גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההודעה של מודי'ס מצטרפת לברבורים השחורים שחגים מעלינו. וזה הולך לעלות לכולנו

כולם יודעים שמודי'ס צודקים, האופק שלנו הפך בשבועות האחרונים מ"חיובי" ל"יציב" ● עלויות החוב של מדינת ישראל צפויות לתפוח משמעותית ועם העליות, הוצאות הממשלה גדלות, וקטנה היכולת לתת לאזרחים בחזרה

האמונה של נתניהו וסמוטריץ' לא מספיקה. ישראל חייבת להמשיך לגייס חוב, וזה הולך לעלות לכולנו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
האמונה של נתניהו וסמוטריץ' לא מספיקה. ישראל חייבת להמשיך לגייס חוב, וזה הולך לעלות לכולנו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

עם יד על הלב, כל ישראלי - ולא חשוב מאיזה פוזיציה הוא מגיע - יודע שבמודי'ס צודקים. ראש הממשלה ושר האוצר יכולים לצעוק בתגובה לכך שחברת דירוג האשראי מודי'ס הותירה את הדירוג של ישראל ללא שינוי, ברמה של a1, שבחברת דירוג האשראי הזרה לא באמת מכירים את הכלכלה הישראלית, אבל מה יותר קולע ומדויק מלומר שהכלכלה פה במצב סביר פלוס, אבל האופק שלנו - חברתית, משפטית, פוליטית, וכן, גם כלכלית - הפך בשבועות האחרונים מ"חיובי" ל"יציב".

האם הורדת אופק הדירוג תשפיע על הכיס שלנו ומה יעשה השקל? כל מה שכדאי לדעת על החלטה של מודי'ס | שאלות ותשובות
המסר של מודי'ס: שלושת החודשים האחרונים הפכו את ישראל למקום פחות צפוי ופחות שקול | אורי פסובסקי, פרשנות
הורדת תחזית הדירוג של מודי'ס: תסריט האימים לא התממש אבל גם לא חלף | אורן דורי, פרשנות

ועם כל הכבוד להודעת התגובה המשותפת של נתניהו וסמוטריץ': "כמי שמאמינים בעוצמתה של החברה הישראלית, באחדותה וביכולתה לצלוח מחלוקות ומשברים, כפי שעשינו פעמים רבות בעבר, אנו משוכנעים שכך יהיה בעזרת השם גם הפעם" - לא בטוח שהם ימצאו סביבם כל-כך הרבה אמונה ואופטימיות, ובכלל לא חשוב כרגע מי האשמים. אם כבר, הרבה מאוד אנשים שאני פוגש בשבועות האחרונים הרבה יותר קודרים ופסימיים מאותם כלכלנים מחו"ל שחושבים שהתחזית שלנו יציבה.

משלמים עבור החוב הפרטי ועבור החוב הלאומי

ואחרי שהבשורות העגומות למדי שקעו, חשוב להבין את המשמעות ואת התלות שלנו באותם מדרגים זרים. בשנת 2021 חצה לראשונה החוב הלאומי של ישראל את רף טריליון השקלים. קרוב לוודאי שמספרים גדולים כל-כך - 1 ואחריו 12 אפסים - לא אומרים לרובנו יותר מדי, אבל אולי המחיר של למעלה מ-40 מיליארד שקל בכל שנה שמדינת ישראל מוציאה רק כתשלום ריבית לאותה יתרת קרן ענקית - מציג את התמונה נכון ומבהיל יותר.

הנתון הזה אומר למעשה שכל משפחה ישראלית משלמת כ-20 אלף שקל בשנה כתשלום ריבית על החוב הלאומי, מלבד כמובן עוד עשרות אלפי שקלים בממוצע שהיא סוחבת על הגב ומשלמת עבור החוב הפרטי - למשכנתה, לאוברדראפט בבנק ועוד.

ההקדמה הזו נועדה בעיקר לסבר את האוזן. להבהיר לכל אחד ואחת מאיתנו עד כמה עלות הכסף והריבית הן משמעותיות לחיי היום-יום שלנו. על אחת כמה וכמה כשהיה ברור עוד לפני ההודעה של חברת דירוג האשראי מודי'ס, שהחוב שלנו ילך ויתייקר בתקופה הקרובה. כשהעולם שוקע לתוך מיתון עולמי, בשילוב מסוכן של אינפלציה וריביות גבוהות, וכשהמצב בכל המזרח התיכון הולך ונעשה יותר ויותר כאוטי - גם הסיכון עולה ומחייב העלאות ריבית על החוב של ממשלת ישראל. וכן, די מהר העליות יתגלגלו לכל אחד מהאזרחים בישראל.

אבל העלייה לא היתה חייבת להיות כל-כך דרמטית - אלמלא הצטרפות חברות דירוג האשראי לברבורים השחורים שחגים מעלינו, בעיקר בגלל התנהלות פזיזה וללא הכנות מתאימות והכשרת השטח והלבבות (בארץ ובחו"ל) לרפורמה המשפטית.

ב-2020: ישראל הציגה משק שהעולם הביט בו בהשתאות

בשיאה של מגפת הקורונה בתחילת 2020, כשהיה ברור שהפעילות הכלכלית במשק מתכווצת במהירות, ואילו ההוצאות הממשלתיות גדלות, ממשלת ישראל יצאה לגיוס חוב בחו"ל. בתוך חודש וחצי גייס משרד האוצר סכום עתק של 10 מיליארד שקל מעשרות גופים מוסדיים בחו"ל. הגיוס המעניין ביותר היה בסדרת אגרות חוב ראשונות מסוגן, לתקופה יוצאת דופן של 100 שנה, שנשאו ריבית שנתית של 4.5%. ככה נראים משק וכלכלה שכל העולם מביט בהם בהשתאות ומשוכנע שהם יעברו הכול בקלות.

בדיעבד, הכספים הללו שגויסו בזמן שיא בשנת 2020 זרמו חזרה לכלכלה ותרמו משמעותית (שמענו על זה הרי פעם ועוד פעם מכל חברי הממשלה ובעיקר מראש הממשלה בנימין נתניהו) ליציאה המהירה והמרשימה שלנו מהקורונה.

בחזרה למציאות שלנו: האם היום אנשי האוצר היו מצליחים לגייס כזו כמות אדירה של כסף מעבר לים? גם אם אתם עדיין אופטימיים, כל בר-דעת מבין שהעלויות של החוב יתפחו משמעותית. וכשהריבית קופצת, הוצאות הממשלה גדלות בהתאם, וכך גם קטנה היכולת של אותה ממשלה לתת לנו בחזרה את שלל השירותים שאנחנו מצפים לקבל ממנה.

כך או אחרת, הסנטימנט של מדינת ישראל - ולא חשוב כרגע אם זו אשמת הרפורמה או אשמת המחאה האדירה שבאה בעקבותיה - כבר לא נראה כזה מפואר ומרשים.

הבעיה המרכזית היא שמדינת ישראל לא יכולה להוריד את הרגל מהדוושה ולצמצם את החוב שלה באופן משמעותי, עד יעבור זעם. כמו מחוסר דירה שחייב לגור איפשהו, מדינה שצומחת פי שניים בכל שלושה-ארבעה עשורים, ועל אחת כמה וכמה מדינה שלא עשתה הרבה בנידון בעשורים האחרונים, מוצאת את עצמה מוכרחה להשקיע הון עתק בעשורים הקרובים.

כבר היום, מצב התשתיות - כבישים, תחבורה ציבורית, ביוב, שדות תעופה, חשמל, בתי חולים ועוד - נמצא במשבר עמוק ומבהיל. וכשאותו הון עתק צפוי להתייקר, הוא ללא ספק יפגע, פשוטו כמשמעו, באיכות החיים של כולנו. תחזיקו אצבעות שהאמונה של נתניהו וסמוטריץ' תשאיר אותנו חזקים ומלוכדים.

עוד כתבות

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

מצלמות לרחפנים - השקעה ראשונה בישראל לענקית הדיפנס־טק

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק