גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עד כמה יחידות הטכנולוגיה בצה"ל אליטיסטיות? בדקנו את הנתונים

גילויי המחאה של אנשי יחידות מובחרות בצה"ל הביאו לביקורת חריפה על חוסר ייצוג לפריפריה החברתית והגיאוגרפית בתפקידים היוקרתיים בצבא ● גלובס בדק איך נראים מאמצי הגיוון ביחידות טכנולוגיות כמו 8200, והאם אנחנו בדרך למהפכה כלכלית חברתית במבנה כוח האדם בצה"ל

אילוסטרציה: חיילי מודיעין / צילום: דובר צה''ל
אילוסטרציה: חיילי מודיעין / צילום: דובר צה''ל

גילויי סרבנות בקרב טייסים או אנשי 8200 אינם דבר חדש - אלה התרחשו בעבר סביב נושאי מצפון כאשר חיילים וקצינים סירבו להשתתף במבצעים שהביאו לטענתם להרג חפים מפשע. אך נדמה שלגל הסרבנות החדש אין אח ורע: הוא פרץ כנגד מהלכי חקיקה חסרי תקדים ומצוי במוקד של מחאה ציבורית גדולה. הפעם היו אלה עשרות טייסים ומאות חיילים וקצינים מיחידות כמו 8200 ומערכי המבצעים המיוחדים (מ"מ) שהודיעו כי לא יתנדבו לשירות המילואים וייעדרו מתרגילים שאמורים היו להכין אותם לפעילות מבצעית.

מפוטרי ההייטק הישראלים נתקעו בלי ויזה בארה״ב. זה הפיתרון שהם מצאו
סטארט-אפ ראשון הגיע לחדלות פירעון: המשקיע נסוג בשל החשש להשקיע בישראל
מגיש הפודקאסט שהופך כל סיפור עסקי לסרט הוליוודי - וגם עושה מזה מיליונים

עוצמת הגל והשפעתה על השהיית הליכי החקיקה בכנסת הביאה עמה גם תגובת נגד. "מלבד רפורמה במערכת המשפט, אנחנו צריכים לעשות רפורמה באקדמיה, ב־8200 ובקורס טיס", אמר שר התפוצות עמיחי שיקלי לחדשות 12 יום לאחר פיטורי השר יואב גלנט.

גם ח"כ אלמוג כהן, ממפלגת עוצמה יהודית, מיהר לצייץ בטוויטר: "אלה בדיוק האנשים שסירבו לקבל את נערי הפריפריה ליחידות והביאו את ילדיהם לשם מפני שפחדו שמישהו יטעם להם מהשמנת. טוב למות בעד ארצנו בגולני, גבעתי, מג"ב וכפיר - אבל לא מספיק טובים כדי לטעום מהשמנת של הפריבילגים".

אבל למעשה, תהליך הגיוון החברתי ביחידות הצבא השונות החל כבר לפני שנים, ונמשך בימים אלה ביתר שאת. על פי נתונים שפרסם צה"ל בסוף 2022, בשנים האחרונות חלה עלייה בגיוון הסוציו־אקונומי ביחידות, בין היתר בשל שינויים בתהליכי האיתור, המיון והשיבוץ שנועדו לצמצם את הפערים החברתיים בצה"ל.

היחידות המובחרות עדיין לא מגוונות מספיק

ועדיין, התהליך רחוק מלהיות מושלם. למרות התוכניות הרבות לאיתור מועמדים מהפריפריה ומאשכולות סוציו־אקונומיים נמוכים, היחידות הטכנולוגיות באגף מודיעין או באגף התקשוב מגייסות את יוצאי העשירונים העליונים בשיעור גבוה בהרבה מחלקם באוכלוסייה. נכון לסוף השנה החולפת, 37% מכלל המשרתים ביחידות הטכנולוגיות הגיעו מעשירון 9, למרות שחלקם באוכלוסיה עומד על 22%. עשירית מהמשרתים ביחידות הטכנולוגיות שייכים לעשירון העליון, למרות שחלקם באוכלוסיה עומד על 4% בלבד.

בינתיים, תמונת המראה משתקפת בקרב העשירונים הנמוכים: 3% בלבד מהמשרתים ביחידות אלה מגיעים מאשכול סוציו־אקונומי 4, למרות שחלקם באוכלוסייה עומד על 10%. רק אחוז אחד מהמשרתים שייך לאשכול 3, למרות שחלקם באוכלוסייה עומד על 6%.

גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי, מכיר מקרוב את היחידות הטכנולוגיות המובחרות בצה"ל. עד לאחרונה הוא שימש בתפקידים בכירים באגף המודיעין כמפקד יחידה 9900, מערך השטח של אמ"ן, ולאחר מכן כראש חטיבת ההפעלה המבצעית. בשיחה עם גלובס אומר פורטנוי כי הפערים החברתיים שנמצאו בסוף השנה שעברה הולכים ונסגרים במהירות: "תאוריית מגוייסי הסייבר שמגיעים בעיקר מהאזור שבין גדרה ועד חדרה כבר לא רלוונטית היום. לפני עשור 3% מהמתגייסים שהגיעו ל'בריכת הסייבר' (מאגר כח האדם שגויס לתפקידי סייבר בכלל הצבא, ובהמשך ממוין ליחידות המובחרות, א"ג) - הגיעו מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, הרי שכיום שיעורם מגיע ל־40%".

התוכניות שהפכו למאגר הגדול של מגויסי סייבר

וזה לא קורה סתם כך, בשנים האחרונות נפתחו שורת תוכניות שהפכו לזירת ההכשרה המרכזית שמפעיל אמ"ן בקרב המועמדים לשירות מהפריפריה. תוכנית "מגשימים", למשל, מאתרת תלמידי תיכון בעלי פוטנציאל גבוה לשירות טכנולוגי ומספקת להם שיעורי תגבור. 65% מבוגרי התוכנית מתגייסים לתפקידי סייבר וטכנולוגיה ו־85% מהם ממשיכים לאקדמיה או לתעשיית ההייטק לאחר שחרורם מצה"ל. התלות של הצבא בתוכניות כאלה היא כה גדולה למעשה, עד שפגיעה בהן עלולה להוביל לירידה במספר המאותרים ליחידות הסייבר.

את מגשימים מפעיל כיום צה"ל במימון חלקי של קרן רש"י (20%), בראשה עומד כיום הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי. היא נוסדה עוד בתקופתו של נדב צפריר, מי שהיה מפקד 8200 בין השנים 2009־2013, תחת ההנחה שצה"ל יודע לזהות נערים שהצליחו מאוד במדעי המחשב ומתמטיקה, אבל מפספס את בעלי הפוטנציאל להצטיין במקצועות הללו. צפריר שיער (ובדיעבד גם צדק) שתלמידי תיכון מהפריפריה יסכימו להישאר לאחר סיום הלימודים במטרה ללמוד שיעורים בסייבר, המועברים כולם על ידי חיילים מתנדבים מהיחידה. בשנה האחרונה סיימו את התוכנית 1,700 תלמידים, 35% מהם התקבלו ליחידות הסייבר של הצבא.

נדב צפריר, שותף מייסד בקרן Team8 ולשעבר מפקד 8200 / צילום: עדי לם

לאחר עשור של פעילות ובניסיון לפתוח את התוכנית ליותר מועמדים פוטנציאליים, הוקמה תוכנית "גשרים" שפועלת כיום ב־35 רשויות מקומיות בהן טירת כרמל, בית שאן, נהריה, ירכא ושדרות. בצבא, שמממן כמחצית מתקציב התוכנית (החצי השני מגיע מקרן רש"י) מצביעים כיום דווקא על גשרים כעל עתודת כח האדם הגדולה ליחידות הסייבר בשנים הקרובות. בצה"ל צופים שחוק המספרים הגדולים בתוכנית גשרים הוא זה שיביא את השינוי לפריפריה: השנה יסיימו את התוכנית 24 אלף תלמידים ועד 2025 היא צפויה לכלול 50 אלף בוגרים ב־50 רשויות מקומיות.

לכל אלו מצטרפת תוכנית נוספת, "עתידים", שייסד הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי. מסלול עתודה הפונה לתושבי הפריפריה. 28% מהעתודאים בצה"ל הם בוגרי עתידים, מספר שצפוי לקפוץ בשנה הבאה ל־35%.

פורטנוי צופה כי כל תוכניות ההכשרה הללו, כמו גם תוכניות נוספות שמקדם צה"ל, יכילו בתוך שנתיים־שלוש כ־100 אלף בוגרים בכל שנה. כך, אם ב־2022 רק 18% מחיילי היחידות הטכנולוגיות מתגוררים בפריפריה, גורמים בצבא מעריכים היום שעד סוף השנה הנתון הזה יטפס ל־20%־25% ובשנה הבאה אף עד 30%. אלה נתונים שמתקרבים הרבה יותר לחלקם של תושבי הפריפריה באוכלוסייה - כמעט כמו חלקם היחסי באוכלוסייה.

גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי ולשעבר מפקד 9900 / צילום: לע''מ

"8200 והיחידות הטכנולוגיות הן לא הבעיה, אלא הפתרון - כזה שכל העולם לומד אותו", אומר צפריר, שכיום מכהן כשותף מייסד בקרן ההון סיכון Team8. "זו כנראה התוכנית היחידה בעולם שמתקבלים אליה על סמך פוטנציאל למידה ולא על סמך הכשרה קודמת, בפרט עם תוכניות כמו מגשימים וגשרים העוסקות בהגדלת הפוטנציאל הזה בפריפריה. ביחידה מזהים פוטנציאל אצל צעירים מכל הארץ, מכשירים אותם ומציבים אותם במקום שבו עוסקים בטכנולוגיה המתקדמת ביותר לטובת המטרה הראויה ביותר, עד שהם משתחררים והופכים ליזמים וטכנולוגים אשר מובילים את ההייטק הישראלי".

האפליה התחילה בעיקר בגלל בורות

אחד השינויים הדרמטיים שנאלץ צה"ל לבצע כדי לגייס מועמדים רבים יותר מהפריפריה ליחידות הטכנולוגיות כרוך בשינוי נרחב בשיטת איתור המועמדים שלו. שינוי שכלל בראש ובראשונה את ביטול הקב"א - ציון "קבוצות האיכות" שכלל הטייה נרחבת לקבוצות אוכלוסייה חזקות. ד"ר זאב לרר, בכיר לשעבר במערך מדעי ההתנהגות בצה"ל וכיום ראש התוכנית לסוציולוגיה במכון האקדמי פרס, סבור שהקב"א שימש ככלי להבניית זהות תרבותית אליטיסטית בצבא וכי הדרך בה מוינו המועמדים עד אז יצרה אפליה על בסיס עדתי. "כלי מיון בכל העולם מבנים זהויות חברתיות בצבאות - היום מבינים שהם צריכים להיות הוגנים מבחינה תרבותית ולהתאים למאפיינים ולזהויות שמתמיינות אליהם כדי לקבל תוקף", הוא אומר.

יחד עם זאת, לרר קובע כי כבר בשנות השמונים איבד הקב"א את יכולתו להפריד בין מזרחים לאשכנזים בצבא היבשה. "היה אז תהליך מואץ של עלייה בציוני יוצאי עדות המזרח, וכניסה גדולה שלהם לקצונה אחרי מלחמת יום כיפור", הוא מספר. "הצבא הרגיש שהוא תקוע עם ספיטפייר (מטוס מיושן א"ג) משנת 1948, כלי מיון מיושן ובעיקר לא נכון לתקופתו. הייתה הבנה שהכלי לא מדד הצלחה צבאית אלא שיקף מאפיינים תרבותיים - הוא גרם להרבה מועמדים בינוניים להפוך לקצינים ומנע ממועמדים שהיו יכולים להיות קצינים מעולים להגיע לקצונה". ובכל זאת, לדברי לרר המבנה האליטיסטי נשאר: הדומיננטיות האשכנזית, כהגדרתו, עברה מהיחידות המיוחדות ומקורסי הקצינים ליחידות הטכנולוגיות.

"זו לא הייתה אפליה מכוונת והיא לא נבעה מגזענות", טוען לרר, שסיכם את מחקריו בתחום בספרו "הקוד האתני". "זו הייתה בעיקר בורות בירוקרטית שהפקידים באכ"א לא ממש ראו דרך העיניים שלהם, ההגדרות שלהם, השפה והפרקטיקות שהיו נהוגות".

בצבא טוענים שתהליכי המיון שונו מקצה לקצה

היום, טוענים גורמים בכירים בצבא, תהליכי המיון שונו מקצה לקצה ביחס למצב שתיאר לרר בספרו: הקב"א בוטל, מבחני הדפ"ר שוכללו ומשקלם בציון הסופי ירד, בוטל ציון העברית כסף יציאה לקצונה. בנוסף, גם מועמדים לגיוס החלו לעבור את יום המיונים שעברו עד כה רק המועמדות, יום המא"ה המודד גם כישורים בין־אישיים כמו יכולות פיקוד, הדרכה ועבודת צוות, מדדי ביצוע כמו מהירות תגובה, עבודה בחוסר ודאות וחשיבה ביצועית.

גם הנגישות הגיאוגרפית השתפרה: אם בעבר נדרשו המועמדים ליחידות הטכנולוגיות להגיע לתל אביב - הרי שכיום ניתן לערוך אותם בבאר שבע, טבריה, ירושלים והקריות, ובשני שליש מהמקרים ניתן לערוך אותם גם בחיבור מרחוק מהמחשב הביתי. למבחני הדפ"ר ויום המא"ה ניתן להתכונן באמצעות לומדות וקורסים צבאיים מסובסדים, ואף לבקש הזדמנות חוזרת.

למרות הטעויות שעשה צה"ל בעבר במיון המועמדים לשירות, לרר סבור שאסור לפוליטיקאים להתערב בתהליכים הללו: "התהליך צריך להתבצע בתוך הצבא על ידי הצבא - הרי המצב מורכב. הכי קל להגיד שהאשכנזים דפקו את המזרחים, ושיש אליטות, אבל המציאות היא מורכבת יותר, וחשוב להבין כיצד התפתחה פה גזענות מוסדית - לא פסיכולוגית. התהליכים נסגרו בין פקידים בתל השומר והקריה והם לא ראו זהויות חברתיות נדרסות. היום צריך להבין שאי השוויון שנוצר ביחידות הטכנולוגיות - ככל שהוא נוצר - הוא גדול הרבה יותר, כיוון שהמקפצה של בוגרי 8200 באזרחות היא גדולה הרבה יותר מכל מה שהיה אי פעם לחייל".

גם צפריר לא סבור שיש מקום להתערבות ממשלתית בנושא: "אני משוכנע ששר הביטחון מכיר את הנתונים על תוכניות כמו גשרים או מגשימים, ולכן אם כבר יבקש להתערב, יצטרך רק להעצים את אותן תוכניות. על מנת להמשיך לראות תוצאות, צריך גם סבלנות. אי אפשר לקחת תלמידים שלא נחשפו והוכשרו, או כאלו שאינם מתאימים ולשבץ אותם בכח, אבל לאורך זמן יש כאן הזדמנות לשינוי דרמטי. הייתי שמח לראות את שר הביטחון יושב עם שר החינוך, ושניהם יחד מציגים תוכנית להשקעה גדולה יותר כדי להביא את מסלולי הכשרה הקיימים לגילאים מוקדמים יותר ולכיתות קטנות יותר".

עוד כתבות

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי