צילום: shutterstock
בשבוע שעבר התראיין הסמנכ"ל הרפואי של חברת מודרנה , ד"ר פול בורטון, לעיתון "גרדיאן" הבריטי ואמר שעד 2030 החברה עשויה להביא לשוק חיסונים נגד סרטן, מחלות לב ומחלות אוטואימוניות שונות. "יהיה לנו חיסון יעיל מאוד, והוא יציל חיים של מאות אלפי אנשים, אם לא מיליונים", הצהיר.
הדברים הללו קיבלו הד תקשורתי גדול, ואין פלא. ההבטחה להציל מיליוני אנשים ולשנות באופן משמעותי את תחום הטיפול בסרטן היא בשורה שהעולם מצפה לה, ועל פי בורטון נשמע היה שזו רק ההתחלה של עולם רפואי חדש ומלהיב.
● תרופה לסרטן של גמידה סל קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בנאסד"ק
● מפעל חיסונים נגד סרטן: התוכנית של ביונטק בירושלים
● מאובחנים יותר, מתים פחות: המציאות המורכבת מאחורי הירידה בתמותה מסרטן
משקיעי החברה, שמכירים את הפעילות שלה בתחום, פחות התרגשו. מניית החברה עלתה באותו יום רק ב־3%, ומאז ירדה המניה כ־10%, אף שאתמול פרסמה החברה תוצאות ראשונות שהדגימו את היעילות של מוצר בקטגוריה של חיסוני סרטן - מוצר לטיפול במלנומה שנבחן בשילוב עם תרופה קיימת, קייטרודה של חברת מרק.
אז כשמודרנה אומרת שיהיה לה בקרוב "חיסון לסרטן", למה בדיוק היא מתכוונת?
האם החיסון לסרטן הוא באמת חיסון?
אם דמיינתם זריקה שניקח פעם או כמה פעמים בילדות ותמנע תחלואה בעתיד - זה לא הסיפור. חיסון לסרטן כמו זה שמפתחות היום מודרנה, ביונטק וחברות רבות נוספות בעולם ניתן רק אחרי שמחלת הסרטן מופיעה, והוא סוג נוסף של טיפול במחלה.
הוא נקרא "חיסון" כי הוא מעורר את מערכת החיסון לפעול נגד הסרטן, אך הוא אינו מוצר מניעתי. ייתכן שבעתיד הרחוק, המוצרים המפותחים היום כחיסונים טיפוליים ישמשו גם למניעה, אבל זה ודאי לא יקרה עד 2030, והאתגרים בפני פיתוח כזה הם עדיין רבים מאוד.
ובכל זאת, גם הפוטנציאל של טיפול חדש ומשופר לסרטן הוא מלהיב. חיסונים לסרטן הם חלק מאוסף שלם של טיפולים חדשים הנקראים "אימונותרפיה". התחום הזה מבוסס על ההבנה שמערכת החיסון דואגת גם בשגרה לחסל גידולים סרטניים פוטנציאליים. גידול סרטני בעייתי מתפתח במקרים המעטים שבהן מערכת החיסון נכשלת בתפקידה. תרופות אימונותרפיות שהצליחו עד היום, כמו קייטרודה, נוקטות כל מיני גישות לחיזוק הפעילות של מערכת החיסון. התרופות הללו מצליחות מאוד בסוגים מסוימים של סרטן ורק אצל חלק מהמטופלים. לא ידוע עדיין בדיוק מה גורם להן להצליח במטופל מסוים ובאחר לא.
חיסון נגד סרטן מנסה לקחת את הרעיון הזה צעד אחד קדימה, כפי שמסביר ד"ר טל זקס, שהיה עד לאחרונה הסמנכ"ל הרפואי של מודרנה והיום שותף בקרן הון הסיכון אורבימד. זקס עוסק בחיסוני סרטן מתחילת הקריירה שלו כחוקר, והיום הוא גם דירקטור בחברת Adaptimmune העוסקת בתחום זה.
"הרעיון הוא להזריק לגוף חומר שנמצא בגידול הסרטני אבל לא בתא הבריא. גידולים עוברים מוטציות גנטיות ולכן הם גם מפרישים חלבונים קצת שונים מאלה של תאים רגילים. מתי גידול סרטני משגשג? כשהוא מצליח להסתיר את השינויים הללו ממערכת החיסון. אבל אם נאמן את מערכת החיסון להכיר את החומרים הזרים בתא הסרטני, אז היא אמורה לתקוף את הגידול בצורה יעילה יותר".
ד"ר ארנון אהרון, המנהל הרפואי של חברת כלל ביוטכנולוגיה, המחזיקה 8% מחברת חיסוני הסרטן אליסיו, מוסיף שלחיסונים טיפוליים נגד סרטן צפויים להיות יתרונות על פני טיפולים אחרים. "תופעות הלוואי אמורות להיות פחותות, כי אנחנו משתמשים בכלי מאוד מדויק של הגוף עצמו. כמו כן, למערכת החיסון יש זיכרון חיסוני. התקווה היא שבמקרה של חיסון לסרטן, המערכת תמשיך להיות דרוכה, ואם הסרטן יחזור, היא תחסל אותו כשהוא עוד קטן".
מדוע לא פותח חיסון לסרטן עד היום?
לדברי זקס, הוא וחוקרים אחרים הצליחו כבר בסוף שנות ה־90 של המאה הקודמת לאמן את מערכת החיסון כך שתכיר את החלבון שנמצא בתא סרטני, אבל התגובה שלה נגדו לא הייתה מספיק חזקה.
ב־2020 אפילו אושר מוצר ראשון, התרופה Provenge לסרטן הערמונית. לדברי פרופ' רונית סצ'י־פאינרו, ראשת המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן וראשת המעבדה לחקר הסרטן וננו-רפואה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, "החיסון לא היה מספיק פוטנטי כדי להצדיק את תהליך הייצור המורכב שלו. לכן לא כל כך משתמשים בו".
השאלה מדוע החיסונים זיהו את החלבון אבל בכל זאת לא תקפו, היא עדיין בגדר תעלומה. זקס ומודרנה מאמינים שהם יודעים את התשובה. "תא סרטני הוא לא וירוס, כלומר גם החלקים בו שהם שונים מתא בריא לא עד כדי כך שונים כדי שמערכת החיסון תרגיש בנוח לצאת עליהם במתקפה כוללת", אומר זקס.
אם היינו יכולים לזהות בגידול הסרטני חלבונים מאוד שונים, מאוד רחוקים מאלה שמופיעים בתאים בריאים, אולי מערכת החיסון הייתה מוכנה לתקוף אותם (ולכן את הגידול כולו) בעוצמה. אלא שגידולים סרטניים נבדלים מאוד אלה מאלה בסוג החומרים המובחנים בהם. קשה למצוא חומר אחד כזה, שהוא משותף לגידולים שמופיעים אצל אנשים רבים.
מודרנה תוקפת את הבעיה הזאת בצורה שאפשרית כמעט אך ורק עם טכנולוגיית ה־RNA לחיסונים: היא מבצעת ריצוף גנטי של כל המוטציות בגידול של אדם מסוים, מזהה את אלה שהן שונות מאוד מכל מה שיש בתאים הבריאים שלו, ואז היא רוקחת לו חיסון אישי משלו. התהליך הזה לוקח כחודש וחצי, אבל הכוונה היא להאיץ אותו.
לא כל חברות חיסוני הסרטן עושות כך. אסף סגל, מנכ"ל כלל ביוטכנולוגיה, אומר שאליסיו פיתחה חיסון נגד מוטציות נפוצות בגן בשם KRAS, המופיעות בגידולים סרטניים רבים. כל חולה סרטן ייבדק כדי לגלות אם יש לו אחת המוטציות הנפוצות ב-KRAS, ואם כן, הוא יוכל להתאים לטיפול של החברה.
במעבדה של סצ'י־פאינרו מפתחים מגוון חיסוני סרטן, אך אחד המתקדמים שבהם תוקף גם הוא רצף מסוים שקיים בחלק מהגידולים ונקרא CCAM5. לדבריה, היתרון של יעד התקיפה הזה הוא שהוא נשמר כאשר הסרטן מתפתח. ישנו סיכון שנתקוף גידול סרטני, נחסל את כל התאים בו שנושאים מוטציה מסוימת, אך גידול חדש יתפתח מכמה תאים בתוך הגידול המקורי שלא הכילו את המוטציה הזאת ולכן שרדו את המתקפה. יש פחות סיכון שזה יקרה אם תוקפים מלכתחילה מטרה שלא נוטה להשתנות.
סצ'י־פאיינרו מציינת שמגפת הקורונה הייתה זרז להתפתחות חיסוני הסרטן. "המדענים והחברות והרגולטורים קידמו בבת אחת את טכנולוגיית ה־RNA. חברות כמו מודרנה וביונטק התכוונו מלכתחילה להשתמש בטכנולוגיה הזו לטיפול בסרטן, אבל זה התקדם מאוד לאט, ופריצות הדרך של חיסוני הקורונה קידמו מאוד גם את התחום הזה. גם מבחינת הייצור - היום קיימים מפעלי ייצור ל־RNA, בסקאלות גבוהות, והעולם הבין שאין מה לפחד מתהליך הייצור". ביונטק מתכוונת להקים את המפעל החלוצי שלה בתחום הזה דווקא בירושלים.
מה החזון לעתיד הרחוק?
"ההתפתחות בתחום החיסונים לסרטן מתרחשת במקביל להתפתחות נוספת שקוראים לה 'ביופסיה נוזלית'", אומר סגל. "הכוונה היא שאפשר בבדיקת דם לזהות תאים סרטניים במחזור הדם. אם ניתן יהיה לאסוף מספיק חומר גנטי כדי שניתן יהיה גם לבצע ריצוף של התאים הללו, ולזהות מקרים שבהם אכן מתפתח גידול משמעותי ולמפות את מאפייניו, אפשר יהיה באמצעות אותו חיסון טיפולי, במתן מוקדם יותר, למנוע את התפתחות הגידול. זה אולי החזון של התחום לעוד עשרות שנים".
סצ'י־פאיינרו מוסיפה: "היום אם אנחנו מזהים זיהום, אנחנו נותנים אנטיביוטיקה ובכלל לא אכפת לנו אפילו איפה נמצא הזיהום. האנטיביוטיקה כבר מוצאת אותו. כך אנחנו חולמים שניתן יהיה לעשות גם לגבי סרטן, באמצעות מערכת החיסון".
עם זאת, היא מזהירה שהדרך עוד ארוכה. "כדי לבצע ריצוף גנטי של הגידול, כמו שמודרנה עושה, ולהתאים את הטיפול למוטציות שיש בו, צריך כמות של חומר כמו זו שנלקחת מביופסיה. לא בטוח שביופסיה נוזלית באמת תאפשר לנו לראות מוקדם מספיק כמות מספקת של תאי גידול שתאפשר להתאים להם טיפול מניעתי.
"אני כן יכולה לראות עתיד שבו נותנים תחילה חיסון מניעתי לאנשים בקבוצת סיכון מובהקת לחלות בסרטן מסוים עם מוטציה מסוימת, למשל בגן BRCA. לא בטוח שזה טיפול יותר אגרסיבי מכריתה מניעתית של שדיים ושחלות, אלא שקשה מאוד לבצע את הניסויים שידגימו את היעילות של מוצר כזה. צריך להחזיק קבוצה של נשים עם הטיפול הזה לאורך שנים רבות, ובינתיים לא לתת להן את הטיפול החלופי, וזו צריכה להיות קבוצה מספיק גדולה כדי שניתן יהיה להשוות בין מספר החולות והנפטרות בקבוצה לבין השיעור בקבוצה שקיבלה את הטיפול החלופי וקבוצה נוספת שלא קיבלה טיפול בכלל. המוצרים שלנו מתאימים על פניו לטיפול כזה, אבל קשה מאוד לתרגם זאת לקליניקה".
"הטיפול של מודרנה מותאם לסוג סרטן שיש למטופל, אז אם אין לו כרגע סרטן, גם אין איך לחסן אותו", אומר זקס, "אז הטיפול הזה לא יהיה מניעתי. הוא כן יכול לשמש כדי למנוע הישנות של אותו סרטן. האתגר הגדול שנשאר הוא טיפול במחלות מפושטות גרורתיות. לוקח זמן רב 'לחמש' את מערכת החיסון בעוצמה שבה היא תוכל לתקוף גידולים מפושטים כאלה. כלומר אנחנו עדיין חייבים לשלב את הטיפול הזה יחד עם גילוי מוקדם".
האם יש סוג סרטן שיש לו חיסון מניעתי?
"הרעיון של חיסון מניעתי לסרטן כבר קיים בסוג אחד - פפילומה", אומרת סצ'י־פאיינרו. באמצעות חיסון נגד הווירוס הזה, אפשר למנוע את רוב מקרי סרטן צוואר הרחם ומקרים מסוימים של סרטן פי הטבעת, סרטן הלוע וחלל הפה וכן סרטן הפין. זהו חיסון קלאסי, שלא פועל נגד הסרטן עצמו אלא נגד הווירוס שמעורר אותו.