גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוף עידן האטום בגרמניה: הכלכלה הגדולה באירופה מהמרת על אנרגיות מתחדשות, אבל בינתיים תשרוף פחם

גרמניה נקרעת סביב ההחלטה לסגור השבוע את שלושת כורי החשמל האטומיים שלה ● הממשלה אמנם מבטיחה שהשימוש בחלופות מזהמות כמו פחם וגז יהיה זמני עד להשקעה באנרגיות מתחדשות ולפיתוח כלכלת המימן האידיאלית ● אך המלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה כבר הובילו לזינוק בשימוש בפחם ולהחמצת יעדי האקלים שלה

הפגנה נגד החלטת גוש היורו להמשיך להשתמש בדלק מאובנים, גרמניה / צילום: Associated Press, Michael Probst
הפגנה נגד החלטת גוש היורו להמשיך להשתמש בדלק מאובנים, גרמניה / צילום: Associated Press, Michael Probst

עידן האנרגיה הגרעינית של גרמניה, שהחל לפני יותר משישה עשורים, הסתיים בתחילת השבוע האחרון. שלושת הכורים האטומיים הפעילים האחרונים במדינה, שעוד הזרימו כ־6% מצריכת החשמל לרשת הארצית בשנה האחרונה, נותקו ממנה והחלו בתהליך אטי של סגירה. הם הצטרפו ל־17 כורים נוספים במדינה שכבר נסגרו מאז ההחלטה של הממשלה הגרמנית, אחרי אסון פוקושימה ב־2011, לשים קץ מהיר לשימוש באנרגיית הגרעין במדינה.

מה עשו החסכונות שלכם במרץ - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים
חיסון לסרטן עד 2030? המציאות המאתגרת שמאחורי הצהרת מודרנה
הזבל נערם, הרחובות מלאים במפגינים, אבל הבורסה הצרפתית בשיא כל הזמנים

אבל בניגוד למצב בעבר, ולקונצנזוס הציבורי דאז לגבי הסגירה בשם הבטיחות, התזמון והנחישות של הצעד הנוכחי מעוררים מחלוקת בגרמניה. הקואליציה המובילה את המדינה נוקטת למעשה צעד נדיר בניגוד לדעת הקהל הציבורית העכשווית. כ־67% מהציבור תומכים בהמשך פעילות הכורים הנותרים, בסקר שקיים המגזין "שפיגל", בין היתר משום שהמלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה של השנה האחרונה המחישו להם עד כמה הכלכלה הגדולה ביותר באירופה חשופה לשינויים דרמטיים במחירי נפט וגז. 41% מהנשאלים אפילו היו בעד הסתמכות על אנרגיית גרעין עשורים קדימה, לעומת 3% בלבד לפני המלחמה.

"טעות חמורה וסכנה ברורה לגרמניה"

המהלך הנוכחי התקבל בביקורת חריפה מצד האופוזיציה, וגם מצד גורמי מקצוע בתחום האנרגיה במדינה. מרקוס זדר, ראש ממשלת מדינת בוואריה, החבר במפלגת השמרנית מהאופוזיציה (CSU), לא ברר מילים כשאמר בסוף השבוע כי מדובר ב"טעות חמורה ובסכנה ברורה לגרמניה". הוא אף הגדיר את הצעד כ"חטא" במצב העניינים הנוכחי. ראש המפלגה, פרידריך מרץ, יריבה המיתולוגי של הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל שהובילה את ההחלטה ב־2011, אמר כי "המיתוס המכונן של הירוקים (נגד אנרגיית גרעין, א"א) ניצח כל היגיון".

הסיבה העיקרית לכעס הציבורי היא שלגרמניה אין בטווח הזמן הקצר מקורות אנרגיה בטוחים וידידותיים לסביבה כדי להחליף את אותם שמונה ג'יגה־ואט של חשמל שסיפקו עד כה הכורים הגרעיניים. עם כל חסרונותיה של האנרגיה הגרעינית - שבגרמניה במיוחד הפכה לסדין האדום בעבור התנועה הירוקה כמעט מאז הקמתה - השימוש בה אינו כרוך כמעט בפליטת גזי חממה. כדי להחליף אותה בטווח הקצר יצטרכו ככל הנראה הגרמנים לשרוף יותר פחם, כולל ליגניט (פחם חום) המזהם במיוחד. ממילא המלחמה באוקראינה והפסקת הזרמת הגז מרוסיה גרמו בשנה החולפת לזינוק בשימוש בפחם בגרמניה, כך שלדברי המבקרים מדובר ב"הוספת חטא על פשע".

"זמני בלבד": באו ירוקים ונמצאו מזהמים

התומכים במהלך בגרמניה, כולל ראשי המפלגות הסוציאל־דמוקרטית והירוקים הנמצאים בקואליציה (יחד עם הליברלים), רואים במהלך צעד הכרחי לקראת עתיד ירוק יותר. גרמניה נמצאת בשנים האחרונות בהליך שנקרא Eneregiewende - שינוי תמהיל מקורות האנרגיה שלה. במקום גרעין, פחם ונפט, היא מתכננת להגביר בהדרגה את מקורות האנרגיות המתחדשות (סולארי, רוח וביומסה), כשהתוכנית שלה הייתה להשתמש בגז טבעי מרוסיה כ"טכנולוגיית מעבר" בלבד לעשור או שניים הקרובים, עד לפיתוחה של כלכלת מימן וחשמול של החימום והתחבורה במדינה. צעדים אלו, לתפיסתם, יאפשרו לה להגיע לאפס פליטות פחמן דו־חמצני עד 2045, כפי שאפילו עיגנה בחוק. בשנות ה־80, לשם השוואה, סיפקו כורים גרעיניים קרוב ל־40% מהחשמל בגרמניה. בשנה שעברה האנרגיות המתחדשות, ובראשן אנרגיית הרוח, סיפקו כ־40% מהצריכה.

אבל התהליך הזה שובש על ידי המלחמה באוקראינה. הזינוק האסטרונומי שחל במחירי הגז (שעלו רגעית בקיץ מ־15 אירו למגה־ואט־שעה בממוצע ל־350 אירו למגה־ואט־דעה), המחישו כי ההסתמכות על גז עשויה להיות יקרה באופן יוצא דופן לתושבים ולתעשייה הגרמנית. הממשלה הגרמנית אף נאלצה להודיע על סבסוד בשווי של עד 200 מיליארד אירו לתחום. בסופו של דבר, המחירים צנחו, נכון לעכשיו, ונראה כי הסבסוד יהיה קטן בהרבה. יש מי שסבורים כי גרמניה תצליח להחליף את מקורות הגז שלה ללא עיכובים רבים או עלויות גבוהות מרוסיה לארה"ב ולקטאר, אבל הקיץ האחרון המחיש את האי־יציבות של השוק.

כדי לפצות עליו, ולספק חשמל במחירים לא גבוהים, מה שקרה בשנה האחרונה הוא שהגרמנים חזרו חלקית לטכנולוגיית ייצור החשמל המזהמת ביותר - שריפת פחם. לפי נתוני סוכנות הסטטיסטיקה של גרמניה, השימוש בפחם זינק ב־10% בשנת 2022, שהיתרגמו לעוד 12 מיליון טון של פחמן דו־חמצני שהשתחררו לאטמוספירה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) מעריכה כי השימוש בפחם בגרמניה זינק בשיעור גבוה יותר, של 19%. בניגוד למצב בשנה שלפני כן, גרמניה החמיצה בשל הזינוק הזה את יעדי האקלים שלה. כ־60% מהשימוש בפחם בגרמניה מערב שריפת ליגניט, פחם חום מזהם במיוחד שנכרה בתוך גבולות גרמניה. יתר ה־40% מקורם בפחם המיובא ממדינות שונות. בשל החששות מהחורף הקודם, הממשלה הגרמנית, בניגוד לעמדת "הירוקים", אפילו החליטה להאריך בכמה חודשים את פעילות הכורים הגרעיניים (שהיו אמורים להיסגר בסוף 2022), אבל תחמה זו עד אפריל הנוכחי, וסירבה להאריך את חייהם מעבר לכך.

השימוש בפחם הוא הסיבה שגם פעילי אקלים, כמו גרטה תונברג ואחרים, הפצירו בגרמניה להמשיך ולהשאיר את הכורים הגרעיניים האחרונים שלה פעילים מעבר לאפריל. גם חברות האנרגיה, שבכל מקרה פעילות גם בתחומי האנרגיה המתחדשת, הביעו פליאה על הצעד. "אנחנו סוגרים למעשה תחנות כוח גרעיניות ברמה עולמית, שפעלו באופן אמין במשך עשורים ושאוישו בצוותים ברמה עולמית", אמר מנכ"ל חברת Eon שהפעילה את אחד מהם.

הממשלה הגרמנית, ובמיוחד "הירוקים", דוחה את הביקורת בחודשים האחרונים ומסבירה כי השימוש בפחם יהיה "זמני בלבד". הממשלה גם מבטיחה להמשיך ולקדם את סגירת כל תחנות הכוח הפחמיות במדינה, שכעת מתוכננת ל־2038 לכל המאוחר. הם מבטיחים כי בחורף הקרוב גרמניה תצליח לחזור לשימוש בגז טבעי (המשחרר פחות פחמן דו־חמצני לאטמוספירה), וכי המחירים יהיו סבירים.

אבל התושבים לא בטוחים בכך. החשש הבסיסי הוא שהצעדים של "הירוקים" ייתרגמו לעלות מוגברת של צריכת אנרגיה. כבר כעת הגרמנים משלמים כמעט הכי הרבה באיחוד אירופי בעבור חשמל, בשל היטלים שונים. הקואליציה הנוכחית פועלת כדי "לחשמל" תחומים עתירי־אנרגיה נוספים, כמו חימום ותחבורה. החל מהשנה הבאה, למשל, יהיה אסור להתקין מערכות חימום המבוססות אך ורק על גז או דלק, כפי שהיה מותר עד כה, אלא רק כאלו שיכולות לפעול על שני־שלישים לפחות של אנרגיות מתחדשות (חשמל ממקורות מתחדשים). חימום בחשמל, נכון לעכשיו, יקר יותר ובעייתי יותר מאשר חימום בגז, ויידרשו שינויים רבים כדי לשנות את המצב.

הסקרים משקפים מורת רוח ציבורית

המציאות היא, שאחרי שנים רבות של הבטחות ודיונים תיאורטיים בנושא איכות הסביבה, בעקבות השותפות של "הירוקים" בקואליציה המציאות של שינוי־האנרגיה הגרמני מתחילה להשפיע על הציבור. זה קורה דווקא בזמנים של אינפלציה מוגברת וחשש כלכלי. העובדה כי הקואליציה הנוכחית נמצאת בשפל בסקרים, והירוקים מידרדרים למקום השלישי עם 17% בלבד, עשויה לשקף חלק ממורת הרוח הציבורית. רק 19% מהציבור מרוצים מביצועי הקואליציה, לפי סקר אחרון שהתפרסם ב־ZDF, לעומת כ־40% בעת הקמתה.

וישנה גם העובדה, שאינה מוזכרת יותר מדי, שגרמניה מייבאת חלק גדול מהחשמל שלה משכנותיה. כ־15% מהצריכה, בשנה ממוצעת, מגיעים מצרפת השכנה, המייצרת אותה באמצעות כורים גרעיניים. כך גם לגבי צ'כיה ואפילו שבדיה. "הקואליציה יכולה להרשות לעצמה לסגור את הכורים הגרעיניים רק בגלל שהשכנות שלה ממשיכות להאמין באטום ובפחם", כתב פרשן ב"טאגסשפיגל".

בינתיים, ראש ממשלת בוואריה זדר אפילו הציע להעביר את האחריות על אחד מהכורים שנסגר (ISAR 2) לאחריותו, רעיון ששרת איכות הסביבה מהירוקים שטפי למקה דחתה מיד, בנימוק שהאחריות היא על הממשלה הפדרלית בלבד. כפי שאמר מנהל חברת Eon: "עידן האנרגיה הגרעינית בגרמניה הסתיים".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; המניות הדואליות זינקו, מדד הביטוח ירד ב-1.5%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.4%, מדד הביטוח ב-1.4% ● אורמת עלתה בכ-4% בעקבות הסכם למכירת חשמל לחברת סוויץ' לתקופה של 20 שנה ● גילת עלתה בעקבות הזינוק אתמול בוול סטריט ● מניית מבטח שמיר ירדה ב-4.5%, קבוצת אקרשטיין ב-3.8%

טראמפ ונתניהו בבית הלבן / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ מאותת לישראל: ויתור על הסיוע האמריקאי בתמורה להקלה במכסים

נתניהו הפתיע השבוע כשהכריז על שאיפה לוויתור הדרגתי על הסיוע הביטחוני האמריקאי ● באפריל האחרון, טראמפ כבר רמז על קשר בין הסיוע להקלות בהיקף המכסים בין ישראל לארה"ב ● ההכרזה התקבלה ללא עבודת מטה באוצר, ושם מזהירים: "המהלך יוביל להעלאת מסים או הפחתת הוצאה ציבורית במקום אחר"

חותמים על העסקה. מימין: ארי קלמן, מנכ''ל מנורה, רוני נתנזון, מייסד מנורה ERN, וערן גריפל, יו''ר מנורה מבטחים / צילום: עידן שיסטר

עם 460 מיליון שקל בכיס: רוני נתנזון נפרד מהחברה שהקים לפני 25 שנה

מנורה חתמה על הסכם לרכישת יתרת המניות בחברת האשראי החוץ־בנקאי ERN תמורת 230 מיליון שקל ● רוני נתנזון, היו"ר והמייסד, משלים אקזיט מוצלח

המפגינים באיראן מבעירים רחובות / צילום: Reuters

טראמפ מבטל את המו"מ עם איראן ופונה למוחים: "העזרה בדרך"

סטיב וויטקוף נפגש במהלך סוף השבוע עם יורש העצר האיראני רזא פהלווי ● דיווח:  ראש ממשלת בריטניה סטארמר צפוי לקבל הצעה להשתתף במועצת השלום שתוביל את שלב ב' של הפסקת האש בעזה ● יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי אמר הבוקר לעיתון אל-ג'מהוריה הלבנוני: "האם מה שישראל עושה מאז שהוכרז הסכם הפסקת האש אינו מלחמה מתמשכת? ● קנצלר גרמניה: המשטר האיראני קרוב לקריסה ● עדכונים שוטפים 

פרויקט טורבינות רוח של אפקון / צילום: אתר החברה

לאחר פיצוץ שיחות המיזוג: אפקון אנרגיה בדרך להנפקה עצמאית בשנה הקרובה לפי שווי של 240 מיליון שקל לפחות

לגלובס נודע, כי משפחת שמלצר מתכננת כי אפקון אנרגיה תצא השנה לדרך עצמאית באמצעות הנפקה בבורסה, וזאת לאחר שעסקת סאנפלאואר לא צלחה ● השווי שאותו ינסו להשיג בחברה יעמוד על לפחות 240 מיליון שקל

רונאל פישר / צילום: רפי קוץ

הפרשה הגיעה לסיום אחרי עשור: ביהמ"ש גזר 9 חודשי עבודות שירות על רונאל פישר

עשור לאחר שהתפוצצה - סדרת הפרשות שחשפה רשת של קשרים אסורים בין המשטרה לשוק הפרטי הגיעה להכרעה ● הפרקליטות דרשה 18 חודשי מאסר בגין עבירות שוחד ושיבוש, ואילו ההגנה ביקשה להסתפק בעבודות שירות בשל "מחדלי חקירה חמורים" ● ביהמ"ש קבע כי לאור הפעולות הפסולות והכשלים של מח"ש, עומדת לפישר "הגנה מן הצדק" המצדיקה לחרוג לקולא ממתחם הענישה ההולם

סניף של רשת JUMBO יוון / צילום: דניאל בטש

בהשקעה של 18־24 מיליון שקל: סניף ג'מבו יוקם בראשון לציון

החנות תוקם במתחם בר־און בראשון לציון בשטח של 7,000 מ"ר אותו שכרה קבוצת פוקס, בעלת הזיכיון, מקבוצת מבנה ● פוקס מפעילה בימים אלו ארבעה סניפי ענק של רשת הריטייל היוונית, ובדרך להתרחב עוד בישראל, וגם בקנדה

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

"להתעלם מהסקטור הזה זה מסוכן": המניות האלה הפכו למנוע של ת"א

עם רוח גבית מהסלמה באיראן וחוזים חדשים, מדד ת"א ביטחוניות עבר מירידות לעליות חדות בתוך שבועות בודדים ● כך, מניות כמו אלביט ונקסט ויז'ן הוסיפו לשווי שלהן מיליארדים, ומשקל הסקטור בתל אביב עקף את הנדל"ן ● אבל האם העליות כאן כדי להישאר?

תמיר פרדר, אסטרטג השקעות ראשי, רימונים / צילום: ענבל מרמרי

מנהל ההשקעות שמשוכנע שהגיע הזמן "לבנות את התיק אחרת"

תמיר פרדר, אסטרטג השקעות ראשי בבית הסוכן רימונים, פעיל בשוק ההון כבר 35 שנה ● אחרי 3 שנים טובות הוא מזהיר מפני האופטימיות בשווקים: "בתמחור לשלמות אין מקום לטעויות", וממליץ לצאת מגבולות וול סטריט: "תשואת החסר תימשך"

רונאל פישר בבית המשפט המחוזי, אוק' 24 / צילום: רפי קוץ

לאחר עשור: איזה עונש יקבל רונאל פישר?

הפרקליטות דורשת לגזור על רונאל פישר 18 חודשי מאסר בגין עבירות שוחד ושיבוש, בעוד ההגנה מבקשת להסתפק בימי שירות בשל "מחדלי חקירה חמורים" ● עשור לאחר שהתפוצצה - סדרת הפרשות שחשפה רשת של סחר במידע מודיעיני וקשרים אסורים בין המשטרה לשוק הפרטי, מגיעה להכרעה

דרור בין מנכ''ל רשות החדשנות / צילום: חנה טייב

450 מיליון דולר ל"מוצר מוחשי": כך מנסה רשות החדשנות לעודד יזמים לוותר על חלום הסייבר

השיעור הגבוה למדי של יזמים ישראלים שבוחרים להקים או לעבוד בחברת סייבר הביא להצלחות כבירות בתחום - אבל הוא הגיע בהכרח על חשבון הקמה של סטארט-אפים חדשים בתחומי תעשייה אחרים ● כעת מודיעה רשות החדשנות כי הפעילה בשנה באחרונה תוכנית לעידוד השקעה בחברות שמייצרות מוצרים מוחשיים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters

נשיא ארה"ב טראמפ שולף "נשק" חדש נגד איראן

טראמפ איים הלילה בהטלת מכס של 25% על כל מדינה שתעשה עסקים עם איראן, זאת בניסיון לבודד אותה כלכלית

יואב סגלוביץ' מליאת הכנסת, 05.01.26 / צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

המהומות בתראבין: מי המפלגה שזכתה לתמיכה מפתיעה מצד היישוב?

אחרי שהיישוב הבדואי תראבין היה במוקד אירועים אלימים, באופוזיציה הצביעו על קשר מפתיע למפלגת השלטון ● מתברר שהם לא טועים - ויש לזה הסבר היסטורי ● המשרוקית של גלובס 

HBO MAX בישראל / צילום: Shutterstock

HBO MAX נכנסת היום לישראל. כמה זה יעלה לכם?

לצד הסדרות המוכרות של שחקנית הטלוויזיה האמריקאית, חבילת התוכן תכלול גם סרטים חדשים, תכני ילדים, אולימפיאדת החורף ועוד ● הישראלים יכולים לרכוש מנוי ישירות באתר hbomax.com, דרך האפליקציה של HBO Max ודרך הוט או yes

רה''מ בנימין נתניהו ואבי שמחון / צילום: קובי גדעון-לע''מ

בעלות של שני מיליארד שקל בשנה: היוזמה של שמחון לסבסוד משכנתאות עולה שלב

תזכיר חוק שפרסם משרד רה"מ מציע לשלם פיצוי חודשי לרוכשי דירות שנטלו משכנתא לפני העלאות הריבית החדות ב-2022 ● בניגוד לתוכנית המקורית של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, אשר עוררה התנגדות חריפה מצד בנק ישראל ומשרד האוצר, המימון לא יגיע ממיסוי הבנקים

דרכונים / צילום: Shutterstock

דירוג הדרכונים החזקים: לאילו מדינות חדשות הישראלים לא יכולים להיכנס בלי ויזה?

חברת הייעוץ הנלי ושות' פרסמה את הדירוג השנתי המעריך "חוזק" של דרכונים לאומיים לפי מספר המדינות שניתן להיכנס אליהן ללא הוצאת ויזה ● לפי הדוח, ישראל איבדה גישה חופשית לשש מדינות, אך עלתה למקום ה-18 בדירוג ● ומי במקום הראשון?

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

לפי שווי דמיוני: סבב הגיוס של ואסט דאטה מתל אביב יוצא לדרך

לגלובס נודע כי החברה המעסיקה כ־500 עובדים בישראל נמצאת בישורת האחרונה לקראת גיוס הון ● מדובר על היקף של מיליארד דולר, לפי שווי של כ־25 מיליארד דולר ● בנוסף, ימכרו העובדים והמייסדים מניות במאות מיליוני דולרים בסבב סקנדרי

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

לראשונה בישראל: בנק לאומי גייס אג״ח ייחודי ממשקיעים זרים

הבנק השלים היום גיוס אגרות חוב מגובות משכנתאות ממשקיעים אירופאים בהיקף של כ-2.8 מיליארד שקל ● הגיוס בוצע על רקע המשך מגמת הצמיחה של הבנק ולצורך גיוון מקורות המימון שלו, ומצטרף למגמת גיוסי אג"ח בחו"ל של הבנקים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

האיום החדש של טראמפ על איראן, והמדינות שעשויות להיפגע

בעוד הריאל קורס והמחאות באיראן מתרחבות, טראמפ מכריז שיוטל מכס של 25% על כל מדינה שתמשיך "לעשות עסקים" איתה ● בין הנפגעות האפשריות: סין, איחוד האמירויות וטורקיה

אילן ישועה בדיון במשפט נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים / צילום: איל יצהר

ענקית הסייבר ממשיכה ברכישות בישראל: קונה את סראפיק של אילן ישועה ב-420 מיליון דולר

ענקית אבטחת המידע האמריקאית קראודסטרייק קונה את חברת הסייבר של מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה ושותפו אביחי כהן ● סראפיק גייסה עד כה 37 מיליון דולר בלבד, בין היתר מקראודסטרייק עצמה ● היא עוסקת באבטחת דפדפנים ותהווה מוצר משלים למערכת ההגנה על מוצרי הקצה של קראודסטרייק