שבוע עבודה מקוצר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
לפני כשנה, כשברקע עלו סימנים ראשונים למשבר בהייטק, שוק העבודה הפך להיות בעיקר שוק של עובדים. ככזה, התחרות על כל עובד הייתה קשה, וחברות משלל תחומים וענפים שאפו כמה שיותר להיתפס כאטרקטיביות. לצד הוויכוחים על יעילותה של העבודה ההיברידית, מתנהל בעולם כבר זמן רב דיון על יתרונותיו של שבוע עבודה מקוצר בן ארבעה ימים.
● בריטניה: הצלחה בניסוי שיכול לשנות את שוק העבודה
● 8 שעות פחות בחודש: מהלך קיצור שבוע העבודה במגזר הציבורי
בנובמבר 2022 יצא לדרך פיילוט ישראלי לקיצור שבוע העבודה, והוא צפוי להסתיים בסוף חודש זה. תוצאותיו הראשוניות של המחקר, אלו שנמדדו במהלך יישומו, פורסמו בשבועות האחרונים, והן מאשרות ומחזקות את המגמה הגלובלית - צמצום ימי העבודה מיטיב עם איכות החיים של העובדים מבחינת הבריאות האישית, הקשרים המשפחתיים, וגם עם התוצאות העסקיות של הארגונים.
איך המחקר בוצע ואילו פרמטרים נמדדו?
את הפרויקט מובילה בישראל מלי אלקובי, מרצה ומייעצת לארגונים בנושא איזון בין עבודה לחיים פרטיים ועולם עבודה משתנה. ד"ר עמית קפלן, ראשת התוכנית לתואר שני ללימודי משפחה במכללה האקדמית תל אביב־יפו, הובילה את הצד האקדמי של המחקר, יחד עם החוקרות לירון טייץ ברקאי ועינת חיים כץ, בליווי התנועה הגלובלית לקיצור שבוע העבודה.
לדברי ד"ר קפלן, המחקר כלל איסוף נתונים לאורך זמן באמצעות סקר אנונימי שמועבר על ידי צוות המחקר ל־40 עובדים ועובדות לאורך שלוש נקודות: לפני המחקר, במהלכו ובסופו. במקביל, נאספו נתונים עסקיים ואחרים מהחברות המשתתפות - מלונות אפריקה ישראל וחברת מידבד לכלכלה הנדסית. עוד מדגישות החוקרות כי מרבית הממצאים מובהקים סטטיסטית.
"מדדנו את הפרודקטיביות אמפירית", אומרת קפלן. "המודל המחקרי פותח על ידי חוקרות וחוקרים מבוסטון קולג'. המטרה הכוללת של המחקר היא לבחון באופן רחב את ההשפעות הכלכליות, החברתיות, חלוקת העבודה המגדרית ועוד, כפי שהן באו לידי ביטוי בשתי החברות המשתתפות - מלונות אפריקה ישראל וחברת ההנדסה הכלכלית מידבד. יש כמה אפשרויות ליישום צמצום שעות העבודה כשהמשרה עדיין מוגדרת כמלאה. שתי החברות בחרו בצמצום יום עבודה".
ד"ר קפלן מתייחסת לאתגר שבמדידת הפרודוקטיביות: "החשש מתבסס על הנחה שככל שאנחנו עובדות יותר שעות, אנחנו יותר פרודוקטיביות, אבל המחקרים מראים שזה לא נכון. בפרויקט הגלובלי של שבוע עבודה מקוצר יש מספר מדדים - וזה נכון בכל הניסויים שנעשו בעולם. למשל, אחד המדדים הוא הכנסות, שם מתבצעת השוואה בתקופות הפיילוט גם לתקופה מקבילה מתאימה, כדי שלא יהיו השפעות עונתיות".
פחות נעדרים ומספר שעות השינה מזנק
מדדים אחרים הם כמות ימי ההיעדרויות, מספר הגיוסים החדשים ועוד. קפלן מזכירה שהיעדרות לא מתוכננת כשגרה, פחות טובה לארגון, וכשמצמצמים את שבוע העבודה - ניכרת הפחתה משמעותית: "באחד הארגונים ראינו ירידה של מעל 30% בהיעדרויות בבדיקה שהתבצעה במהלך הפיילוט. זה נתון מדהים. הוא חוזר על עצמו בפיילוט האנגלי האמריקאי ובאחרים".
תחום נוסף שנמדד הוא ההשלכות הבריאותיות על העובדים. "מצאנו בשלב זה של המחקר, באופן ברור, שיפור משמעותי במספר שעות השינה", מספרת קפלן. "שיעור האנשים שישנים בין 7־9 שעות בלילה, מה שמומלץ, היה כ־50% בלבד. באמצע המחקר, לאחר שצמצום ימי העבודה, הוא כבר עולה לכ־80%.
"נוסף על כך, בחנו את תחושת לחץ - שאלנו את העובדות והעובדים באיזו מידה הם חשים לחץ בעבודה. לפני הפיילוט 53% אמרו שרוב הזמן. באמצע, הנתון צנח ל־17%. זה מובהק סטטיסטית", קפלן מדגישה. גם באיזון משפחה־עבודה ניכר לדבריה שיפור גדול.
יש שוני מהפיילוט במדינות אחרות?
"לא, ולכן לא הופתענו מהממצאים בשלב זה, כי הכול הולך באותו הכיוון. זה רק מחזק את העובדה שיש פה סיטואציה של שיפור גם ברמת הארגון וגם באמת העובדים".
בנושאי הבריאות מוסיפה מלי אלקובי גם את המעבר לשימוש באמצעי תחבורה אקולוגיים יותר: "אנשים דיווחו שהם משתמשים יותר באופניים ובהליכה ברגל. רואים שברגע שמתפנה זמן ויורד הלחץ, לא נוסעים עם האוטו לכל מקום. בנוסף, ברגע ש'הוול בייניג' משתפר יש יותר מוטיבציה להמשיך ולדאוג לעצמנו".
חייבים לדאוג לתשתית מתאימה
הופתעת מהתוצאות?
"הופתעתי לטובה. לא ציפיתי שכל כך מהר נראה את השינוי", משיבה אלקובי. לדבריה, המעבר לארבעה ימים מתאים כמעט לכל חברה "אך עם שתי כוכביות". היא מדגישה כי חברות שלא יודעות להתנהל מבחינת מדידה ולא מספקות כלים שמאפשרים לסמוך על העובדים, יתקשו ליישם זאת. "חייבים תשתית אחרת זה יתרסק. הכוכבית השנייה היא שחברות עם שגרת עבודה של 24/7, יצטרכו הכשרה מתאימה. כפי שעשו זאת במלונות אפריקה ישראל. זה פחות טוב כשאין גיבוי נוסף, כי הלקוחות עדיין צריכים להמשיך לקבל שירות.
"לגבי מלונות אפריקה ישראל, ראינו שדרך הפיילוט הם הבינו שזה פותר להם שיטות גיבוי ויסות עומסים".
זה אומר שחברות שעובדות רצוף יצטרכו לגייס יותר אנשים לגיבוי?
"הם לא גייסו אנשים, הם פשוט חילקו זאת אחרת, אבל יהיו חברות שכן יצטרכו לגייס. אבל לפי הפיילוטים שהיו באנגליה ובארה"ב זה לא אחד על אחד - חברה עם נהגים שעובדת שבעה ימים בשבוע, לא תצטרך 20% יותר אלא 10%, כי כתוצאה מהירידה בעומס - לעובד תהיה יותר אנרגיה, והיא פחות תסבול מהיעדרויות לא צפויות. ובכלל, עצם העלייה באטרקטיביות לעובדים, משתלמת".
הבינה המלאכותית רק תתמוך במהלך
אלקובי מתייחסת גם לטרנד נוסף שגובר באחרונה, במקביל לשיח על קיצור שבוע העבודה - כניסת הבינה המלאכותית ובעיקר ChatGPT לעולם התעסוקה, מה שרק מחזק את מסקנות המחקר עד כה. "השימוש בכלי נכנס לשימוש בכל תחום, והוא חוסך המון זמן לכל מי שנוגע בו. ברגע שאני מעסיקה עובד שיכול לעשות את היעדים ב־30% פחות זמן, למה שלא אתן לו לעבוד רק ארבעה ימים ימים בשבוע? ארגון שיעשה את המעבר הזה מהר רק ירוויח נקודות.
"ארגונים צריכים לעשות את זה כדי לשמר את העובדים ולתת בנוסף את ה'וול בייניג', בלי לא לשחוק אותם. שם המשחק הוא להביא את הבינה המלאכותית לארגון בצורה חכמה".
לדברי אלקובי, השלב הבא בישראל הוא קידום פיילוט נוסף. "אנחנו מחכים לתוצאות סוף אפריל ונצא עם קול קורא לחברות נוספות להצטרף. כבר עכשיו יש לנו פניות מארגונים שהתחילו בהשראה שלנו פיילוט משלהם - קיצור פעם בחודש, שבוע כן שבוע לא - דברים זזים גם מתחת לפני השטח".