גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוח מבקר המדינה: להעביר את משק החלב לשוק חופשי

מדוח המבקר עולה כי במקום שוק חופשי, ענף החלב המקומי מנוהל בתכנון ריכוזי, וזוהי  אחת הסיבות למחירים הגבוהים בישראל ● אנגלמן ביקר את השיטה באמצעותה מחושב "מחיר המטרה" - מחיר המינימום המפוקח לרפתנים, והתייחס גם לתנאים הקשים בהם מוחזקות הפרות ברפתות

רפת / צילום: Shutterstock, ChameleonsEye
רפת / צילום: Shutterstock, ChameleonsEye

היום (ג') התפרסם דוח מבקר המדינה, הכולל פרק על משק החלב בישראל. על-פי הדוח, "ענף החלב בישראל הוא ייחודי בהשוואה לעולם, שכן על-פי הוראות הדין, המדינה מתכננת אותו ומפקחת עליו בכל שלבי שרשרת הייצור". כלומר, במקום שוק חופשי, ענף החלב מנוהל בתכנון ריכוזי: רק בעלי מכסות לייצור חלב מותר חוקית לייצר אותו, והמחיר הן לרפתנים והן למוצרי צריכה רבים מפוקח.

עוד מוסיף המבקר כי "למעט מדינת ישראל, המדינה היחידה שבה קיימת אסדרה מדינתית של ענף החלב בכל שרשרת הייצור היא קנדה. למחיר החלב הגולמי יש השפעה ישירה על מחיר מוצרי החלב לצרכן הישראלי ועל יוקר המחיה בישראל". 

 

תכנון ריכוזי 

תכנון ריכוזי זה הוא אחת הסיבות למחירים הגבוהים בישראל: מחיר חלב גולמי בשער הרפת הוא 24% יותר מאשר בממוצע האיחוד האירופי בממוצע שנת 2022, והמחיר הסופי לצרכנים של ליטר חלב ניגר הוא 77% יותר מאשר בממוצע האיחוד האירופי ביוני 2022. בנוסף, ישנו מחסור כרוני של חלב בחגי תשרי בו יש מעט ימי עבודה.

כבר בשנת 1995, מדינת ישראל התחייבה "במסגרת הסכם סחר רב-צדדי בתחום החקלאות של ארגון הסחר העולמי, להפחית את התמיכות העקיפות המעוותות סחר וייצור. עם זאת, על-פי אומדני ה-OECD , בשנת 2021 הסתכם שיעור התמיכות העקיפות ב90.7% מסך התמיכות בחקלאים בישראל. שיעור זה גדול במידה ניכרת משיעור התמיכות העקיפות במדינות ה-OECD, שם הוא עומד על 23.1% בלבד". גם ב-2020, דוח ה-OECD המליץ לעבור לסבסוד ישיר במקום הגבלת הייצור המונעת ירידת מחירים.

בסיכום ההמלצות, מבקר המדינה מעיר על כך שישראל אינה עומדת בהתחייבויותיה ולא עוברת מתמיכות עקיפות, דרך המחירים לצרכן במסגרת התכנון הריכוזי במשק החלב, לתמיכות ישירות. כלומר - תשלום ישיר של כסף לרפתנים. כך עשה האיחוד האירופי, שב-2009, התחיל להגדיל דרמטית את המכסות המותרות וב-2015 ביטל אותן כליל.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן גם ביקר את השיטה באמצעותה מחושב "מחיר המטרה", הוא מחיר המינימום המפוקח לרפתנים: רפתות משפחתיות קטנות הן הפסדיות, והחשבת התשומות שלהן מביאה ל"מחיר מטרה" גבוה ממה שהיה יכול להיות. בנוסף, השכר שמשמש ליצירת מחיר המטרה הוא השכר הממוצע במשק - שגבוה בכ-48% משכר העבודה בחקלאות. בעיני המבקר, החוק הנוכחי "אינו מקדם בהכרח את הרציונל שבבסיס חוק החלב לעניין חיזוק ההתיישבות בפריפריה". 

תנאים בעייתיים ברפתות 

עוד מתייחס המבקר לנושא צער בעלי חיים: מתוך 33 מבדקים שערכו ברפתות משפחתיות, ל-18 (55%) ניתן ציון מסכם לקוי. לעומת זאת, ברפתות במגזר השיתופי ניתן ציון מסכם לקוי לתשע רפתות מתוך 25 (36%).

נמצא כי לשירותים הווטרינריים גם אין נוהל סדור לביצוע המבדקים האמורים ברפתות. להערכת אגף רווחת בעלי חיים, בכ-20% מכלל הרפתות בישראל "מוחזקים בעלי חיים בתנאים הפוגעים באופן חמור ביותר ברווחתם". תביעות בנושא הוגשו רק בשל תלונות שהוגשו, ולא בשל פעולות יזומות של השירותים הווטרינריים.

הנקודה החיובית היחידה שמציין המבקר היא הקביעה שהמחיר המפוקח ייקבע במנגנון אוטומטי בידי ועדת המחירים, ולא ידרוש אישור של שר האוצר. בכך, לדברי המבקר, "יישום הצו יצמצם באופן ניכר את הפער שהיה קיים בין מועד עדכון מחירי המוצרים המפוקחים לבין עדכון 'מחיר המטרה'", שהביא להפסדים ולחוסר ודאות עסקי לגבי ענף החלב. 

תגובות

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) ויל, מסר בתגובה לדוח מבקר המדינה על משק החלב: "ברוב המדינות אליהם משווים את מחירי החלב בישראל, המע"מ על החלב נמוך ב-50%, וקיימת תמיכה ישירה ליצרנים. ברגע שיפעלו גם בארץ באופן דומה, תתקיים ירידה משמעותית עבור הצרכן".

בנושא הפשיעה החקלאית מסר וילן: "דוח המבקר מפנה, ובצדק, אצבע מאשימה כלפי מערכת אכיפת החוק והמדיניות הממשלתית על הטיפול הכושל בפשיעה החקלאית בישראל בשנים האחרונות. הנוכחות המשטרתית הדלה במרחב הכפרי וכן הטיפול הלקוי בתיקי החקירה מובילים בצורה ישירה לאבדן האמון של החקלאים במערכת אכיפת החוק. אני קורא לשר לביטחון פנים, למפכ"ל ולרשויות אכיפת החוק לפעול ליישום מסקנות הדוח בהקדם האפשרי".

ממועצת החלב נמסר בתגובה: "קיבלנו בתודה את דוח מבקר המדינה, ואנו לומדים אותו. יחד עם זאת, מבחינה ראשונית של הדוח עולה כי חלק מהנתונים עליהם מבסס המבקר את טענותיו אינם מעודכנים.

"כך לדוגמה: מהשוואה של מחיר המטרה בישראל (בשער המשק) למחיר הממוצע באיחוד האירופי, כפי שמפורסם באתר הרשמי של נציבות החקלאות האירופית, עולה כי ב-2022 מחיר המטרה בישראל היה גבוה ב-22% בלבד מאשר בממוצע האיחוד האירופי. פער זה הצטמצם ל 17% בלבד ברבעון הראשון של 2023.

"הסיבות העיקריות לפער במחירי המטרה הן: עלויות ההזנה של הפרות באירופה נמוכות משמעותית בהשוואה לישראל;  תנאי הייצור בישראל וההתמודדות עם האקלים החם דורשים מהרפתנים השקעה גדולה בצינון הפרות, דבר הכרוך בעליות גבוהות של חשמל ומים; המגדל באירופה נהנה מתמיכות ישירות ומסיוע מצד המדינה, ובארץ לא; אילוצי הכשרות מעלים את עלויות הייצור כגון היערכות לפסח ומעבר למזון מיוחד ויקר לפני, בזמן ואחרי החג, צבירת מלאים לקראת שנת שמיטה ועוד.

"פער זה מתגלגל למחלבות, ואליו מתווספים: עלויות כשרות נוספות הנובעות מהשבתת קוויי יצור בשבתות וחגים, קווי ייצור מקבילים לרמות הידור שונות (כשרות רגילה, מהדרין, בד"צ) מערך משגיחים ומצלמות לפיקוח. סך עלויות הכשרות מגיע לכדי כ 10% מהפער מול אירופה.

"בישראל מוספים למחיר מוצרי החלב 17% מע"מ, בעוד שבאירופה המע"מ על מוצרי חלב מופחת, ובחלק מהמדינות אין כלל מע"מ על מוצרי חלב". 

מארגון יצרני החלב נמסר בתגובה: "הארגון ילמד את הדו"ח לעומקו ויבחן את המסקנות שהועלו בו. הפרש מחיר החלב הגולמי בין ישראל לאירופה הולך ומצטמצם. בחלוף שנה ממועד הביקורת, הצטמצם פער המחירים מ- 24% בשנת 2022, ל- 13% בלבד.

"ההפרש הקיים נובע בעיקר מהיטלים ומתשומות שהמדינה קובעת, ושאינם מוטלים על רפתות בחו"ל, ובהן: מחירי המים, מחירי מזון בעלי החיים המיובא מעבר לים, אגרות, כוח עבודה יקר, רגולציות איכות סביבה ורישוי עסקים, הפיקוח הווטרינרי, עמידה בהנחיות הכשרות ומע"מ - וזו רק רשימה חלקית.

"הרפת הישראלית היא היעילה ביותר בעולם, אך נמצאת במקום נמוך מאוד ברווחיות ונאנקת תחת הנטל, ולא באשמתה. בעשור האחרון נסגרו 255 רפתות בישראל, שהן כ-30% מסך כל הרפתות. נתון זה כלשעצמו מעיד על האתגרים העצומים עמם מתמודדים הרפתנים ועל חוסר הכדאיות הכלכלית בהיעדר תמיכה מהמדינה. ברפת הישראלית עובדים מסביב לשעון אנשים צנועים וערכיים, במטרה להבטיח אספקת חלב שוטפת בישראל וכדי להתפרנס בכבוד.

"באשר לטענה בדבר רווחת בעלי החיים, יודגש כי רפתני ישראל מחויבים לשמור על רווחת בעלי החיים ופועלים על-פי הקריטריונים המחמירים ביותר. לראיה -  תפוקת החלב בישראל היא איכותית וגבוהה. בהמשך לאמור בדוח, נלמד ונבדוק את המסקנות שהועלו בו".

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "לעניין מבדקי רווחה ובריאות ברפתות, נושא הביקורות בכלל משקי היונקים בישראל, ובכלל זה גם רפת החלב, ממוחשבים בימים אלה על-מנת להיעזר במודל סדור לקביעת היקף הביקורות והנושאים שייבדקו בהן, שתיעשה על-פי גורמי סיכון וממצאי ביקורות קודמים. הביקורות במשקים יכללו היבטי צער בעלי חיים, בריאות, ניהול מצבת הבקר ועוד. גם כיום, טרום מחשוב הנושא, נעשה מעקב אחר תיקון הליקויים על-ידי השירותים הווטרינריים. בנוסף, מדריכי המשרד עברו הכשרה בנושא רווחה ומסייעים בידי המשרד כ'עיניים שלו בשטח' וכשגרירים של העברת דרישות המשרד למשקים". 

עוד כתבות

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם