קידוח ''תמר'' / צילום: יח''צ
"קרן העושר" של מדינת ישראל צברה 617 מיליון דולר נכון לסוף שנת 2022 - כך עולה מהדוח השנתי הראשון שמפרסם היום (ג') משרד האוצר על הקרן לאזרחי ישראל.
● הישראלים משנים הרגלי חיסכון: פחות כסף בעו"ש ובפיקדונות הקצרים | בדיקת גלובס
● בנק ישראל מעלה את הריבית ב-0.25% ומספק תחזית קודרת במיוחד להמשך
הקרן הוקמה כדי לשמור לדורות הבאים תמלוגים שמקבלת המדינה ממשאבי הטבע שלה ובעיקר מחברות הגז שפועלות במים הטריטוריאליים של ישראל. עם זאת, הממשלה הנוכחית קבעה בהסכמים הקואליציוניים כי ניתן יהיה להפשיר כספים מהקרן לשימוש מיידי עבור תשתיות.
הסכום שנצבר עד כה בקרן נמוך משמעותית מהתחזיות המוקדמות של המדינה. לפני עשור העריכו בבנק ישראל כי בשלב זה יצטברו בקרן למעלה מ-4 מיליארד דולר - פי 6 ויותר מהסכום שמגלגלת כיום הקרן.
לפי הדוח, הקרן החלה את פעילותה ביוני 2022, ובחצי השנה הראשונה לפעילותה רשמה תשואה חיובית של 1.2%. כמחצית מתשואת הקרן נבעה מרווחים בגין ההשקעה במניות, וכמחציתה בגין התשואה על נכסי המזומן. התשואה סבירה בהחלט בהינתן השנה הגרועה בשווקים.
השלכות הרפורמה המשפטית
דוח קרן העושר מתייחס גם להשלכות החקיקה המשפטית של הממשלה: "בחודשים האחרונים של שנת 2023 נפתח פער ניכר בביצועים של השווקים הפיננסים בישראל בהשוואה לביצועי הבורסות העיקריות בעולם, וכמו כן השקל נחלש לאחר שנים של התחזקות השקל.
"אין חולק כי הסיבה המרכזית לביצועי החסר של הבורסה הישראלית, כמו גם להיחלשות של השקל ולהתגברות תנועות ההון מישראל החוצה, נעוצה בחששות המשקיעים מפני היחלשות המערכת המשפטית בעקבות שינויי החקיקה שמבקשת לחוקק הקואליציה. חיזוק למגמה זאת מקבלים המשקיעים הפיננסים מאזהרות והתראות של חברות הדירוג", כך מדגיש בדוח יו"ר ועדת ההשקעות של הקרן, ירום אריאב.
מנכ"ל איגוד הגז הטבעי, אמיר פוסטר, אמר בתגובה לדוח כי "הסכום ששילמו עד היום החברות לקרן העושר גבוה בהרבה מהסכום הנקוב בדוח". לדבריו, "מכיוון שהתשלום בוצע במסגרת מקדמות ולא כשומה חלוטה, הוחלט על-ידי בנק ישראל ויתר גורמי הרגולציה הרלוונטיים כי לא כל הכסף שכבר שולם ייכנס לקרן העושר". הוא הוסיף כי "בשנים הקרובות יצטברו בקרן העושר עשרות מיליארדי שקלים".