ד''ר משה ברקת, הממונה לשעבר על רשות שוק ההון / צילום: דוברות משרד האוצר
האם משה ברקת בדרך להיות יו"ר בנק דיסקונט? הממונה לשעבר על רשות שוק ההון הגיש מועמדות לתפקיד דירקטור בבנק, ובמידה ומועמדותו תוגש לבעלי המניות של הבנק על ידי הוועדה למינוי דירקטורים בבנקים, הסיכוי כי ייבחר ליו"ר הדירקטוריון גבוהים. נזכיר כי יו"ר דיסקונט, שאול קוברינסקי, מסיים את תפקידו בסוף השנה, ולכן בעת הבקשה להגשת מועמדות לתפקיד דירקטור, הדגישה הוועדה כי היא מחפשת מועמדים שיכולים להיות גם יו"ר הבנק.
● דוחות דיסקונט: ההכנסות מריבית זינקו ב-50% ברבעון, הרווח הנקי קפץ
● רשות החדשנות בהודעה חריגה: החקיקה המשפטית הביאה את רוב הסטארט-אפים הישראלים החדשים להירשם בחו"ל
● פרופ' יוג'ין קנדל מונה ליו"ר בורסת ת"א
דיסקונט הוא בנק ללא גרעין שליטה, ולכן התהליך מתבצע דרך הוועדה בראשה עומד השופט בדימוס דוד חשין. סיכויו של ברקת להיבחר גברו בשבוע שעבר, לאחר שנודע כי מועמדת אחרת, המפקחת על הבנקים לשעבר חדוה בר, הסירה את מועמדותה. זאת לאחר שהתברר כי בטופס הגשת המועמדות ישנו סעיף שאותו צריך למלא כל מי שרוצה להגיש מועמדות, המחייב את המועמד להצהיר "אם כיום, או בשנתיים האחרונות, יש לך, או למי שנמצא בקשר קרוב עימך, זיקה כהגדרתם של מונחים אלה בסעיף 11ה(ה) לפקודת הבנקאות לאחד או יותר מהגורמים המפורטים להלן: לתאגיד בנקאי / לתאגיד בשליטת תאגיד בנקאי / לנושא משרה בתאגיד בנקאי / למחזיק מהותי".
זאת כאשר "מחזיק מהותי" מוגדר כמי שמחזיק יותר מ-2.5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי. כאן נכנסת לתמונה ההחזקה של כלל אחזקות, בה מכהן אחיה של בר, יאיר בר-טוב, כדח"צ, במניות דיסקונט העומדת על 6.57% מהמניות. בר ציינה כי הסירה את מועמדותה : כדי שלא להגביל את יכולתו להמשיך לשמש בתפקידו בשלב זה".
אם ברקת יצלח את שני השלבים הראשונים - הוועדה למינוי דירקטורים ואת אספת בעלי המניות, הוא יצטרך להיבחר בדירקטוריון עצמו כיו"ר. נזכיר בימים אלו מחפשים בדירקטוריון דיסקונט אחר מנכ"ל חדש, לאחר שאורי לוין הודיע בחודש שעבר כי הוא עוזב את הבנק ויתמנה למנכ"ל חברת הנדל"ן תדהר. כך יווצר מצב שבו הדירקטוריון הנוכחי בוחר מנכ"ל חדש, אך מי שהוא יכהן תחתיו יהיה הדירקטוריון החדש ויו"ר הדירקטוריון החדש.
ברקת נכנס לתפקיד הממונה על רשות שוק ההון בנובמבר 2018 כשהחליף את דורית סלינגר, והצליח לשקם את היחסים שהתערערו בין הרשות לבין הגופים המפוקחים עליהם בתקופת קודמתו. הוא פרש במפתיע בשנה שעברה.
אחת הרפורמות החשובות שהוביל ונכנסה לתוקף לאחרונה, היא רפורמת ביטוחי הבריאות שמחייבת משווקים להציע למבוטחים קודם כל ביטוחים שמגנים עליהם מפני קטסטרופות רפואיות כמו השתלות, ניתוחים בחו"ל ותרופות מחוץ לסל. זאת לפני שהמשווקים מציעים ומוכרים למבוטחים ביטוחי בריאות עם כיסוי חלקי בביטוחי קופות החולים או כאלה שלא מגנים עליהם.
הוא קידם את הכנסת הדיגיטציה לעולם החיסכון הפנסיוני סביב תכנית "פנסיוני 2025" שנועדה לאפשר לחוסכים שהגיעו לגיל פרישה לקבל מהגופים המוסדיים תמונה מלאה אודות סך הכספים שנצברו על שמם בצורה ברורה.
עם זאת, הוא היה מפקח שנוי במחלוקת. בכניסה לתפקידו הוא לקח צעד אחורה מרפורמות שונות שהובילה סלינגר ויזם שינויים שגרמו להרמת גבה בשטח. בין השינויים האלה ניתן למנות את המאבק שהוביל נגד חברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי שמבצעת אנליזות עבור מוסדיים לשם קבלת החלטות עבור בעלי מניות באסיפות כלליות של החברות בהן המחזיקים.
רפורמה נוספת שמעוררת מחלוקת ומגיעה מבית מדרשו של ברקת, היא השינוי העמוק שהוא מציע לעשות במסלולי הפנסיה ובדמי המימון שגובות הקרנות. השינוי בא כדרך התמודדות עם נושא מגבלת ההוצאות הישירות שהקרנות יכולות לגלגל על העמיתים. בעוד שהממונה הקודמת סלינגר קבעה באופן שרירותי כי המגבלה תעמוד על 0.25%, ברקת ניסה למצוא דרך שלא להגביל את גלגול העלויות, תוך שהוא לא מאמץ חלק מההמלצות של הוועדה שהקים בעצמו בראשות הפרופ' ישי יפה לבחינת הסוגיה.