כביש נתיב פלוס / צילום: איל יצהר
דוח של יחידת המחקר ברשות הארצית לתחבורה ציבורית שפורסם היום (ה') מגלה כי במהלך סקירה שבוצעה בכביש 1 בחודש ינואר התגלה כי 49% מהמכוניות שנסעו בנתיב פלוס הן עם נהג וללא נוסעים, 31% כללו נהג עם נוסע אחד.
● תקציב משרד התחבורה: מרבית ההצהרות של רגב נותרו באוויר
● הרכבת לאילת נותרה מאחור: סדרי העדיפויות של שרת התחבורה | ניתוח
● בתוך שנה בלבד: ביטוחי הרכב התייקרו בעשרות אחוזים ואיזו מכונית הכי בסכנת גניבה? | ניתוח
בתקופת הסקר שביצע המשרד החוק איפשר למכוניות פרטיות לנסוע בנתיב המיועד לאוטובוסים רק במידה ויש בהן נהג ושני נוסעים לפחות. מאוחר יותר, בצעד שלא גובה מבחינה מקצועית, החליטה השרה רגב להוריד את מספר הנוסעים הנדרשים בנתיב, והיום יכולות לנסוע בו מכוניות עם נהג ונוסע אחד בלבד. במהלך אותה סקירה נספרו כמעט 1,900 מכוניות שנסעו על הנתיב מתוך כמעט 10,700 מכוניות על הכביש.
לעומת אחוזי העבריינות הגבוהים, נתוני האכיפה העגומים של המשטרה שנחשפו ב"גלובס", מקבלים משנה תוקף. בחודש ינואר האחרון, אז גם בוצע הסקר של משרד התחבורה, המשטרה רשמה רק 29 דוחות תנועה. בחודש פברואר נרשמו רק 129 דוחות וסך הכל 150 דוחות. זאת כאשר רק ביום אחד נצפו כ-1,500 מכוניות שנהגיהן נסעו שלא לפי ההוראות והחוק.
גם בנתיב פלוס בנתיבי איילון הנתונים חלשים ונרשמו בחודשים ינואר ופברואר רק 570 דוחות. לשם השוואה בפרק הזמן הזה עיריית תל אביב רשמה באמצעות מצלמות בדרך נמיר לבדו כ-6,000 דוחות.
למרות ההשקעה, ביצועי המשטרה נותרו אומללים
האכיפה בנתיב פלוס מעלה קשיים רבים. לעומת נתיב פלוס שבו כאמור גם נהגים עם מספר נוסעים מסויים רשאים לנסוע בנתיב, נתיבי תחבורה ציבורית המיועדים לאוטובוסים בלבד, ניתנים לאכיפה פשוטה באמצעות מצלמות שיודעות לזהות לפי לוחית הרישוי אם הרכב מורשה לנסוע בנתיב או לא, אולם לא נמצאה טכנולוגיה שיכולה לבדוק כמה אנשים נמצאים בתוך רכב פרטי. פיילוט שבוצע במשרד התחבורה בסוף שנת 2019 הצביע על הצלחה של 30% לעומת היעד של 98% שהוצב עם תחילתו, וההליך הוגדר כלא בשל.
לכן, כשפרויקט נתיב פלוס יצא לדרך האכיפה תוקצבה בכ־2.7 מיליון שקל. במסגרת "תוכנית המיליון" שיזמה שרת התחבורה לשעבר מרב מיכאלי בממשלה הקודמת, החלטת הממשלה הטילה על השר לביטחון פנים ועל משטרת ישראל להגדיל, בתוך 120 יום את סיירת האופנועים במשטרת התנועה בשמונה תקנים זמניים, הכוללים ציוד לצורך כך, לתקופה של שלוש שנים, מתקציב משרד התחבורה לטובת ביצוע פעולות אכיפה בנתיבים אלו.
ולמרות כל זאת, ביצועי המשטרה נותרו אומללים לא רק בכביש 1. בכביש החוף המשטרה רשמה בחודש ינואר האחרון 70 דוחות, ובחודש פברואר 15 דוחות בלבד. למרות הקושי באכיפה והנתונים שמדברים בעד עצמם המדיניות של השרה רגב היא דווקא מקלה. כך, הוקלו התנאים לנסיעה בנתיב בכביש 1 ובתחילת ינואר הודיעה רגב כי האכיפה בכביש החוף תהיה סמויה עד השעה 09:30, "כחלק מהפעולות להקלה על עומסי התנועה" לכאורה, אולם מלשכתה לא נמסרה כל תגובה בנוגע לשאלה כיצד תתבצע אותה אכיפה סמויה לנוכח העובדה שאין אכיפה אלקטרונית בשלה, וכששוטרים נדרשים לעצור רכבים ולבדוק כמה נוסעים יושבים בהם.
למרות הכל: יותר מ-80% מהנוסעים מרוצים
ממסמך רשמי של המשטרה שהגיע לידי גלובס עולה שאין כל אכיפה לפני השעה 9:30, כאשר דווקא בשעות העומס אוטובוסים צריכים לשמור על מהירות גבוהה כדי לספק אלטרנטיבה אמינה לרכב הפרטי וכדי להביא אנשים לבחור בה.
יחד עם זאת, על פי הדוח שפרסם משרד התחבורה, סקר שבוצע בין נוסעי האוטובוסים בנתיב פלוס בכביש 1 מלמד כי 82% מהנוסעים היו מרוצים או מרוצים מאד מנסיעתם באוטובוס. רוב מוחלט (80%) מקרב הנוסעים המרוצים מהתחבורה הציבורית ציינו את מהירות הנסיעה כגורם לשביעות הרצון. הנוסעים שאינם מרוצים ציינו כגורם ראשון (80%) את התדירות הנמוכה של הקווים, כגורם שני את הצפיפות (53%) וכגורם שלישי את הפקקים בכניסה לירושלים (48%).