רשות האכיפה והגבייה / צילום: רשות האכיפה והגבייה
2.6 מיליארד שקל מתוך כ-6.8 מיליארד שקל מהחובות של אזרחים לרשויות המדינה בגין קנסות ואגרות נובע מתוספת פיגורים, הפרשי הצמדה וריבית והוצאות גבייה. מדובר בכ-38% מסך יתרת החוב הכולל, וכ-62% מסך יתרת קרן החוב בתיקים. כך עולה מדוח הביקורת של מבקר המדינה על תפקוד המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה (המג"ק) - הגוף שתפקידו לגבות חובות לטובת אוצר המדינה וגופים ציבוריים וכן לגבות פיצויים שנפסקו לנפגעי עבירה בהליכים פליליים, בהם קנסות לפי דוחות משטרה או כאלה שהטיל בית המשפט לתעבורה, אגרות ממשלתיות, הוצאות שנפסקו בהליך משפטי לטובת אוצר המדינה ועוד.
הנתון שמפרסם המבקר מתניהו אנגלמן על תוספות פיגורים וריביות בהיקפי עתק מטריד עוד יותר כאשר מתברר כי חלק מהחיובים הללו נולדים על רקע התנהלות המדינה, שאינה פועלת לגביית החובות ביעילות ובכך מגדילה את הסיכוי לצמיחת החוב.
מהביקורת עולה כי פרק הזמן הממוצע שחלף מקליטת תיק חוב במג"ק ועד תחילת ביצוע הליך עיקולים ראשון בתיקים שנקלטו בשנים 2017-2021 היה 472 ימים (יותר משנה ושלושה חודשים). המבקר קבע כי "התארכות משך הזמן גורמת במקרים מסוימים להגדלת החוב עקב עלויות הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים, בלי שבוצעו הליכי גבייה שיביאו לפירעון החוב".
בעלי החובות הנמוכים נפגעים יותר
ומי הנפגעים המרכזיים? בעלי החובות הנמוכים יחסית. רבים מהחובות בסך של עד 1,000 שקל הם קנסות תעבורה, להם מתווספת תוספת פיגורים בשיעור של 50% מיד בחלוף המועד הקובע לתשלום וללא תלות בהליכי גבייה. שם נמצא שיעור גבוה של תוספות לחוב.
המבקר מציין כדוגמה קנס תעבורה בסך של 1,000 שקל, שצבר עם חלוף המועד הקובע לתשלום 500 שקל בגין תוספת פיגורים, אשר צובר בתקופה של 472 ימים תוספת פיגורים בסך 100 שקל נוספים, כך שבתום תקופה זו עומד החוב על סך של 1,600 שקל.
מהדוח עולה כי שיעור סכומי ההצמדה, הריבית ותוספת הפיגורים בחובות של עד 1,000 שקל הוא כ-35% מסך החוב הכולל - סך של כ-486 מיליון שקל שנוספו לקרן חוב בסך של כ-870 מיליון שקל, לעומת 17% בחובות שסכומם 100 אלף שקל ומעלה (סך של כ-87 מיליון שקל שנוספו לקרן חוב בסך של כ-416 מיליון שקל).
המבקר מותח ביקורת גם על כך שככל שגובה החוב בתיק עולה, שיעור גביית החובות קטן. בממוצע: שיעורי הגבייה בתיקים שבהם גובה החוב הוא עד 1,000 שקל הם 58%; שיעור הגבייה בתיקים שבהם גובה החוב הוא בין 1,000 שקל ל-10,000 שקל יורד לכ-34%; שיעור הגבייה בתיקים שבהם גובה החוב הוא בין 10,000 שקל ל-100,000 שקל הוא 33%; ואילו בתיקים של יותר מ-100,000 שקל, שיעור הגבייה הוא 10% בלבד.
רשות האכיפה והגבייה: חלוקים על דרך מדידת משכי הזמנים
מרשות האכיפה והגבייה נמסר בתגובה לדוח המבקר: "כמות תיקי הגבייה שהועברו למרכז בשנים האחרונות למעלה מהכפילה את עצמה, והיקפי הגבייה עלו בהם בהתאמה. כדוגמה נציין כי המרכז סגר בשנתיים האחרונות כ-85% מכמות תיקי החוב שנפתחו בהן. אנו חלוקים על דרך מדידת משכי הזמנים, אשר עומדים לטעמנו בממוצע על כמחצית מהזמן הנזכר בדוח המבקר.
"באשר לגביית חוב הפיצוי עבור נפגעי העבירה, חשוב להבהיר כי לרוב מדובר בפיצויים בשל עבירות אלימות, מין והונאה, והחייבים בפיצוי יושבים מאחורי סורג ובריח, כך שקיים קושי ברור לגבות מהם את חוב הפיצוי. אנו פועלים לאיתור הברחות נכסים ולמימושם, ובהתאם לחוק אף מעבירים מקדמות בסך 10,000 שקל על חשבון גבייה עתידית למפוצים שהיו קטינים בעת ביצוע העבירה ואף לבגירים נפגעי עבירות מין והמתה.
"דוח המבקר יילמד לעומקו, ממצאיו והמלצותיו ייבחנו, ואנו נמשיך לפעול לשיפור הליכים ותהליכי עבודה, לטובת ייעול האכיפה והגבייה הממלכתית במדינת ישראל".