הראל ויזל ורמי לוי / צילום: דימה טליאנסקי, איל יצהר
בבורסה בתל אביב נסחרות לא מעט חברות שבהן מועסקים רבים מבני משפחת המייסדים, לעיתים אף במספר דו-ספרתי ויש בה גם גם מדד ייעודי שמורכב מאותן חברות - ת"א פמילי.
● השוק הדובי סוגר 10 חודשים, האם זה הזמן להשקיע במניות? | ניתוח
● "כל האקשן נמצא במניות": כלכלני הטוויטר מגלים את כל הסודות, כמעט
רבות מהחברות "המשפחתיות" בתל אביב פועלות בתחומי הנדל"ן וקמעונאות המזון, והן נושאות לא פעם את שם המשפחה השולטת - "דמרי", "פרשקובסקי", "צרפתי","עזריאלי", "יוחננוף" או "רמי לוי". לא פעם תופסות אותן חברות כותרות שמנות על רקע פרסום תנאי שכר מפנקים לבני המשפחה השולטת או הטבות חריגות להן הם זוכים.
עם זאת, לביצועיו של מדד ת"א פמילי אין מה להתבייש, הגם שמתחילת השנה הנוכחית איבד כ-11% מערכו - הרבה יותר ממדדי ת"א 35 ות"א 125 שאיבדו 3.1% ו-4.5%, בהתאמה. בפרספקטיבה רחבה יותר, מאז השקת המדד באוקטובר 2018 הוא רשם תשואה עודפת ביחס לשני המדדים המובילים של הבורסה, עם עלייה של 56% בתקופה זו.
המדד מתעדכן אחת לשנה והוא כולל בתוכו מניות משפחתיות, כפי שהוגדרו על-ידי מרכז רעיה שטראוס לחקר עסקים משפחתיים באוניברסיטת תל אביב - בין היתר נדרשת החזקה משפחתית של לפחות 40% ושלפחות שלושה בני משפחה יהיו נושאי משרה בחברה הנכללת במדד.
"בענף הטכנולוגיה יש פחות חברות משפחתיות"
בראיון לגלובס בשנה שעברה, הסביר פרופ' דן וייס, מנהל מרכז רעיה שטראוס, כי מדדים משפחתיים דומים קיימים בשוויץ ובקנדה, והם מציגים ביצועים חזקים; לדבריו במחקר האקדמי בחנו מדוע חברות משפחתיות מציגות תשואות גבוהות יותר מחברות אחרות, והוא מעריך שהתשובה הטובה ביותר לכך היא החשיבה ארוכת הטווח בעסקים משפחתיים: "המשפחה לא מתעניינת מהו מחיר המניה היום, כי היא לא מוכרת. היא תעביר את ההחזקה לילדים, לנכדים ולנינים, ולכן החשיבה היא לייצר ערך לאורך זמן", אמר אז פרופ' וייס.
מצד שני, עולה תמיד השאלה האם אותם בני משפחה (או חלקם) המועסקים בחברות שבשליטתם הם האנשים המתאימים ביותר מבחינת כישוריהם, האם היו זוכים לתנאים העסקה דומים ללא הקשר המשפחתי ואף האם מהלכים שנועדו להיטיב עמם אינם פוגעים בטובתם של כלל בעלי המניות.
כך עלו לכותרות לאחרונה עסקאות שנויות במחלוקת שבהן רכשה רשת המזון יוחננוף חנות בתל אביב מידי בתו של בעל השליטה תמורת מיליון שקל (בתוספת מע"מ) ואילו בבית ההשקעות מור פעלו לאשר לבנו של אחד הבעלים החזר מפולפל של 171 אלף שקל בגין שכר לימוד של תואר יוקרתי בלונדון, החלטה שהורדה בסופו של דבר מסדר היום.
"הבעיות עלולות לצוץ בדור השלישי"
האם הבורסה בתל אביב "משפחתית" יותר מבורסות אחרות? לדברי חני שטרית בך, מנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה לניירות ערך, "העולם הוא גדול ויש כל מיני בורסות. את הנאסד"ק למשל פחות מאפיינת המשפחתיות כי בחברות טכנולוגיה זה פחות קיים, אבל באירופה יש ותק של חברות בנות מאות שנים, חברות משפחתיות מאוד גדולות".
נראה שיש לא מעט חברות משפחתיות בתחומי הנדל"ן והקמעונאות, יש לכך הסבר?שטרית בך: "אני חושבת שדווקא יש מכל תחום. שפיר הנדסה למשל עוסקת בתשתיות ושטראוס במזון זה מתפרש על הרבה מאוד תחומים מכל הסוגים. נכון שמטבע הדברים חברות טכנולוגיה הן בדרך כלל לא משפחתיות, לכן רואים פחות דוגמאות כאלה, ורוב החברות מגיעות מתחומים מסורתיים יותר כמו תעשייה, מסחר או נדל"ן".
משקיעים מעלים חששות שחברה משפחתית עלולה להעדיף את האינטרסים של בני המשפחה על פני האינטרסים של בעלי המניות מהציבור. למשל, להעסיק מנהל שהוא "בן של" גם אם הוא פחות מתאים.
"ממש להפך - חברות משפחתיות נמצאות תחת זכוכית מגדלת. כל עסקה עם בעל עניין צריכה לעבור אסיפה כללית, ולכן למשפחה קשה יותר להעביר החלטות כמו להעלות משכורת לבני המשפחה.
"אפילו אם רוצים להעסיק בתפקיד זוטר מישהו מהמשפחה, צריך להעביר את ההחלטה באסיפה ברוב 'לא נגוע' (רוב מקרב מי שאינו בעל עניין מהמשפחה). לכן, בחברה כזאת, לציבור יש יכולת יותר גבוהה להשפיע. במקביל, הציבור מקבל חברה עם מסורת, המשפחה מזוהה עם החברה ולכן יש למשקיעים אמון שהחברה תמשיך ושיש לה ערכים חזקים. אני מרגישה שהציבור מאמין בחברות האלה".
זה מה שמסביר להערכתך את התשואה העודפת של המדד מאז השקתו?
"כן. המדד הושק באוקטובר 2018 ומאז הניב תשואה יותר מכפולה ממדד ת"א 125. היציבות של החברות מסבירה את זה, בסה"כ, המשפחה שמחזיקה את החברה רוצה שהיא תצליח ויש לה מוטיבציה גבוהה".
שטרית בך מזהה תופעה לפיה במעבר בין הדור השני לשלישי, חברות רבות כבר מביאות מנכ"ל חיצוני מקצועי לחברה, כאשר היו"ר והדירקטוריון נשארים בידי המשפחה. זהו לדבריה גם השלב שבו כדאי לחברות משפחתיות להגיע לבורסה: "הדור הראשון בונה את החברה, בדור השני מדובר על 3-4 אחים שגדלו יחד באותו הבית. בדור השלישי כבר עלולות להיווצר בעיות כשכל אחד רוצה דברים אחרים, וחלק מבני המשפחה משתלבים בחברה וחלק לא", היא אומרת.
"בן משפחה 'ישכב על הגדר' יותר מכל שכיר"
לדברי שטרית בך, "ברגע שהחברה נסחרת בבורסה, יש שקיפות, יש ביקורת ציבורית ויש בנצ'מרק, אז הדברים לא יכולים לצאת מכלל שליטה. כך גם בני המשפחה שלא נמצאים בחברה ביומיום אבל מחזיקים בה אחוז מסוים, יודעים בדיוק מה המחיר של המניה וזה עוזר לשקט במשפחה, ונגמרות כל התלונות. יש תשקיף, יש דיווחים, יודעים כמה משלמים לכל אחד. לפעמים גם הציבור עושה בשבילם את העבודה כי המוסדיים דנים עם החברה על גובה השכר לפני שהם מאשרים".
חברות משפחתיות מהוות מנוע צמיחה לבורסה? יש חברות משפחתיות פרטיות בפייפליין, לקראת הנפקה?
"אני לא יכולה להגיד שמות אבל אני מניחה שאת מכירה חברות משפחתיות. אני יכולה לספר על אחת החברות המשפחתיות שנסחרות בבורסה - זה התחיל מזה שהמנכ"ל בא לכנס בבורסה ולא חשב להירשם למסחר, וברגע שהבין את היתרון לו ולאחיו ולילדיהם, והבין שעם רישום בבורסה הוא יוכל לישון יותר בשקט - הוא החליט להצטרף".
במדד ת"א פמילי יש היום 44 חברות - מהן 7 גדולות, שנסחרות במקביל גם במדד ת"א 35 (עזריאלי, שפיר הנדסה, שטראוס, הראל השקעות, ביג, אלקטרה ואשטרום) ו-24 שנסחרות בתל אביב 90. שתי קרנות מחקות עוקבות אחר המדד.
אחת החברות שנכללות במדד היא חברת הנדל"ן פרשקובסקי השקעות, העוסקת בייזום והקמה של פרויקטי בנייה למגורים ובנדל"ן מניב, ונסחרת בבורסה בשווי כ-1.7 מיליארד שקל. את החברה הקים ב-2006 ארנון פרשקובסקי, שמכהן כיום כנשיא ודירקטור, וכיום מועסקים בה שמונה בני ובנות משפחה. אחד מהם הוא חיים קראדי, מנכ"ל החברה הבת פרשקובסקי מניבים, שנשוי למאיה קראדי, בתם של בעלי השליטה ארנון ועדנה פרשקובסקי.
"עסק משפחתי, לא משנה מה גודלו ומה טיבו, קם ונופל על שקיפות ועל שיתוף פעולה", סבור קראדי. הוא מספר כי בחברה שלהם, מדובר כיום על שלוש משפחות שהן ממשיכות דרכו של המייסד - ילדיו יוסי (היו"ר), שרון (מנכ"ל חברה בת) וקראדי עצמו, החתן (אשתו מאיה היא היועצת המשפטית בחברה).
"כל פעילויות החברה בכל הענפים והאגפים מנוהלות על-ידי בן משפחה, זה ה'אני מאמין' של החברה", אומר קראדי. "בסופו של דבר כל מי שמנהל פעילות כלשהי - שיווק, מימון, משפטי - כל ראש חץ בחברה מנוהל על-ידי בן משפחה. זו החלטה שלנו מתוך ראייה וכוונה, שבן משפחה ישכב על הגדר לטובת חברה שבבעלותו יותר מכל שכיר, ולא משנה כמה מוכשר יהיה אותו שכיר".
קראדי מאמין כי כל אחד ואחת מבני המשפחה עושה הכי טוב בתחומו, "ואנחנו משתדלים לא להתערב אחד לשני בעבודה בכלל. לכל אחד יש תחום אחריות מובהק וישנה סינרגיה. כמובן שיש גם תחומי חפיפה, וכאן חשובים השקיפות ושיתוף הפעולה".
אתה אומר שלכל אחד יש תחום אחריות, כלומר, אם מסתכלים כבר על הדור הבא במשפחה, אתם מכוונים את הילדים שלכם - 'אתה תלמד משפטים, את תלמדי כלכלה', כדי שכל אחד יקבל תפקיד בהתאם?
"כרגע אנחנו עוד לא מדברים על דור ההמשך, והקונספציה שלנו היא שכל אחד ילמד מה שהוא רוצה, ואחר כך ישתפשפו. מי שיצטרף לחברה בכל מקרה יתחיל מלמטה, ילמד את התחום וילך ויתפתח, ואנחנו מקווים שבסוף יגיע לנהל את אותו אגף אבל זה לא 'מאסט'. מי שיצטרף לחברה יצטרף על בסיס כישורים. זה שאתה בן של, לא הופך אותך למנהל טוב".
"סופגים את ערכי המותג בארוחת הצהריים"
קראדי מסכים שאחד הסיכונים שמאפיין חברות משפחתיות הוא השלב של חילופי הדורות בחברה. "זה עסק שעובד ואתה מכניס אליו שותפים חדשים - הרי למעשה הבן או האח שנכנס הוא לא רק שכיר, אלא גם שותף. ככל שיש יותר שותפים הסיכון יותר גבוה", הוא אומר. הוא מספר שאצלם, ילדי המשפחה "סופגים מיום היוולדם" את העסק: "אנחנו משפחה מאוד מגובשת שנפגשת המון גם בלי קשר לעסק", מספר קראדי. "מחר לדוגמה, אנחנו נוסעים כל המשפחה יחד לחופשה. בארוחת הצהריים או בבריכה מתנהלות שיחות, וכולם שומעים איך הכל מתנהל וסופגים את ערכי המותג".
זה נשמע כאילו אין אפשרות להתנתק מהעבודה אף פעם.
"חד משמעית אי אפשר, זה 365 יום בשנה, 24 שעות ביממה. אספר לך קוריוז: לפני 10 שנים נסענו רק אני וגיסי יוסי לתאילנד. אמרנו מראש, יוצאים לנוח, לא מדברים על עבודה. נחתנו, לא דיברנו על עבודה. טיילנו, לא דיברנו על עבודה. אחרי יום אחד הסתכלנו אחד על השני ואמרנו 'טוב, מספיק, אפשר לדבר'. זה טבעי ונורמלי כשאתה עם האנשים שאתה אוהב וכשהעסק בדמך".
פרשקובסקי היא חברה משפחתית, אבל גם ציבורית. אתה שומע חששות מצד משקיעים להשקיע בחברה משפחתית - אולי חוששים שיעדיפו את טובת המשפחה על פני בעלי המניות מהציבור, או שיעסיקו בני משפחה במקום אנשים מוכ שרים יותר?
"אני לא מכיר חששות משקיעים. אני יכול להגיד שבכל הזדמנות שאנחנו נפגשים עם נציגי שוק ההון, בין אם ברוד שואו, בסיורים בפרויקטים שלנו או עם הבנקים המלווים, אנחנו מקבלים מחמאות מקיר לקיר.
"אומנם בשנה האחרונה כל השוק שלנו קיבל מכה וגם אנחנו קיבלנו, אבל אני מאמין שזה יתיישר. בסופו של דבר אנחנו מוכרים כחברה שמרנית שלא יוצאת להרפתקאות מטורפות, ואגב אנחנו מעבירים את זה גם לדור הבא".