רצועת עזה / צילום: Shutterstock, Val_Yankin
הבנק העולמי מזהיר בדוח חדש כי אם ההגבלות ביהודה ושומרון והמצור על רצועת עזה לא יוקלו או יוסרו, הכלכלה הפלסטינית תמשיך לפעול מתחת לפוטנציאל שלה. הבנק העולמי, שמגדיר את ההגבלות על יהודה ושומרון ועזה בין המכשולים המרכזיים ביותר ליציבות, צמיחה ופיתוח המגזר הפרטי בשטחים הפלסטיניים, מעריך כי צמיחה הכלכלה הפלסטינית צפויה לרדת בשנת 2023.
● שחקנית חדשה במתיחות מול איראן: ספקית הנפט המרכזית של ישראל
● הסדר גישה חדש לנחל האסי: הציבור יוכל לעבור בחלק מקיבוץ ניר דוד
לפי הדוח, הכלכלה הפלסטינית צמחה ב-4% ב-2022, הודות להתאוששות המתמשכת של הצריכה הפרטית בעקבות הסרת מגבלות הקורונה. בה-בעת, לפי נתוני הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה, שיעור האבטלה בשטחים הפלסטיניים עמד ב-2022 על 24.4%: 45.3% ברצועת עזה ו-13.1% ביהודה ושומרון. בבנק מזהירים כי המתיחות הגוברת ביהודה ושומרון ובעזה, לצד השלכות פלישת רוסיה לאוקראינה, מהוות סיכונים משמעותיים.
"למרות סימני התאוששות ב-2022, הצמיחה בכלכלה הפלסטינית רגישה להסלמה במתיחות בשטחים הפלסטיניים ולהגבלות המתמשכות על ניידות, גישה וסחר", אמר סטפן אמבלד, מנהל אזורי של הבנק העולמי - הגדה המערבית ועזה. לדבריו, "נדרשים קצבי צמיחה גבוהים בהרבה להעלאת רמת החיים, שיפור קיימות החשבונות הפיסקאליים וצמצום האבטלה באופן משמעותי. משמעותם של גורמי סיכון חיצוניים, כמו בתחומי מחירי המזון והאנרגיה, היא שהתחזית הכלכלית הכוללת נותרה עגומה".
דוח המעקב הכלכלי הפלסטיני של הבנק העולמי - המוגש לוועדת הקישור אד-הוק (AHLC), שבה חברות מדינות העוסקות בהגשת סיוע כלכלי לרשות הפלסטינית - מדגיש את האתגרים העומדים בפני הכלכלה הפלסטינית, תוך התמקדות ברפורמות. הדוח יוצג בבריסל מחר (ג') ומחרתיים במסגרת ישיבת מדיניות של המדינות התורמות לתיאום פיתוח סיוע לפלסטינים.
פער פיסקאלי
בשנת 2022 נרשם שיפור במאזנים הפיסקאליים, בזכות עלייה של 19% בגביית המסים המקומיים ועלייה של 20% בהעברת כספי ההכנסות ממסי וכן הוצאה ציבורית יציבה. כתוצאה מכך ירד הגירעון הפיסקאלי הכולל ביותר מ-60% (לפני מענקים).
מדוח הבנק העולמי, שהתבסס על הנתונים הרשמיים שיצאו מרמאללה, עולה כי בהתחשב בתרומות בינלאומיות ובניכוי ממשלת ישראל מהכנסות ממסים, נרשמה ירידה משמעותית בפער המימון הפלסטיני לעומת התחזיות הראשוניות, והוא עומד על 351 מיליון דולר עם סיום השנה, שווה-ערך ל-1.8% מהתמ"ג, לעומת 5.7% בשנת 2021.
בבנק העולמי מציינים כי בעוד שהרשות הפלסטינית ממשיכה לנסות לכסות את הפער הפיסקאלי, העלייה בפיגור בתשלומי הפנסיות ומשכורות עובדי הסקטור הציבורי מסכנת את היציבות המאקרו-כלכלית ארוכת-הטווח. לדבריהם, החשיפה של הבנקים למגזר הציבורי נותרה גבוהה, מה שמצריך מעקב מתמשך של הרשויות.
להמשיך ולתעדף רפורמות
"הרשות הפלסטינית צריכה להמשיך ולתעדף רפורמות להגדלת ההכנסות, לחזק את ניהול החוב ולשפר את הקיימות הפיסקאלית. עם זאת, הרשות לא יכולה לעשות זאת לבד. תמיכת תורמים ושיתוף-פעולה מצד ממשלת ישראל חיוניים להשגת התכנסות פיסקאלית ולהעמדת הכלכלה על בסיס יציב יותר", הוסיף אמבלד.
בבנק ממליצים כי מאמצי הרפורמה צריכים להמשיך להתמודד עם היקף תשלומי השכר והפנסיה הנדיבים בסקטור הציבורי, וכן בהגברת יעילות ההוצאה הציבורית, בעיקר על-ידי מיקוד טוב יותר של העברות לשכבות החלשות והפגיעות ביותר. נוסף על כך, נדרשת האצת המאמצים לניהול טוב יותר של הפניות מחוץ למערכת הבריאות הציבורית וצמצום ההלוואות נטו יהיו קריטיות בעתיד.
הדוח משבח את הצעדים שנקטה הרשות הפלסטינית לקביעת יעד לצמצום מספר עובדים במגזר הציבורי ולטיפול בהצטברות הדוחות הכספיים השנתיים. בעוד הצבת יעד ברור הוא צעד ראשון חשוב, הדוח מכיר בכך שהרווחים עשויים להתקזז, מכיוון שמשא-ומתן מתמשך עם איגודי עובדים, במיוחד במגזר החינוך, עלול לגרום ללחץ נוסף על המעטפת הפיסקאלית.
בפני חברות ועדת AHLC, בבנק העולמי ממליצים על תמיכה תקציבית מספקת ומובטחת, שלדבריהם תהיה קריטית לתהליכי רפורמה והתייצבות מאקרו-כלכלית. בה-בעת, בבנק העולמי ממליצים על הפניית תרומות כספיות למיזמי פיתוח שמחזקים צמיחה כלכלית ולפעולות שמשפרות את הניהול הפיננסי הציבורי וצעדים רוחביים ברמת הממשל.