גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפי נוה, מועמד לראש לשכת עוה''ד (חדשות סוף השבוע, חדשות 12, 29.4.23) / צילום: שלומי יוסף

עו"ד אפי נוה, שכיהן בעבר כראש לשכת עורכי הדין, הודיע לאחרונה כי בכוונתו להתמודד שוב על התפקיד. לרגל ההכרזה הוא התראיין בחדשות 12, וכשנשאל על עמדתו לגבי הרפורמה המשפטית, הוא העלה סוגיה שקשורה לנושא, שבעיניו דורשת תיקון. "אני לא יודע אם אתה יודע", הוא אמר למראיין גיא פלג, "אבל 60% מהשופטים במדינת ישראל באים מהפרקליטות ומהתביעה המשטרתית… פרקליט בפרקליטות 15 ו-20 שנה, בוקר אחד חוצה את הכביש, נעשה שופט, ללא צינון…". נוה מצביע על בעיה שעשויה להיראות מהותית, אבל על מה הוא מסתמך? 

● המועמדים המובילים וחזרתו של אפי נוה: מי יהיה היו"ר הבא של לשכת עורכי הדין 

מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) ניסה לבדוק את הסוגיה הזאת במסמך שפרסם ב-2020. הם בדקו כ-800 שופטים מכהנים על בסיס מאגר קורות-החיים של הרשות השופטת, ומצאו כי רק 15% מהם כיהנו בתפקידם האחרון בפרקליטות המדינה, ורק 4% מהשופטים מילאו את תפקידם האחרון בתביעה המשטרתית. כלומר, מדובר בכ-20% מהשופטים - ולא ב-60% כפי שטען נוה. יתרה מזאת, על-פי נתוני הממ"מ, רוב השופטים, 55%, עבדו בתפקידם האחרון במגזר הפרטי, ורק 44% הגיעו מהמגזר הציבורי בכללותו.

מה עשויה להיות הבעיה בבדיקה הזאת? כפי שמציינים בממ"מ, היות שחלק ניכר מהשופטים מילאו כמה תפקידים בתחומים שונים לפני מינויים, יש קושי מובנה לשקלל את כלל התפקידים לכדי "רקע תעסוקתי" אחיד. במילים אחרות, אפשר לשאול איך בעצם קובעים מי "הגיע מהפרקליטות", והאם שופט שהתמחה שם במשך כשנה לפני עשור צריך להיכלל בהגדרה כזאת (בהקשר זה כדאי לשים לב שנוה דיבר בראיון על מי שעבד בפרקליטות "15 ו-20 שנה").

המשכנו הלאה והפנינו שאלה בעניין לדוברות הרשות השופטת. שם מסרו לנו בתגובה כי טענתו של נוה "שגויה", וצירפו נתונים על פילוח הרקע של השופטים לפי ערכאות. לפי הנתונים, בשנים 2019-2022 שיעור שופטי השלום שהגיעו מהמגזר הציבורי עמד על 61.5%; בקרב שופטי המחוזי הנתון עמד על 56.5%; ובעליון מדובר על 37.5%. הנתונים מהשלום והמחוזי אולי עשויים להזכיר את טענתו של נוה, אך חשוב לשים לב כי "המגזר הציבורי" כולל על-פי הנתונים גם גופים כמו האקדמיה, רשויות מוניציפליות, משרדי ממשלה ועוד.

אז אולי זה מה שבלבל את נוה? מטעמו מסרו לנו דווקא הסבר אחר, שלפיו "הנתונים עליהם דיבר עו"ד אפי נוה מתייחסים לעורכי דין שהגיעו למשרת שיפוט לאחר שעבדו שנים רבות בפרקליטות או בתביעה המשטרתית, בניגוד למחקר של הכנסת שמתייחס למעבר ישיר לשיפוט. המחקר של הכנסת התעלם ממצבים בהם הייתה תקופת ביניים קצרה בין התפקידים, שאינה מעידה על בית גידולם (הפרקליטות), ובכך עיוות את הנתונים".

בתשובה לשאלה על מה אם כן ביסס נוה את דבריו, נמסר כי "הוא התבסס על מחקר שנעשה בתחילת כהונתו כיו"ר לשכת עורכי הדין (2015), ועל בסיס מידע שפורסם באתר הנהלת בתי המשפט. המחקר שנעשה בכנסת התבצע בשנת 2020, לכן הניסיון להשוות בין הנתונים הוא שגוי מהיסוד". ביקשנו לקבל את המחקר שעליו דיבר נוה, אך זה לא נמסר לנו.

בשורה התחתונה: דבריו של נוה אינם מבוססים. לא עלה בידינו לאתר מקור שתומך בטענתו שלפיה 60% מהשופטים מגיעים מהפרקליטות ומהתביעה המשטרתית. לפי הממצאים הקיימים, שמתייחסים רק למקום העבודה האחרון של השופטים, הנתון הוא רחוק מאוד מטענתו, ועומד על כ-20% בלבד.

תחקיר: יובל אינהורן