גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוד השמש, ההורמון המהפכני ומה חשב דוד בן גוריון על המחשב הראשון: חזרנו למחקרים מקום המדינה

חוקרים מספרים מה עשו הממשלה והאוניברסיטאות כדי לממש את חזון מדינת המדע וחוזרים לפריצות הדרך של השנים הראשונות ● מדוד השמש ועד המחשב הראשון של מכון ויצמן והתגליות בתחומי הביולוגיה והכימיה

פרופ' צבי תבור עם הפיתוח שלו / צילום: משה פרידני
פרופ' צבי תבור עם הפיתוח שלו / צילום: משה פרידני

ראשית שנות ה־50. מדינת ישראל הצעירה, מדינה קטנה עם שאיפות גדולות, מנסה לבסס חיי יומיום אחרי המלחמות הגדולות. היא צריכה לבנות מוסדות שלטוניים, מערכת חינוך ממלכתית, צבא לאומי, להפוך את מערכות הרווחה של ארגוני העובדים למוסדות מדינה. במקביל לכל אלה התקבלה החלטה: ישראל תהיה אור לגויים במדע.

ימי הטרנזיסטור והשיבוט הראשון

הקהילה המדעית כבר הייתה קיימת, אבל תקציבים, תשתיות ומסורת אקדמית לא היו לה. האוניברסיטה העברית והטכניון הוקמו שניהם ב־1925, בין היתר בתמיכתו של אלברט אינשטיין. מכון ויצמן, שאז נקרא מכון זיף, הוקם בשנות ה־30 עם 12 חוקרים בלבד. בתחילת שנות ה־50 הוקמו גם אוניברסיטאות תל אביב ובר־אילן.

בעולם המדע באותן שנים מגפת הפוליו משתוללת ובארה"ב ממציא ד"ר יונה סאלק את החיסון הראשון. הטרנזיסטור נכנס לראשונה לשימוש. מולקולת ה־DNA מתגלה כנשאית של המטען הגנטי (עד אז חשבו שהוא עובר בחלבונים), ובמקביל מבוצע השיבוט הראשון - של צפרדע, חצי מאה לפני הכבשה דולי. צ'רלס טאונס בונה את המייזר - הסבתא של מכשיר הלייזר המוכר היום. פסגת האוורסט נכבשת לראשונה, ומתגלה הורמון האוקסיטוצין.

לדברי פרופ' שאול קציר, ראש המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות על שם כהן באוניברסיטת תל אביב, "היתרון שאיתו התחילה האקדמיה הישראלית את דרכה היה באנשים שהגיעו למדינה מכל העולם, והביאו איתם ידע אקדמי, וגם ידע על 'איך עושים אקדמיה'. אנחנו לא מדברים רק על מהגרים, פליטים שהגיעו לארץ ואותרו במעברה, אלא על מבצע מכוון שעשתה המדינה, גם הממשלה ובעיקר ראשי האוניברסיטאות, כדי לגייס מדענים יהודים בכירים מכל העולם ולשכנע אותם לעלות לארץ, או לפחות להגיע לבצע כאן מחקר".

המחלוקת שהולידה את מכון ויצמן

פרופ' ישראל פכט, מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן, שהחל את לימודיו באוניברסיטה העברית בשנות ה־50, זוכר מניסיונו חלק מההיסטוריה של האוניברסיטאות, ואת חלקה שמע מיד ראשונה. "האוניברסיטה העברית בירושלים הוקמה בעיקר כדי להיות אוניברסיטת הוראה", הוא אומר. "פרופ' חיים ויצמן, שהיה אחד ממייסדיה, רצה שזו תהיה אוניברסיטת מחקר, ואולי גם מסיבות אישיות יותר, הוא התפצל ממנה והקים את מכון זיו, כמכון מחקר בסיסי.

"הייתה לו סיבה פרקטית לבחור דווקא ברחובות, כי המכון הוקם בשכנות לתחנת מחקר החקלאות ברחובות, שבה היה פעיל מיקרוביולוג בשם יצחק אלעזרי וילקנסקי, לימים וולקני, שהיה האיש שזיהה את החיידק שהוא היצור החי היחיד שמתקיים בים המלח. החיידק הזה, ומכון החקלאות וולקני, קרויים על שמו עד היום. ויצמן רצה להיות קרוב למכון החקלאות כי הוא היה חלוץ הביוטכנולוגיה. הוא פיתח שיטה לייצור אצטון באמצעות בקטריות. את הקשר בין ויצמן להצהרה כולם מכירים, אך נוטים לשכוח עד כמה חלוצי המחקר הזה בתחום הביוטכנולוגיה". מכון זיו נבנה על תחום הכימיה האורגנית וממנו התפתח מכון ויצמן כפי שאנחנו מכירים אותו היום.

פכט מספר שעם הקמת האוניברסיטה העברית ומכון זיו בשנות ה־30, גרמניה הייתה המרכז המדעי העולמי. כאשר הנאצים עלו לשלטון ופיטרו את המדענים היהודים, האוניברסיטאות הישראליות עשו כל מאמץ לקלוט אותם. רובם עברו לארה"ב, "וזו אחת הסיבות לכך שארה"ב לקחה את הבכורה המדעית מגרמניה אחרי המלחמה". חלקם הגיעו לישראל, למשל הכימאי הפיזיקלי לדיסלאוס פרקש, מוביל בתחום הכימיה הפיזיקלית של מימן, ומייסד התחום הזה בישראל. פרקש נהרג בתאונת מטוס בגיל 44.

עוד בלטו באותה תקופה אהרון ואפרים קציר (שלימים היה לנשיא המדינה). "אפרים רצה להבין כיצד חלבונים מתנהגים ואיך מסנתזים פולימרים של חומצות אמינו", אומר פכט. "אחת מתרומותיו החשובות הייתה פיתוח שיטה לקיבוע אנזימים, שמשמשת בתעשיות התרופות והמזון. "לאהרון היו שאלות יותר בסיסיות לגבי ההתנהגות של מולקולות גדולות".

"חיים ויצמן עודד חוקרים צעירים ומבוססים לנסוע לעבוד תקופה באוניברסיטאות אחרות, כדי ליצור קשרים בינלאומיים ולהכיר את שיטות העבודה באוניברסיטאות הללו", אומר פרופ' שאול קציר. "לא היה חשש שהם יעזבו לתמיד, או לפחות זה היה סיכון שהאקדמיה בישראל הייתה מוכנה לקחת. "מהרגע הראשון האקדמיה הישראלית לא הסכימה לראות בעצמה ראש לשועלים בלבד. הייתה לה החוצפה, או החזון, לומר שישראל תהיה שחקנית בליגה העולמית, ולא המקומית", הוא אומר.

כמה מהפיתוחים, ההמצאות והגילויים המדעיים משנותיה הראשונות של המדינה משפיעים על חיינו עד היום.

דודי שמש / צילום: תמר מצפי

דוד השמש שהניח את היסודות לרכב החשמלי

חברת שיכון עובדים טענה שהוא מכער את הנוף, אבל ההמצאה של פרופ' צבי תבור משמשת עד היום את תעשיית האנרגיה הסולארית

דודי השמש הכעורים, המנקדים את גגות הבתים שלנו, היו פריצת דרך עולמית לא רק בחימום מים. הם הניחו את היסודות לכל תחום האנרגיה הסולארית. אמנם הרעיון של חימום מים באמצעות מיקוד קרני השמש פותח כבר ב־1777 - אז הדהים החוקר השווייצרי הוראס דה-ססר את העולם כשניצל את השמש לחימום קערת מרק - אך דוד השמש שאנחנו מכירים, שאיפשר להחליף אנרגיה חשמלית ולחמם כמויות גדולות של מים הומצא בשנות ה-50 של המאה הקודמת על ידי פרופ' צבי תבור מהאוניברסיטה העברית.

פרופ' צבי תבור עם הפיתוח שלו / צילום: משה פרידני

בסרטון מ-2011 שצולם עבור "תשתיות - פורטל תשתיות סביבה ואנרגיה", סיפר תבור: "הבנתי מדוע היעילות של מכשירי החימום נמוכה, וכיוון שהייתי פיזיקאי, ראיתי שאני יכול לפתור את הבעיה".

הפיתוח שלו נקרא "המשטח הסלקטיבי של תבור", והוא משמש את תעשיית האנרגיה הסולארית עד היום.

ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון פגש את תבור עוד לפני שעלה לישראל. הוא עודד אותו לעלות ודאג לקדם את המחקר שלו. "בן גוריון לא שם את הדגש על מחקר שמש, אבל הוא איש שתפס שבמדינת ישראל שאין לה כמעט אוצרות טבע, מוכרחים לנצל את המוח המדעי של היהודים, ולכן כל הגישה שלו הייתה לארגן את המוח של היהודים", אמר תבור בסרטן. "לפני קום המדינה הוא כבר חשב איך המדע יכול לעזור להקמת המדינה". מבחינת תבור עצמו, החזון היה להפחית את התלות של ישראל בנפט של מדינות ערב.

דודי השמש נכנסו לשימוש בישראל בשנות ה-50, וב-1955 כבר יוצרו בכמויות מסחריות. עד סופו של אותו עשור, הם כבר היו כמעט בכל בית. בהתחלה, היו גם התנגדויות. חברת שיכון עובדים התנגדה בשל כיעור הנוף, חברת חשמל לא העניקה הנחות לבעלי דודי שמש כפי שהעניקה לבעלי דוד חשמלי, ומחקר שנערך ב־1973 הראה שהדוד אינו מחזיר את ההשקעה למשפחות. אך הדברים הללו השתנו בעקבות משבר האנרגיה של שנות ה-70, עליית מחירי הנפט והבנת המחיר הכבד שישראל משלמת על התלות העולמית בנפט. בשנת 1976, נקבעה בחוק החובה להתקין דודי שמש כמעט לכל דירה הנבנית בישראל. באותה תקופה דודי שמש סיפקו 4% מצריכת האנרגיה של המדינה, והיו מותקנים בכ-95% ממשקי הבית בישראל.

בשנים האחרונות, נבנים בניינים גבוהים שעל גגותיהם אין מקום לכל דודי השמש, כך שהם משמשים רק 85% ממשקי הבית. הם מביאים ל-8% חיסכון בצריכת החשמל. החיסכון הכספי הוערך על ידי תבור בעבר בכ־200 מיליון דולר.

תבור היה מעורב גם בפיתוח טורבינות האנרגיה של חברת אורמת. בזכות המצאותיו, ישראל הפכה לשחקנית מרכזית בתעשיית האנרגיה הסולארית, שנעשו בה אקזיטים מרשימים.

דליה תבור, בתו, אמרה באותו סרטון מ־2011: "המוצר הזה היה פתח לכל מה שקרה אחרי כן בתחום קליטת השמש. גם את הרכב החשמלי הוא בעצם המציא והציע לעולם בשנת 1974, אבל תחום הקלינטק לא עניין אף אחד אז, ולא הבינו את המשמעות. הוא קצת הקדים את זמנו".

תבור נפטר בשנת 2015 בגיל 98. בשנות ה־90 לחייו הוא עדיין עבד כמדען בחברת אורמת.

המדענית שגילתה הורמון חדש ועשתה כותרות בעולם

פרופ' יהודית בירק הייתה בין מקימי מחלקת המחקר של הפקולטה לחקלאות ● המחקרים שלה, שעוסקים בהתפרקות חלבונים בגוף, משמשים בסיס לחקר הסרטן גם היום

"מדענית ישראלית בכותרות העיתונות הבינלאומית בשל גילוי הורמון חדש", זו הייתה כותרת הכתבה של עדה כהן בעיתון "מעריב" ב-1964. כך כתבה כהן: "אין נביא בעירו. יושבת לה מדענית ישראלית, ד"ר יהודית בירק, בשנת שבתון במעבדה בקליפורניה, ומגלה הורמון בלתי ידוע שבכוחו להמיס שומנים - ליפוטרופין (ליפו - שומן, טרופין - מטרה). החוקרת חוזרת ארצה, ואיש אינו פוצה פה. רק כאשר מנהל אותה מעבדה מספר על התגלית, עושה לה הידיעה כנפיים ומתפרסמים בעיתונות האמריקנית והעולמית, ומגיעה גם לישראל".

כהן הוסיפה וכתבה כי בירק היא "אישה נאה, נעימת הליכות, חביבה וחייכנית, נשואה ואם. מבעד לחלוק הלבן הרשמי מבצבצת שמלה יפה ואופנתית. רגליה נתונות בסנדלים בעלי עקב וגיזרה שהיא המילה האחרונה בתחום האופנה. שערה עשוי בקפידה והיא ככל הנראה אשת חברה, אבל קצת יותר חכמה".

בירק, ילידת 1926, עלתה לישראל מפולין ב־1935. היא החלה לבלוט כמדענית כאשר פיתחה תהליכים לעיכוב פרוטאזות, שהם אנזימים שמפרקים חלבונים. כמעט כל התהליכים הכימיים בגוף החי והצומח מבוססים על חלבונים ולכן לשליטה בקצב פירוק החלבונים יש השלכות מרחיקות לכת. ההורמון ממס השומנים שגילתה, בטא ליפוטרופין, התברר כפרקורסור (מולקולה המתפרקת אל) אנדורפין ומחקריה שפכו אור על מנגנוני שיכוך כאבים טבעיים בגוף האדם.

לאחר שחזרה לישראל, חקרה את חלבוני הסויה. בתוך הסויה מצאה מנגנון עיכוב פרוטאזות שקיים בכל זרעי הקטניות, ונקרא לימים על שמה, ה־Bowman Brik Inhibitor. מנגנון זה נחקר גם בהקשר של טיפול בסרטן.

בריק שימשה בתפקידי ניהול רבים באקדמיה הישראלית וכדירקטורית בחברת טבע. ב־1998 הוענק לה פרס ישראל לחקר החקלאות, בין מגוון פרסים שבהם זכתה. בירק נפטרה ב־14 בינואר 2013 ברחובות.

פרופ' אביעזרי פרנקל על רקע ויצק, המחשב הראשון / צילום: מכון ויצמן

"בן גוריון שאל אם המחשב יוכל יום אחד להחליף אותו"

פרופ' אביעזרי פרנקל, בן 93 היום, היה חלק מצוות ההקמה הקטן של מחשב ויצק במכון ויצמן ● למה אלברט איינשטיין התנגד לפרויקט?

Weizac, ראשי תיבות של "Weizmann Automatic Calculator", היה המחשב הראשון בישראל ואחד המחשבים הראשונים בעולם. הוא פעל מ־1955 עד 1963. רק ב־1961 נבנה המחשב השני, ביחידת ממר"ם של צה"ל.

מי שיזם את הפרויקט הוא פרופ' חיים לייב פקריס, שכיהן כראש המחלקה למתמטיקה שימושית במכון ויצמן. למעשה, הוא התנה את המעבר שלו מפרינסטון למכון ויצמן בכך שיתנו לו להקים מחשב דומה לזה שהיה לו במעבדתו בארה"ב והיה קריטי למחקריו.

במכון החליטו לא בקלות ראש על ההשקעה במיזם. קמה ועדה שדנה בצורך במחשב, ובין היתר היו חברים בה אלברט איינשטיין ורוברט אופנהיימר. מדוע מדינה כל כך קטנה וענייה צריכה מכשיר כל כך מתקדם ועתידני כמו מחשב? שאל איינשטיין. "התחושה הכללית הייתה שזו מדינה קטנה, ומה כבר אפשר לצפות ממנה בתחום המדעי?", מספר לגלובס פרופ' אביעזרי פרנקל, היום בן 93 ועדיין חוקר במכון ויצמן, שהיה חבר בצוות ההקמה הקטן של ויצק.

לדברי פרנקל, תקציב הפרויקט עמד על 50 אלף דולר, כחמישית מהתקציב הכולל של מכון ויצמן אז. המעבד (אז הוא נקרא "היחידה האריתמטית") הכיל 2,000 שפופרות ואקום, והזיכרון היה תוף מגנטי בן 1,024 מילים שבכל אחת מהן 40 ביטים של זיכרון. המידע הוזן למחשב על ידי סרט נייר מנוקב בחורים המייצגים את המידע. גם הפלט התקבל כחורים מנוקבים. "בחתונה שלי אספו את כל הנייר שחורר וזרקו עלינו כקונפטי", נזכר פרנקל.

ברגע שהמחשב היה מוכן, הספקות נעלמו ומדענים מרחבי המדינה, כולל מצה"ל, רצו להשתמש בו. "פקריס ראה את המחשב כשלו והיה לו קשה לשחרר אותו. בסופו של דבר הוא אפשר רק לאגף המודיעין של צה"ל להשתמש בו לשעה אחת ביום, בין 2 ל־3 לפנות בוקר. במחשבים הבאים, במלחמת ששת הימים, הגיעו מהמודיעין לבקש משימה מיוחדת. עבדנו ימים ולילות. מה עשו שם? אני לא יודע אם מותר לי לומר".

כאשר דוד בן גוריון הגיע לבקר, הייתה לו שאלה מעניינת. "הוא רצה לשאול אותי אם המחשב יוכל יום אחד להחליף אותו. ממש כמו שמדברים על הבינה המלאכותית היום".

אילו יכולות חישוב היו למחשב עם יכולת עיבוד מוגבלת כזאת?
"כשאנחנו רוצים להגיע לסף דיוק מסוים, אנחנו מחשבים ואז בודקים אם הגענו לסף הדיוק. המחשב יודע לבדוק זאת בעצמו ואם לא הגיע לסף הדיוק, הוא מיד ממשיך הלאה בלי לעצור. זו הייתה קפיצת מדרגה שלא הייתה כדוגמתה מאז. קפיצת המדרגה הבאה ברמה הזאת תהיה רק במחשב הקוואנטי".

ויצק איפשר לדוגמה למדל טוב יותר דפוסים של גאות ושפל, אבל פרנקל גאה בעיקר ב"פרויקט השאלות והתשובות": מאגר מידע של התנ"ך וכל הכתבים החשובים של היהדות, ותוכנה שמאפשרת חיפוש במאגר. "התוכנה, שרצה תחילה על ויצק, אפשרה חיפוש מידע בטקסט המלא. זאת לעומת מאגרים שבהם סטודנטים קטלגו את המידע לפי מילות מפתח, אבל אני ידעתי שהחוקרים המתוחכמים באמת מחפשים דברים שאיש לא העלה בדעתו לקודד".

כמו גוגל, לעומת יאהו דירקטורי.
"בדיוק. ועוד באים אליי בטענות למה אני לא מיליארדר".

עוד כתבות

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

היה שווה לצרף את טדי שגיא: חברת המיחזור שמנפיקה לפי 300 מיליון שקל

בעשור הקודם עצרה השקעה פרטית של טדי שגיא את הנפקת חברת המיחזור אולטרייד בבורסה בת"א ● כעת היא מבקשת לגייס 150 מיליון שקל לפי שווי הגבוה פי ארבעה: "הפכה להיות החברה המובילה בתחום מיחזור פסולת אלקטרונית"

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

השיא החדש של באפט, והעשירים שלא נמצאים ברשימה של פורבס

המשקיע האגדי ומי שנחשב לפילנתרופ הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תרם לא פחות מ־68.3 מיליארד דולר ● אחת ההפתעות בדירוג הפילנתרופים של פורבס היא דווקא השמות הבולטים שנעדרים ממנו, למשל אילון מאסק ולארי פייג'

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיון נואש לשפר את המכירות שלהם

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

"הנפט יזנק ב-80%": תרחיש האימים במקרה של הסלמה עם איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

הייניקן. ''מעדיפים משקאות אחרים'' / צילום: ap, J. David Ake

הדור הצעיר נוטש את הבירה: הייניקן יוצאת לפיטורי אלפי עובדים

עפ"י אנליסטים של שוק האלכוהול, הירידה במכירות של הייניקן נובעת ככל הנראה מהימנעות של הצעירים משתיית משקאות אלכוהוליים ובירה מסיבות בריאותיות ● עפ"י דיווח שהתפרסם, הייניקן תפטר בין 5,000 ל-6,000 עובדים בשנתיים הקרובות

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסום ברשתות החברתיות, 09.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

ביהמ"ש פסק: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחויב לקדם קצינת משטרה שהעידה במשפט נתניהו • הרוחות במערכת הפוליטית התלהטו, אבל מה באמת נקבע בפסיקה? • המשרוקית של גלובס

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מפץ בבורסה בתל אביב: הענקית שעושה עלייה מוול סטריט

פאלו אלטו הודיעה על השלמת רכישת סייברארק ורישום מניותיה למסחר בת"א ● תהיה הגדולה ביותר הנסחרת בבורסה המקומית במונחי שווי שוק ● בעקבות הפרסום, מניית הבורסה לניירות ערך מזנקת בכ-10%

נדב צפריר, מנכ''ל צ'ק פוינט / צילום: שלומי יוסף

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה וצמיחה של 6% בהכנסות

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר