גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עד כמה יחידות הטכנולוגיה בצה"ל אליטיסטיות? בדקנו את הנתונים

גילויי המחאה של אנשי יחידות מובחרות בצה"ל הביאו לביקורת חריפה על חוסר ייצוג לפריפריה החברתית והגיאוגרפית בתפקידים היוקרתיים בצבא ● גלובס בדק איך נראים מאמצי הגיוון ביחידות טכנולוגיות כמו 8200, והאם אנחנו בדרך למהפכה כלכלית חברתית במבנה כוח האדם בצה"ל

אילוסטרציה: חיילי מודיעין / צילום: דובר צה''ל
אילוסטרציה: חיילי מודיעין / צילום: דובר צה''ל

גילויי סרבנות בקרב טייסים או אנשי 8200 אינם דבר חדש - אלה התרחשו בעבר סביב נושאי מצפון כאשר חיילים וקצינים סירבו להשתתף במבצעים שהביאו לטענתם להרג חפים מפשע. אך נדמה שלגל הסרבנות החדש אין אח ורע: הוא פרץ כנגד מהלכי חקיקה חסרי תקדים ומצוי במוקד של מחאה ציבורית גדולה. הפעם היו אלה עשרות טייסים ומאות חיילים וקצינים מיחידות כמו 8200 ומערכי המבצעים המיוחדים (מ"מ) שהודיעו כי לא יתנדבו לשירות המילואים וייעדרו מתרגילים שאמורים היו להכין אותם לפעילות מבצעית.

מפוטרי ההייטק הישראלים נתקעו בלי ויזה בארה״ב. זה הפיתרון שהם מצאו
סטארט-אפ ראשון הגיע לחדלות פירעון: המשקיע נסוג בשל החשש להשקיע בישראל
מגיש הפודקאסט שהופך כל סיפור עסקי לסרט הוליוודי - וגם עושה מזה מיליונים

עוצמת הגל והשפעתה על השהיית הליכי החקיקה בכנסת הביאה עמה גם תגובת נגד. "מלבד רפורמה במערכת המשפט, אנחנו צריכים לעשות רפורמה באקדמיה, ב־8200 ובקורס טיס", אמר שר התפוצות עמיחי שיקלי לחדשות 12 יום לאחר פיטורי השר יואב גלנט.

גם ח"כ אלמוג כהן, ממפלגת עוצמה יהודית, מיהר לצייץ בטוויטר: "אלה בדיוק האנשים שסירבו לקבל את נערי הפריפריה ליחידות והביאו את ילדיהם לשם מפני שפחדו שמישהו יטעם להם מהשמנת. טוב למות בעד ארצנו בגולני, גבעתי, מג"ב וכפיר - אבל לא מספיק טובים כדי לטעום מהשמנת של הפריבילגים".

אבל למעשה, תהליך הגיוון החברתי ביחידות הצבא השונות החל כבר לפני שנים, ונמשך בימים אלה ביתר שאת. על פי נתונים שפרסם צה"ל בסוף 2022, בשנים האחרונות חלה עלייה בגיוון הסוציו־אקונומי ביחידות, בין היתר בשל שינויים בתהליכי האיתור, המיון והשיבוץ שנועדו לצמצם את הפערים החברתיים בצה"ל.

היחידות המובחרות עדיין לא מגוונות מספיק

ועדיין, התהליך רחוק מלהיות מושלם. למרות התוכניות הרבות לאיתור מועמדים מהפריפריה ומאשכולות סוציו־אקונומיים נמוכים, היחידות הטכנולוגיות באגף מודיעין או באגף התקשוב מגייסות את יוצאי העשירונים העליונים בשיעור גבוה בהרבה מחלקם באוכלוסייה. נכון לסוף השנה החולפת, 37% מכלל המשרתים ביחידות הטכנולוגיות הגיעו מעשירון 9, למרות שחלקם באוכלוסיה עומד על 22%. עשירית מהמשרתים ביחידות הטכנולוגיות שייכים לעשירון העליון, למרות שחלקם באוכלוסיה עומד על 4% בלבד.

בינתיים, תמונת המראה משתקפת בקרב העשירונים הנמוכים: 3% בלבד מהמשרתים ביחידות אלה מגיעים מאשכול סוציו־אקונומי 4, למרות שחלקם באוכלוסייה עומד על 10%. רק אחוז אחד מהמשרתים שייך לאשכול 3, למרות שחלקם באוכלוסייה עומד על 6%.

גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי, מכיר מקרוב את היחידות הטכנולוגיות המובחרות בצה"ל. עד לאחרונה הוא שימש בתפקידים בכירים באגף המודיעין כמפקד יחידה 9900, מערך השטח של אמ"ן, ולאחר מכן כראש חטיבת ההפעלה המבצעית. בשיחה עם גלובס אומר פורטנוי כי הפערים החברתיים שנמצאו בסוף השנה שעברה הולכים ונסגרים במהירות: "תאוריית מגוייסי הסייבר שמגיעים בעיקר מהאזור שבין גדרה ועד חדרה כבר לא רלוונטית היום. לפני עשור 3% מהמתגייסים שהגיעו ל'בריכת הסייבר' (מאגר כח האדם שגויס לתפקידי סייבר בכלל הצבא, ובהמשך ממוין ליחידות המובחרות, א"ג) - הגיעו מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, הרי שכיום שיעורם מגיע ל־40%".

התוכניות שהפכו למאגר הגדול של מגויסי סייבר

וזה לא קורה סתם כך, בשנים האחרונות נפתחו שורת תוכניות שהפכו לזירת ההכשרה המרכזית שמפעיל אמ"ן בקרב המועמדים לשירות מהפריפריה. תוכנית "מגשימים", למשל, מאתרת תלמידי תיכון בעלי פוטנציאל גבוה לשירות טכנולוגי ומספקת להם שיעורי תגבור. 65% מבוגרי התוכנית מתגייסים לתפקידי סייבר וטכנולוגיה ו־85% מהם ממשיכים לאקדמיה או לתעשיית ההייטק לאחר שחרורם מצה"ל. התלות של הצבא בתוכניות כאלה היא כה גדולה למעשה, עד שפגיעה בהן עלולה להוביל לירידה במספר המאותרים ליחידות הסייבר.

את מגשימים מפעיל כיום צה"ל במימון חלקי של קרן רש"י (20%), בראשה עומד כיום הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי. היא נוסדה עוד בתקופתו של נדב צפריר, מי שהיה מפקד 8200 בין השנים 2009־2013, תחת ההנחה שצה"ל יודע לזהות נערים שהצליחו מאוד במדעי המחשב ומתמטיקה, אבל מפספס את בעלי הפוטנציאל להצטיין במקצועות הללו. צפריר שיער (ובדיעבד גם צדק) שתלמידי תיכון מהפריפריה יסכימו להישאר לאחר סיום הלימודים במטרה ללמוד שיעורים בסייבר, המועברים כולם על ידי חיילים מתנדבים מהיחידה. בשנה האחרונה סיימו את התוכנית 1,700 תלמידים, 35% מהם התקבלו ליחידות הסייבר של הצבא.

נדב צפריר, שותף מייסד בקרן Team8 ולשעבר מפקד 8200 / צילום: עדי לם

לאחר עשור של פעילות ובניסיון לפתוח את התוכנית ליותר מועמדים פוטנציאליים, הוקמה תוכנית "גשרים" שפועלת כיום ב־35 רשויות מקומיות בהן טירת כרמל, בית שאן, נהריה, ירכא ושדרות. בצבא, שמממן כמחצית מתקציב התוכנית (החצי השני מגיע מקרן רש"י) מצביעים כיום דווקא על גשרים כעל עתודת כח האדם הגדולה ליחידות הסייבר בשנים הקרובות. בצה"ל צופים שחוק המספרים הגדולים בתוכנית גשרים הוא זה שיביא את השינוי לפריפריה: השנה יסיימו את התוכנית 24 אלף תלמידים ועד 2025 היא צפויה לכלול 50 אלף בוגרים ב־50 רשויות מקומיות.

לכל אלו מצטרפת תוכנית נוספת, "עתידים", שייסד הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי. מסלול עתודה הפונה לתושבי הפריפריה. 28% מהעתודאים בצה"ל הם בוגרי עתידים, מספר שצפוי לקפוץ בשנה הבאה ל־35%.

פורטנוי צופה כי כל תוכניות ההכשרה הללו, כמו גם תוכניות נוספות שמקדם צה"ל, יכילו בתוך שנתיים־שלוש כ־100 אלף בוגרים בכל שנה. כך, אם ב־2022 רק 18% מחיילי היחידות הטכנולוגיות מתגוררים בפריפריה, גורמים בצבא מעריכים היום שעד סוף השנה הנתון הזה יטפס ל־20%־25% ובשנה הבאה אף עד 30%. אלה נתונים שמתקרבים הרבה יותר לחלקם של תושבי הפריפריה באוכלוסייה - כמעט כמו חלקם היחסי באוכלוסייה.

גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי ולשעבר מפקד 9900 / צילום: לע''מ

"8200 והיחידות הטכנולוגיות הן לא הבעיה, אלא הפתרון - כזה שכל העולם לומד אותו", אומר צפריר, שכיום מכהן כשותף מייסד בקרן ההון סיכון Team8. "זו כנראה התוכנית היחידה בעולם שמתקבלים אליה על סמך פוטנציאל למידה ולא על סמך הכשרה קודמת, בפרט עם תוכניות כמו מגשימים וגשרים העוסקות בהגדלת הפוטנציאל הזה בפריפריה. ביחידה מזהים פוטנציאל אצל צעירים מכל הארץ, מכשירים אותם ומציבים אותם במקום שבו עוסקים בטכנולוגיה המתקדמת ביותר לטובת המטרה הראויה ביותר, עד שהם משתחררים והופכים ליזמים וטכנולוגים אשר מובילים את ההייטק הישראלי".

האפליה התחילה בעיקר בגלל בורות

אחד השינויים הדרמטיים שנאלץ צה"ל לבצע כדי לגייס מועמדים רבים יותר מהפריפריה ליחידות הטכנולוגיות כרוך בשינוי נרחב בשיטת איתור המועמדים שלו. שינוי שכלל בראש ובראשונה את ביטול הקב"א - ציון "קבוצות האיכות" שכלל הטייה נרחבת לקבוצות אוכלוסייה חזקות. ד"ר זאב לרר, בכיר לשעבר במערך מדעי ההתנהגות בצה"ל וכיום ראש התוכנית לסוציולוגיה במכון האקדמי פרס, סבור שהקב"א שימש ככלי להבניית זהות תרבותית אליטיסטית בצבא וכי הדרך בה מוינו המועמדים עד אז יצרה אפליה על בסיס עדתי. "כלי מיון בכל העולם מבנים זהויות חברתיות בצבאות - היום מבינים שהם צריכים להיות הוגנים מבחינה תרבותית ולהתאים למאפיינים ולזהויות שמתמיינות אליהם כדי לקבל תוקף", הוא אומר.

יחד עם זאת, לרר קובע כי כבר בשנות השמונים איבד הקב"א את יכולתו להפריד בין מזרחים לאשכנזים בצבא היבשה. "היה אז תהליך מואץ של עלייה בציוני יוצאי עדות המזרח, וכניסה גדולה שלהם לקצונה אחרי מלחמת יום כיפור", הוא מספר. "הצבא הרגיש שהוא תקוע עם ספיטפייר (מטוס מיושן א"ג) משנת 1948, כלי מיון מיושן ובעיקר לא נכון לתקופתו. הייתה הבנה שהכלי לא מדד הצלחה צבאית אלא שיקף מאפיינים תרבותיים - הוא גרם להרבה מועמדים בינוניים להפוך לקצינים ומנע ממועמדים שהיו יכולים להיות קצינים מעולים להגיע לקצונה". ובכל זאת, לדברי לרר המבנה האליטיסטי נשאר: הדומיננטיות האשכנזית, כהגדרתו, עברה מהיחידות המיוחדות ומקורסי הקצינים ליחידות הטכנולוגיות.

"זו לא הייתה אפליה מכוונת והיא לא נבעה מגזענות", טוען לרר, שסיכם את מחקריו בתחום בספרו "הקוד האתני". "זו הייתה בעיקר בורות בירוקרטית שהפקידים באכ"א לא ממש ראו דרך העיניים שלהם, ההגדרות שלהם, השפה והפרקטיקות שהיו נהוגות".

בצבא טוענים שתהליכי המיון שונו מקצה לקצה

היום, טוענים גורמים בכירים בצבא, תהליכי המיון שונו מקצה לקצה ביחס למצב שתיאר לרר בספרו: הקב"א בוטל, מבחני הדפ"ר שוכללו ומשקלם בציון הסופי ירד, בוטל ציון העברית כסף יציאה לקצונה. בנוסף, גם מועמדים לגיוס החלו לעבור את יום המיונים שעברו עד כה רק המועמדות, יום המא"ה המודד גם כישורים בין־אישיים כמו יכולות פיקוד, הדרכה ועבודת צוות, מדדי ביצוע כמו מהירות תגובה, עבודה בחוסר ודאות וחשיבה ביצועית.

גם הנגישות הגיאוגרפית השתפרה: אם בעבר נדרשו המועמדים ליחידות הטכנולוגיות להגיע לתל אביב - הרי שכיום ניתן לערוך אותם בבאר שבע, טבריה, ירושלים והקריות, ובשני שליש מהמקרים ניתן לערוך אותם גם בחיבור מרחוק מהמחשב הביתי. למבחני הדפ"ר ויום המא"ה ניתן להתכונן באמצעות לומדות וקורסים צבאיים מסובסדים, ואף לבקש הזדמנות חוזרת.

למרות הטעויות שעשה צה"ל בעבר במיון המועמדים לשירות, לרר סבור שאסור לפוליטיקאים להתערב בתהליכים הללו: "התהליך צריך להתבצע בתוך הצבא על ידי הצבא - הרי המצב מורכב. הכי קל להגיד שהאשכנזים דפקו את המזרחים, ושיש אליטות, אבל המציאות היא מורכבת יותר, וחשוב להבין כיצד התפתחה פה גזענות מוסדית - לא פסיכולוגית. התהליכים נסגרו בין פקידים בתל השומר והקריה והם לא ראו זהויות חברתיות נדרסות. היום צריך להבין שאי השוויון שנוצר ביחידות הטכנולוגיות - ככל שהוא נוצר - הוא גדול הרבה יותר, כיוון שהמקפצה של בוגרי 8200 באזרחות היא גדולה הרבה יותר מכל מה שהיה אי פעם לחייל".

גם צפריר לא סבור שיש מקום להתערבות ממשלתית בנושא: "אני משוכנע ששר הביטחון מכיר את הנתונים על תוכניות כמו גשרים או מגשימים, ולכן אם כבר יבקש להתערב, יצטרך רק להעצים את אותן תוכניות. על מנת להמשיך לראות תוצאות, צריך גם סבלנות. אי אפשר לקחת תלמידים שלא נחשפו והוכשרו, או כאלו שאינם מתאימים ולשבץ אותם בכח, אבל לאורך זמן יש כאן הזדמנות לשינוי דרמטי. הייתי שמח לראות את שר הביטחון יושב עם שר החינוך, ושניהם יחד מציגים תוכנית להשקעה גדולה יותר כדי להביא את מסלולי הכשרה הקיימים לגילאים מוקדמים יותר ולכיתות קטנות יותר".

עוד כתבות

לוגו ביט / צילום: יח''צ

ביט מקפיצה מחירים: זו העמלה החדשה ללקוחות

העמלה על קבלת כספים תעלה מ־0.6% ל־0.8% החל ממאי, ותחול על משתמשים שמקבלים מעל 25 אלף שקל בשנה ● בבנק הפועלים מציינים כי הדבר רלוונטי לכ־7% בלבד מכלל המשתמשים באפליקציה

צילום: Shutterstock, Africa Studio

החודש הכי גרוע לחוסכים מאז אוקטובר 2023: איזה מסלול הפסיד יותר מכולם?

המלחמה עם איראן נותנת את אותותיה בחסכונות הציבור, עם ירידה חדה של 2.2% במסלולים הכלליים ופי 2 במסלולי המניות, לפי תחזית מיטב ● אך הזינוק בתחילת החודש בישראל והקפיצה בוול סטריט ביום האחרון של מרץ הצילו את החוסכים ● מתחילת השנה: עדיין תשואות חיוביות, למעט במסלולי ה-S&P 500 שרושם ירידות חדות

סיגל קנוטופסקי / צילום: מעין טואף

מהמסע המפרך לישראל בגיל 3 ועד לעמדה הבכירה בבית הנשיא: "האמנתי שאני אצולה"

היא עלתה לישראל במסע רגלי של שנתיים ובדרך איבדה את אחיה, נלחמה כדי להתגייס לצה"ל ("הפכתי שולחנות") ואז חזרה לאתיופיה לטיול שורשים: "רציתי לגבש את הזהות שלי" ● מאז בנתה קריירה מפוארת - עד לתפקיד ראשת מערך אסטרטגיה בבית הנשיא ● שיחה קצרה עם סיגל קנוטופסקי

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu

עם טווח של 1,500 ק"מ: הטיל שטורקיה בונה עליו

יצרנית החימושים המשוטטים הישראלית והמבוקשת חונכת חברת-בת אירופאית במינכן ● אלביט מרחיבה את יכולות תקשורת הלייזר שלה ● טורקיה מרחיבה את ייצור הטילים לטווח ארוך ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זירת הנפילה באזור חיפה / צילום: מד''א

ירי מקביל מאיראן לצפון ולדרום: פצוע קשה בזירת נפילה באזור חיפה, תינוק נפצע קל

בעקבות ירי מלבנון לצפון בצהריים: 6 פצועים קל בדיר אל-אסד • טראמפ איים על איראן: "תפתחו את המצר"; טוען: "אפשר להגיע להסכם עד יום שלישי - אם לא, נפוצץ שם הכול" • אותר איש הצוות ממטוס הקרב האמריקאי שאיראן הפילה • הוארכו הגבלות פיקוד העורף עד יום שני ב-20:00 • הובא למנוחות רס"ל גיא לודר ז"ל שנפל בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

''תרבות הרכב'' האמריקאית נולדה בעקבות מלחמת העולם השנייה / צילום: Shutterstock

מבירוקרטיה לניתוחים פלסטיים: הדרכים המפתיעות שבהן מלחמות משנות מדינות

ממרחק השנים היסטוריונים מגלים איך מלחמות שינו את פני החברה מבחינה כלכלית ותרבותית ● ממלחמות האזרחים בארה"ב ובספרד למלחמות העולם הגדולות - מה קרה למנצחים ולמפסידים?

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

מנהל חדר המסחר שממליץ על שתי מניות שיעלו "דרמטית" – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

איך השפיעה המלחמה על חסכונות הציבור במרץ ● מנהל חדר המסחר של בנק ירושלים מסמן את הסיכונים לשווקים ● מה יקרה למחיר הנפט אם המלחמה תיגמר מחר ● החברה הביטחונית הלוהטת ארית תעשיות מאבדת מומנטום אבל המנכ"ל לא מוותר ● וגם: המניה שבאפט חושב שמכר מוקדם מדי

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Altaf Qadri

הודו דיווחה על עסקה גדולה עם איראן, לראשונה מזה 7 שנים

על רקע סגירת מצרי הורמוז חידשה הודו את רכישת הנפט מאיראן לראשונה מזה 7 שנים, למרות הידידות הקרובה עם ישראל ● מה הצד האמריקאי שסייע לה לעשות זאת?

נתב''ג בזמן המלחמה / צילום: מיכל אלוני

הקלה נוספת בנתב"ג: החל מחצות – עד 100 נוסעים בטיסות יוצאות

ההחלטה התקבלה בהערכת מצב ביטחונית שנערכה היום במשרד התחבורה ובגורמי הביטחון ● מדובר בהקלה נוספת לעומת ההחלטה מסוף השבוע, אז הוגדלה המכסה ל-80 נוסעים לכל טיסה יוצאת

לארי אליסון, מייסד ויו''ר אורקל / צילום: Reuters, Noah Berger

הפיטורים שמסעירים את העולם: מה מקבלים אחרי 34 שנים?

אורקל הודיעה השבוע לאלפי עובדים במייל כי הם מפוטרים עוד באותו היום ● ההודעה הקרה שנשלחה לעובדים בשש בבוקר הכתה גלים ותגובה של עובדת אחת הפכה ויראלית במיוחד ● איזה פיצויים היא תקבל?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מה צפוי במסחר מחר, והאם הגיע הזמן למכור את הלהיט של וול סטריט?

השווקים בדריכות שיא לקראת תפוגת האולטימטום של טראמפ לאיראן ● וול סטריט סגרה שבוע ירוק ראשון מאז פרוץ המלחמה, אך אי־הוודאות נותרה גבוהה ומחירי הנפט קפצו ● האינפלציה בארה"ב צפויה לרשום את הקפיצה החודשית הגדולה מאז 2022 ● וגם: אחרי שהמריאו במאות אחוזים בשנה האחרונה, האנליסט הוותיק שמעריך - הגיע הזמן למכור את מניות שבבי הזיכרון ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

מחסן אונקיות זהב / צילום: Shutterstock, Art disain

המקלט הבטוח של השווקים רשם חודש גרוע, מי יכול להחליף אותו?

המלחמה עם איראן סיפקה למשקיעים טלטלות רבות במהלך החודש האחרון, והביקוש לחוף מבטחים הולך וגובר ● בדקנו איזה אפיק השקעה הוכיח את עצמו במשברים הגדולים מהעבר, והתשובה הייתה חד־משמעית - הזהב ● אלא שהפעם הוא רושם את החודש הגרוע מאז 2008 ● אז איפה בכל זאת אפשר למצוא הגנה מפני הזעזועים?

וורן באפט וביל גייטס / צילום: ap, Alexander F. Yuan

וורן באפט בהכרזה דרמטית עם משמעות של מיליארדים

הקשר של ביל גייטס לפרשת אפשטיין מטלטל את יחסיו הקרובים עם וורן באפט ● האורקל מאומהה מבהיר כי טרם החליט אם ימשיך להזרים מיליארדים לקרן הפילנתרופית בשווי 86 מיליארד דולר, ומעדיף "להמתין ולראות כיצד הדברים יתפתחו"

הדגמים הסינים שבדרך / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

החל מ-120 אלף שקל: הרכבים הסיניים שבדרך לישראל

הסינים לא עוצרים, וגם 2026 עתידה להיות עתירת דגמים חדשים, שיוצגו בתערוכת הרכב הבינלאומית של בייג'ין שתיפתח באפריל ● הינה כמה שיגיעו בקרוב אלינו ● השבוע בענף הרכב

כותרות העיתונים בעולם

למה שימוש בפצצות מצרר נגד ישראלים לא מעורר ביקורת בינלאומית?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: שימוש בפצצות מצרר הן נגד אמנה עולמית, אבל לא נשמעת ביקורת כשיורים אותן על ישראל; היועץ לביטחון לאומי לשעבר ג'ון בולטון בטוח שהדרך לניצחון עוברת בסין; ולמה טראמפ עבר להתמקד בהשמדת תשתיות באיראן • כותרות העיתונים בעולם

מטוס של יונייטד איירליינס / צילום: Shutterstock, Felix Tchvertkin

החברה שמבטלת טיסות לישראל עד ספטמבר - ועליות המחירים שבדרך

חברת התעופה האמריקנית, יונייטד איירליינס, הודיעה כי היא לא תחדש את טיסותיה לישראל עד ה-7 בספטמבר ● במצב הנוכחי, הטיסות הישירות בין ישראל לארה”ב צפויות להתבסס בעיקר על חברות ישראליות ● המשמעות הישירה היא מחסור בהיצע, שיוביל לעלייה חדה במחירי הטיסות

פרויקט של אאורה בנתניה. שיתוף פעולה עם מועדון חבר / צילום: evolve media

מבצעי הקבלנים בלמו את קריסת הביקוש, אך ההאטה בשוק המגורים מחריפה

מבט לעומק על התוצאות של חברות הבנייה למגורים מגלה שהגידול במכירות של חלק מהחברות מטעה ● איך השפיעו מגבלות בנק ישראל על מבצעי ה־80/20, ולמה מבצע הטרייד־אין של אב־גד לא הביא כמעט קונים? ● שלוש נקודות על מצב השוק

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

מרוץ התרופות נגד השמנה מעלה הילוך: איך הגיבה נובו נורדיסק לגלולה החדשה של המתחרה?

הגלולה של אלי לילי אושרה לשיווק מהר מהצפוי ● המפיצה של חברת מדיוונד הישראלית, שפיתחה מוצר לטיפול בכוויות, חתמה על הסכם של 193 מיליון דולר עם הממשל האמריקאי ● והחברה שהקימו שלושה חוקרים ממכון ויצמן גייסה 16 מיליון דולר במטרה להרחיב את פעילותה בארה"ב ובאירופה ● השבוע בביומד

באיזו עיר בישראל יש הכי הרבה רחובות הקרויים על שם נשים? / צילום: Shutterstock

באיזו עיר בישראל יש הכי הרבה רחובות הקרויים על שם נשים?

זנים של מה הם רוד-איילנד לבן ורוד-איילנד אדום, מהי סדרת ספרי הילדים העברית הארוכה ביותר וכמה מילים יש בשיר "עבדים היינו"? ● הטריוויה השבועית

מטוס קרב מסוג F-15 / צילום: Associated Press

דיווח: אחד הטייסים האמריקאים שהופלו באיראן - חולץ בחיים

מטוס קרב אמריקאי הופל היום מעל שטח איראן ● כעת, מתנהל מבצע חיפוש והצלה לאיתור אנשי הצוות