מוצרי חלב / צילום: גלובס
משרד החקלאות פרסם היום (ב') את הודעת הפיקוח על מחירי מוצרי החלב, בה נכללת התייקרות דרמטית לליטר חלב 3% - מ-6.23 שקלים ל-7.23 שקלים. מדובר בהתייקרות של 16% בתוך חצי שנה בלבד. גם מחיר 200 מ"ל שמנת חמוצה יעלה ויעמוד על 2.79 שקלים, לעומת 2.4 שקלים כעת. התייקרות תחל עוד כשבוע, ב-1 במאי.
● ללא הנהלה קבועה וחשש למינויים פוליטיים: המשבר של נמל אשדוד | ניתוח
● החברה הצרפתית שעשתה היסטוריה באירופה כשחצתה שווי של 500 מיליארד דולר
על-פי הודעת משרד החקלאות, מחירי החלב הגולמי עלה בכ-12% לעומת המחיר הקודם. עלייה זו נובעת בין היתר מהעלייה במחירי הגרעינים מהם ניזונות הפרות, שמחירם עלה דרמטית בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה, שהן יצואניות תבואה. גורמים בתעשייה אומרים כי "לא ידענו שהמלחמה באוקראינה תימשך כל-כך הרבה זמן, וזה הזניק את המחירים".
למעשה, כל המדדים המרכיבים את המחיר המפוקח של חלב בישראל נמצאים במגמת עלייה: מחירי החשמל והדלקים עלו ב-10% על-פי המדד של משרד החקלאות, מדד השכר בתעשיית המזון עלה בכמעט 9%, ומדד המחירים לצרכן עלה בין התקופות הרלוונטיות ב-5.2%.
גם בארה"ב מחירי החלב עלו, אך בשנה האחרונה היה מדובר על אחוזים בודדים. באירופה מחירי החלב עלו בין מרץ 2022 למרץ 2023 ב-17%, עלייה דומה לזו של ישראל. על-פי אתר Numbeo, מחיר החלב בישראל יקר יחסית וגבוה בעשרות אחוזים מאשר בארה"ב וברוב מדינות אירופה.
משק מתוכנן ריכוזית
בישראל משק החלב הוא מתוכנן ריכוזית, כך שהממשלה ומועצת החלב קובעים בכל שנה מכסות ייצור ופיקוח מחירים עבור היצרן והצרכן כאחד. מודל זה נחשב כמעט ייחודי במערב. על-פי הסכמים שנחתמו בין הממשלה לבין נציגי ענף החלב בשנים האחרונות, חלק ממוצרי החלב נפתחו ליבוא בתמורה לעלייה במחיר אותו מקבלות הרפתות עבור החלב הגולמי. בנוסף, נקבע כי מחיר החלב יתעדכן אוטומטית, ללא צורך באישור שר החקלאות - ואכן כך צפוי להיות בהעלאה הקרובה.
ביולי 2022, הממשלה יחד עם המחלבות, מועצת החלב וארגוני החקלאים חתמו על הסכם לפיו "הוסכם להמליץ לשרים, לצד נקיטת צעדים נוספים שעניינם הפחתת מחירים וקידום התחרות בענף החלב, לקדם התקנת צו לעדכון מחיריהם של מוצרי החלב שבפיקוח מחירים בשיעור של 4.9%".
לפני מספר חודשים חשפנו בגלובס כי משרד החקלאות פרסם מכרז עבור מחקר שעוסק בהשלכות הוצאת החלב והביצים מפיקוח מחירים, ובתנאי השוק הנדרשים לצורך הוצאה כזו מבלי שהדבר יפגע בצרכנים. זאת, למשל, תוך תשומת-לב למצב השוק מבחינת היצרנים, כמו למשל בשוק המתוכנן הקיים כיום במשק החלב.