כבן סלמאן (במרכז), מנהל הקרן אל–רומאיאן (משמאל), שר האוצר אל–ג'דעאן (שני משמאל) ובכירים נוספים / צילום: Reuters
בשבוע שעבר חשפה סאנביל (Sanabil), זרוע ההשקעות בקרן העושר הסעודית - PIF, באתר הבית שלה את פורטפוליו ההשקעות שלה בחברות, קרנות השקעה בהייטק ובנדל״ן, מהגדולות והמשפיעות בכלכלה העולמית. בין השמות המפתיעים ברשימה נמצאות בין היתר קרנות ענק גלובליות הנוהגות להשקיע גם בסטארט־אפים ישראלים, ביניהן: אינסייט פרטנרס, קוטו, ג'נרל אטלנטיק, סטרייפס ו־KKR. מבדיקת גלובס עולה כי רבות מהקרנות המשקיעות בחברות סייבר ישראליות, אף מחזיקות חבר בכמה מהדריקטוריונים של החברות הללו.
● הזרועות של סין מתפשטות במזרח התיכון | פרשנות
● סדקים בציר המערב? צרפת מסמנת לארה"ב את גבולות ההתגייסות נגד סין
● איראן יוצאת מהבידוד הבינלאומי וישראל צריכה לחשוש | אסף אוריון, דעה
הסעודים אינם זרים להשקעות בהייטק העולמי. בית המלוכה מפורסם בהשקעותיו בקרנות שפעילות בישראל דוגמת ״ויז'ן'״ של סופטבנק היפנית, או הקרנות ״ליברטי״ ו־״אפיניטי״ של בכירי ממשל טראמפ: סטיבן מנוצ'ין וג'ארד קושנר, בהתאמה. משקיעים המזוהים עם המפלגה הרפובליקאית, כגון פיטר ת'יל ואילון מאסק נוהגים לגייס כסף סעודי לחברות שונות במשך שנים. לצורך העניין, מאסק עצמו נעזר בהשקעות סעודיות בטסלה וברכישת טוויטר.
רצח חשוקג'י שינה הכל, או שאולי לא
אלא שחשיפת הפורטפוליו של קרן סאנביל, הוכיחה עד כמה חדרה ההשפעה הסעודית לעמק הסיליקון ולליבת תעשיית ההייטק. השקעות המקור הסעודיות, ככל הנראה, לא נעשו לאחרונה, ונערכו באופן חשאי בשנים האחרונות. אך שני הצדדים - הסעודים והקרנות האמריקאיות, בחרו להחרישן, ייתכן כי בשל המחאה האמריקאית נגד המעורבות הסעודית ברצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י ב-2018. בכל זאת, קרנות הון סיכון אינן נוהגות להסגיר את זהות המשקיעים, כך שכפי הנראה מדובר ביוזמה מתואמת של סאנביל עם הקרנות - מטעמים לא ידועים.
עוד לפני רצח חשוקג'י, היתה סנאביל פעילה מאוד בארה"ב. היא השקיעה 3.5 מיליארד דולר באובר ותמכה בבלאקסטון. כמו כן, באפריל 2018 הגיע מוחמד בן סלמן, כיום יורש העצר הסעודי, לעמק הסיליקון שם נפגש עם מנכ"ל אפל טים קוק ומנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי. אלא שעם ההתנקשות בעיתונאי בסוף אותה השנה, הגישה השתנתה מקצה לקצה. בכירים בהייטק האמריקאי נשבעו שלא יעשו עוד עסקים עם הסעודים. סם אלטמן, מנכ״ל Open AI, החברה שעומדת מאחורי Chat GPT, התפטר מהוועדה המייעצת של ניאום - העיר העתידנית שבונה בית המלוכה הסעודי בצפון מערב המדינה. ונקי גנסן, שותף מנהל בקרן מנלו אמר לוושינגטון פוסט כי יהיה זה "אתגר מוסרי אמיתי לקבל כסף שמקורו מערב הסעודית".
על מנת לשפר את תדמיתה, דווח ב"דה אינפורמיישן", ניהל מנהל הקרן, יאסר אל-רומאיין, קמפיין יחסי ציבור על מנת להרחיק אותה כביכול מהדרג הפוליטי בריאד. עם זאת, משקיעי הייטק וחברות סטארט-אפ סובלים בחצי השנה האחרונה מקשיי נזילות - וההון המצוי בערב הסעודית, איחוד האמירויות, או קטאר קורץ להן. כזו היא סניק, למשל, חברת הסייבר הישראלית-אמריקאית, שנקלעה לזעזוע, והחליטה לקבל את הצעתה של רשות ההשקעות הקטארית להוביל בה השקעה של כ־200 מיליון דולר בסוף השנה האחרונה. בצורה זו הצליחה לשמר את השווי הגבוה שקיבלה בשנות השיא, ולספוג נזק קל בלבד.
קרנות עושר ריבוניות מאזור חצי האי ערב המנהלות יחד כ־3 טריליון דולר, אינן זרות לישראל. הקרן האמירתית מובאדלה, המנהלת 284 מיליארד דולר מכספיה של אבו דאבי, משקיעה באופן ישיר בהייטק הישראלי, באמצעות השקעה של כ־100 מיליון דולר בקרנות הון סיכון ישראליות דוגמת ויולה, פיטנגו, אלף, אנטרי ומנגרוב.
"לא קיימת סכנה פוליטית לחברות הישראליות"
סנאביל, מתפקדת כמשקיעה מוגבלת (כינוי המקובל למשקיע בקרנות הון סיכון) בקרנות האמריקאיות. האם העובדה שהינה משקיעה מוגבלת צובעת את הקרן בצבעי הדגל הסעודי? הדבר תלוי בדרך כלל במספר המשקיעים באותה הקרן ובמידת החופש שיש לשותפים לנהל את השקעותיהם ללא מעורבות המשקיעים המוגבלים.
קרן אינסייט, למשל, מאגדת 158 משקיעים מוגבלים, אשר סאנביל היא רק אחת מהם. בפועל, רוב המשקיעות המוגבלות באינסייט, על פי מאגר קרנות ההון סיכון PitchBook, הן אמריקאיות: בהן קרנות פנסיה של עובדי רשויות מקומיות, אוניברסיטאות ומדינות בארה"ב.
בקרנות שכאלה, קיימת הפרדה מבנית בין המשקיע המוגבל, לבין השותפים שמנהלים את הקרן ואמונים על איתור החברות. אמנם, ישנן קרנות המזוהות עם משקיע אחד או קומץ של משקיעים. במקרה שבו משקיע מוגבל מהווה יותר מרבע מההון בקרן, או שהיא מבוססת על הונו האישי, יש למשקיע המוגבל יכולת מינוף והשפעה על הבחירה להשקיע בחברה מסוימת. אך גם במקרה בו הסעודים מהווים משקיעי מיעוט, אין יכולת אמיתית לנטר את הפעילות בחברות הסייבר הישראליות או לקבל נגישות לקוד שלהן.
ירון אלעד, מנכ"ל שותף באלרון ונצ’רס, קרן המתמחה בסייבר טוען כי ״ברמה העקרונית לא אמורה להיות חשיפה לחברות סייבר ישראליות בהן השקיעו קרנות הון סיכון להן משקיעים מוגבלים סעודים. למשקיעים מוגבלים אין גישה למידע או לטכנולוגיה של חברות המוחזקות על ידי קרן הון סיכון, אלא רק לשותף המנהל (GP). במידה מסוימת משקיעים מוגבלים עשויים להיות חשופים למידע פיננסי אודות הסטארט-אפים, אבל ודאי לא לטכנולוגיה עצמה״.
"המעורבות הסעודית בצמרת הקרנות של עמק הסיליקון היתה סוד גלוי בתעשייה, אבל היא מצומצמת ולא עולה על אחוזים בודדים מההון שמושקע בקרנות הללו" אומר זאב הולצמן, מייסד IVC ואיש קרן ההון סיכון גיזה. "בכירי הקרנות הללו היו משתתפים בכנסים האקסלוסיביים שאורגנו בסעודיה ובאיחוד האמירויות והפכו למרצים מבוקשים שם".יחד עם זאת, אמר הולצמן, כי חברות ישראליות לא מושפעות מההון הסעודי, פשוט מפני שהוא ממעט להגיע לישראל באופן מוחלט. והקרנות הסעודיות, בניגוד לאמירתיות, לא משקיעות בקרנות הישראליות, למרות החיזור המתמיד אחריהן. בנוסף לכך, הולצמן גם לא רואה סכנה פוליטית לחברות הישראליות בהשקעות שכאלה: "הסעודים עושים את ההפרדה בין השקעות פיננסיות אסטרטגיות ולא משתמשים בקרן כמנוף פוליטי" הוא טוען.