חנות של לואי ויטון / צילום: Shutterstock, Zigres
הכותבת היא כלכלנית ראשית בהפניקס בית השקעות
המידע מסופק על-ידי קבוצת קסם מקבוצת אקסלנס השקעות בע"מ כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. אין באמור משום הבטחת תשואה או רווח
כבר ארבעה חודשים ברציפות ששוק המניות באירופה משאיר אבק למדד S&P 500 - פרק הזמן הארוך ביותר מאז שנת 2012. אף על-פי שמדובר בתופעה לא שכיחה במיוחד, רבים בשוק ההון לא ממהרים להספיד את תחייתה של "היבשת הישנה".
● הכירו את חמשת היורשים של האיש העשיר בעולם ואת ההכנות שהם עוברים בדרך לחצי טריליון דולר
● החברה הצרפתית שעשתה היסטוריה באירופה כשחצתה שווי של 500 מיליארד דולר
ותיקי וול סטריט, כמו דויטשה בנק, גולדמן זאקס וג'יי.פי מורגן, ממשיכים לדבוק בהערכה כי גם במבט קדימה, למדדי אירופה יש סיכוי לא רע להתגלות כבחירה מוצלחת יותר מהחלופות שמעבר לאוקיינוס.
לטענת המשקיעים השוריים, יתרונות התמחור האטרקטיבי והרווחים, שעשויים להפתיע לטובה, עולים על סיכוני הגלישה למיתון ועלויות אשראי גבוהות יותר.
אם זה לא מספיק, אחד הטיעונים המעניינים ביותר לטובת השקעה באירופה הוא שמדובר בדרך עקיפה ובטוחה יותר להיחשף לצרכן הסיני, ולכלכלת סין בכללותה, בזמן שזו מתאוששת אחרי מגפת הקורונה.
היה קל יותר להמר על אירופה בתחילת חודש ינואר, כשבייג'ין רק הודיעה על חזרתה לשגרה, ובשווקים האמינו ב"נחיתה רכה" של מדינות המערב. ענפים מחזוריים כמו תעשייה ובנקאות, שלהם משקל גבוה במדד Stoxx 600 ובמדדי בנצ'מרק נוספים, קיבלו רוח גבית חזקה.
כמה חודשים לאחר מכן, מפלס האופטימיות ירד בחדות, ומספר גבוה של ענפים רגישים לכלכלה התחילו להיראות כמו חיסרון. טלטלת הבנקים שהתחילה בארה"ב והתפשטה לאירופה, וכן החשש ממחנק אשראי שהיא עוררה, גרמו לגופי מחקר בינלאומיים כמו קרן המטבע להפחית את תחזיות הצמיחה העולמיות לשנת 2023.
עקב כך, תחזית הצמיחה של גוש האירו התעדכנה כלפי מטה לכ-0.8%, שינוי חד לעומת קצב של 3.5% בשנת 2022. יתרה מכך, לנגידי בריטניה וגוש האירו, בניגוד לעמיתם בארה"ב, יש מרחב מועט יותר להוריד את שיעור הריבית בתגובה להאטה בפעילות. סביבת האינפלציה באירופה מתקררת לאט יותר מזו שארה"ב. מגבלה זו מהווה כאב ראש נוסף לחברות - בגלל החוזק של האירו והליש"ט. ועם זאת, המגמה החיובית התחדשה בחודש אפריל.
ותודה לסין
האי-ודאות בגזרת הצמיחה המקומית גרמה למשקיעים לדייק את מבוקשם - מבין כל האפשרויות הגיאוגרפיות שמציעה היבשת, הם העדיפו להתמקד בצרפת, ולא בכדי. מדד CAC 40 הצרפתי נמצא בנסיקה מאז השפל שלו בסוף ספטמבר 2022, תוך שהוא מצליח לעקוף את רוב מדדי אירופה, וגם את מדד S&P 500 האמריקאי.
כשליש מהעלייה של השוק מאז תחילת הרבעון הרביעי 2022 נבע מהתעניינות גוברת של המשקיעים ב-Hermès (הרמס ), ב-Kering (קרינג ), ב-LVMH (לואי ויטון ) וב-L’Oréal (לוריאל ). את הראלי הזה אנליסטים צרפתים זוקפים בעיקר לזכות סין, ולדבריהם: "ריבאונד בסין - ריבאונד במוצרי יוקרה". והיות שחברות צרפתיות מהוות כחמישית ממדד הבנצ'מרק Stoxx 600 , גם עליו לא פסח אפקט הדומינו של הצרכן הסיני.
נתונים אחרונים על כלכלת סין מאששים את ההערכות האופטימיות: הכלכלה הסינית צמחה ברבעון הראשון של שנת 2023 בקצב שנתי של כ-4.5%, מעל ציפיות האנליסטים שדיברו על 4%, אך מתחת ליעד הצמיחה של בייג'ין, שעומד על כ-5%.
לרבעון השני של השנה צופים בשווקים האצה נוספת שגם היא כנראה תיתמך על-ידי התעוררות הצרכנים - זריקת עידוד נוספת ליצואניות הצרפתיות.
על-פי מורגן סטנלי, סין היא "השוק החשוב ביותר" למותגי יוקרה אירופיים, וכשני שלישים מההוצאות האישיות של הצרכנים הסינים על מוצרי יוקרה מתבצעות בחו"ל (כך לפחות לפני שמגפת הקורונה החלה). המחירים של מוצרי יוקרה יכולים להיות נמוכים עד 30% באירופה לעומת סין.
בברקליס אומרים: "חלק מהמשקיעים הגלובליים עשויים למצוא חשיפה עקיפה לסין דרך מניות של חברות אירופיות, ויוקרה בפרט. זו השקעה קלה יותר, נזילה יותר ופחות מסוכנת מהשקעה ישירה במניות סיניות".
LVMH דיווחה לאחרונה על עלייה של כ-17% במכירות העולמיות ברבעון הראשון של שנת 2023, כאשר המכירות ברחבי אסיה עלו בכ-14% על רקע הפתיחה הכלכלית של סין מחדש.
הגנה מפני אינפלציה
הרמס הבהירה שהיא נהנתה משנת 2022 "יוצאת דופן", למרות מגבלות הקורונה שחלו על סין, ובשלושת החודשים הראשונים של 2023 המשיכה לרשום עלייה נוספת, של כ-23% בהכנסות מרחבי אסיה, ובעיקר מסין.
חזרתו של הביקוש הסיני אינה הגורם היחיד שעוזר לקבוצות מוצרי יוקרה לעלות הרבה מעבר למוצרי צריכה אחרים. נוסף על המאזנים המוצקים ושולי הרווח המרשימים, שזה כנראה מה שהמשקיעים מחפשים כרגע, קבוצות מוצרי יוקרה יכולות בדרך כלל לגלגל מחירים גבוהים יותר לצרכנים, מבלי לאבד נתח שוק, זאת בניגוד ל-mass-market שרגיש לאינפלציה ולריביות.
משמעות הדבר היא שמניותיהן של קבוצות אלו נתפסות באופן נרחב כגידור מפני אינפלציה.
אין זה אומר שמוצרי יוקרה חסינים בפני מיתון, הם לא, אך לעת עתה צרכני אירופה וארה"ב עדיין נהנים ממה שנותר מ"החיסכון העודף" שנצבר מתקופת הסגרים והתמיכות הממשלתיות, כשברקע שוקי העבודה שם ממשיכים להיות הדוקים והשכר עולה.
בסין, כאמור, משקי הבית רק התעוררו מ"תרדמת מגפת הקורונה", ולפי הדיווחים, בשנה שעברה אזרחי סין חסכו כשליש מהכנסתם והפקידו כ-17.8 טריליון יואן (כ-2.6 טריליון דולר) בבנקים, וכעת המשקיעים מקווים שאלה יומרו חלקית ל"מותרות", כמו תיקי עור בשווי אלפי דולרים, שעונים, תכשיטים ומוצרי הלבשה והנעלה נוצצים.
לא רק מותגי יוקרה
למי שבוחן את אירופה במבט אסטרטגי, ולא רק כהזדמנות טקטית ליהנות ממה שקורה בסין, חשוב להתעמק במאפייני השוק האירופי. בתחילת שנות ה-2000, עשר החברות הגדולות באירופה על-פי שווי שוק היו כולן מענפי הטלקום, הנפט או הבנקים. כיום, לצד קבוצת המניות של חברות היוקרה הצרפתיות מופיעות גם SAP , נוברטיס , אסטרהזנקה , רוש , נובו נורדיסק , נסטלה , סאנופי , ASML ואחרות.
שמות של חברות איכות כגון אלה, עם זרמי הכנסות בינלאומיים וכוח תמחור חזק, מהווים כעת כרבע משווי השוק של אירופה.
קשה להתנבא האם השוק האירופי ימשיך "להכות" את השוק האמריקאי בחודשים הקרובים, ואם כן, אילו מהסקטורים או המדינות יובילו את המגמה. קשה גם לחזות כמה מהר יתגבר אותו שוק על גלישה למיתון, אם וכאשר יבוא אחד כזה.
מה שבטוח, מניות של חברות באירופה הפכו להיות שחקניות חשובות בפורטפוליו של המשקיעים הגלובליים, ונכון לעכשיו לא נראה שזה צפוי להשתנות.