מוחמד בן זיאד, שי ג'ינפינג, ג'ו ביידן. / צילום: Thanassis Stavrakis, CHINA DAILY AP, Alex Brandon
מאז השיקה OpenAI את ChatGPT, כלי מבוסס בינה מלאכותית המספק מידע למשתמשים באמצעות "שיחה" איתו, מרוץ החימוש בכלים דומים רק הולך ומתחמם. גל של פריצות דרך טכנולוגיות שוטף את תחום הבינה המלאכותית, ומי שמוביל אותו הוא לא רק חברות ענק, אלא גם מדינות כמו אבו דאבי וסין.
● התוכנית לפתרון משבר הדרכונים: מכונות להנפקה עצמית וגיוס עובדים
● לבחור מניה ולהחזיק בה עד שנת 2048: הצעירים שאינם פוחדים מהטווח הארוך | המשקיע האינטליגנט, WSJ
● כמעט רבע מיליארד דולר: שכר העתק של מנכ"ל ענקית הטכנולוגיה
"אפשר לראות את זה כמרוץ חימוש של השחקניות, מדינות וחברות", אומר לגלובס ד"ר אביב גאון, מבית הספר למשפטים באוניברסיטת רייכמן. איך זה ישפיע על אופן השימוש בכלים האלה בעתיד?
השחקניות: ממיקרוסופט עד אבו דאבי
בין המתחרות הידועות של OpenAI, נמצאות גוגל שמפתחת את Bard ואמזון שהשקיעה ב־Hugging Face. גם מטא הודיעה שהיא מפתחת כלי דומה, ולאחרונה הכריז אילון מאסק בראיון לפוקס ניוז על כוונתו להשיק מערכת בשם TruthGPT, "בינה מלאכותית המחפשת אמת ומנסה להבין את טבע היקום", כדבריו.
אבל כאמור, השחקניות הראשיות הן לא רק ענקיות הטכנולוגיה. המכון לחדשנות טכנולוגית של אבו דאבי לדוגמה, השיק את Falcon LLM, מודל שפה עם 40 מיליארד פרמטרים, השואב את המידע שלו מהאינטרנט.
באבו דאבי אומרים שזו רק ההתחלה. "עד סוף השנה נשתף מידע על גידול עצום ביכולות בתחום זה", נטען בהודעה שפרסמו. עוד טוענים שלדגם הנוכחי שלהם יש יתרונות בהשוואה לדגמים אחרים בשוק, ועלותו נמוכה מהם. בשלב זה, באבו דאבי שואפים למכור אותו לגופים ממשלתיים, לסטארט־אפים ולמגזר הפרטי במדינה.
בשבועות האחרונים הודיעו גם חברות רבות בסין על תוכניות להשיק מוצר משלהן הדומה ל־ChatGPT. בענקית הטכנולוגיה הסינית עליבאבא, רוצים לשלב את כלי הבינה המלאכותית של החברה (Tongyi Qianwen) בפעילותה השוטפת כבר בקרוב. הכלי, לפי החברה, פועל באנגלית ובסינית, ויבצע משימות שונות, כמו תמלול שיחות להערות כתובות, וניסוח מיילים והצעות עסקיות.
במקביל, Tencent Holdings, חברת החזקות סינית, הקימה צוות פיתוח כדי לפתח מודל למערכת בינה מלאכותית משלה, וענקית מנועי החיפוש הסינית Baidu חשפה את Ernie, המתחרה שלה. מנכ"ל Baidu, רובין לי, אמר שמדובר בתוצאה של "עשורים של עבודה קשה ומאמצים". באירוע ההשקה, טען כי הבוט מצליח להתמודד עם שאלות שיש בהן שגיאות לוגיות.
האינטרסים: מרווח כלכלי עד שימוש ביטחוני
לדברי ד"ר אביב גאון מאוניברסיטת רייכמן, "חברות מסחריות עשויות לקבל ערך כלכלי מכלי הבינה המלאכותית החדשים. מדובר בשיפור יכולות צרכניות והשירות לצרכנים. היישומיות מבחינה כלכלית אדירה, ומה שראינו עד עכשיו הוא חלק מאוד קטן מהפוטנציאל".
אבל זה לא הכול. לדברי ד"ר גאון, גובר החשש שמדינות ישתמשו בבינה המלאכותית לצרכים צבאיים: "מדינות הן שחקניות מרכזיות, ולאו דווקא המדינות המערביות. זה לא רק האלגוריתם עצמו אלא גם הדאטה שהיא אוספת - וזה בדיוק מה שבינה מלאכותית עושה. בעזרת פיתוח מערכות אלו, המדינות יכולות ללמוד יותר על התנהגות המשתמשים, על פעולות האזרחים ועל המידע שלהם - כמו מה מטריד אותם ומה הכי חשוב בשבילם".
סין מול ארה"ב: התחרות עולה שלב
בעקבות חשש זה, בסין החלו לגבש מדיניות לשימוש בבינה מלאכותית. ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר במכון הטכנולוגי HIT וממקימי מערך הסייבר בשב"כ, אומר לגלובס כי הממשל הסיני הציב לעצמו מספר מטרות בכל מה שקשור לתחום הבינה המלאכותית. "בסין רצו עד 2020 לצמצם את הפער הטכנולוגי עם המערב, עד 2025 להטמיע יישומי בינה מלאכותית בכל התשתיות החיוניות, ועד 2030 להיות המובילה העולמית בתחום יישומי הבינה המלאכותית", הוא אומר. "בהיבטים מסוימים, הם כבר יותר מתקדמים מן המערב, במיוחד ביישומי בינה מלאכותית בטכנולוגיות צבאיות, בעיקר בטילים וטכנולוגיות ימיות.
"בשנה שעברה עבר חוק בנושא אתיקה בבינה מלאכותית, כאשר המטרה המוצהרת הוא הסדרת תפקיד הבינה המלאכותית במרחב החיים. סעיפי החוק מדגישים את הצורך לכבד את הסדר במדינה. אלו מילים יפות, אך המטרה הפרקטית של החוק הוא הגבלה ופיקוח מלא של אילו יישומי בינה מלאכותית יפותחו על ידי חברות וארגונים סינים".
לדבריו, "כל פיתוח של יישום בינה מלאכותית מבוצע לאחר אישור הממשל הסיני. בנוסף, צריך לזכור שבסין אין דבר כזה חברות פרטיות וכל חברה מחויבת לפי להעניק גישה מלאה לממשל במידת הצורך.
"בנוסף, בדומה לשיח המתנהל במערב בימים אלו לגבי השפעות אפשריות של הבינה המלאכותית, גם בסין ערים לנקודה הזו והם בהחלט נותנים עליה את הדעת. ועדיין, הם עדיין דוהרים קדימה".
אז מי צפוי להצליח במרוץ החימוש? ד"ר גאון סבור שאין דרך לצפות את זה, אבל רוב הטכנולוגיה הצבאית מגיעה כיום מארה"ב. אולם, לדבריו "בגלל שבסין אין מגבלות פרטיות, הפיתוחים המשמעותיים צפויים להגיע ממנה. סין בתחום הרבה מאוד שנים והיא מאוד מתפתחת".
עוד מציין גאון כי מדובר בסיכון משמעותי אם יהיה פיתוח מספיק חזק בסין: "היא יכולה לסכן את הביטחון העולמי. הסיפור הזה יכול להגביר את החיכוכים הגיאופוליטיים שהם מספיק משמעותיים כיום".