גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עד כמה יחידות הטכנולוגיה בצה"ל אליטיסטיות? בדקנו את הנתונים

גילויי המחאה של אנשי יחידות מובחרות בצה"ל הביאו לביקורת חריפה על חוסר ייצוג לפריפריה החברתית והגיאוגרפית בתפקידים היוקרתיים בצבא ● גלובס בדק איך נראים מאמצי הגיוון ביחידות טכנולוגיות כמו 8200, והאם אנחנו בדרך למהפכה כלכלית חברתית במבנה כוח האדם בצה"ל

אילוסטרציה: חיילי מודיעין / צילום: דובר צה''ל
אילוסטרציה: חיילי מודיעין / צילום: דובר צה''ל

גילויי סרבנות בקרב טייסים או אנשי 8200 אינם דבר חדש - אלה התרחשו בעבר סביב נושאי מצפון כאשר חיילים וקצינים סירבו להשתתף במבצעים שהביאו לטענתם להרג חפים מפשע. אך נדמה שלגל הסרבנות החדש אין אח ורע: הוא פרץ כנגד מהלכי חקיקה חסרי תקדים ומצוי במוקד של מחאה ציבורית גדולה. הפעם היו אלה עשרות טייסים ומאות חיילים וקצינים מיחידות כמו 8200 ומערכי המבצעים המיוחדים (מ"מ) שהודיעו כי לא יתנדבו לשירות המילואים וייעדרו מתרגילים שאמורים היו להכין אותם לפעילות מבצעית.

מפוטרי ההייטק הישראלים נתקעו בלי ויזה בארה״ב. זה הפיתרון שהם מצאו 
סטארט-אפ ראשון הגיע לחדלות פירעון: המשקיע נסוג בשל החשש להשקיע בישראל
מגיש הפודקאסט שהופך כל סיפור עסקי לסרט הוליוודי - וגם עושה מזה מיליונים

עוצמת הגל והשפעתה על השהיית הליכי החקיקה בכנסת הביאה עמה גם תגובת נגד. "מלבד רפורמה במערכת המשפט, אנחנו צריכים לעשות רפורמה באקדמיה, ב־8200 ובקורס טיס", אמר שר התפוצות עמיחי שיקלי לחדשות 12 יום לאחר פיטורי השר יואב גלנט.

גם ח"כ אלמוג כהן, ממפלגת עוצמה יהודית, מיהר לצייץ בטוויטר: "אלה בדיוק האנשים שסירבו לקבל את נערי הפריפריה ליחידות והביאו את ילדיהם לשם מפני שפחדו שמישהו יטעם להם מהשמנת. טוב למות בעד ארצנו בגולני, גבעתי, מג"ב וכפיר - אבל לא מספיק טובים כדי לטעום מהשמנת של הפריבילגים".

אבל למעשה, תהליך הגיוון החברתי ביחידות הצבא השונות החל כבר לפני שנים, ונמשך בימים אלה ביתר שאת. על פי נתונים שפרסם צה"ל בסוף 2022, בשנים האחרונות חלה עלייה בגיוון הסוציו־אקונומי ביחידות, בין היתר בשל שינויים בתהליכי האיתור, המיון והשיבוץ שנועדו לצמצם את הפערים החברתיים בצה"ל.

היחידות המובחרות עדיין לא מגוונות מספיק

ועדיין, התהליך רחוק מלהיות מושלם. למרות התוכניות הרבות לאיתור מועמדים מהפריפריה ומאשכולות סוציו־אקונומיים נמוכים, היחידות הטכנולוגיות באגף מודיעין או באגף התקשוב מגייסות את יוצאי העשירונים העליונים בשיעור גבוה בהרבה מחלקם באוכלוסייה. נכון לסוף השנה החולפת, 37% מכלל המשרתים ביחידות הטכנולוגיות הגיעו מעשירון 9, למרות שחלקם באוכלוסיה עומד על 22%. עשירית מהמשרתים ביחידות הטכנולוגיות שייכים לעשירון העליון, למרות שחלקם באוכלוסיה עומד על 4% בלבד.

בינתיים, תמונת המראה משתקפת בקרב העשירונים הנמוכים: 3% בלבד מהמשרתים ביחידות אלה מגיעים מאשכול סוציו־אקונומי 4, למרות שחלקם באוכלוסייה עומד על 10%. רק אחוז אחד מהמשרתים שייך לאשכול 3, למרות שחלקם באוכלוסייה עומד על 6%.

גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי, מכיר מקרוב את היחידות הטכנולוגיות המובחרות בצה"ל. עד לאחרונה הוא שימש בתפקידים בכירים באגף המודיעין כמפקד יחידה 9900, מערך השטח של אמ"ן, ולאחר מכן כראש חטיבת ההפעלה המבצעית. בשיחה עם גלובס אומר פורטנוי כי הפערים החברתיים שנמצאו בסוף השנה שעברה הולכים ונסגרים במהירות: "תאוריית מגוייסי הסייבר שמגיעים בעיקר מהאזור שבין גדרה ועד חדרה כבר לא רלוונטית היום. לפני עשור 3% מהמתגייסים שהגיעו ל'בריכת הסייבר' (מאגר כח האדם שגויס לתפקידי סייבר בכלל הצבא, ובהמשך ממוין ליחידות המובחרות, א"ג) - הגיעו מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, הרי שכיום שיעורם מגיע ל־40%".

 

התוכניות שהפכו למאגר הגדול של מגויסי סייבר

וזה לא קורה סתם כך, בשנים האחרונות נפתחו שורת תוכניות שהפכו לזירת ההכשרה המרכזית שמפעיל אמ"ן בקרב המועמדים לשירות מהפריפריה. תוכנית "מגשימים", למשל, מאתרת תלמידי תיכון בעלי פוטנציאל גבוה לשירות טכנולוגי ומספקת להם שיעורי תגבור. 65% מבוגרי התוכנית מתגייסים לתפקידי סייבר וטכנולוגיה ו־85% מהם ממשיכים לאקדמיה או לתעשיית ההייטק לאחר שחרורם מצה"ל. התלות של הצבא בתוכניות כאלה היא כה גדולה למעשה, עד שפגיעה בהן עלולה להוביל לירידה במספר המאותרים ליחידות הסייבר.

את מגשימים מפעיל כיום צה"ל במימון חלקי של קרן רש"י (20%), בראשה עומד כיום הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי. היא נוסדה עוד בתקופתו של נדב צפריר, מי שהיה מפקד 8200 בין השנים 2009־2013, תחת ההנחה שצה"ל יודע לזהות נערים שהצליחו מאוד במדעי המחשב ומתמטיקה, אבל מפספס את בעלי הפוטנציאל להצטיין במקצועות הללו. צפריר שיער (ובדיעבד גם צדק) שתלמידי תיכון מהפריפריה יסכימו להישאר לאחר סיום הלימודים במטרה ללמוד שיעורים בסייבר, המועברים כולם על ידי חיילים מתנדבים מהיחידה. בשנה האחרונה סיימו את התוכנית 1,700 תלמידים, 35% מהם התקבלו ליחידות הסייבר של הצבא.

נדב צפריר, שותף מייסד בקרן Team8 ולשעבר מפקד 8200 / צילום: עדי לם

לאחר עשור של פעילות ובניסיון לפתוח את התוכנית ליותר מועמדים פוטנציאליים, הוקמה תוכנית "גשרים" שפועלת כיום ב־35 רשויות מקומיות בהן טירת כרמל, בית שאן, נהריה, ירכא ושדרות. בצבא, שמממן כמחצית מתקציב התוכנית (החצי השני מגיע מקרן רש"י) מצביעים כיום דווקא על גשרים כעל עתודת כח האדם הגדולה ליחידות הסייבר בשנים הקרובות. בצה"ל צופים שחוק המספרים הגדולים בתוכנית גשרים הוא זה שיביא את השינוי לפריפריה: השנה יסיימו את התוכנית 24 אלף תלמידים ועד 2025 היא צפויה לכלול 50 אלף בוגרים ב־50 רשויות מקומיות.

לכל אלו מצטרפת תוכנית נוספת, "עתידים", שייסד הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי. מסלול עתודה הפונה לתושבי הפריפריה. 28% מהעתודאים בצה"ל הם בוגרי עתידים, מספר שצפוי לקפוץ בשנה הבאה ל־35%.

פורטנוי צופה כי כל תוכניות ההכשרה הללו, כמו גם תוכניות נוספות שמקדם צה"ל, יכילו בתוך שנתיים־שלוש כ־100 אלף בוגרים בכל שנה. כך, אם ב־2022 רק 18% מחיילי היחידות הטכנולוגיות מתגוררים בפריפריה, גורמים בצבא מעריכים היום שעד סוף השנה הנתון הזה יטפס ל־20%־25% ובשנה הבאה אף עד 30%. אלה נתונים שמתקרבים הרבה יותר לחלקם של תושבי הפריפריה באוכלוסייה - כמעט כמו חלקם היחסי באוכלוסייה.

גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי ולשעבר מפקד 9900 / צילום: לע''מ

"8200 והיחידות הטכנולוגיות הן לא הבעיה, אלא הפתרון - כזה שכל העולם לומד אותו", אומר צפריר, שכיום מכהן כשותף מייסד בקרן ההון סיכון Team8. "זו כנראה התוכנית היחידה בעולם שמתקבלים אליה על סמך פוטנציאל למידה ולא על סמך הכשרה קודמת, בפרט עם תוכניות כמו מגשימים וגשרים העוסקות בהגדלת הפוטנציאל הזה בפריפריה. ביחידה מזהים פוטנציאל אצל צעירים מכל הארץ, מכשירים אותם ומציבים אותם במקום שבו עוסקים בטכנולוגיה המתקדמת ביותר לטובת המטרה הראויה ביותר, עד שהם משתחררים והופכים ליזמים וטכנולוגים אשר מובילים את ההייטק הישראלי".

 

האפליה התחילה בעיקר בגלל בורות

אחד השינויים הדרמטיים שנאלץ צה"ל לבצע כדי לגייס מועמדים רבים יותר מהפריפריה ליחידות הטכנולוגיות כרוך בשינוי נרחב בשיטת איתור המועמדים שלו. שינוי שכלל בראש ובראשונה את ביטול הקב"א - ציון "קבוצות האיכות" שכלל הטייה נרחבת לקבוצות אוכלוסייה חזקות. ד"ר זאב לרר, בכיר לשעבר במערך מדעי ההתנהגות בצה"ל וכיום ראש התוכנית לסוציולוגיה במכון האקדמי פרס, סבור שהקב"א שימש ככלי להבניית זהות תרבותית אליטיסטית בצבא וכי הדרך בה מוינו המועמדים עד אז יצרה אפליה על בסיס עדתי. "כלי מיון בכל העולם מבנים זהויות חברתיות בצבאות - היום מבינים שהם צריכים להיות הוגנים מבחינה תרבותית ולהתאים למאפיינים ולזהויות שמתמיינות אליהם כדי לקבל תוקף", הוא אומר.

יחד עם זאת, לרר קובע כי כבר בשנות השמונים איבד הקב"א את יכולתו להפריד בין מזרחים לאשכנזים בצבא היבשה. "היה אז תהליך מואץ של עלייה בציוני יוצאי עדות המזרח, וכניסה גדולה שלהם לקצונה אחרי מלחמת יום כיפור", הוא מספר. "הצבא הרגיש שהוא תקוע עם ספיטפייר (מטוס מיושן א"ג) משנת 1948, כלי מיון מיושן ובעיקר לא נכון לתקופתו. הייתה הבנה שהכלי לא מדד הצלחה צבאית אלא שיקף מאפיינים תרבותיים - הוא גרם להרבה מועמדים בינוניים להפוך לקצינים ומנע ממועמדים שהיו יכולים להיות קצינים מעולים להגיע לקצונה". ובכל זאת, לדברי לרר המבנה האליטיסטי נשאר: הדומיננטיות האשכנזית, כהגדרתו, עברה מהיחידות המיוחדות ומקורסי הקצינים ליחידות הטכנולוגיות.

"זו לא הייתה אפליה מכוונת והיא לא נבעה מגזענות", טוען לרר, שסיכם את מחקריו בתחום בספרו "הקוד האתני". "זו הייתה בעיקר בורות בירוקרטית שהפקידים באכ"א לא ממש ראו דרך העיניים שלהם, ההגדרות שלהם, השפה והפרקטיקות שהיו נהוגות".

בצבא טוענים שתהליכי המיון שונו מקצה לקצה

היום, טוענים גורמים בכירים בצבא, תהליכי המיון שונו מקצה לקצה ביחס למצב שתיאר לרר בספרו: הקב"א בוטל, מבחני הדפ"ר שוכללו ומשקלם בציון הסופי ירד, בוטל ציון העברית כסף יציאה לקצונה. בנוסף, גם מועמדים לגיוס החלו לעבור את יום המיונים שעברו עד כה רק המועמדות, יום המא"ה המודד גם כישורים בין־אישיים כמו יכולות פיקוד, הדרכה ועבודת צוות, מדדי ביצוע כמו מהירות תגובה, עבודה בחוסר ודאות וחשיבה ביצועית.

גם הנגישות הגיאוגרפית השתפרה: אם בעבר נדרשו המועמדים ליחידות הטכנולוגיות להגיע לתל אביב - הרי שכיום ניתן לערוך אותם בבאר שבע, טבריה, ירושלים והקריות, ובשני שליש מהמקרים ניתן לערוך אותם גם בחיבור מרחוק מהמחשב הביתי. למבחני הדפ"ר ויום המא"ה ניתן להתכונן באמצעות לומדות וקורסים צבאיים מסובסדים, ואף לבקש הזדמנות חוזרת.

למרות הטעויות שעשה צה"ל בעבר במיון המועמדים לשירות, לרר סבור שאסור לפוליטיקאים להתערב בתהליכים הללו: "התהליך צריך להתבצע בתוך הצבא על ידי הצבא - הרי המצב מורכב. הכי קל להגיד שהאשכנזים דפקו את המזרחים, ושיש אליטות, אבל המציאות היא מורכבת יותר, וחשוב להבין כיצד התפתחה פה גזענות מוסדית - לא פסיכולוגית. התהליכים נסגרו בין פקידים בתל השומר והקריה והם לא ראו זהויות חברתיות נדרסות. היום צריך להבין שאי השוויון שנוצר ביחידות הטכנולוגיות - ככל שהוא נוצר - הוא גדול הרבה יותר, כיוון שהמקפצה של בוגרי 8200 באזרחות היא גדולה הרבה יותר מכל מה שהיה אי פעם לחייל".

גם צפריר לא סבור שיש מקום להתערבות ממשלתית בנושא: "אני משוכנע ששר הביטחון מכיר את הנתונים על תוכניות כמו גשרים או מגשימים, ולכן אם כבר יבקש להתערב, יצטרך רק להעצים את אותן תוכניות. על מנת להמשיך לראות תוצאות, צריך גם סבלנות. אי אפשר לקחת תלמידים שלא נחשפו והוכשרו, או כאלו שאינם מתאימים ולשבץ אותם בכח, אבל לאורך זמן יש כאן הזדמנות לשינוי דרמטי. הייתי שמח לראות את שר הביטחון יושב עם שר החינוך, ושניהם יחד מציגים תוכנית להשקעה גדולה יותר כדי להביא את מסלולי הכשרה הקיימים לגילאים מוקדמים יותר ולכיתות קטנות יותר".

עוד כתבות

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

החוכמה של וורן באפט היא יותר מאשר רק בחירת מניות נהדרות

המבנה החדשני של ברקשייר האת'ווי יוצא דופן — ומועיל לבעלי המניות

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

ווישור / צילום: רמי זרנגר

בנו של מייסד איילון יוצא נגד העסקה של בעלי העניין עם ווישור

נגה רחמני תוהה על העסקה בה תרכוש איילון את עסקי הביטוח של בעלת השליטה ווישור ● בין היתר טוען להיעדר דיווח למשקיעים ועל עצם היותה של ווישור חברה דיגיטלית ● איילון דוחה את הטענות: "נבחנו כל ההיבטים הרלוונטיים לעסקה"

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

אחרי הודעת חמאס: החלה "פעולה ממוקדת" במזרח רפיח

על רקע הודעת חמאס שהוא מקבל את ההצעה המצרית להפסקת אש, הקבינט הצביע הערב להמשיך בפעולה ברפיח ● עוד נמסר כי "ישראל תשלח משלחת למתווכות כדי למצות את ההיתכנות להגעה להסכם"

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

בוגרי אגף תקציבים מוחים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה

בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר יתאספו מחר (ג') למחות על כך שהאגף אינו שומר על הקופה הציבורית ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יוסי גם זו לטובה, אורן דאי, אייל טואג, ראובן קפוצ'נסקי

אלו החברות שהכי מעניינות משקיעים בת"א

כך עולה מנתוני הפעילות באתר הבורסה ● עוד עולה מהנתונים כי כ-20% מהחברות הנסחרות בת"א המתינו עם פרסום הדוחות השנתיים עד לרגע האחרון, ושיעור נמוך יותר תרגמו את הדיווחים לאנגלית ● וגם: מי החברה שאחריה עוקבים הכי הרבה משקיעים באופן קבוע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק עלה בכ-1.2% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

מה גבולות חופש הביטוי של עובדים ברשתות? / אילוסטרציה: גלובס

בית הדין משרטט את הגבול: מתי מותר לפטר עובד בגלל פרסומים ברשת חברתית

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של עובד שפוטר סמוך ל־7 באוקטובר לאחר שפרסם פסוקים מהקוראן, אשר התפרשו כקריאות הסתה לטרור ● מומחים עומדים על השלכות פסק הדין החריג על חופש הביטוי, ומסבירים מדוע עניינו של מורה שפוטר בנסיבות דומות נגמר אחרת

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

אתר בנייה. קצב מכירות הנדל''ן עלה / צילום: אייל פישר

קצב מכירות הדירות עלה, ובאוצר קוראים לעצור את מתווה הסיוע

תוכנית הסיוע לענף שאושרה בפברואר כללה מתווה שיעזור לקבלנים בשלב המכירה המוקדמת ● אולם לגלובס נודע כי קידום המתווה נעצר ונבחן מחדש, בין היתר בשל נתוני המכירות האחרונים