העו"ש והפיקדונות קצרי-הטווח, שם הריביות נמוכות משמעותית מאשר פיקדונות לטווחי זמן ארוכים יותר. כך, בעוד שהריבית על פיקדונות בריבית משתנה לטווח של עד חודש עומדת על 1.84%, סגירת הכסף לשנה עד שנתיים תעניק ריבית ממוצעת של יותר מ־4%.
"השינוי ביעדי הכסף מוסבר גם במעבר לתקופות יותר ארוכות אז כנראה שהבנקים הצליחו להציע ריביות אטרקטיביות ללקוחות ובכך לשמר ולהגביר את כמות הפיקדונות. ואכן, רואים גידול של 12 מיליארד שקל בפיקדונות של לקוחות פרטיים בינואר־פברואר לכ־700 מיליארד שקל. סיבה אפשרית נוספת היא משיכת כספים מקרנות נאמנות בשל חוסר הוודאות הפוליטי בישראל והירידות בשווקים, ויכול להיות שחלק מהכסף הזה שקע בינתיים בעו"ש או בפיקדון", מסביר זבז'ינסקי.
פיקדונות החברות במגזר העסקי הצטמקו
מנתוני בנק ישראל עולה עוד כי בפברואר עמד היקף ההשקעות בקרנות הכספיות על 61 מיליארד שקל, בין היתר מאחר שהן מציעות ריבית גבוהה במקצת אף מעבר לזו של הפיקדונות הבנקאיים, תוך שהן נזילות יותר ומאפשרות יתרונות גם במיסוי. לשם השוואה, באפריל שעבר ההפקדות לקרנות הכספיות עמד על כ־17 מיליארד שקל בלבד. מגמה זו נמשכה בחודש מרץ, כשהקרנות הכספיות המשיכו לגייס בקצב גבוה של כ־5.7 מיליארד שקל.
למרות זאת, זבז'ינסקי מציין כי היה מצפה שהציבור יעביר סכומים אף גבוהים יותר למכשירים הכספיים - הקרנות הכספיות והמק"מים. "עליית ריבית חדה עשויה להגביר עוד יותר את האטרקטיביות של שוק הכספים ביחס לריבית בפיקדונות הבנקאיים".
מגמה נוספת עליה מצביעים נתוני בנק ישראל נוגעת למגזר העסקי. בתוך חודשיים בלבד, בינואר ובפברואר, הצטמקו פיקדונות החברות ב־54 מיליארד שקל, המהווים כ־4.5% מסך הפיקדונות המסחריים.
"הסבר אחד יכול להיות שגם במגזר העסקי נרשם מעבר לשוק הכספים כמו רכישת מק"מים או השקעה בקרנות כספיות. בנוסף, אפשר ללמוד מהנתונים על הירידה החדה בהיקף ההשקעות בהייטק בישראל ברבעון הראשון.
"משמעות אפשרית שנובעת מכך היא שחלק מחברות הטכנולוגיה הגבירו את קצב צריכת המזומנים, למשל לתשלום משכורות, וזה יכול להקטין את יתרות השקלים שלהן. הסיבה השלישית היא באמת מעבר לחו"ל. אי אפשר לדעת בדיוק, אבל ראינו חברות שהודיעו על כך בפומבי וסביר להניח שיש אחרות שלא הודיעו אך ניידו את הכסף".
מגמה מפתיעה על פניה היא גידול של יותר מ־7 מיליארד שקל ביתרת הפיקדונות של תושבי חוץ בחודשיים הראשונים של השנה, גידול של קרוב ל־9%. גם כאן, ייתכן כי מדובר בתושבי חוץ שהחזיקו אג"ח או מניות בישראל ומכרו אותן בשל חוסר הוודאות הפוליטי־כלכלי, והתמורה הועברה לפיקדונות.