גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוף עידן האטום בגרמניה: הכלכלה הגדולה באירופה מהמרת על אנרגיות מתחדשות, אבל בינתיים תשרוף פחם

גרמניה נקרעת סביב ההחלטה לסגור השבוע את שלושת כורי החשמל האטומיים שלה ● הממשלה אמנם מבטיחה שהשימוש בחלופות מזהמות כמו פחם וגז יהיה זמני עד להשקעה באנרגיות מתחדשות ולפיתוח כלכלת המימן האידיאלית ● אך המלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה כבר הובילו לזינוק בשימוש בפחם ולהחמצת יעדי האקלים שלה

הפגנה נגד החלטת גוש היורו להמשיך להשתמש בדלק מאובנים, גרמניה / צילום: Associated Press, Michael Probst
הפגנה נגד החלטת גוש היורו להמשיך להשתמש בדלק מאובנים, גרמניה / צילום: Associated Press, Michael Probst

עידן האנרגיה הגרעינית של גרמניה, שהחל לפני יותר משישה עשורים, הסתיים בתחילת השבוע האחרון. שלושת הכורים האטומיים הפעילים האחרונים במדינה, שעוד הזרימו כ־6% מצריכת החשמל לרשת הארצית בשנה האחרונה, נותקו ממנה והחלו בתהליך אטי של סגירה. הם הצטרפו ל־17 כורים נוספים במדינה שכבר נסגרו מאז ההחלטה של הממשלה הגרמנית, אחרי אסון פוקושימה ב־2011, לשים קץ מהיר לשימוש באנרגיית הגרעין במדינה.

מה עשו החסכונות שלכם במרץ - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים 
חיסון לסרטן עד 2030? המציאות המאתגרת שמאחורי הצהרת מודרנה 
הזבל נערם, הרחובות מלאים במפגינים, אבל הבורסה הצרפתית בשיא כל הזמנים 

אבל בניגוד למצב בעבר, ולקונצנזוס הציבורי דאז לגבי הסגירה בשם הבטיחות, התזמון והנחישות של הצעד הנוכחי מעוררים מחלוקת בגרמניה. הקואליציה המובילה את המדינה נוקטת למעשה צעד נדיר בניגוד לדעת הקהל הציבורית העכשווית. כ־67% מהציבור תומכים בהמשך פעילות הכורים הנותרים, בסקר שקיים המגזין "שפיגל", בין היתר משום שהמלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה של השנה האחרונה המחישו להם עד כמה הכלכלה הגדולה ביותר באירופה חשופה לשינויים דרמטיים במחירי נפט וגז. 41% מהנשאלים אפילו היו בעד הסתמכות על אנרגיית גרעין עשורים קדימה, לעומת 3% בלבד לפני המלחמה.

"טעות חמורה וסכנה ברורה לגרמניה"

המהלך הנוכחי התקבל בביקורת חריפה מצד האופוזיציה, וגם מצד גורמי מקצוע בתחום האנרגיה במדינה. מרקוס זדר, ראש ממשלת מדינת בוואריה, החבר במפלגת השמרנית מהאופוזיציה (CSU), לא ברר מילים כשאמר בסוף השבוע כי מדובר ב"טעות חמורה ובסכנה ברורה לגרמניה". הוא אף הגדיר את הצעד כ"חטא" במצב העניינים הנוכחי. ראש המפלגה, פרידריך מרץ, יריבה המיתולוגי של הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל שהובילה את ההחלטה ב־2011, אמר כי "המיתוס המכונן של הירוקים (נגד אנרגיית גרעין, א"א) ניצח כל היגיון".

הסיבה העיקרית לכעס הציבורי היא שלגרמניה אין בטווח הזמן הקצר מקורות אנרגיה בטוחים וידידותיים לסביבה כדי להחליף את אותם שמונה ג'יגה־ואט של חשמל שסיפקו עד כה הכורים הגרעיניים. עם כל חסרונותיה של האנרגיה הגרעינית - שבגרמניה במיוחד הפכה לסדין האדום בעבור התנועה הירוקה כמעט מאז הקמתה - השימוש בה אינו כרוך כמעט בפליטת גזי חממה. כדי להחליף אותה בטווח הקצר יצטרכו ככל הנראה הגרמנים לשרוף יותר פחם, כולל ליגניט (פחם חום) המזהם במיוחד. ממילא המלחמה באוקראינה והפסקת הזרמת הגז מרוסיה גרמו בשנה החולפת לזינוק בשימוש בפחם בגרמניה, כך שלדברי המבקרים מדובר ב"הוספת חטא על פשע".

 

"זמני בלבד": באו ירוקים ונמצאו מזהמים

התומכים במהלך בגרמניה, כולל ראשי המפלגות הסוציאל־דמוקרטית והירוקים הנמצאים בקואליציה (יחד עם הליברלים), רואים במהלך צעד הכרחי לקראת עתיד ירוק יותר. גרמניה נמצאת בשנים האחרונות בהליך שנקרא Eneregiewende - שינוי תמהיל מקורות האנרגיה שלה. במקום גרעין, פחם ונפט, היא מתכננת להגביר בהדרגה את מקורות האנרגיות המתחדשות (סולארי, רוח וביומסה), כשהתוכנית שלה הייתה להשתמש בגז טבעי מרוסיה כ"טכנולוגיית מעבר" בלבד לעשור או שניים הקרובים, עד לפיתוחה של כלכלת מימן וחשמול של החימום והתחבורה במדינה. צעדים אלו, לתפיסתם, יאפשרו לה להגיע לאפס פליטות פחמן דו־חמצני עד 2045, כפי שאפילו עיגנה בחוק. בשנות ה־80, לשם השוואה, סיפקו כורים גרעיניים קרוב ל־40% מהחשמל בגרמניה. בשנה שעברה האנרגיות המתחדשות, ובראשן אנרגיית הרוח, סיפקו כ־40% מהצריכה.

אבל התהליך הזה שובש על ידי המלחמה באוקראינה. הזינוק האסטרונומי שחל במחירי הגז (שעלו רגעית בקיץ מ־15 אירו למגה־ואט־שעה בממוצע ל־350 אירו למגה־ואט־דעה), המחישו כי ההסתמכות על גז עשויה להיות יקרה באופן יוצא דופן לתושבים ולתעשייה הגרמנית. הממשלה הגרמנית אף נאלצה להודיע על סבסוד בשווי של עד 200 מיליארד אירו לתחום. בסופו של דבר, המחירים צנחו, נכון לעכשיו, ונראה כי הסבסוד יהיה קטן בהרבה. יש מי שסבורים כי גרמניה תצליח להחליף את מקורות הגז שלה ללא עיכובים רבים או עלויות גבוהות מרוסיה לארה"ב ולקטאר, אבל הקיץ האחרון המחיש את האי־יציבות של השוק.

כדי לפצות עליו, ולספק חשמל במחירים לא גבוהים, מה שקרה בשנה האחרונה הוא שהגרמנים חזרו חלקית לטכנולוגיית ייצור החשמל המזהמת ביותר - שריפת פחם. לפי נתוני סוכנות הסטטיסטיקה של גרמניה, השימוש בפחם זינק ב־10% בשנת 2022, שהיתרגמו לעוד 12 מיליון טון של פחמן דו־חמצני שהשתחררו לאטמוספירה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) מעריכה כי השימוש בפחם בגרמניה זינק בשיעור גבוה יותר, של 19%. בניגוד למצב בשנה שלפני כן, גרמניה החמיצה בשל הזינוק הזה את יעדי האקלים שלה. כ־60% מהשימוש בפחם בגרמניה מערב שריפת ליגניט, פחם חום מזהם במיוחד שנכרה בתוך גבולות גרמניה. יתר ה־40% מקורם בפחם המיובא ממדינות שונות. בשל החששות מהחורף הקודם, הממשלה הגרמנית, בניגוד לעמדת "הירוקים", אפילו החליטה להאריך בכמה חודשים את פעילות הכורים הגרעיניים (שהיו אמורים להיסגר בסוף 2022), אבל תחמה זו עד אפריל הנוכחי, וסירבה להאריך את חייהם מעבר לכך.

 

השימוש בפחם הוא הסיבה שגם פעילי אקלים, כמו גרטה תונברג ואחרים, הפצירו בגרמניה להמשיך ולהשאיר את הכורים הגרעיניים האחרונים שלה פעילים מעבר לאפריל. גם חברות האנרגיה, שבכל מקרה פעילות גם בתחומי האנרגיה המתחדשת, הביעו פליאה על הצעד. "אנחנו סוגרים למעשה תחנות כוח גרעיניות ברמה עולמית, שפעלו באופן אמין במשך עשורים ושאוישו בצוותים ברמה עולמית", אמר מנכ"ל חברת Eon שהפעילה את אחד מהם.

הממשלה הגרמנית, ובמיוחד "הירוקים", דוחה את הביקורת בחודשים האחרונים ומסבירה כי השימוש בפחם יהיה "זמני בלבד". הממשלה גם מבטיחה להמשיך ולקדם את סגירת כל תחנות הכוח הפחמיות במדינה, שכעת מתוכננת ל־2038 לכל המאוחר. הם מבטיחים כי בחורף הקרוב גרמניה תצליח לחזור לשימוש בגז טבעי (המשחרר פחות פחמן דו־חמצני לאטמוספירה), וכי המחירים יהיו סבירים.

אבל התושבים לא בטוחים בכך. החשש הבסיסי הוא שהצעדים של "הירוקים" ייתרגמו לעלות מוגברת של צריכת אנרגיה. כבר כעת הגרמנים משלמים כמעט הכי הרבה באיחוד אירופי בעבור חשמל, בשל היטלים שונים. הקואליציה הנוכחית פועלת כדי "לחשמל" תחומים עתירי־אנרגיה נוספים, כמו חימום ותחבורה. החל מהשנה הבאה, למשל, יהיה אסור להתקין מערכות חימום המבוססות אך ורק על גז או דלק, כפי שהיה מותר עד כה, אלא רק כאלו שיכולות לפעול על שני־שלישים לפחות של אנרגיות מתחדשות (חשמל ממקורות מתחדשים). חימום בחשמל, נכון לעכשיו, יקר יותר ובעייתי יותר מאשר חימום בגז, ויידרשו שינויים רבים כדי לשנות את המצב.

הסקרים משקפים מורת רוח ציבורית

המציאות היא, שאחרי שנים רבות של הבטחות ודיונים תיאורטיים בנושא איכות הסביבה, בעקבות השותפות של "הירוקים" בקואליציה המציאות של שינוי־האנרגיה הגרמני מתחילה להשפיע על הציבור. זה קורה דווקא בזמנים של אינפלציה מוגברת וחשש כלכלי. העובדה כי הקואליציה הנוכחית נמצאת בשפל בסקרים, והירוקים מידרדרים למקום השלישי עם 17% בלבד, עשויה לשקף חלק ממורת הרוח הציבורית. רק 19% מהציבור מרוצים מביצועי הקואליציה, לפי סקר אחרון שהתפרסם ב־ZDF, לעומת כ־40% בעת הקמתה.

וישנה גם העובדה, שאינה מוזכרת יותר מדי, שגרמניה מייבאת חלק גדול מהחשמל שלה משכנותיה. כ־15% מהצריכה, בשנה ממוצעת, מגיעים מצרפת השכנה, המייצרת אותה באמצעות כורים גרעיניים. כך גם לגבי צ'כיה ואפילו שבדיה. "הקואליציה יכולה להרשות לעצמה לסגור את הכורים הגרעיניים רק בגלל שהשכנות שלה ממשיכות להאמין באטום ובפחם", כתב פרשן ב"טאגסשפיגל".

בינתיים, ראש ממשלת בוואריה זדר אפילו הציע להעביר את האחריות על אחד מהכורים שנסגר (ISAR 2) לאחריותו, רעיון ששרת איכות הסביבה מהירוקים שטפי למקה דחתה מיד, בנימוק שהאחריות היא על הממשלה הפדרלית בלבד. כפי שאמר מנהל חברת Eon: "עידן האנרגיה הגרעינית בגרמניה הסתיים".

עוד כתבות

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

3 המניות שיכולות להרוויח בגדול מהורדת ריבית בארה"ב

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד, מבנק לאומי, מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

ח''כ אריאל קלנר, הליכוד יומן הלילה, גלי ישראל, 27.08.25 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תזכורת תקופתית: בנט ולפיד לא הגדילו את הכסף הקטארי

תחת נתניהו החל להיכנס כסף מקטאר לממשלת חמאס ברצועה, ונקבע כי הסכום יעמוד על 360 מיליון דולר ● למרות הטענות בקואליציה, תחת בנט ולפיד זה לא השתנה ● המשרוקית של גלובס

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

מטוס קאאן הטורקי / צילום: ap, Andreea Alexandru

העליונות הישראלית תיפגע? טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס מהדור החמישי

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל”טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

"ירקנו דם כדי להילחם בבנקים": כך הפכו המוסדיים לשליטים של ניהול הכסף שלנו

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ובתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבןן מירן, המינוי של טראמפ לפד, הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי.מורגן

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

היסטוריה: החל פינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה

חברת תשתיות אנרגיה הממשלתית תפנה 9 מיכלי נפט שנמצאים היום ב"חוות דלק" הממוקמת ברצועה מדרום לשדרות דגניה בקריית חיים - כצעד ראשון ● הפינוי המלא ייקח כשנה וחצי, ובסופו תיפתח רצועה חדשה המובילה לחוף

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות