גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוף עידן האטום בגרמניה: הכלכלה הגדולה באירופה מהמרת על אנרגיות מתחדשות, אבל בינתיים תשרוף פחם

גרמניה נקרעת סביב ההחלטה לסגור השבוע את שלושת כורי החשמל האטומיים שלה ● הממשלה אמנם מבטיחה שהשימוש בחלופות מזהמות כמו פחם וגז יהיה זמני עד להשקעה באנרגיות מתחדשות ולפיתוח כלכלת המימן האידיאלית ● אך המלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה כבר הובילו לזינוק בשימוש בפחם ולהחמצת יעדי האקלים שלה

הפגנה נגד החלטת גוש היורו להמשיך להשתמש בדלק מאובנים, גרמניה / צילום: Associated Press, Michael Probst
הפגנה נגד החלטת גוש היורו להמשיך להשתמש בדלק מאובנים, גרמניה / צילום: Associated Press, Michael Probst

עידן האנרגיה הגרעינית של גרמניה, שהחל לפני יותר משישה עשורים, הסתיים בתחילת השבוע האחרון. שלושת הכורים האטומיים הפעילים האחרונים במדינה, שעוד הזרימו כ־6% מצריכת החשמל לרשת הארצית בשנה האחרונה, נותקו ממנה והחלו בתהליך אטי של סגירה. הם הצטרפו ל־17 כורים נוספים במדינה שכבר נסגרו מאז ההחלטה של הממשלה הגרמנית, אחרי אסון פוקושימה ב־2011, לשים קץ מהיר לשימוש באנרגיית הגרעין במדינה.

מה עשו החסכונות שלכם במרץ - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים 
חיסון לסרטן עד 2030? המציאות המאתגרת שמאחורי הצהרת מודרנה 
הזבל נערם, הרחובות מלאים במפגינים, אבל הבורסה הצרפתית בשיא כל הזמנים 

אבל בניגוד למצב בעבר, ולקונצנזוס הציבורי דאז לגבי הסגירה בשם הבטיחות, התזמון והנחישות של הצעד הנוכחי מעוררים מחלוקת בגרמניה. הקואליציה המובילה את המדינה נוקטת למעשה צעד נדיר בניגוד לדעת הקהל הציבורית העכשווית. כ־67% מהציבור תומכים בהמשך פעילות הכורים הנותרים, בסקר שקיים המגזין "שפיגל", בין היתר משום שהמלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה של השנה האחרונה המחישו להם עד כמה הכלכלה הגדולה ביותר באירופה חשופה לשינויים דרמטיים במחירי נפט וגז. 41% מהנשאלים אפילו היו בעד הסתמכות על אנרגיית גרעין עשורים קדימה, לעומת 3% בלבד לפני המלחמה.

"טעות חמורה וסכנה ברורה לגרמניה"

המהלך הנוכחי התקבל בביקורת חריפה מצד האופוזיציה, וגם מצד גורמי מקצוע בתחום האנרגיה במדינה. מרקוס זדר, ראש ממשלת מדינת בוואריה, החבר במפלגת השמרנית מהאופוזיציה (CSU), לא ברר מילים כשאמר בסוף השבוע כי מדובר ב"טעות חמורה ובסכנה ברורה לגרמניה". הוא אף הגדיר את הצעד כ"חטא" במצב העניינים הנוכחי. ראש המפלגה, פרידריך מרץ, יריבה המיתולוגי של הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל שהובילה את ההחלטה ב־2011, אמר כי "המיתוס המכונן של הירוקים (נגד אנרגיית גרעין, א"א) ניצח כל היגיון".

הסיבה העיקרית לכעס הציבורי היא שלגרמניה אין בטווח הזמן הקצר מקורות אנרגיה בטוחים וידידותיים לסביבה כדי להחליף את אותם שמונה ג'יגה־ואט של חשמל שסיפקו עד כה הכורים הגרעיניים. עם כל חסרונותיה של האנרגיה הגרעינית - שבגרמניה במיוחד הפכה לסדין האדום בעבור התנועה הירוקה כמעט מאז הקמתה - השימוש בה אינו כרוך כמעט בפליטת גזי חממה. כדי להחליף אותה בטווח הקצר יצטרכו ככל הנראה הגרמנים לשרוף יותר פחם, כולל ליגניט (פחם חום) המזהם במיוחד. ממילא המלחמה באוקראינה והפסקת הזרמת הגז מרוסיה גרמו בשנה החולפת לזינוק בשימוש בפחם בגרמניה, כך שלדברי המבקרים מדובר ב"הוספת חטא על פשע".

 

"זמני בלבד": באו ירוקים ונמצאו מזהמים

התומכים במהלך בגרמניה, כולל ראשי המפלגות הסוציאל־דמוקרטית והירוקים הנמצאים בקואליציה (יחד עם הליברלים), רואים במהלך צעד הכרחי לקראת עתיד ירוק יותר. גרמניה נמצאת בשנים האחרונות בהליך שנקרא Eneregiewende - שינוי תמהיל מקורות האנרגיה שלה. במקום גרעין, פחם ונפט, היא מתכננת להגביר בהדרגה את מקורות האנרגיות המתחדשות (סולארי, רוח וביומסה), כשהתוכנית שלה הייתה להשתמש בגז טבעי מרוסיה כ"טכנולוגיית מעבר" בלבד לעשור או שניים הקרובים, עד לפיתוחה של כלכלת מימן וחשמול של החימום והתחבורה במדינה. צעדים אלו, לתפיסתם, יאפשרו לה להגיע לאפס פליטות פחמן דו־חמצני עד 2045, כפי שאפילו עיגנה בחוק. בשנות ה־80, לשם השוואה, סיפקו כורים גרעיניים קרוב ל־40% מהחשמל בגרמניה. בשנה שעברה האנרגיות המתחדשות, ובראשן אנרגיית הרוח, סיפקו כ־40% מהצריכה.

אבל התהליך הזה שובש על ידי המלחמה באוקראינה. הזינוק האסטרונומי שחל במחירי הגז (שעלו רגעית בקיץ מ־15 אירו למגה־ואט־שעה בממוצע ל־350 אירו למגה־ואט־דעה), המחישו כי ההסתמכות על גז עשויה להיות יקרה באופן יוצא דופן לתושבים ולתעשייה הגרמנית. הממשלה הגרמנית אף נאלצה להודיע על סבסוד בשווי של עד 200 מיליארד אירו לתחום. בסופו של דבר, המחירים צנחו, נכון לעכשיו, ונראה כי הסבסוד יהיה קטן בהרבה. יש מי שסבורים כי גרמניה תצליח להחליף את מקורות הגז שלה ללא עיכובים רבים או עלויות גבוהות מרוסיה לארה"ב ולקטאר, אבל הקיץ האחרון המחיש את האי־יציבות של השוק.

כדי לפצות עליו, ולספק חשמל במחירים לא גבוהים, מה שקרה בשנה האחרונה הוא שהגרמנים חזרו חלקית לטכנולוגיית ייצור החשמל המזהמת ביותר - שריפת פחם. לפי נתוני סוכנות הסטטיסטיקה של גרמניה, השימוש בפחם זינק ב־10% בשנת 2022, שהיתרגמו לעוד 12 מיליון טון של פחמן דו־חמצני שהשתחררו לאטמוספירה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) מעריכה כי השימוש בפחם בגרמניה זינק בשיעור גבוה יותר, של 19%. בניגוד למצב בשנה שלפני כן, גרמניה החמיצה בשל הזינוק הזה את יעדי האקלים שלה. כ־60% מהשימוש בפחם בגרמניה מערב שריפת ליגניט, פחם חום מזהם במיוחד שנכרה בתוך גבולות גרמניה. יתר ה־40% מקורם בפחם המיובא ממדינות שונות. בשל החששות מהחורף הקודם, הממשלה הגרמנית, בניגוד לעמדת "הירוקים", אפילו החליטה להאריך בכמה חודשים את פעילות הכורים הגרעיניים (שהיו אמורים להיסגר בסוף 2022), אבל תחמה זו עד אפריל הנוכחי, וסירבה להאריך את חייהם מעבר לכך.

 

השימוש בפחם הוא הסיבה שגם פעילי אקלים, כמו גרטה תונברג ואחרים, הפצירו בגרמניה להמשיך ולהשאיר את הכורים הגרעיניים האחרונים שלה פעילים מעבר לאפריל. גם חברות האנרגיה, שבכל מקרה פעילות גם בתחומי האנרגיה המתחדשת, הביעו פליאה על הצעד. "אנחנו סוגרים למעשה תחנות כוח גרעיניות ברמה עולמית, שפעלו באופן אמין במשך עשורים ושאוישו בצוותים ברמה עולמית", אמר מנכ"ל חברת Eon שהפעילה את אחד מהם.

הממשלה הגרמנית, ובמיוחד "הירוקים", דוחה את הביקורת בחודשים האחרונים ומסבירה כי השימוש בפחם יהיה "זמני בלבד". הממשלה גם מבטיחה להמשיך ולקדם את סגירת כל תחנות הכוח הפחמיות במדינה, שכעת מתוכננת ל־2038 לכל המאוחר. הם מבטיחים כי בחורף הקרוב גרמניה תצליח לחזור לשימוש בגז טבעי (המשחרר פחות פחמן דו־חמצני לאטמוספירה), וכי המחירים יהיו סבירים.

אבל התושבים לא בטוחים בכך. החשש הבסיסי הוא שהצעדים של "הירוקים" ייתרגמו לעלות מוגברת של צריכת אנרגיה. כבר כעת הגרמנים משלמים כמעט הכי הרבה באיחוד אירופי בעבור חשמל, בשל היטלים שונים. הקואליציה הנוכחית פועלת כדי "לחשמל" תחומים עתירי־אנרגיה נוספים, כמו חימום ותחבורה. החל מהשנה הבאה, למשל, יהיה אסור להתקין מערכות חימום המבוססות אך ורק על גז או דלק, כפי שהיה מותר עד כה, אלא רק כאלו שיכולות לפעול על שני־שלישים לפחות של אנרגיות מתחדשות (חשמל ממקורות מתחדשים). חימום בחשמל, נכון לעכשיו, יקר יותר ובעייתי יותר מאשר חימום בגז, ויידרשו שינויים רבים כדי לשנות את המצב.

הסקרים משקפים מורת רוח ציבורית

המציאות היא, שאחרי שנים רבות של הבטחות ודיונים תיאורטיים בנושא איכות הסביבה, בעקבות השותפות של "הירוקים" בקואליציה המציאות של שינוי־האנרגיה הגרמני מתחילה להשפיע על הציבור. זה קורה דווקא בזמנים של אינפלציה מוגברת וחשש כלכלי. העובדה כי הקואליציה הנוכחית נמצאת בשפל בסקרים, והירוקים מידרדרים למקום השלישי עם 17% בלבד, עשויה לשקף חלק ממורת הרוח הציבורית. רק 19% מהציבור מרוצים מביצועי הקואליציה, לפי סקר אחרון שהתפרסם ב־ZDF, לעומת כ־40% בעת הקמתה.

וישנה גם העובדה, שאינה מוזכרת יותר מדי, שגרמניה מייבאת חלק גדול מהחשמל שלה משכנותיה. כ־15% מהצריכה, בשנה ממוצעת, מגיעים מצרפת השכנה, המייצרת אותה באמצעות כורים גרעיניים. כך גם לגבי צ'כיה ואפילו שבדיה. "הקואליציה יכולה להרשות לעצמה לסגור את הכורים הגרעיניים רק בגלל שהשכנות שלה ממשיכות להאמין באטום ובפחם", כתב פרשן ב"טאגסשפיגל".

בינתיים, ראש ממשלת בוואריה זדר אפילו הציע להעביר את האחריות על אחד מהכורים שנסגר (ISAR 2) לאחריותו, רעיון ששרת איכות הסביבה מהירוקים שטפי למקה דחתה מיד, בנימוק שהאחריות היא על הממשלה הפדרלית בלבד. כפי שאמר מנהל חברת Eon: "עידן האנרגיה הגרעינית בגרמניה הסתיים".

עוד כתבות

חדרה. אין מספיק אוטובוסים / צילום: Shutterstock, Mapic Aerials

בגלל מאבק על כביש בחדרה: במשרד התחבורה מאיימים לבטל נת"צים בכל הארץ

בעקבות סכסוך בין משרד התחבורה למשרד האוצר, מנכ"ל משרד התחבורה מאיים לבטל נת"צים ברחבי הארץ ● הסיבה: משרד האוצר לא אישר חתימה על הסכם עם עיריית חדרה לחידוש רחובות והקמת נתיבי העדפה

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

מגמה מעורבת בוול סטריט; דיסני צוללת בכ-10% לאחר הדוחות

הנאסד"ק יורד ב-0.1% ● מדד פוטסי הבריטי עולה ב-1% ● לאחר 10 ימים של עליות, ההנג סנג ירד ב-0.5% ● אפל תחל לייצר שבבי AI ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר" • עונת הדוחות בארה"ב: הרווח הממוצע למניה זינק ל-5% ● הבנק המרכזי של אוסטרליה הותיר את הריבית ללא שינוי, 4.35%

קניות בכרטיסי אשראי / צילום: Shutterstock

לפני פסח נרשם זינוק ברכישות בכרטיסי אשראי, אבל בחג עצמו הארנק נשאר בכיס

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף החשמל והאלקטרוניקה רשם את העלייה הגבוהה של השבוע בהיקף ההכנסות

מה גבולות חופש הביטוי של עובדים ברשתות? / אילוסטרציה: גלובס

בית הדין משרטט את הגבול: מתי מותר לפטר עובד בגלל פרסומים ברשת חברתית

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של עובד שפוטר סמוך ל־7 באוקטובר, לאחר שפרסם פסוקים מהקוראן אשר התפרשו כקריאות הסתה לטרור ● מומחים עומדים על השלכות פסק הדין החריג על חופש הביטוי, ומסבירים מדוע עניינו של מורה שפוטר בנסיבות דומות נגמר אחרת

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל נסחר בתנודתיות לאחר הודעת חמאס על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נסחר בתנודתיות מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה ירוקה בת"א; מדד הבנקים זינק בכ-3%, הדולר צולל מתחת ל-3.7 שקלים

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.4% ● ירידה ביתרות מטבע החוץ של ישראל ● אילו הן המניות שמעניינות את המשקיעים? ● אודיוקודס לא עמדה בציפיות האנליסטים ● דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים פורש מתפקידו ● IBI: "חלון ההזדמנות להורדת ריבית בישראל הולך ונסגר" ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר"

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

מכון בית יעקב. המסלול בפיקוח צמוד של המל''ג / צילום: באדיבות מכון בית יעקב

הסיפור המלא מאחורי ההצלחה הפנומנלית של תלמידות בית יעקב במבחני רואי החשבון

הסטודנטיות של סמינר בית יעקב מככבות שוב בראש טבלת הנבחנים בבחינות רואי החשבון, ולכן החלטנו לקדם מחדש את הכתבה שמתארת את דרכן להצלחה ● איגוד הסמינרים החרדי "בית יעקב" קיבל אישור להכשיר בעצמו רואות חשבון, מה שעד כה התאפשר רק באקדמיה ● הבוגרות הטריות צלחו את המבחנים באחוזים מטורפים והותירו את המוסדות האקדמיים מאחור ● בדרך עוררו שאלות על אופן שילוב החברה החרדית בשוק העבודה, אך גם על עתיד המקצוע

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

החזית הבאה נגד ישראל? בארה"ב מחכים לדוח הדרמטי של ביידן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מחר צפוי להתפרסם דוח של ממשל ארה"ב שיקבע אם ישראל הפרה את החוק הבינלאומי בעזה, הלחץ עולה לקראת האירוויזיון והדילמה של האוניברסיטאות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

משה מזרחי, מנכ''ל אינמוד וממייסדיה, עם מכשיר החברה / צילום: איל יצהר

"לפעמים אני תוהה אם היה נכון להנפיק": מדוע וול סטריט מענישה את כוכבת האסתטיקה מישראל

אינמוד מיקנעם ידעה לספק במשך שנים צמיחה מהירה בהכנסות ורווחיות פנומנלית, אך לאחרונה חתכה את התחזיות נוכח הריבית הגבוהה בארה"ב ועיכובים בייצור, ומחיר המניה נחתך בחצי ● המייסד משה מזרחי, שלאחרונה הוזז מתפקיד היו"ר, אומר כי "מי שאומר שהמלחמה לא משפיעה על עסקיו בחו"ל, משקר בעיקר לעצמו. הרופאים מקבלים מיילים 'החרימו את החברות הישראליות'"

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

ליאור וקס, מנכ''ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות / צילום: יח''צ

"יעמדו בתור לקנות את הטילים שלנו": מנהל ההשקעות שמסמן את התחום המבטיח

ליאור וקס מאינפיניטי מעריך שהתנודתיות בשווקים תימשך, וכדי להתמודד איתה יש לשים דגש בתיק על "פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי, עם אקטיביות" ● הוא נלהב ממהפכת ה-AI, מעריך שמניית אנבידיה עדיין מעניינת וטוען כי "המחירים בת"א אטרקטיביים, אבל הסיפור בעייתי"

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

מייסדי נו ניים סקיורוטי שי לוי ועוז גולן / צילום: יח''צ יוסי זליגר

אחרי שקיבלה תג מחיר של מיליארד דולר: נו ניים הישראלית נרכשת רק ב-450 מיליון דולר

חברת התקשורת האמריקאית אקמאי הודיעה על סגירת העסקה לרכישת חברת הסייבר ● בדצמבר 2021, גייסה החברה 135 מיליון דולר, לפי שווי של מיליארד דולר אחרי הכסף, והרכישה מהווה ירידה של 55% בערכה של החברה הישראלית

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

דב קוטלר, מנכ''ל בנק הפועלים / צילום: תמר מצפי

אחרי חמש שנים: מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר פורש

דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, הודיע על החלטתו לסיים את תפקידו ● דירקטוריון הבנק החליט למנות ועדת דירקטוריון לאיתור מנכ"ל, בראשה יעמוד יו"ר הדירקטוריון ראובן קרופיק

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר

מה יעלה בגורל הבונוס של עובדי תע"א? דיל חדש עשוי לשחרר את הפלונטר

בתעשייה האווירית מבקשים לנתק את החיבור בין הדיבידנד שמשלמת החברה למדינה ובין חלוקת בונוס לעובדיה ● רשות החברות מעוניינת לנצל את המחלוקת כדי לרקום עסקה שתביא לפתרון כמה סכסוכים, ובראשם האשמות הממונה על השכר על חריגות שכר בתע"א